שמרה על הבית | בוסטון עולה ליתרון 1:0 בסדרת הגמר

ג'יילן בראון הציג יכולת מרשימה, פורזינגיס עשה את ההבדל והאקס קיירי לא הופיע. סיכום המשחק הראשון בסדרה

הרגע הגדול של עונת ה-NBA הגיע, והגיע העת לסכם את המשחק הראשון בסדרת הגמר.

קרב האירופאים

כבר מתחילת המשחק היה ניתן לחוש לאן הרוח נושבת. אמנם בראשיתו שתי הקבוצות החליפו סלים ולא השכילו לעלות ליתרון משמעותי, אך הרגע שעשה את ההבדל היה כניסתו של קריסטפס פורזינגיס לפרקט. הלטבי עלה מהספסל לראשונה מאז 2017 וכבר בהתחלה היה ברור שהוא הסיפור של משחק מספר 1. השחקן, שלא היה כשיר למעלה מחודש, הגיע טעון והשפיע בשני צידי המגרש. הוא סיפק רבע ראשון אייקוני שכלל 11 נקודות ושתי חסימות, והוביל את בוסטון להפרש הגדול ביותר בהיסטוריה בסיומו של רבע ראשון בסדרת גמר – 37:20.

באופן כללי, הגבוה היה נראה כמו הסיוט של דאלאס. הוא התעלל בשומריו, תפר מעליהם זריקות והיה ללא ספק האקס פקטור של הרבע. פורזינגיס המשיך בשלו, הוסיף 7 נקודות ברבע הבא והעלה את מאזנו ל-18 כאלו בהפסקה, מתוך 20 במשחק כולו. הסלטיקס המשיכו בבריחה שלהם ועלו ליתרון שתפח עד ל-29 במהלך אותו רבע. החבורה של דאלאס, בראשות דונציץ’ האדיר, חתכה את ההפרש וירדה למחצית כשהיא בפיגור של 21 נקודות, 63:42.

אם כבר הזכרנו את לוקה, הוא הפך לשחקן הראשון מאז טים דאנקן בשנת 1999 שקולע לפחות 30 נקודות ומסיים עם דאבל דאבל (הוסיף 10 ריבאונדים) במשחקו הראשון בגמר ה-NBA. אך זה לא מה שאוהדי המאבס ייקחו מהמשחק הזה. הסלובני קבע שיא אישי שלילי עבורו, שכן הוא סיים את המשחק עם אסיסט אחד בלבד, לעומת 4 איבודים. עבור לוקה, מכונת הטריפל דאבלים, זוהי הפעם הראשונה מאז עונת הרוקי שלו שהוא משחק +25 דקות ומוסר אסיסט אחד או פחות.

בוסטון קיבלה החלטה כי היא תחיה עם זה שלוקה ינצח אותה, כל עוד הצוות המסייע שלו ייקח זריקות קשות ולא יופיע למשחק. נראה כי האסטרטגיה הזו עבדה באופן כמעט מושלם. זו שיטה שאולי רק הם יכולים לאמץ בגלל הסגל שלהם. הם ניחנים בשחקנים שיכולים לעשות את זה. יש להם סוללת שומרים בדמות ג’רו הולידיי, דריק ווייט וג’יילן בראון, כולם שומרי אחד על אחד עילאיים, ושלושתם קיבלו במהלך המשחק את המשימה להצר את צעדיו של כוכב דאלאס.

“אנחנו חייבים להזיז את הכדור,” אמר קיד. “הכדור נתקע יותר מדי”.  כתוצאה מכך, שחקני האורחת לא ראו שלשות פנויות וקלעו 7 מ-27 בלבד מעבר לקשת, וסיימו עם מספר הנקודות הנמוך ביותר שלהם בפלייאוף. מעבר לשלשות, גם ההאלי אופים המפורסמים של הקבוצה לא היו קיימים. לכן, הם מסרו 9 אסיסטים בלבד כל המשחק, וכדי לסבר את האוזן, להגנת בוסטון הייתה אותה כמות של חסימות במשחק (9).

הדומיננטיות של בראון, ההיעלמות של האקס

ג’יילן בראון הוא אחד השחקנים המושמצים בליגה, אך עשה בפלייאוף הנוכחי התקדמות ולראייה זכה בתואר השחקן המצטיין של גמר המזרח. אין ספק שהוא היה השחקן הטוב ביותר על הפרקט במשחק הראשון. כוכב בוסטון הוצב כשומר המרכזי של לוקה, והוכיח מדוע התבאס שלא נכלל באחת מחמישיות ההגנה של העונה.

באופן כללי, בראון הציג משחק נהדר בשני צידי המגרש שכלל 22 נקודות ב-7 מ-12 מהשדה, 6 ריבאונדים, 3 חטיפות, 3 חסימות ומספר מהלכים אדירים שהרעידו את האולם והרימו את הקהל על רגליהם. לא רק לוקה שחזר נתון של דאנקן, אלא גם בראון, שבשלושה רבעים הספיק להפוך לשחקן הראשון עם 3+ חטיפות ו-3+ חסימות במשחק 1 של הגמר מאז אגדת סן אנטוניו ב-2003.

מן העבר השני, מי שלא הופיע למשחק הוא קיירי אירווינג. הגארד של דאלאס התקבל בשריקות בוז ב- TD GARDEN, שריקות שליוו אותו לכל אורך המשחק בכל פעם שנגע בכדור. קיירי הציג משחק חלש, שכלל אחוזים חלשים מאוד מהשדה, 6 מ-19, ויכול להיות שאוהדי בוסטון נכנסו לו לראש, וכמובן גם הולידיי שעשה עליו עבודה פשוט נפלאה. בנוסף, במהלך הקמאבק של הקבוצה ברבע השלישי, היו לו מספר הזדמנויות לקלוע שלשות פנויות שהיו חותכות את ההפרש ומעניקות מומנטום לקבוצתו, אך הוא החטיא אותן וסיים 0 מ-5 מעבר לקשת.

אפרופו שלשות, נראה כי הן הסיפור של המשחק.

בעוד דאלאס כזכור קלעה 7 כאלו בלבד, בוסטון תפרה 16 קליעות מרחוק באחוזים טובים. דאלאס עוד הוכיחה כי ביכולתה לייצר סלים מלבד זריקות מרחוק, אך נראה כי בוסטון תלויה בהן, וכשהכדורים לא נכנסים נדמה היא הקבוצה נכנסת ללחץ ולא מצליחה לייצר נקודות קלות. אלו היו אותן דקות בתחילת הרבע השלישי בהן הזריקות לא נכנסו ופתאום דאלאס עשתה קולות של קאמבק. מאמן הירוקים ג’ו מאזולה יהיה חייב לתת על כך את הדעת ולמצוא נקודות מפתח עבור קבוצתו.

נקודה נוספת היא יכולתו של כוכב הסלטיקס, ג’ייסון טייטום. הוא היה במשחק אול-אראונד טוב עם 16 נקודות, 11 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, אך קלע רק ב-37.5% מהשדה ואיבד שישה כדורים. לאורך שלבים נכבדים של המשחק היה נראה לא מחובר, לקח זריקות קשות ולא מצא את הקצב הרגיל שלו. הפעם, זה נגמר עם ניצחון ירוק והקבוצה לא הייתה זקוקה לו נואשות, אך אם לא יופיע במשחקים הבאים זה יהיה בעוכרה של בוסטון. רק שלא יהיה לו פלאשבק לגמר של 2022.

לסיכום, החבר`ה בכחול יכולים לצאת מעודדים מכך שהצליחו לחתוך את ההפרש בעזרת כמה דקות טובות ולא יותר בתחילת המחצית השנייה, בזמן שאוהדי בוסטון לא הספיקו למצמץ. כזכור, הם נקלעו לפיגור גם בשתי הסדרות הראשונות שלהם בפלייאוף הנוכחי ונראו רע בהפסדים אלה, אך ידעו לעשות את ההתאמות הנדרשות לקראת המשחק השני. ככל הנראה לוקה ימצא דרכים לספק כדורים לחבריו ולא בכל יום אירווינג יספק כזו תצוגת נפל.

מן הצד השני, הקבוצות שעלו ל-0:1 בגמר לאורך ההיסטוריה המשיכו לזכייה באליפות ב-70.1% מהמקרים. בוסטון בהחלט סיפקה משחק נהדר, שהראה על הצהרת כוונות לקראת המשך הסדרה ועל רצונה לזכות בתואר ה-18 שלה בהיסטוריה. כזכור, גם בגמר לפני שנתיים הם ניצחו במשחק הראשון ולבסוף הפסידו את הסדרה, כך שאין מה להתרגש יתר על המידה מניצחון זה.

אוהדי הכדורסל יחזיקו אצבעות שהמשחקים הבאים יהיו צמודים ומרתקים יותר.

 

6 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    דוניציץ ינצח

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    להב אתה ענק

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    אתם מתחילים לכתוב על כדורסל?

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    ענק אתה להב מחכה כבר לפרק 2
    כל הכבוד שהתחלתם לכתוב על כדורסל

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    איזה כיף שהתחלתם לכתוב על כדורסל
    מצפה עונה הבאה לסיקורים על דני😍

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    התחלתם לכתוב על כדורסל קבוע סוף סוף????

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן