תותים וקצפת – העונה המופלאה של שטוטגרט

מקבוצה שכמעט נשרה לבונדסליגה השנייה והחליפה 4 מאמנים בעונה, לקבוצה אימתנית שתהיה חלק מליגת האלופות בעונה הבאה - זהו סיפור ההצלחה של שטוטגרט העונה

אתחיל בווידוי קטן – רציתי שלברקוזן תפסיד את המשחק מול שטוטגרט בסוף השבוע האחרון. מדוע רציתי בכך? ובכן, ישנן שתי סיבות: ראשית, חיכיתי, ועודני מחכה, לאישור שלברקוזן היא קבוצה אנושית. עבור לברקוזן הנוכחית נראה שכל הכוכבים הסתדרו בצורה כה קוסמית, שהם פשוט לא מצליחים להפסיד. חיפשתי, ועודני מחפש, את האישור שהכוחות השמיימיים לא באמת קיימים, וגם לברקוזן היא בסך הכל בת-תמותה. הסיבה השנייה ואולי החשובה יותר – הגיע לשטוטגרט להיות זו שתקטע ללברקוזן את הרצף ההיסטורי. לברקוזן גנבה (ובצדק) את הזרקורים של אוהדי הכדורגל כהפתעת הבונדסליגה השנה, אך אין מנוס מלספר את סיפורה המדהים של שטוטגרט, שבעונה שעברה שרדה בליגה בזכות ניצחון במבחנים, והעונה היא במקום השלישי שמוביל לליגת האלופות. שטוטגרט העונה עולה על כל הציפיות והתחזיות, והגיע הזמן להבין למה ולהביא לקדמת הבמה את הקבוצה שעשתה את הקפיצה הגדולה ביותר העונה בגרמניה ביחס לעונה שעברה.

שטוטגרט היא אינה קבוצה שהגיעה משום מקום – יש לה היסטוריה שכוללת 5 אליפויות גרמניה (כולל לפני הקמת הבונדסליגה) ו-3 גביעים. האליפות האחרונה שלה הייתה לא כל כך מזמן – בעונת 2006/07 – אז כיכבו בקבוצה שמות נוסטלגיים כמו סמי חדירה, מריו גומז וקאקאו. מאז אותה אליפות, שטוטגרט צנחה באופן מטאורי. מאז 2013 היא סיימה כל עונה מתחת למקום ה-6, כולל שתי עונות בהן ירדה לבונדסליגה השנייה. היא דשדשה בתחתית בעשור האחרון, כאשר הירידה האחרונה שלה לבונדסליגה השנייה הייתה ב-2019, אחרי הפסד במבחנים לאוניון ברלין.

בסוף 2019/20 היא עלתה חזרה לבונדסליגה, ובעונות האחרונות היא נאבקה על הירידה. בעונה שעברה שטוטגרט הגיעה שוב למבחנים, אך הפעם הצליחה לשרוד לאחר שניצחה את המבורג. עונת 2022/23 הייתה מחפירה, כאשר עמדו על הקווים שבשטוטגרט לא פחות מ-4 מאמנים כולל מייקל ווימר, שהחזיק במשרה פחות מחודשיים. ולכן, לא היה איש שהעלה בדעתו ששטוטגרט העונה תצליח להיות משמעותית באמת. בתחזיות לקראת העונה, על פי רוב שטוטגרט דורגה באזור המקום ה-10, כאשר היו פרשנים שחשבו שגם העונה הם יילחמו על הירידה. אך כל אלו התמוססו. שטוטגרט עשתה את הבלתי יאומן, וכרגע היא ממוקמת במקום ה-3 עם 64 נקודות, 5 בלבד פחות מבאיירן. הודות לניצחון של דורטמונד על פריז ברביעי האחרון, שטוטגרט הבטיחה את השתתפותה בליגת האלופות בעונה הבאה, לראשונה מאז 2010.

אז מה הוביל לשינוי בשטוטגרט העונה?

אפריל 2023, המאמן סבסטיאן הנס מחליף את ברונו לאבאדיה, שהחזיק בתפקיד 4 חודשים בלבד. סבסטיאן הנס היה לפני כן המאמן של הופנהיים, ולא הוביל אותם להישגים משמעותיים במיוחד עם 38 אחוזי הצלחה בלבד ב-81 משחקים. הוא הגיע לשטוטגרט כאשר היא הייתה אחרונה בליגה, והצליח להוביל אותה למקום ה-16 ובכך הציל אותה מירידה. בתקופת הנס בעונה שעברה, שטוטגרט הפסידה רק 2 משחקים מתוך ה-12 ששיחקה. לאור ההצלחה, ראשי הקבוצה החליטו לתת להנס צ’אנס נוסף להוביל את הקבוצה, ובכך המאמן זכה לבנות את הקבוצה המועדפת עליו בקיץ – והוא עשה זאת בענק.

הקיץ של שטוטגרט הביא איתו שמות שבדיעבד שינו את העונה שלהם מקצה לקצה. בין השמות הבולטים שהגיעו, ניתן למנות את השוער אלכנסדר נובל שהגיע בהשאלה מבאיירן מינכן, דניס אונדב שהגיע בהשאלה מברייטון, אנג’לו שטילר מהופנהיים ומקסימיליאן מיטלשטאדט מהרטה ברלין. על הנייר, אין כאן כוכב גדול שהגיע לקבוצה שהיה אמור לשנות אותה באופן כה דרסטי, אך התמהיל של השחקנים הללו יצר דבר כה קסום שכיף לצפות בו. יתרה מכך, השחקנים המובילים של הקבוצה עזבו אותה, בראשם אנדו שעזב לליברפול והבלם קונסטנטינוס מברופאנוס שעזב לווסטהאם. כנראה שהעזיבות הללו עשו רק טוב לקבוצה.

שטוטגרט הגיעה בגישה שונה לעונה הנוכחית – היא יכלה להישאר מנטלית קבוצת תחתית ולשחק כדורגל הגנתי ונוקשה, כזה שרק מחכה להתקפות מתפרצות. אך הנס רצה שהקבוצה שלו תשחק את הכדורגל שהוא מאמין בו, ולא תבוא נחותה מול אף קבוצה. אז איך עושים זאת? קודם כל, שולטים בכדור, והרבה. שטוטגרט היא הקבוצה השלישית בבונדסליגה בהחזקת כדור עונתי, עם 59% בסך הכל. הנס נתן חופש לשחקניו לעשות ככל העולה על רוחם, ובכך כל אחד יכול להביא לידי ביטוי את החוזקות שלו. כך למשל, אנחנו מצליחים לראות את כריס פיהריך, שחקן שאוהב להחזיק את הכדור אצלו, עושה 2.6 דריבלים למשחק, כאשר הוא כמעט הכפיל את כמות המטרים שהוא זז עם הכדור ביחס לעונה שעברה (7840 מטרים לעומת 4471 אשתקד). ב-90 דקות, הוא נע עם הכדור כמעט 300 מטרים בממוצע העונה, לעומת 213 מטרים ל-90 דקות בעונה שעברה.

סגנון המשחק של שטוטגרט הוא הרבה יותר התקפי, ומבוסס הרבה על כדורי עומק לגיראסי ואונדב, שלעתים האחרון אף מוסר את אותן המסירות. שטוטגרט מובילה את הבונדליסגה במסירות עומק (באנגלית through balls). בנוסף, שטוטגרט מנסה להגיע תמיד למצבים הכי יעילים שיש, ולא מחפשת לבעוט לשער לשם הסטטיסטיקה בלבד, והיא אכן מצליחה לעשות זאת. לשטוטגרט יש את ה-xG השני הגבוה ביותר בליגה ואת שיעור השערים לכל בעיטה הכי גבוה בליגה. שטוטגרט אף ממוקמת במקום השני בליגה במדד הבעיטות למסגרת מסך כל הבעיטות, כאשר 38% מהבעיטות של שטוטגרט לשער הולכות למסגרת.

על כל אלו מנצח חלוץ גינאי אחד, ושמו סרו גיראסי. הגינאי בן ה-28 נמצא בעונת השיא בקריירה שלו, עם 25 שערים ב-25 משחקים, כאשר הוא כבר שבר את שיאו של מריו גומז מ-2009 לכמות שערים בעונה עבור שטוטגרט בבונדסליגה. במשחק עצמו גיראסי ייחודי מאוד – ושווה שנתעכב עליו מעט. גיראסי למעשה הוא חלוץ 9 שאנחנו מכירים היטב, כזה שיודע לסיים מול השער בצורה יעילה – למעשה, הכי יעילה בליגה. ביחד עם הארי קיין, הוא מוביל את הליגה בהפרש בין שערים בפועל לשערים צפויים (xG) עם 5.5. כלומר, גיראסי היה אמור לכבוש פחות 5 שערים ממה שהוא כבש, משמע הוא יודע לנצל מצבים בצורה מיטבית. ניתן להגיד בזהירות שללא אליפות אפריקה ופציעות, הוא היה צמוד מאוד להארי קיין במירוץ מלכות השערים בבונדסליגה, שכן גיראסי כובש שער בממוצע כל 78 (!) דקות ובעל כמות השערים הגבוהה ביותר בבונדסליגה ל-90 דקות (בקרב שחקנים ששיחקו יותר מ-90 דקות העונה).

יתר על כן, גיראסי אינו נכנס לרחבה ומחכה לכדור, הוא מניע את משחק ההתקפה לא פחות מהקשרים. גיראסי הולך מעט אחורה אל מרכז השדה, ומקבל את הכדור עם הגב לשער. כך למעשה, הוא מושך את הבלמים שעטים עליו, ובו בעת הוא יכול לשחרר מסירה מסוכנת לאודנב, פיהריך או כל שחקן אחר שיכול לקדם את ההתקפה. לגיראסי יש הבדל של 40 נגיעות בלבד בין הנגיעות בשליש האחרון לנגיעות בשליש האמצעי, והוא חלוץ! לשם ההשוואה, ההפרש של הארי קיין הוא 331. אפשר לראות זאת גם במפת החום שלו – גיראסי נע המון לאמצע כדי לקבל את הכדור ולעזור להניע את ההתקפה. במקרים אחרים, הוא מתפנה כדי לקבל את הכדור בעצמו, ולא בהכרח בתוך רחבת היריבה, הוא יודע להתחיל את ההתקפות גם לפני רחבת היריב.

מפת החום של גיראסי העונה (מתוך Sofascore)

גיראסי אינו לבד בהתקפת שטוטגרט, הוא חולק אותה עם שחקן שהגיע לאחר עונה מאכזבת והעונה הוא מככב – דניז אונדב. העונה הנהדרת של אונדב הפכה אותו לאחד המועמדים המרכזיים לפתוח בחוד של נבחרת גרמניה ביורו הקרוב (מוזמנים לקרוא על כך כאן). אונדב הוא אחד הפירות בעץ הפורה של סן ז’ילואז’, שמגדלת את יבוליה בצורה איכותית, כך שכל אחד יוצא איכותי יותר מקודמו. אונדב הוביל את סן ז’ילואז’ הבלגית לאליפות מדהימה, עונה לאחר שעלתה ליגה, תוך שהוא כובש 28 שערים וזוכה בשחקן השנה בבלגיה. משם הוא עבר לברייטון, אך הוא לא הרבה לשחק. העונה הוא הגיע לשטוטגרט בהשאלה עם אופציה לרכישה, ומאז הוא זורח.

אונדב הוא שחקן מגוון, לעתים הוא משחק כקשר התקפי אך לרוב הוא משחק בתפקיד החלוץ השני לצדו של גיראסי, שם הוא בעיקר המוציא לפועל העיקרי של שטוטגרט. הוא יודע מצד אחד לבעוט מכל הטווחים באופן יעיל, ומצד שני גם למסור מסירות חכמות ולהניע את ההתקפה, בדרך כלל אל גיראסי. כך למשל, אונדב מדורג רביעי בכיבושים בבונדסליגה העונה עם 18, אך באמתחתו גם 8 בישולים, הכי הרבה בשטוטגרט. בנוסף, הוא מדורג 10 בליגה כולה בנגיעות באזור 11 המטרים של רחבת היריבה. השילוב בין הגיוון של אונדב ליעילות של גיראסי יוצר התקפה קטלנית, שמצליחה להתל בכל הגנה בליגה. היכולת המדהימה של אונדב נתנה לו גם זימון ראשון לנבחרת גרמניה למשחקי הידידות מול צרפת והולנד.

חשוב להזכיר עוד שחקן אחד, שהוא אחד הסיפורים היותר מדהימים שצמחו משטוטגרט העונה – מקסימילאן מיטלשטאדט. המגן השמאלי, בן ה-27, גדל בהרטה ברלין ושיחק בה כל הקריירה שלו, אך מעולם לא הצליח להטביע חותם אמיתי. הוא ישב בקצה הספסל של הרטה, כאשר בעונה שעברה, בה הרטה סיימה במקום האחרון וירדה לבונדסליגה השנייה, מיטלשטאדט פתח רק ב-7 משחקים וברוב העונה הוא לא פשוט לא שיחק. מיעוט הדקות לא היה בגלל פציעה או בעיה גופנית, אלא משום שמאמני הרטה השונים לא נתנו לגרמני את הצ’אנס שמגיע לו. העונה, הוא פורח במדי שטוטגרט, שהביאה אותו בקיץ האחרון תמורת 500 אלף יורו בלבד. בימים שבהם תפקיד המגן מקבל תצורות חדשות כל שני וחמישי, מיטלשטאדט הוא המגן הישן והמוכר, זה ששומר על האגף שלו בצורה הטובה ביותר ולא מאפשר לשחקני היריבה לנוע בחופשיות אל הרחבה. הוא ממוקם במקום הרביעי בליגה בחילוצי כדור והראשון בשטוטגרט. בנוסף, הוא מוביל את הליגה בתיקולים לדריבלים של שחקנים יריבים עם 50 כאילו בסך הכל העונה.

התכונות ההגנתיות שלו לא בהכרח משפיעות על אלו ההתקפיות הדרושות למיטלשטאדט מעצם היותו מגן שמאלי בעידן המודרני. הוא בישל העונה 4 שערים, כאשר הוא ממוקדם במקום ה-7 בליגה בכמות הרמות הכדור אל תוך הרחבה (לא כולל כדורים חופשיים וקרנות) והראשון בשטוטגרט. מיטלשטאדט הוא גם מוסר מעולה – הוא מדייק העונה ב-84 אחוז במסירות שלו, יותר מפלוריאן ווירץ וגרימלדו מלברקוזן. היכולת ההגנתית הגבוהה של מיטלדשטאט זיכתה אותו במקום של קבע בהרכב של שטוטגרט, וגם בזימון ראשון לנבחרת גרמניה במשחקי הידידות נגד צרפת והולנד. במשחק נגד צרפת אגב, מיטלשטאדט הוצב לשמור על אוסמן דמבלה ועשה זאת בצורה נפלאה. במשחק השני מול הולנד, הוא אף כבש את אחד השערים של גרמניה בניצחון 2-1.

אלו רק כמה דוגמאות לעונה נהדרת ויוצאת דופן. שטוטגרט הצליחה בעונה אחת להפוך מקבוצה נלעגת ששורדת בקושי בבונדסליגה, לקבוצת צמרת שמפחידה כל קבוצה שמתמודדת מולה. היא הצליחה לקחת שחקנים שהיו מאכזבים בקבוצותיהם (וגם בשטוטגרט עצמה), ולהפוך אותם לקבוצה אחת שמשחקת ללא מורא, לא משנה מי עומד מולה. השינוי בגישה של שטוטגרט העונה היה נדבך עיקרי בהצלחה שלה. לא קל לקבוצות קטנות על הנייר להגיע למשחקים ולשחק את הכדורגל ההתקפי שלהן, ללא כל פחד מהיריבה שלהן. את שטוטגרט נראה בליגת האלופות בעונה הבאה, על הבמה הגדולה מכולן. היא תייצג את כל מה שיפה בכדורגל הגרמני האהוב  – הכדורגל ההתקפי ללא הפחד, זה שמצמיח מדי שנה קבוצות מפתיעות שהכדורגל שלהן כה יפה לעין, ואיתו ביחד גם כוכבים חדשים שעתידים לכבוש את הכדורגל העולמי.

5 תגובות
  1. אלון פיאלקוב כותב

    ואו איזו כתבה נהדרת. תענוג

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    אוהב מאוד את הכתבות של יוני

  3. הכדור הגרמני כותב

    כתבה מצוינת

  4. אסף כותב

    כתבה מצוינת

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    כתבה מרתקת

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן