תיאטרון השממון | מנצ’סטר סיטי 0 – 0 ארסנל

הנה זה הגיע. שריקת הפתיחה של משחק העונה. אנגליה כולה מתרגשת לראות את שתי הקבוצות הבכירות בליגה הולכות ראש בראש, במיוחד אחרי עוד ניצחון של ליברפול. מי שמנצחת מתקרבת לפסגה ומרחיקה את יריבתה הישירה. השחקנים הטובים באנגליה עולים אל הבמה הגדולה מכל.
וייבים של משחק גדול.
וייבים שנעלמו מהר מאד.

עינוי סיני

פפ עשה מספר שינויים בעמידה ובמקום לשחק עם שלישיית בלמים ורודרי לצד “הסטונס”, ללא ג’וני בוי, פפ החליט ללכת על רביעיית מגנים עם אקנג’י כמגן ימני וגברדיול כמגן שמאלי.
המטרה? לרווח את המגרש בידיעה שהקרב יהיה על השליטה במרכז המגרש.

שלוש דק’ אל תוך המשחק זכינו לראות שתי התקפות מהירות מאד של מנצ’סטר סיטי כשאקנג’י שעט קדימה בהתקפה השנייה.
סיטי ישירה היא שירה, אך זה היה להיט קצר של 3 דק’ בלבד.

גווארדיולה רוצה שליטה. לפני הכל שליטה.
לכן הוא הוריד למטה תחילה את קובאצ’יץ בכדי לשחק עימו כבלם עושה משחק לצד דיאש ואקה.

פה ושם זכינו לראות את גברדיול ואקנג’י מתפקדים כמעין מגנים תוקפים אך זו הייתה אשליה אופטית ועם הזמן התמונה התגלתה:
סיטי באה לשלוט בכדור ולהתמסר ברוב הזמן וארסנל התחפשה לקבוצת תחתית שחושבת אך ורק על הגנה.

גרף המומנטום שמולכם מתעתע, כי מצד אחד בהחלט אפשר לראות את ארסנל שהתחפשה ללוטון אבל בכל הקשור למומנטום ההתקפי של מנצ’סטר סיטי, אפשר להבין שהבחורים של גווארדיולה תקפו גל אחר גל.
זה ממש לא מה שקרה.

הסטטיסטיקה מזעזעת

מצב ההבקעה הגדול ביותר הוא זה של נייתן אקה בדקה ה 15. סך של 0.35 שערים צפויים.
שתי הקבוצות הטובות ביותר באנגליה לא הצליחו לייצר יותר משער אחד צפוי.
לא אודגור ולא דה בריינה. לא ז’סוס ולא האלאנד. לא סאקה ולא פודן שנעלמו לחלוטין.
כל הכוכבים כבים.

ארסנל כאמור באה לעשות הגנה בלבד באתיחאד, כשהבחורים של ארטטה רושמים סך של 191 מסירות ב 71% דיוק, משמע לא מעט כדורים פשוט נבעטו מעלה בכדי להרחיק את הכדור מהרחבה של ראיה – לצורך העניין 24 הרחקות (בתכלת דווקא) של ארסנל המשחק.
או יותר נכון: “אין משחק!”
מעיפי הכדורים מלונדון.

אם אלו הקבוצות הכי טובות באנגליה…

יהיו אלו שיגידו ששתי קבוצות טובות ביטלו אחת את השנייה, אך זהו לא המצב כלל.
ארסנל כאמור הייתה מחויבת אך ורק למשחק ההגנתי עם אפס שאיפות התקפיות, ומנצ’סטר סיטי שלטה בכדור ובקצב אך פפ גווארדיולה לא היה מוכן לוותר לרגע אחד על השליטה שלו בכל המתרחש כשהקבוצה שלו מייצרת אפס פעולות יצירתיות.

נכון, יש חשש גדול מאד להפסיד משחק שכזה ולספוג מכה קשה בקרב הישיר על האליפות, אך כאמור, אם שתי הקבוצות הטובות ביותר באנגליה העדיפו לשחק משחק שלם עם כדורגל חסר מעוף ובעיקר חסר אומץ, אולי באמת עדיף לאוהדים הנלהבים להישאר בבית ולהרדם על הספה.

כפי שאפשר לראות מהעמדות הממוצעות במשחק, מצד אחד מנצ’סטר סיטי שלחה קדימה את האלאנד ודה בריינה שלא תרמו יותר מדי כשגווארדיולה משאיר את המגנים שלו ביחד עם שלישיית בלמים מאולתרת שכוללת את קובאצ’יץ’ (8) מאחור.
מהצד השני ארטטה הצליח לבנות במשך 90 דק’ את חומת הלונדון אותה איש לא יצליח לעבור.

שעמום אינו נטל שאף אחד צריך לשאת

מנצ’סטר סיטי היא מכונה משומנת וממושמעת אך חסרת ברק.
ארסנל יכולה הייתה להגיע אל המשחק הזה ולקבוע עובדה בשטח ולהצהיר בריש גלי שהיא חושלה מחומר אחר ושהיא איננה מכורה לשליטה, אך במקום זאת מיקל ארטטה בחר לעלות עם גישה פחדנית שמתכופפת בפני אותה מכונה מה שהעניק לפפ גווארדיולה את אותה שליטה משמימה.

כל כך הרבה כוכבים על הדשא, אבל אלו היחידים שהצליחו לבעוט כדור אל מסגרת השער – טרוסארד, האוורץ ואקה עם בעיטה אחת כל אחד.

כל כך הרבה כוכבים על הדשא, אך הכדור בילה ברוב הזמן אצל שחקני ההגנה של מנצ’סטר סיטי או אצל ברנרדו סילבה ששיחק כמעין קשר התקפי חופשי לאורך כל המשחק, והיה אולי נקודת האור היחידה על הדשא.
פודן, דה בריינה ואודגור היצירתיים בתחתית הרשימה.

וכן, הסטטיסטיקה תספר על 4 מסירות מפתח של דה בריינה ו 2 של אודגור, אך כאמור, שתי הקבוצות הטובות ביותר באנגליה לא הצליחו לייצר שער אחד.
אפילו לא שער צפוי אחד!

 

שליטה שהיא אשליה 

לא מעט אנשים מדברים על מנצ’סטר סיטי הנוכחית ומזכירים באותה נשימה את ברצלונה האימתנית של פפ גווארדיולה.

צריך לומר את האמת: הטיקי טאקה מת עם ברצלונה ההיא.

אין שום קשר בין הכדורגל האיטי והאובר מחושב של מנצ’סטר סיטי, מפלצתית ואיכותית אשר תהיה אל מול משחק המסירות המהיר והמסחרר של אותה ברצלונה.
הטיקי טאקה היה כדורגל התקפי במהותו כשהמטרה היא להגיע אל השליש ההתקפי ושם לפתוח את מבערי היצירתיות.
זה לא קרה היום וזה לא קורה בצורה קבועה אצל סיטי הזו של פפ.

זכינו לראות את הטיקי טאקה המהפנט של ברצלונה וגווארדיולה וגם את הפליקי פלאקה של הדורסני של באיירן מינכן והנסי פליק, אך כאמור, הטיקי טאקה לא איתנו עוד והוא זיכרון קבור שעבר תהליך של חזרה לאחור.
כדורגל איטי יותר, מחושב יותר, מקובע יותר, מסרס יותר.

למרות שהכדור היה אצלה 72% מהזמן, מנצ’סטר סיטי לא יצרה שום דבר מבחינה התקפית, ולכן זה לא מפליא שהשחקן עם הכי הרבה דריבלים מוצלחים על המגרש היה רודרי (7/8) – נתון שמסביר היטב את הלך המשחק.

רוב הפעולות התרחשו בין השליש ההתקפי לשליש המרכזי של מנצ’סטר סיטי, אך עם אפס תעוזה ואפס יצירתיות לא מכריעים משחקים.

השחקן המצטיין: רודרי – ציון 8

היה כמעט בכל מקום על המגרש. עשה את המצופה ממנו ושלט בכדור ובקצב.

  • 144 נגיעות בכדור
  • 108 מסירות (92% דיוק)
  • 3 מסירות מפתח
  • 10/13 כדורים ארוכים
  • 7/8 דריבלים מוצלחים
  • 11/18 מאבקים מוצלחים

יום מוצלח במשרד האפרפר.

לסיכום

כל הכבוד לארסנל. תכנית המשחק שלה עבדה והיא שיתקה לחלוטין את פודן ודה בריינה והעלימה את החריג הנורבגי עם משחק נהדר של גבריאל וסאליבה.
אם התותחנים חלמו על נקודה, אפשר לומר שהמטרה הושלמה, גם אם היא נעשתה עם הרבה דם ויזע ועבודה אפורה, אך במשחק עונה, אולי היה צריך לחשוב גם קצת התקפה.

מה רצתה לעשות סיטי? לא ברור כלל.
החבורה של פפ השתלטה על הכדור אך כאן בעצם זה נגמר.
כל כך הרבה כישרון ואיכות שמייצרים כלום ושום דבר.

מילה רעה לשופט המשחק אנתוני טיילור שמצד אחד שרק יותר מדי עבירות (20 ארסנל) וגרם לקצב המשחק להיות עוד יותר איטי, אך מצד שני שלף רק 2 צהובים במשחק ובעצם הרשה לארסנל לשחק כל כך אגרסיבי.

 

5 תגובות
  1. אלון פיאלקוב כותב

    סיכום משחק מושלם, תודה. גם במשחק כה משמים וחלש, הכתיבה והניתוח הנהדרים מוסיפים עוד נדבך של איכות.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    סיכום מטורף

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    סיכום מעולה למשחק מאכזב בטירוף

  4. אורי כותב

    וואלה ניתוח שמזכיר כתבות מספורט 5
    לרדת על משחק כדורגל 0-0 זה תמיד קל, במקום הייתי מצפה לתת יותר במה למה שעומד מאחורי משחק כזה ולא רק להזכיר בקטנה נקודות חשובות, תוך כדי ירידה על המאמן שמחזיק בטראבל ועוד אחד שמביא את הקבוצה שלו למחוזות שלא נראו אצלה 20 שנה

    1. לתת במה לשחקנים שכיכבו היום וביטלו את שחקני ההתקפה( גבריאל ספציפית על האלנד גבארדיול על סאקה)
    2. אם כבר אתה הולך על סטיגמות צפויות איפה ההתייחסות לזה שמדובר על משחק גמר לכל דבר כשהקבוצה המפסידה יודעת שבוודאות נגמר לה הסיכויים לאליפות, אם כל ההשלכות וההכנות לדבר כזה
    3. קצת התייחסות לחסרונות או לחוסר כלים שיש לקבוצות השונות במעמד הזה שאילצו אותם לבחור את הטקטיקות הנוכחיות

    בקיצור הייתי שמח לקבל טיפה יותר בשר ועניין מאשר את הפרשון הרגיל של “איזה משחק משעמם זה 0-0”

    1. ניסים חליבה כותב

      מגיב לאורי:
      1. גבריאל קיבל במה, גם גבארדיול ואקנג’י קיבלו את הפוקוס שלהם.
      2. ההתייחסות הזו אכן רשומה בטקסט.
      3. איזה חוסר כלים מדובר? ארסנל הגיעה בהרכב מלא והספסל של סיטי מלא בכלים מחליפים אדירים.

      אוסיף ואומר, המשחק היה רע. לא כל דו קרב טקטי צריך לקבל שבחים. שני המאמנים האדירים האלו בחרו בפרגמטיות וכדורגל איטי וציני והתוצאה (והביקורת) בהתאם.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן