ריאל מדריד מודל 23/24 – מזווית בלאוגרנה

ריאל מדריד רומסת כל מה שמגיע מולה. הסגל חסר מאוד בלשון המעטה אבל עדיין הקבוצה ממדריד מתעלה לגבהים שיריבתה מברצלונה רק הייתה חולמת עליהם העונה. מאיפה נובע הפער ומה שונה בין ההתנהלות של קרלו אנצ'לוטי לזו של צ'אבי? על ההצלחה של ריאל מדריד העונה מזווית של אוהד היריבה

ריאל מצליחה העונה הרבה מעבר לציפיות של כולם

למרות עומס המשחקים האדיר והפציעות הרבות שמגיעות בעקבותיו, למרות אי הבאת הרכש בינואר, ללא בלמים, ללא השוער הפותח שלה וללא חלוץ 9 בהרכב הראשון, ריאל מדריד דורסת כל קבוצה שעומדת מולה. חיה פצועה וחבולה שטורפת את הג’ונגל. כשהיא משחקת בלי בלמים, ריאל מדריד סופגת שער אחד בלבד בשלושה משחקים, בזמן שעם 4 בלמים במגרש ועוד בלם כשיר בספסל, בארסה מצליחה לספוג שלושה בבית מסגנית נועלת הטבלה. אז איך זה מרגיש לעמוד ממול, בצד האדום-כחול של ספרד, ולראות את ההתעלות הפנומנלית מעל כל ציפייה בעונה הזו של הבלאנקוס?

קשה באימונים קל בקרב

כשאוהד קבוצה שהיא לא ריאל מדריד מדבר העונה על הקבוצה מבירת ספרד, שומעים בדרך כלל תקליט קבוע – חלק מהדיבורים יהיו סביב השיפוט, חלק ידברו על ההתנהלות המדהימה של פלורנטינו (בטח ביחס למה שקורה אצל היריבה הגדולה מקטלוניה), חלק ידברו על “מזל”, וחלק יגידו את המשפט “זאת ריאל מדריד, איזה אופי”.

אך מבין כל הדברים שצוינו לעיל, יתפספס הדבר אולי הכי בולט בריאל מדריד. נכון להיום, ריאל מדריד בתחרות גדולה עם באייר לברקוזן של צ’אבי אלונסו, היא הקבוצה המאומנת ביותר באירופה. אם נשאל את האוהד הממוצע על מהן נקודות החוזקה של אנצ’לוטי, ספק אם אחת משלוש התשובות הראשונות יהיו “טקטיקה”. אבל האמת היא, שריאל מדריד תחת המאמן האיטלקי עומדת בצורה מושלמת. קבוצה שעובדת באימונים וזה ניכר באופן יוצא דופן על המגרש. טקטית ומנטלית.

בעונת 2018/19, ריאל מדריד התארחה בקלאסיקו בקאמפ-נואו שנגמר בתוצאה בלתי נשכחת 5:1. בשער הרביעי באותו משחק, ראמוס חילק מתנה לסרג’י רוברטו שמצא את סוארז שהשלים שלושער. רז אמיר, שדר ערוץ ONE ששידר את אותו משחק, אמר בשידור “שלושה בהגנה, ארבעה בהגנה, מה זה משנה שעושים טעויות כאלו במשחק?”. וזה דבר שחייב להבין – ריאל משחקת ללא בלמים ובלי חלוץ, אבל כשהעמידה בהגנה כל כך יציבה ונטולת טעויות, היא פשוט לא סופגת ולא מפסיקה לכבוש. אז עם כל הכבוד לתכונות החזקות יותר של דון קרלו, שהן כנראה ניהול סגל והחזקה מדהימה של חדר ההלבשה, השנה הוא מוכיח לנו שהוא גאון טקטי. התמיכה של הקישור במשחק ההגנה, החיפויים של וואלוורדה וקמאבינגה על האיטיות של קרוס שמצליח לשגע יריבות בעזרת מסירות ארוכות לשליש האחרון ועוד אינספור דברים קטנים או גדולים, כאלו ששמים לב אליהם דרך מסך הטלוויזיה וגם כאלו שלא, שבעזרתם אנצ’לוטי מצליח לקחת סגל תשוש וחבול לפסגת הכדורגל העולמי.

מה שונה אצל בארסה?

זה מתסכל. כי כאוהד היריבה, אפשר לראות בריאל מדריד כל מה שהיה מצופה מצ’אבי ובארסה להראות השנה. אבל ההפך הגמור הוא הנכון. השחקנים נראים לא בכושר פיזי, הקבוצה עומדת לא נכון, וגם כשעולים ליתרון עושים הכל על מנת להחזיר את היריבה למשחק. מבחינה מנטלית – השחקנים נראים כאילו הם לא מסוגלים להיות פייבוריטים לפני המשחק, לא מסוגלים לנצח בתוך המשחק והכי גרוע: לא מסוגלים להתגבר לאחריו. בבארסה יש תחושה שכל אחד נלחם על עצמו, כל שחקן נלחם בשביל המקום שלו במועדון, לעומת זאת בריאל מדריד, רואים על השחקנים את הביחד, ההקרבה האינדיבידואלית, המשמעת הטקטית והשמחה הקבוצתית חופפות זו לזו.

מה הלאה?

הפער בטבלה כרגע עומד על 10 נקודות. אמנם פער עצום אבל לא פער שלא נסגר כבר בעבר. למעשה, ב-2016 ריאל של זידאן סגרה פער כזה בעצמה מברצלונה, אז על הנייר הכל אפשרי. אבל בברצלונה צריכים לחשוב הרבה יותר קדימה מעבר לעונה הזאת, לבנות בסיס מנטלי ופיזי חזק, כזה שתואם את הרף הנדרש בכדורגל המודרני של היום. הרבה דברים יצטרכו לקרות גם במדריד וגם בברצלונה בשביל שהדברים יתהפכו, כי בכל מקרה כרגע, בהתחשב במצב הכלכלי של שתי הקבוצות, נראה שהפער רק ילך ויתעצם בשנים הקרובות.

אז לפעמים צריך להיות מסוגלים לפרגן, אפילו אם זה ליריבה המרה ביותר. כשאוהד ברצלונה מסתכל על ריאל מדריד של היום, הוא רואה תוצר מוגמר שצריך לשאוף להגיע אליו. זה לא חייב להיות תואם דרך, זה גם לא חייב להיות תואם תוצאה. אבל המאמן שיגיע אחרי צ’אבי חייב ללמוד מקרלו אנצ’לוטי, כי זה פשוט חייב להיות תואם רוח ועוצמה.

3 תגובות
  1. or7m כותב

    ריספקט.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    כל הכבוד לך אלירן

  3. ישראל בלאנקוס כותב

    בתור אוהד ריאל נהנתי מכל מילה בכתבה 🙂

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן