אלפרדו די סטפנו היה במשך ארבעים שנה מלך השערים של נבחרת ספרד, הוא היה במשך חמישים שנה מלך השערים של ריאל מדריד. אבל הוא בכלל נולד בארגנטינה וחתם בברצלונה, איך זה קרה? בואו נצלול להיסטוריה של השחקן שנולד לפני 98 שנים והחתימה שלו שינתה את הכדורגל הספרדי.
אלפרדו די סטפנו נולד ב-4 ביולי 1926 ברובע באראקאס של בירת ארגנטינה בואנוס איירס, למשפחה עם שורשים על פני הגלובוס. הוריו היגרו מאיטליה וארבעת סביו וסבתותיו נולדו בארבע ארצות שונות: איטליה, ארגנטינה, צרפת ואנגליה.
אלפרדו די סטפאנו בדרכי אביו
די סטפנו גדל עם אבא שהיה כדורגלן בריבר פלייט, אחד מהמועדונים הגדולים בארגנטינה, עד שלבסוף הוא פרש ופתח חווה חקלאית. אלפרדו היה הילד הבכור במשפחה, ונאלץ לעזור לאביו בחווה המשפחתית, מה שעזר לו משמעותית בקריירה כשדרך העבודה בחווה הוא בנה סיבולת לב ריאה גבוהה, מה שהיווה את אחד מיתרונותיו הגדולים כשחקן.
הוא התחיל את הקריירה בדרכי אביו בריבר פלייט, וכבר בגיל 16 שיחק בקבוצה הבוגרת של מועדון הפאר. הוא מיעט לקבל דקות בגלל ההתקפה המוכשרת של קבוצתו שכונתה “המכונה”, וכללה חמישה שחקנים מוכשרים כמו חוסה מנואל מורנו ואנחל לברונה.
ב-1949 עזב די סטפנו את מולדתו וחתם במוניראס הקולומביאנית, איתה הוא זכה בארבע אליפויות שהיו הראשונות באותה תקופה. הליגה הקולומביאנית באותם שנים התנתקה מפיפ”א והעניקה משכורות עתק לשחקנים בשל חוסר הפיקוח.
Feliz cumpleaños a Alfredo Di Stéfano, uno de los jugadores más grandes de la historia del fútbol mundial y un técnico fenomenal. Abrazo del alma al cielo. pic.twitter.com/7sxiM9DLmJ
— Ubaldo Fillol (@ubaldofillol) July 4, 2024
הסכם כפול
המשכורות הגבוהות משכו שחקנים רבים לליגה, שהפכה למעין ליגת האלופות של דרום אמריקה והייתה אחת הליגות הטובות בעולם. אחד מהשחקנים ששיתפו פעולה עם די סטפנו במוניראס הוא הקטור ריאל, שיותר מאוחר ישחק אתו במדי ריאל מדריד. די סטפנו כבש את הליגה בקולומביה, כשזכה שלוש פעמים במלכות השערים בחמשת השנים ששיחק בליגה.
באותן שנים, מעבר לים בספרד, ברצלונה זכתה בארבע אליפויות מתוך שש אפשריות. ברצלונה רצתה לבסס את שליטתה בליגה ולהחתים את די סטפנו שנחשב לאחד מהשחקנים הטובים בעולם, והשחקן כבר חתם בקבוצה, אך לפי חוקי פיפ”א מכיוון שכרטיס השחקן שלו היה שייך עדיין לריבר פלייט הוא היה צריך אישור של שני המועדונים כדי לעבור לספרד.
העיכוב באישור נתן ליריבה הגדולה ריאל מדריד, שספרה באותם שנים 20 שנה ללא אליפות, ולנשיאה סנטיאגו ברנבאו, הזדמנות להיכנס למרוץ על השחקן ולטרוף את הקלפים. ריאל מדריד חתמה על הסכם עם מוניארס, בעוד שברצלונה השיגה את אישורה של ריבר, וכך נוצר מצב שהשחקן חתום בשתי היריבות המושבעות. ההתאחדות הספרדית החליטה שהחלוץ ישחק שנתיים בכל קבוצה וראשי הקבוצות חתמו על ההסכם.
רביעייה בקלאסיקו
בעוד שבריאל שמחו על ההסכם, בברצלונה הוא לא עבר בשקט. מחאה נמרצת של חברי ההנהלה גרמה לברצלונה לסגת מההסכם, ולהפוך את די סטפנו לשחקנה הבלעדי של ריאל מדריד, כבר במשחק הראשון הם הצטערו על כך, כשהארגנטינאי הבקיע רביעייה באל-קלאסיקו וריאל הביסה את ברצלונה 0:5 מהדהד.
מכאן אלפרדו די סטפנו שינה את כיוון ההיסטוריה, והפך את ריאל מדריד למועדון המוביל בספרד ובעולם. הוא זכה עם המועדון בחמש אליפויות אירופה רצופות, כשבגמר האחרון מבין החמש ניצחה ריאל מדריד 3:7 את איינטרכט פרנקפורט, כשדי סטפנו הבקיע שלושער ופרנץ פושקאש השלים עם רביעייה אדירה.
די סטפנו הוסיף בתקופתו בריאל שמונה אליפויות ספרד ושלושה תארים בינלאומיים, והוא זכה בתואר מלך השערים של הליגה חמש פעמים. הוא גם הפך למלך השערים של ריאל מדריד עם 308 שערים בשנותיו במועדון. הוא החזיק בתואר במשך 50 שנה, עד שראול גונזלאס עקף אותו בשנות ה-2000.
Esta imagen de Alfredo Di Stéfano en el Santiago Bernabéu es cine. 🚬 pic.twitter.com/ZPUblgqegW
— REAL MADRID FANS 🤍 (@AdriRM33) June 15, 2024
אלפרדו די סטפנו נחטף
בזירה הבינלאומית סבל די סטפנו מחוסר מזל, כשלא השתתף מעולם במונדיאל משלל סיבות. ב-1950 נבחרתו ארגנטינה החרימה את המונדיאל משום שברזיל נבחרה לארח אותו במקומה. ב-1954 שיחק בנבחרת ספרד, אך לא הורשה לבסוף לשחק בנבחרת. ב-1958 הוא שיחק בנבחרת הספרדית אך לא הצליח להעפיל, וב-1962 סחב את הנבחרת בגיל 36 למונדיאל אך נפצע לפני הטורניר.
בשנת 1963 התרחש אירוע ביזארי למדי, כשריאל מדריד הגיעה לטורניר ראווה בוונצואלה. די סטפנו נחטף בידי ארבעה גברים חמושים בבוקר שלפני המשחק השני בטורניר, ומהר מאוד התברר שהחוטפים לא דורשים כופר או דרישות אחרות אלא פרסום והעלאת מודעות לבעיית השחיתות במדינה. די סטפנו שוחרר לאחר יומיים ללא פגע, ואולץ להתייצב בפני התקשורת ולספר על יחסם הטוב של החוטפים שגם התנצלו עשרות פעמים.
פרישה וקריירת אימון
ב-1964 עזב די סטפנו את ריאל מדריד אחרי 11 שנים, וחתם באספניול – שהייתה באותה תקופה בית אבות לכוכבים מבוגרים. הוא שיחק בקבוצה במשך שנתיים, הבקיע 11 שערים ב-47 הופעות ופרש בגיל 40 בעקבות פציעה ממנה לא הצליח לחזור.
אלפרדו די סטפנו המשיך לקריירת האימון מוצלחת. הוא זכה באליפויות עם קבוצת נעוריו ריבר פלייט ועם יריבתה המושבעת בוקה ג’וניורס. הוא הצליח גם בספרד כשזכה באליפות ובגביע אירופה למחזיקות גביע עם ולנסיה, ואף אימן פעמיים את ריאל מדריד שם סיים עונה אחת במקום השני בחמישה מפעלים שונים. ב-21 ביולי 2000, החליטה הנהלת ריאל מדריד בראשות פלורנטינו פרז להעניק לדי סטפנו את תואר נשיא הכבוד של במועדון, תואר בו החזיק עד מותו בשנת 2014.
זה האיש שמראדונה אמר בעצמו!!! שהוא היה הכי טוב בעולם
זה שחקן ענק שייסד את המיתוס של ריאל מדריד ממנו הכל התחיל כל המורשת והמדיניות לקנות כוכבים גדולים מבחוץ של הנשיא הראשון הגדול..