שיחה עם אלוף | ריאיון עם אריק זאבי
אריק זאבי הוא אחד הספורטאים הגדולים בתולדות מדינת ישראל. בין תאריו הרבים, מדליית ארד אולימפית, ארבע זכיות באליפות אירופה ואפילו תואר סגן אלוף העולם. מעבר ליכולות הספורטיביות, וההצלחות הרבות שלו לאורך הקריירה, אריק הוא אישיות מיוחדת וספורטאי ענק עם לב גדול. אריק נמצא כרגע בפריז ומפרשן את תחרויות הג׳ודו, ומלווה את המשלחת הישראלית. אז בין קרב לקרב תפסתי אותו לשיחה קצרה, בה סיפר לי מעט על החוויות כמי ש"היה שם" ,התחושות, האווירה בפריז, והציפיות לעתיד.
אריק היקר שלום.
תודה שפינית לנו זמן, זה לא מובן מאליו בהתחשב בלו״ז העמוס שלך בימים האלה.
דבר ראשון, מה שלומך? איך אתה מצליח ליצור את ההפרדה בין המצב במדינה, לבין חגיגת הספורט שמתרחשת בפריז, ובה אתה לוקח חלק גדול ופעיל?
“האמת שאני ממש מנסה ליצור את הנתק הזה.
גם ברמה האישית שלי אני בתקופה קשה, לאחר שאבי הלך לעולמו, לאחר השבעה אמרתי לעצמי שעכשיו אני אנסה להנות ולשכוח, ובכל זאת מדי פעם אין ברירה כי כל פעם משהו חדש מנחית אותך חזרה למציאות הישראלית הכואבת.
המשפחה שלי נמצאת בארץ, אז אני כל הזמן מעודכן.
אני חושב שזה גורלו של כל ישראלי, לעבור ממצב של עצב ודאגה, למצב של שמחה ולהתרכז בסביבה שלך.”
אכן סיטואציה מאוד לא פשוטה.
ספר לנו קצת על האווירה בפריז: הספורטאים הישראלים מרגישים בטוחים?
“האווירה בפריז חגיגית לגמרי.
אין שום חשש, אני מדבר כמובן על המצב הביטחוני.
קרנבל ברחובות, הכל מלא, אווירה טובה.
אני באופן אישי ללא סממנים ישראליים, אבל אני לא חושב שזה משנה, כי יש פה כוחות משטרה רבים ואין שום סיבה לדאגה.
מעבר לכך יש גם את האבטחה הישראלית הצמודה.
הספורטאים נמצאים באיזורים סטריליים, והכפר האולימפי מאוד מאובטח.”
האם המצב במדינה משפיע על היחס כלפיכם מהמשלחות האחרות? מהקהל?
האם יצא לך לדבר עם ספורטאים ממשלחות זרות, כאלה שהביעו הזדהות?
אם כן תוכל לספר לנו מי?
“תראה לפחות באולם הג׳ודו אין שום יחס עוין, אפילו להפך.
לדוגמא כשהמתמודד האלג׳יראי שלא עלה להילחם מול טוהר בוטבול, הקהל שרק בוז.
בהתחלה חשבנו שהוא שורק לטוהר, אבל כשטוהר ירד ונתן קידה כולם מחאו לו כפיים, מה שהראה שהם לא אהבו את ההחלטה של האלג׳יראי.
המעטים שפגשתי כאן ודיברתי איתם, שאלו מה קורה בישראל, איך אתם, והכל מעמדה של אמפתיה ולא ממקום ביקורתי.”
ספר לנו קצת על החוויות שלך כצופה באולימפיאדה הזאת, ובמה זה שונה מההגעה שלך לאולימפיאדה כספורטאי?
“זאת כבר אולימפיאדה שלישית שלי כ – ״צופה״, אני כאן כפרשן של ערוץ הספורט.
אני מאוד נהנה מזה כי אני מאמן ג׳ודו תחרותי, וכל פעם שאני צופה בתחרות אני מרגיש שאני לומד ומשתפר ורושם לעצמי הערות כדי לבצע אותם באימונים.
להגיד לך שאני מתגעגע להיות ספורטאי? מאוד אהבתי את החיים האלה, וכן הייתי רוצה להמשיך אבל אין בי חרטה שפרשתי, אני מבין שקריירה של ספורטאי היא דבר שמוגבל בזמן, לפעמים פורשים צעירים יותר ולפעמים בשלב יותר מאוחר.
אני פרשתי בגיל יחסית מאוחר, משכתי קריירה מאוד ארוכה, וכמובן שלפעמים יש עקצוצים כאלה של ״איך לא השגתי את זה, ואיך עשיתי את הטעות הזאת״, אבל בסה״כ אני מאוד מרוצה מהמקום שבו אני נמצא.”
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מה הרגע הקשה ביותר בקריירה שלך כספורטאי? איך הוא השפיע עליך, ואיך הצלחת להתגבר עליו?
” זה ברור, הרגע הקשה ביותר הוא באולימפיאדת לונדון, ההפסד בתחרות האחרונה בקריירה כשאני מגיע כאלוף אירופה ומתמודד נגד יריב שניצחתי ארבע פעמים לפני.
היו כמובן עוד רגעים קשים לדוגמא – באתונה ההפסד ברבע הגמר שהיה לא מחויב המציאות בגלל טעות שופט, שבלעדיו כנראה שהייתי מגיע לגמר ואולי זוכה במדליית זהב היסטורית.
יש המון פספוסים אבל בסוף צריך לקבל את זה שהכל חלק מקריירה של ספורטאי.
אני תמיד אומר – מה היה קורה אם נניח הייתי זוכה בזה באתונה? חיי היו משתנים? אני לא חושב.
אולי מדי פעם כשהיו עושים סקר אז הייתי מדורג גבוה יותר בדירוג ספורטאי ישראל בכל הזמנים, אבל בסוף כשאתה פורש אתה צריך להמציא את עצמך מחדש, וזאת אחת התובנות שלי כספורטאי, מה שעשית בקריירה ההיא זה מעולה, תנסה להשתמש בזה, אבל בסוף אתה צריך להראות איך אתה מראה ערך גם בחיים האמיתיים, ובזה אני משתדל להתרכז ולא במה היה אם.”
אני מניח שרגע השיא שלך באולימפיאדה הוא זכייה במדליית הארד.
איך הרגשת באותו רגע? הרגשת מסופק או שחשבת שהיית יכול להיות טוב יותר?
“היו לי כמה רגעים מרגשים.
רגע הזכייה במדליה אולימפית בהחלט היה אחד מהם, והוא לווה בעיקר בתחושת הקלה שיש לי מדליה אולימפית ויש לי את החותמת שאני ספורטאי גדול, אך ככל שהזמן עבר התחושה התחלפה ב – איך לא זכיתי במדליית הזהב, בטח בתקופה ההיא שבה הייתי אלוף אירופה שלוש פעמים ובלתי מנוצח.
בפרספקטיבה של היכולות של הספורטאים באותן ארבע השנים, אז אני הייתי מספר שתיים במשקל שלי אחרי היפני, או אולי שתיים שלוש עם עוד איזה מישהו, אבל בסוף אני שמח עם המדליה.
יש כאלה שמצליחים להגיע למדליה, וזה הישג חייהם.
אני מרגיש שהצלחתי להביא מדליה אולימפית, אבל הצלחתי להביא רק את הארד.”
הצגת פוסט זה באינסטגרם
כספורטאי אולימפי, מה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הלחץ והעומס?
“התמודדות עם לחץ היא דבר מאוד אינדיבידואלי.
כל אחד צריך ללמוד להכיר את עצמו ולהבין מה הדברים שעוזרים לו.
חשוב להתרכז כל הזמן במה אתה הולך לעשות בקרב, להרגיש בטוח עם העובדה שאתה נמצא במקום שבו אתה רגיל להיות שהוא מזרן הג׳ודו, נגד יריבים שאתה מכיר.
לנסות להתנתק מהמחשבה על זכייה במדליה אולימפית, אלא לעבור קרב אחרי קרב.
אני מניח שרוב הספורטאים יודעים את זה.
יש היום ליווי מאוד מקצועי.
חשוב לתרגל את הדברים האלה כדי להגיע כמה שיותר מוכן.”
אתה מרגיש שיש הבדל בין ההתמודדות שלך כספורטאי עבר, לבין ההתמודדות המנטלית של ספורטאים בשנים האחרונות?
“אני חושב שהמעטפת שקיימת היום סביב ספורטאים היא הרבה יותר גדולה, טובה ומקיפה.
גם לי היתה מעטפת מצוינת ואין לי תלונות, אבל אני חושב שכיום שמים על זה דגש בגיל הרבה יותר צעיר.
יש מקצוענות יותר גדולה בכל הקשור להכנה לאולימפיאדה, וגם התקציבים יותר גדולים.
אנחנו משתפרים בכל הקשור לטיפול בספורטאי העילית.
מה שקשור לספורטאים שלפני, זה כבר סיפור אחר.”
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מי הספורטאים שהרשימו אותך עד כה בתחרות?
“נבחרת הגברים של הצרפתים לא היתה מאוד מרשימה על הנייר, אבל בפועל רבים מהספורטאים שלהם שמדורגים במקומות נמוכים יחסית, עשו תוצאות מרשימות מאוד.
מעבר לכך נגסה היפני עבד מצוין, גם אידרוב לא היה מספיק טוב אך הצליח להתעלות על עצמו ועמד לבסוף בציפיות.
שנשירו היפני בקטגוריית 90 ק״ג הרשים אותי מאוד, וגם השוודית שאמנם התנהגה לא יפה בקרב שלה בבית הניחומים הוכיחה בגרות מנטלית מדהימה בגיל 18.”
איזו עצה היית נותן לספורטאים צעירים שמעוניינים להגיע לאולימפיאדה בעתיד, על מנת להגשים את החלום?
“תלוי על איזה גיל אנחנו מדברים.
בגדול לפני שאתה מכוון למדליה אולימפית, אתה צריך לכוון לתחרויות בארץ ואז למדליות בחו״ל ורק אחר כך לרמות הגבוהות ביותר.
יש שלבים בדרך למדליה אולימפית.
לא להסתכל למרחק כל כך גדול אלא לעבור שלב שלב.
זה טוב שיש את השאיפה הגדולה ברקע, אבל ללכת צעד צעד.”
לסיום, מה התחזית שלך למשלחת הישראלית באולימפיאדה הזאת? (ראיון שנערך יום לפני הזכיות אמש)
“בג׳ודו כפי שאמרתי, הצפי העיקרי למדליות הוא בעיקר מרז הרשקו וענבר לניר, ואחרי שראיתי את ההגרלה של פיטר פלצ׳יק, אני מאמין שבקונסטלציה מסוימת הוא יוכל להפתיע. זה יהיה מאוד קשה.
הוא כמובן מסוגל, אך זה לא יהיה פשוט כמו שמנסים להראות.
ענבר ורז בהחלט מסוגלות, גם ההגרלה זימנה להן דרך ״נוחה״ ממה שהיה יכול להיות, ובסיטואציה שנוצרה הן בהחלט צריכות להגיע לקרב על מדליה ואף לזכות במדליה אולימפית.”
אריק, תודה רבה על הזמן שהקדשת לנו, אתה אלוף אמיתי, והיה לי הכבוד והעונג לארח אותך.
אריק מלך
אלוף אמיתי אריק אוהבים אותך!!
ריאיון נהדר, שאפו ענק
שאפו בולרז
שוברים תקרות בכל פעם
בולרז אתם בדרך להפוך למובילי התעשייה ישר כוח
גם שבוחרים לראיין זה תמיד אנשים ראויים כל הכבוד לכם וגם לאריק הישראלי היפה!!!
תענוג לקרוא
כל הכבוד לכל העוסקים במלאכה ובעיקר לאריק זאבי האלוף והאהוב שלנו