ריאל מדריד של צ’אבי אלונסו

מה היה קורה אם צ’אבי אלונסו היה מאמן כיום את ריאל מדריד?
זו השאלה שנשאלתי בערוץ הטלגרם ובעקבותיה ניסיתי להיכנס היפותטית אל נעליו.

בבאייר לברקוזן אנו רואים את צ’אבי אלונסו משחק במערך 343 שנשען על לחץ גבוה, מסירות קצרות, מרכז מגרש חזק שמייצר מרובע קשרים וחלוץ מאד מגוון בדמותו של ויקטור בוניפאס שחי ברחבה אך יודע גם לרדת אחורה לנהל משחק.

כשהקבוצה של אלונסו מתחילה את הבילדאפ היא מייצרת אותו עם שלישיית בלמים שיודעים להוביל כדור ולפניהם נמצאת הרביעייה הקדמית שבנויה משני קשרים מרכזיים (ג’אקה ופלאסיוס) ושני מגנים טכניים מאד ותוקפים (פרימפונג וגרסיה).
ככה זה נראה בעצם.

ברגע שלברקוזן מגיעה אל השליש המרכזי של המגרש – שם כל הכיף מתחיל.

לפני שני הקשרים המרכזיים נמצאים להם שני קשרים התקפיים מאד טכניים ומאד מגוונים – יונאס הופמן שיודע גם לנוע לכנף ימין בצורה נפלאה ופלוריאן וירץ הקוסם שהוא בעצם מעין מנהל משחק/קוסם בתחילת דרכו.
לברקוזן בעצם מייצרת ביחד עם בוניפאס בחוד שלישייה התקפית עם שחקנים שמשחקים מאד קרוב אחד לשני, ובכך הקבוצה של אלונסו מרוויחה פעמיים:

1. המגנים התוקפים מקבלים את כל הכנף.
2. לברקוזן מרוויחה מרובע במרכז המגרש (ג’אקה, פלאסיוס, וירץ, הופמן) ולעיתים גם חמישייה כשויקטור בוניפאס יורד אחורה לעזור בבנייה וגם לפנות שטחים מאחוריו.
ככה זה נראה.

שימו לב כמה גבוה נמצאים המגנים – פרימפונג בימין וגרימאלדו בשמאל, כמה רחב משחק הבלם הימני כשהוא מבין שהקבוצה מכווצת שמאלה ולכן מרווח ימינה בכדי שלא לבודד לחלוטין את פרימפונג ואיך השלישייה ההתקפית משחקת קרוב מאד לשני קשרי האמצע ובכך מייצרת עליונות מוחלטת במרכז המגרש.

אלונסו להערכתי לקח את הגישה של אנטוניו קונטה בצ’לסי ושכלל אותה עם מגע ספרדי שנשען פחות על כוח אלא על טכניקה והבנה שהכדור צריך להישאר על הדשא ברוב הזמן.
כך לדוגמא נראתה צ’לסי בתקופת המאמן האיטלקי.
הגישה יותר פרגמטית, המגנים פחות גבוהים וכפי שידוע הכדורגל לא היה מבריק, אבל הרעיונות מאד דומים.
מגנים תוקפים, שלישייה קדמית עם שני שחקנים טכניים שיודעים גם לרוץ לכנפיים ושחקן אחד שהוא יותר פיזי וחיית רחבה כשאת המשחק מנהלים שני קשרי אמצע – האחד מנהל משחק מבריק והשני שחקן שלא מפסיק לרוץ לדקה.

דמות כמו בוניפאס בלברקוזן או דייגו קוסטה לדוגמא, לא קיימת בריאל מדריד.
החלוץ היחיד שמתאים לפרופיל הוא חוסלו, והוא לא שחקן בכיר אלא שחקן רוטציה משלים.

לכן כשאני מסתכל על הסגל הנוכחי של ריאל מדריד, לו הייתי צ’אבי אלונסו הייתי משתמש בעקרונות הבאים:

1. כדורגל על הדשא.
הרבה מסירות קצרות ובשביל זה צריך בלמים שיודעים לנהל בילדאפ.
דוד אלאבה הוא כזה, גם אדר מיליטאו שיכול לשבור את המשוואה ולהפתיע עם כדורים ארוכים ולצידם “בלם” חדש בדמותו של דני קרבאחל שיהיה הבלם הימני והשומר האישי של המגן הימני החדש.

2. התקפה דרך הכנפיים.
לריאל מדריד אין כנף ימין כבר כמה שנים, ולהערכתי בגישה ובמערך של צ’אבי אלונסו אפשר לייצר מגן ימני חדש – פדה ואלוורדה.
יש לו מספיק ערנות הגנתית בכדי לשמור על המערך וריאל יכולה אגב לעבור לשחק בקו של 4 עם גרסיה בשמאל, אלאבה, מיליטאו וקרבאחל בימין כשהכדור לא אצלה, ובכך לא להפוך את פדה למגן לכל דבר.
מה שכן, התפקיד הזה יכול להוציא מואלוורדה את כל העוצמות האדירות שלו אותן הוא מתקשה לשחרר לעיתים במרכז המגרש הצפוף.
גרסיה ופדה מספיק טכניים עם הכדור ולכן בדיוק כמו בלברקוזן (אחרונה בליגה בכל הקשור להרמות כדור) הם לא ירימו כדורים סתמיים אלא יחפשו למסור כדור מתוחכם על הדשא.

3. הכיף האמיתי
לריאל מדריד כאמור אין בוניפאס או קוסטה, אבל יש לה בלינגהאם.
שחקן כל כך חכם ומגוון שהוא יכול לשחק במשחק אחד את הקשר המרכזי, ההתקפי והחלוץ של הקבוצה. במשחק אחד? בהתקפה אחת.
בלינגהאם נע ללא הפסקה על הדשא והוא יכול להיות “החלוץ הנסוג” של ריאל מדריד ובכך לייצר משוואה בה ויניסיוס ג’וניור ורודריגו ישחקו לצידו במעין שלישייה חופשית שלא באמת מחוייבת לעמידה טקטית על נקודות מאד ספציפיות במשחק.
כפי שכתבתי השבוע – יש כל כך הרבה כישרון בריאל מדריד והוא ראוי לחופש כדרך חיים.

ביחד עם צ’ואמני שיהיה הגרזן במרכז לצד קאמבינגה היותר תזזיתי ויצירתי, ריאל מדריד תוכל לייצר תבניות התקפיות רבות.
כנ”ל גם אחד מהצמד הצרפתי לצד אחד מהקשרים האגדיים קרוס ומודריץ’ כמובן.

צ’ואמני אחורי, קאמבינגה ובלינגהאם במרכז ורודריגו ביחד עם ויניסיוס חלוצים.
צ’ואנמי לצד קאמבינגה, בלינגהאם כחלוץ נסוג, ויניסיוס ורודריגו בכנפיים.
מעבר ל 424 תוך כדי משחק עם ואלוורדה ככנף ימין, ויניסיוס כנף שמאל ובלינגהאם ורודריגו חלוצים.
או פשוט מאד שלישייה התקפית של בלינגהאם כפיבוט מרכזי, ויניסיוס כשחקן כנף/חלוץ שמאלי ורודריגו מבצע את אותו התפקיד בימין.

4. למקסם את ויניסיוס

בגישה הזו, צ’אבי אלונסו יוכל לעשות הרבה רוטציות. אחת מהן למשל היא לשחק עם קאמבינגה כמעין מגן שמאלי שמבצע כניסות לעומק מבפנים (Undrelap) ובכך להחזיר את ויניסיוס לשחק על הקו.
אך גם ללא השטיק הזה, במבנה הנוכחי כשלפתע לריאל מדריד יש סוף סוף כנף ימין, ההגנה לא תוכל להתכווץ על ויניסיוס ולמנוע ממנו את השטחים להם הוא זקוק.
ויניסיוס יוכל גם לשחק על הקו כשחקן כנף לכל דבר לפני גרסיה, בידיעה שרודריגו ובלינגהאם מאיישים את העמדות בתוך ההאלף ספייס, כי מי שדואג לריווח המגרש זה לא אחד מהם אלא ואלוורדה ככנף ימין.

ככה זה נראה מלמעלה.

אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.