תני להם לרקוד ברסה | ברצלונה 2 – פורטו 1

ברצלונה בעוד ניצחון עם השיניים, אך כזה שיכול לעצב את המשך העונה בצורה חיובית יותר מבחינת ברצלונה. הביקורת על צ’אבי ממשיכה להגיע, בעיקר דרך האוהדים שלא נהנים ממה שהם רואים, אך קצת כמו בפוליטיקה, הדבר הכי חשוב מבחינת המאמן הוא התוצאות והמשך ההישרדות האישית – שבזכותה המאמן יוכל בסופו של דבר להטמיע את חזונו המקצועי.
ואולי, הכי חשוב זו העובדה שאחרי שתי עונות מחוץ לשלב הנוקאאוט, ברצלונה סוף סוף מעפילה אל שלב שמינית הגמר.

אז מה ראינו אמש מברצלונה של צ’אבי?

1. מגן ברצלונה

לא זכור לי מצב כה מוזר באף מועדון גדול, בו המגן הימני הבכיר של הקבוצה הוא גם המגן השמאלי הכי טוב של הקבוצה.
האמת? מסתבר שז’ואו קאנסלו הוא ככל הנראה גם שחקן כנף שמאל הטוב ביותר בקבוצה.
בכדורגל המודרני יש יתרון גדול לשחקנים שמסוגלים לשבור את המשוואה.
המשחק מקדש בימינו את הסדר, וקאנסלו וגם חברו לנבחרת ז’ואו פליקס, הם ההפך הגמור.
שדים פורטוגלים.

המגן השמאלי של ברצלונה אמש קיבל מצ’אבי את החופש לתקוף בחמת זעם והמספרים שלו הם כמו של שחקן כנף התקפי לכל דבר!

  • 64 נגיעות בכדור – 12 מהן ברחבת פורטו (הכי הרבה בברצלונה)
  • 5 מסירות מפתח – אחת מהן בבישול שער הניצחון
  • 4 נסיונות בעיטה – 2 למסגרת
  • 6/8 כדרורים מוצלחים
  • 4/4 כדורים ארוכים

לאפורטה צריך לעשות ככל הנדרש בכדי להחתים את הפורטוגלי בעונה הבאה.

ציון 10 במדד Ballerz לקאנסלו

2. אסימטריה

יש מגן שמאלי תוקף נפלא – אך בברצלונה הנוכחית אין תמונת מראה.
בצד ימין צ’אבי בחר לפתוח עם אראוחו כמגן ימני.
זו בחירה הגיונית מבחינה הגנתית עם הידיעה שפורטו משחקת עם 2 חלוצים, אך זה פוגע בברצלונה מבחינה התקפית.

ההתקפות של קאנסלו משמאל תרמו מאד לחברו לנבחרת ז’ואו פליקס, שהעביר את רוב המשחק בהאלף ספייס השמאלי של המגרש.
באיזור הזה (הצבוע באדום), פליקס הכי מסוכן.
יש לו את היכולת לייצר משחק מסירות קצר עם קאנסלו שמגיע משמאלו, לעשות את אותו הדבר עם לבנדובסקי שמלפניו וגם לאיים על השער מרחוק כפי שעשה בבעיטה האדירה מהמשקוף או לתקוף את הרחבה עם הפנים לשער ולחכות לכדור הרוחב מהמגן השמאלי, כפי שעשה בשער הניצחון.
או לסיכום – ברצלונה עשתה דברים נהדרים בצד השמאלי של המגרש.

הבעיה היא שבאגף ימין לא היה אמש את מי שיעשה את אותן הפעולות כמו קאנסלו, ולכן ראפיניה (הנהדר לטעמי) היה צריך לעבוד הרבה יותר קשה מפליקס בכדי להשפיע על המשחק.
לראייה מפת החום של ראפיניה.

כפי שאפשר לראות, ראפיניה ירד לאיזורים מאד נמוכים בכדי לקחת חלק במשחק, ומבחינה התקפית הוא בילה את רוב המשחק על כנף ימין וגם רשם נוכחות גדולה ברחבה.

אך כאמור, הוא עשה זאת די לבדו וללא תמיכה של מגן ימני לצידו, וכך ברצלונה “הפסידה” את ראפיניה במרחק גדול מהשער בחלקים גדולים מדי של המשחק, אך למרות זאת היה השחקן השני בטיבו אמש לטעמי, אחרי קאנסלו כמובן.

ראפיניה רשם אמש:

  • 8 נסיונות בעיטה – הכי הרבה בברצלונה (פליקס 5, קאנסלו 4) ו 6 מהן מתוך הרחבה
  • 4 בעיטות למסגרת
  • 62 נגיעות בכדור – 10 מהן ברחבה
  • 2 מסירות מפתח
  • ואולי הכי מעניין  – 0/1 כדרורים

ראפיניה היה תכליתי אמש, הצליח לייצר כמות אדירה של איומים מתוך הרחבה אך גם לא קיבל עזרה בכנף ימין ומעניין היה לראות האם תמיכה סטייל קאנסלו לצידו של ראפיניה הייתה מוציאה הרבה יותר מהברזילאי אמש.
ציון 8 במדד Ballerz לראפיניה

3. לבנגיבסקי

לאורך רוב הקריירה של החלוץ הפולני, הוא נהנה מהכינוי “לבנגולסקי” שמתאר את מכונת השערים של באיירן מינכן.
בעונה שעברה נתקלתי גם בכינוי לבנגבסקי – שמפאר את משחק הגב של החלוץ הפולני.

אך בעונה הנוכחית אנו נתקלים, אולי לראשונה בקריירה של החלוץ הפולני, בבעיה חדשה שדורשת טיפול מאד יסודי מבחינת ברצלונה.
רוברט לבנדובסקי לא מפוטם מספיק.
לא מקבל מספיק כדורים בשליש ההתקפי.
הכדורים לא מגיעים אליו מקדימה, ונדמה שאין מי שייתן לו את הכדורים שמייצרים מצבים – לכן ה ה GIVE.

לבנדובסקי רשם בעיטה אחת בלבד אמש.
את המשחק הוא סיים עם 0.06 שערים צפויים, 32 נגיעות בכדור ו 12 מסירות מדויקות (60% דיוק).

אחת הבעיות ממנה סובל הפולני היא הגישה של ברצלונה.
בבאיירן מינכן הוא נהנה מליגה מתירנית עם הגנות גבוהות ודלילות, אך גם ממשחק מאד מהיר מקדימה של באיירן מינכן ומשחקן כמו תומאס מולר שפינה לו שטחים ללא הפסקה וגם פיטם אותו בהתאם.

בברצלונה אין מפנה שטחים, לכן לבנדובסקי תקוע כשחקן פיבוט.
בברצלונה אין משחק מהיר בשליש ההתקפי, לכן התנועה ללא כדור של הפולני לא מעניקה לו את היתרון על הבלמים ששומרים עליו.

זה רק ממחיש לדעתי את העובדה שברצלונה צריכה חלוץ שלם סטייל כרים בנזמה דווקא. כזה שמעורב מאד במשחק, יודע לייצר לחבריו אך יודע גם לייצר לעצמו.
אולי ויקטור רוקה, שהוא בהגדרתו חלוץ שלם יוכל להביא לברצלונה את האיכויות הנדרשות למשחק עומד ובקצב נמוך.

4. תרקדי ברסה

רק 55% שליטה בכדור לברצלונה אמש.
לא יודע אם צ’אבי היה מרוצה מכך, אך לדעתי האוהדים דווקא כן.
זה לא שברצלונה הייתה גדולה אמש, אך המשחק שוחק בקצב גבוה.

קבוצה כמו ברצלונה צריכה שחקנים כמו קאנסלו, פליקס וראפיניה – כאלו שמחוללים כאוס.
היא חייבת גם קשרים עם אוריינטציה התקפית, כי אין מה לעשות – עידן מסי נגמר.
אין עוד שחקן שהקבוצה יריבה שומרת עליו עם 3-5 שחקנים ולמרות זאת הוא איכשהו מצליח לכבוש שער או לבשל אותו.
היצירתיות חייבת להיות היסוד של ברצלונה ולאו דווקא השליטה בכדור.

כן, זה מסוכן יותר לשחק בקצב מהיר יותר, אך האופציות מאד ברורות.
או שברצלונה תצליח לייצר מערכת רכש וגיוס על גבול המושלמות כפי שיש במנצ’סטר סיטי – מה שיבטיח שליטה במשחק אבל גם איכות עליונה,
או שברצלונה תבין שאין לה את השחקנים הכי טובים בעולם לשיטה של דומיננטיות טוטאלית ותוותר קצת על השליטה בכדי לנצל את מחוללי הכאוס שיש לה.

זו החלטה אסטרטגית וטקטית גם יחד, ובברצלונה יצטרכו לפתור אותה העונה וגם במחשבה קדימה.
זה לא רק על צ’אבי אגב.
זו החלטה של מערכת שלמה.

 

 

3 תגובות
  1. איתן כותב

    טור מעלה, לא מסכים לגבי ראפינה.
    0/1 כדרורים – כבר שנתיים שהשחקן לא מצליח לעבור שחקן בכדרור, הוא לא שחקן לרמה.
    קבלת החלטות מאד גרועה, הוא הגיע למצבים, היו לא מלא שטחים אך במקום למסור הוא ביצע את הפעולה השגויה- בעיטה או איבוד כדור.
    חוץ מהכדור המעולה שהשאיר לפליקס בהתחלה, המשחק שלו היה מאד אנוכי. הוא לא האקס פקטור שברצלונה מצפה ממנו כבר שנתיים.

  2. עדי כותב

    כתבת מעולה!
    הביקורת שלי היא בעיקר על צאבי..
    נקודה למחשבה.
    אפשר לשקר לעצמנו ולהגיד שבארסה קבוצה טובה על פי התוצאות והמיקומים במפעלים השונים (מקום רביעי בליגה תט מקום טוב).
    אבל אפשר גם להיות כנים עם עצמנו ולנבור קצת איפה שכואב ולהגיד שבארסה לא נראית טוב.
    בואו נדבר על עיניין הפציעות.
    נכון, בארסה חווה קשיים בתחום הזה ולא רצה עם הרכב ברור בערך אף פעם.
    אבל אם צ’אבי מתיימר להיות פפ הוא צריך לדעת שלא תמיד יהיו לו כלים. אבל המכונה חייבת להיות כזאת שמסוגלת לנוע גם עם חלפים לא מקוריים.
    ואנחנו לא רואים את זה כאן. בבארסה שהחלפים שלה טובים יחסית אבל המכונה עצמה לא עובדת על אוטומט ולכן קשה מאוד לייצר משהו.
    נקודה נוספת- בעונה שעברה בארסה לקחה אליפות בזכות ההגנה, הזוי מי שיגיד אחרת. הם ספגו הכי מעט באירופה.
    העונה חוליית ההגנה כמו בשנים עברו היא שוב נקודת התורפה שלה, ורואים את זה בגולים הקלים והמהירים שהם סופגים.
    צ’אבי הוא כמו מהמר שהלך לו מספר, ומאז הוא מתקבע עליו כשהוא מפסיק להרוויח.
    אראוחו כמגן ימין זה טוב ויפה מול ויניסיוס כשלא היה לנו מגנים.
    כרגע? יש לו את קאנסלו שהביאו אותו בכדי לתפקד כמגן ימני, אבל משום מה באלדה רואה ספסל ואראוחו מגן ימין, למה? כי הלך לו הקלף מול ריאל.
    בכל אופן. כשיש לך 4 בלמים כשלשה מהם טופ זה לא אומר שאתה חייב להשתמש בהם.
    לבארסה אין אגפים, וזה כואב בעיניים לראות שהם מנסים לפצח קיר בטון עם סכין מנתחים. צאבי רוצה להתיש את היריבה עם מסירות וזו דרך עם קבלות (פפ)
    אבל גם עם קיקה סטיין הם מסרו מספר לא הגיוני של מסירות וזה לא הפך אותנו לטובים.
    צ’אבי חייב להתאפס ולרוץ עם הרכב קבוע.
    ולגבי אתמול, פראן טורס על לבנדובסקי היה מתבקש.
    אך צאבי שלא נגע באבק כוכבים כמאמן וחווה זאת פעם ראשונה בבארסה לא מסוגל לספסל את לבנדובסקי, ומתעדף את קונדה כבלם למרות שהוכח שכריסטיאנסן ואראוחו טובים בהרבה כי קונדה עושה מניירות ובוכה שיעזוב אם לא ישחק כבלם.
    לצאבי יש מה ללמוד.

  3. Yuri Loginov כותב

    טור מעולה תודה ניסים🙏🏼

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן