קבוצות תאומות? סיטי וריאל מדריד סובלות ביחד

היריבות בין ריאל מדריד ומנצ’סטר סיטי הפכה ליריבות העיקרית באירופה, שתי ענקיות שאיכשהו תמיד נלחמות את הקרבות הגדולים ביותר, אבל בעונה הנוכחית, היריבות האלו הפכו לתאומות.

מנצ’סטר סיטי וריאל מדריד סובלות העונה, וזהו סבל שמקורו באותה הסיבה – אובדן המנהל.

סיטי איבדה את רודרי, ריאל מדריד את טוני קרוס.

ואמנם מדובר בשני שחקנים בשתי עמדות שונות, אבל התפקיד שלהם, או יותר נכון, המשמעות שלהם זהה.

רודרי וקרוס היו הלב הפועם של כל פעולה עם הכדור של שתי הקבוצות.
שניהם היו אחראיים לפעולות החשובות ביותר בבילדאפ.
רודרי וקרוס היו אלו שקבעו את הקצב, ובהיעדרם, אנצ’לוטי ופפ ניסו למצוא פתרונות כמעט זהים.

אנצ’לוטי ניסה לתת לפדה ואלוורדה את ניהול המשחק מאחורה, בזמן שפפ ניסה זאת עם קובאצ’יץ, אך שני השחקנים משחקים אחרת.
ואלוורדה וקובאצ’יץ אוהבים לסחוב את הכדור. הם נשענים יותר על היכולת הטכנית שלהם או הפיזית בריצה קדימה, ומעדיפים כאמור את הכדרור או הריצה על המסירה, והמסירה תמיד יותר מהירה מריצה או כדרור.
מעבר לכך, יכולת המסירה שלהם מוגבלת.

קובאצ’יץ מוסר נהדר בכל מה שקשור למסירות קצרות, אבל אין לו את טווח המסירות של רודרי.
ואלוורדה משתפר מעונה לעונה בכל הקשור ליכולת המסירה שלו, אבל גם הוא רחוק מאד מסט היכולות של קרוס.

היכולת הזו, של לדעת מתי למסור את הכדור היא אומנות.

אבל זה לא רק לדעת מתי, זה גם להבין לאן.

פפ גווארדיולה משחק ללא מגנים כי הוא מעדיף ווינגרים בתור שחקני הכנף הגבוהים שלו, ואחת הסיבות למה הווינגרים של סיטי הצטיינו בשנים האחרונות הייתה רודרי, שידע תמיד מתי להעביר את כובד המשקל לצד השני ובכך להעניק לווינגרים של פפ מספיק זמן ושטח לבצע את הפעולות החודרניות שלהם.

קובאצ’יץ לעומתו אוהב את הכדור, ולכן, לא יודע למסור בזמן כמו רודרי, ולא בוחר באופציה הקריטית ביותר למען סיטי כמו רודרי.

במשחק האחרון נגד נוטינגהאם פורסט פפ גווארדיולה השתמש בג’ק גריליש כקשר מרכזי.
נדמה שפפ הבין שאין לו פשוט את היכולת להחליף כעת את רודרי, ולכן השילוב של גריליש משנה מעט את השיטה בה סיטי משחקת, וכעת בניית המשחק שלה במרכז המגרש תשען יותר על יכולת אישית כאקט חודר הגנות, ולא על המסירות חותכות קישור והגנה של רודרי.

בנוסף, פפ יודע שהנוכחות של גריליש במרכז המגרש תמשוך תשומת לב מהקבוצה היריבה, וזה ייתן לבלמים שלו יותר זמן לבנות את המשחק מאחורה ולדחוף אותו קדימה, וככה בעצם “לדלג” מעל העובדה שרודרי לא נמצא.

אפשר לראות בדוגמא המצורפת את גריליש וגונדואן במרכז המגרש נשמרים אישית, וכך בעצם נייתן אק’ה קיבל חופש תנועה מוחלט כשהגיע עד 40 מטר מהשער של פורסט ומסר מסירת עומק לגברדיול על קצה רחבת פורסט, ומשם הגיע השער הראשון של סיטי.

בהמשך המהלך אפשר לראות את גברדיול כאמור בקצה הרחבה, את ההצטרפות מקו שני של גונדואן ואת המיקום האחורי משהו של גריליש בתפקודו החדש.

גברדיול הגיע לאחר מכן למצב הבקעה נוסף כשהפעם הוא תוקף את השער ממרכז המגרש בעמדה מאד גבוהה, כששוב אפשר לראות את גריליש מאחור.

רודרי שיחק בעצם אצל פפ את הפיבוט היחיד, כשסיטי עוברת למעין מערך של שלושה בלמים, רודרי אחד שמחפה עליהם ושלושה קשרים מלפניו, סוג של יהלום במרכז המגרש, שהעניק לפפ עליונות על הכדור, כשכל פעם שחקן הגנה אחר עומד קצת לפני רודרי בקצה אחד של היהלום.

נכון לעכשיו, לפחות נגד פורסט, ה 352 עם הכדור נעלם וסיטי שיחקה ממש ב 4231 עם גונדואן וגריליש במרכז המגרש ועם גברדיול ודוקו בצד שמאל ואקנג’י וסילבה בצד ימין, אבל עם המון רוטציות תוך כדי תנועה.

כשמסתכלים על ריאל מדריד שנים אחורה, זה תמיד היה קרוס שמנהל את המשחק.

כל התנועות ללא כדור, התנהלו לפי הקצב של קרוס. שחקנים זזו פנימה, ירדו אחורה או תקפו את קו ההגנה, ברגע שקרוס סימן להם לעשות זאת.

אנצ’לוטי ניסה לתת לצ’ואמני את התפקיד הזה, לקאמבינגה, לואלוורדה, אפילו סבאיוס ומודריץ’, אבל אף אחד מהם לא יכול להיכנס לנעליים של הרועה הגרמני. אף אחד מהם לא יהפוך לקרוס, וזה למה אנצ’לוטי מנסה כל מיני קומבינציות בקישור שלו, אבל לצערו הרב, עוד לא מצא את הנוסחה לכך, ולכן היכולת של ריאל מדריד לשבור הגנות באמצעות משחק מסירות הפכה למשימה מאד קשה לפתע.

גם העובדה שריאל מדריד לא לוחצת גבוה מקשה על אנצ’לוטי לנסות דברים יותר התקפיים.
הרי פפ יכול לשחק נגד פורסט למשל ללא קשר אחורי כי כל הקבוצה עובדת בכדי להחזיר בחזרה את הכדור, ככה שאין באמת הרבה רגעים במשחק בו סיטי נאלצת לבנות בלוק הגנתי.

ריאל מדריד שונה. היא צריכה את הבלוק ההגנתי בכדי לרוץ קדימה מצד אחד, אבל מצד שני, אין לה מי שיוציא אותה קדימה מהר, ומעבר לכך, הגנת ריאל מדריד מאד פגיעה כרגע, עם ואסקז החלש הגנתית ואסנסיו הלא מנוסה, ככה שקרלו לא יכול להמר על משחק לחץ גבוה, כי הקבוצה שלו לא מאומנת לכך וכאמור ההגנה שלו פגיעה מאד.

משמע – לפפ יש הרבה יותר כלים למצוא כרגע פתרונות, וקרלו, קרלו טבוע בבעיות.

אחד הדברים שיכול לנסות אנצ’לוטי בכל זאת, הוא לעלות עם קישור מרובע של ואלוורדה ובלינגהאם מאחורה, ומקדימה לשחק עם שני קשרים התקפיים שיכולים להיות גולר, רודריגו, מודריץ’ ובראהים. ואסקז יצטרך לעלות לא מעט, וזה יהיה הימור, ומצד שמאל מנדי יצטרך לשחק יותר מגרסיה בכדי לתת איזון הגנתי, כמעין בלם שלישי כשריאל מדריד מתקיפה.

אבל כרגע, ללא קרוס ועוד שחקנים קריטיים כגון מיליטאו וקרבאחל, ריאל מדריד צריכה למצוא פתרונות יצירתיים עם הכלים שיש לה. היא לא יכולה להמשיך להסתמך על הפעולות האישיות של ויניסיוס לאורך עונה שלמה. גם אם זה עבד לה בעבר.

דווקא בגלל המצב הבעייתי, ריאל מדריד יכולה להמציא עצמה מחדש ולנסות להיות יותר אקטיבית עם הכדור וללחוץ גבוה יותר, בכדי לחפות על החיסרון של קרוס.

פפ גווארדיולה ומנצ’סטר סיטי לא התכוננו לימים ללא רודרי. אין אף שחקן בסגל בעמדה שלו.
קרלו אנצ’לוטי וריאל מדריד לא התכוננו ליום שאחרי קרוס. כרגע הם סובלים קשות מהפרישה שלו.

כרגע שתי הקבוצות סובלות ביחד.