קלאסיק-רד: באיירן 2 – 1 דורטמונד

קלאסיקר בסימן בווארי. שחקני באיירן הגיעו במומנטום מטורף למשחק הבית הזה לאחר סדרת נצחונות, יכולת מרשימה, וכיבוש שערים רבים מול דורטמונד שקיוותה להוות יריב. אז השוורצגלבן גילו חולשה רבה במחצית הראשונה בה שלטו הבווארים ללא עוררים והובילו משער נגיחה של קיין. ואולם, במחצית השניה חניכיו של קובאץ' עלו נחושים והצליחו לשנות את המגמה ולתקוף את הבווארים הנלחצים לאחור מול הקהל ההמום באליאנץ ארינה ואפילו כמעט השוו. אך טעות גסה ביותר של בלינגהאם הצעיר שנכנס כמחליף הובילה ליתרון 0-2, ממנו הצהובים הצליחו רק לצמק משער של בראנדט המחליף, ולא יותר. סיכום משחק.

1. נתוני המשחק:

1.1. ההרכבים הראשוניים:

הבווארים של קומפאני עלו באופן מעט מפתיע עם 4-2-3-1, שהוא בעצם סוג של 4-4-2, עם שני חלוצים, ניקולאס ג’קסון שהגיע מהבלוז והארי קיין, בניגוד להרכב הקלאסי שלהם עם קשר התקפי מאחורי חלוץ, כשבדר”כ העונה זה היה גנאברי (כמובן בהיעדרו של מוסיאלה הפצוע). בנוסף, דאבל פיבוט בקישור האחורי של פאבלוביץ’ וקימיש הדומיננטיים על הכדור, עם אוליסה ודיאז הפנטסטיים בכנפיים.

לעומת זאת, השוורצגלבן עלו בהרכב מאד פחדני של קובאץ’, עם שלושה בלמים, ב: 3-5-2, כאשר ריירסון וסוונסון כווינגרים תוקפים באגפים, עם בלוק של שלושה קשרים במרכז: סאביצר, גרוס ונמצ’ה, כדי להתמודד עם הקישור הבווארי ולהגן מאחור. וזאת, כאשר אדיימי, שהכי טוב כחלוץ כנף שמאלי, תופקד דווקא מקדימה כחלוץ לצד ג’יראסי חלץ השפיץ, מה שכמובן לא עבד טוב.

1.2. מומנטום התקפי/מהלך העניינים:

הבווארים הלכו בעיקר דרך אוליסה בכנף ימין, בעוד שדורטמונד תקפה יפה מאד משני הצדדים עם ריירסון מימין וסוונסון את אדיימי מימין, כאשר האחרון הבין במחצית השניה שחלוץ הוא לא – ופשוט הלך אל האגף המוכר.

באיירן שלטה הרבה יותר במחצית הראשונה, תקפה ובעטה לשער שוב ושוב, בעוד דורטמונד כמעט ולא היתה קיימת, לא בהנעת הכדור ולא ביצירת מצבים. לעומת זאת, במחצית השניה המומנטום התחלף, כשבאיירן נסוגה לאחור לשערה להגן על היתרון והצהובים תקפו שוב ושוב, אך לא הצליחו למצוא את השיוויון. רק לקראת סיום המשחק הבווארים התעוררו מעט והבקיעו את השני לאחר מס מעברים.

בתחילת המשחק קימיש טיווח מרחוק, אך קובל קלט. לאחר מכן, אוליסה ניסה את מזלו בבעיטה מרחוק, אך השוער הדף, ולוצ’ו דיאז לא היה מספיק חד על הריבאונד ובעט לא מספיק טוב, כשקובל קלט. עוד בעיטה של אוליסה לאחר דריבל ומבצע אישי הלכה לקורה והחוצה.

בדקה ה-22– קרן של קימיש מצאה את הראש של קיין שברח מזולה הבלם הכבד והחולם, והחלוץ האנגלי הלוהט נגח פנימה מעל ידיו המושטות של קובל. 0-1 אדום.

החמצה נוראית של קארים אדיימי האורח לאחר איבוד כדור של קימיש והכנה נפלאה של החלוץ ג’יראסי מעט עירערה לצהובים את הבטחון.

בדקה ה-79- פריצה נפלאה של לואיז דיאז בכנף לאחר מסירת קווטרבק מפוטבול של הארי קיין הגאון, הסתיימה ברוחב נהדר של הקולומביאני לעבר תיבת החמש. שם ניצב ג’וב בלינגהאם המחליף שהשתלט על הכדור, חלם וחיכה נצח, ובטעות גסה ביותר פשוט לא הצליח להרחיק את הכדור מהרחבה, אלא הרחיק אותו ישר על גופו של אוליסה המסתער, כשאז הכדור פשוט פגע בשחקן הכנף הצרפתי וניתז פנימה. 0-2 לבאיירן. מה שהוציא לשוורצגלבן מעט את הרוח מהמפרשים.

בדקה ה-84– המגן ריירסון שהיה לו משחק מצויין שעט בכנף וסיפק רוחב חד וחזק מהאגף פנימה, ויוליאן בראנדט, הקשר ההתקפי שנכנס רק דקה קודם כמחליף, התמקם נהדר בתיבת החמש ודחק מקרוב עם הפקקים פנימה. 2-1 לבאיירן. התקווה לחזרה לדורטמונד.

דורטמונד שוב תקפה, אך למרות מומנטום צהוב, דווקא הבווארים הגיעו למצב הטוב ביותר. כדור מבריק של אוליסה ללוצ’ו דיאז השאיר את חלוץ הכנף הבווארי במצב מעולה בשמאל הרחבה, אך הקולומביאני שלא בא חד היום למשחק התעכב מעט ובעט לא מספיק טוב, כך שקובל הדף את הכדור.

עד לסיום הצהובים תקפו שוב ושוב בנסיון להשוות, אך עבודה טובה של אופמקאנו בעיקר, וחוסר מחץ התקפי של השוורצגלבן הותירו את התוצאה בעינה. נצחון לבווארים.

1.3. מפת הבעיטות:

הבווארים בעטו הרבה יותר (15 בעיטות לעומת 8/ 7 בעיטות למסגרת מול 1 בלבד לשוורצגלבן), כשרוב בעיטותיהם מתוך הרחבה ובקרבת השער, לעומת דורטמונד שבעטה גם 3 בעיטות פחות יעילות מרחוק.

1.4. סטטיסטיקת המשחק:

2.13 לעומת 1.53 לבווארים בשערים צפויים לא מספרים את כל הסיפור, שכן האדומים היו טובים יותר וניצחו בצדק, בעיקר בגלל המחצית הראשונה הדומיננטית. מה שדווקא כן מעיד על העליונות האדומה הינם 61% נצחון בפוזשן, הרבה יותר פאסים מדוייקים (514 מול 284 בלבד), 4 הזדמנויות גדולות מול 2 בלבד לצהובים, ובעיקר: 28 נגיעות ברחבת היריב לבווארים הקטלניים מול 12 בלבד לצהובים, כשקובל השוער האורח נזקק ל-6 הצלות מול 0 של נוייר.

ואולם, הסטטיסטיקה ההגנתית מעידה לכאורה על יתרון צהוב (52 נצחונות בדו קרבות לצהובים מול 39 בלבד), בעיקר עקב המחצית השניה בה השוורצגלבן נלחמו כדי לחזור למשחק.

2. שחקנים בולטים:

2.1. השחקן המצטיין: מייקל אוליסה- באיירן מינכן- ציון 8.7 ב-FOTMOB.

למרות שגם הארי קיין היה במשחק מצויין עם ניהול משחק טוב ושער מצויין בנגיחה, הרי שאוליסה היה פשוט מעט טוב יותר, עם שער, פריצות רבות עם הדריבלים האופיינים שלו, ולא רק שיצר מצבים רבים לחבריו, אלא גם טיווח את השער שוב ושוב. אחד משחקני הכנף הטובים בעולם, ללא עוררין.

נתונים נפלאים לשחקן הכנף הימני של הבווארים. בייחוד 5 בעיטות לשער, כולל שער חשוב שכבש (שהתברר כשער הנצחון), 10 נגיעות ברחבה, ו-3 מסירות מפתח.

בכך, שחקן הכנף הנפלא של באיירן מגיע כבר ל-4 שערים ו-2 בישולים ב-7 משחקים העונה, עם ציון ממוצע של 8.15. כוכב.

2.2. השחקן המאכזב: ניקלאס זולה- דורטמונד.

הבלם האיטי והכבד של השוורצגלבן שוב הוכיח שהוא לא מתאים לרמות האלו, ובוודאי לא לקבוצה שרוצה לרוץ בצמרת הגרמנית, כאשר איחר לתיקולים, הפסיד במאבקים, ויותר מכל, איבד את הארי קיין בקרן של קימיש, מה שהביל לשער קל של האנגלי וליתרון 0-1 של האדומים. הבלם המבולבל אף הוחלף מייד עם פתיחת המחצית השניה בבנסאביני, שמייד עזר לשלוטרבק הנפלא (4 תאקלים מוצלחים, 9 חילוצי כדור, 7/8 (88%) נצחונות בדו קרבות על הקרקע, 2/2 (100%) באוויר) – לייצב את ההגנה הצהובה.

2.3. בולטים סטטיסטיים:

* הכי הרבה בעיטות: אוליסה עם 5 (מתוך 14 של קבוצתו (!)) מול אדיימי עם 2.

* מרחק כיסוי בק”מ: פאבלוביץ’ עם 12.6 מול סוונסון המגן עם 12.5.

* הכי מהיר (ק”מ/שעה): נמצ’ה עם 33.47 מול ג’קסון עם 33.55.

* הכי הרבה דו קרבות: ניקו שלוטרבק הנפלא עם 19 מול אוליסה עם 16.

3. לסיכום:

באיירן מנצחת עוד קלאסיקר, לאחר שהתקשתה במפגשים הקודמים מול הנמססי הנצחית שלה, ומבססת את מעמדה במקום הראשון עם 21 נקודות ו +27 בהפרש השערים (!), כשלצהובים שיקוו לחזור לפסגה רק 14 נק, ועם פער 5 מלייפציג השניה. פער מוחץ כבר בשלב הזה של העונה.

כמו שהעניhנים נראים כרגע, הבווארים משייטים לעוד אליפות קלה יחסית, בהציגם כדורגל נהדר והתקפי, וזאת כשהשוורצגלבן כלל לא מהווים יריב ובייחוד לאחר ההחלשות הקיצונית של לברקוזן שאיבדה את כל כוכביה וגם את מאמנה האייקוני צ’אבי אלונסו.

השאלה האמיתית היא, האם הבווארים בראשות קיין, שבעונה יוצאת דופן, מסוגלים הפעם לעשות את הצעד הבא ולהתמודד עד הסוף על הגביע עם האוזניים הגדולות, לאחר ההדחה המאכזבת בשנה שעברה מול אינטר האיטלקית? השנה יש תחושה באוויר שהם בהחלט מסוגלים.