תעצרו את הליגה, אנחנו רוצים לרדת

החלק הראשון לא נכון. החלק השני מדויק מאד.

לפי אותה ההחלטה, החליטו למחוק מהתקנון סגירת מגרש ביתי, משחקי רדיוס, משחקים ללא קהל, סגירת יציעים של אוהדים אדוקים, כאשר יוכנס סעיף חדש במקום זה.

סעיף בשם: הרשעה בעבירות של התנהגות אוהדים חמורה

ההגדרה היבשה והעונשים:

# בהרשעה ראשונה – הפחתת נקודה אחת בפועל.
# בהרשעה שנייה – הפחתת שתי נקודות בפועל.
# בהרשעה שלישית – הפחתת שלוש נקודות בפועל.
בגין כל הרשעה נוספת (רביעית ואילך), באותה עבירה מהעבירות המנויות לעיל, באותה עונה, בהתאם לשיקול דעת בית הדין (לא פחות משלוש נקודות נוספות לרבות הפחתת נקודות לעונת המשחקים הבאה).

אסון ספורטיבי

אותו ציטוט של ביל שנקלי דיבר אמנם על השופטים על כר הדשא, אך בקלות אפשר לייחס אותו אל שופטי בית הדין שככל הנראה מתעבים את הענף עליו הם אמונים.
האמת היא שלא ברור כלל איך ראשי המועדונים לא הבינו למה הם נכנסים.

הרי הקהל אותו קהל, ואיכשהו כולם הסכימו על מתווה חדש בו האוהדים הם השולטים.
הכדורגל לפתע לא רק שייך לאוהדים, הוא נמצא בידי האוהדים.

אותה מהפכה משפטית יצרה משוואה תקדימית.
התוצאה על כר הדשא היא משנית.
מועדוני הכדורגל צריכים להעביר את מירב תשומת הלב שלהם להתנהלות האוהדים.
מסקאוטינג על חלוץ היריבה עוברים להערכת סיכונים לאיך יתנהגו האולטרס.

המצב אבסורדי.

האוהדים הפכו לבעלי הבית של הליגה.
כל התפרעות “חמורה” תזמן את המועדון לבית הדין המשפטי ושם יחל לו משא ומתן על נקודות.
קבוצות יילחמו על כר הדשא, אוהדים ינציחו את טמטומם ביציעים ומאבקי אליפות וירידה יוכרעו להם בין כתלי בית הדין.
במקום להשקיע ברכש, מועדונים יתחילו להשקיע בעורכי דין.

הרעיון בו התחרות הספורטיבית מתבטלת בעקבות התנהגות אוהדים הוא הרסני.
מעבר לכך, אין לו זכות קיום ואין לכדורגל המקומי זכות קיום אם זו הנוסחה החדשה.

לו החליט כל אדם לבקר ביום שבת במשחק של יריבתו השנואה ולהשליך אבוקות כשהוא לובש את החולצה של יריבתו – תענש הקבוצה אותה הוא מתעב.

אך זהו תסריט קיצון.

האמת היא שאין לנו צורך בתרחישים שכאלו, כי כאמור, מה שמתרחש כעת הוא אסון.
אסון ספורטיבי.
אי אפשר לצפות ממועדונים להיות אחראיים להתנהגות האוהדים.
אין שום מודל עסקי בעולם שיכול לשרוד עם חוקיות שכזו, בה האינדיבידואל שולט בגורל של הקולקטיב.
בלתי אפשרי.

מאסון לפתרון

המועדונים חייבים למחוק את המשוואה הזו. עוד העונה.
למחוק את החוק הזה ולדרוש שכל נקודה שירדה תוחזר בחזרה.
אולטימטום חד משמעי עם ההבנה שאם חוק זה לא מבוטל, אין תחרות. אין ליגה.
שביתה.

המצב החדש צריך להיות מאד ברור – למועדונים אין שליטה על האוהדים.
התפרעו ביציעים? צלמו אותם ותעבירו למשטרה שתפתח תיקים. כמה שיותר תיקים.
שכל מתפרע יקבל הביתה זימון לבית משפט וקנס אוטומטי של כמה אלפי שקלים, ואם אפשר, לעצור אותם כשהם עדיין במגרש ולשלוח אותם לכמה לילות בתא המעצר הקרוב ביותר.

הכדורגל שייך לאוהדים, לא לעבריינים.
איש לא נתן להם את הרשות לקבוע את הטון.

הפתרון הפשוט ביותר הוא הפתרון המובן מאליו: תנו למועדונים לנהל קבוצות כדורגל ותעבירו את כל המשקל החוקתי למשטרה ולבתי המשפט האמיתיים.
עבריינים במגרש הם לא אוהדים, הם נטו עבריינים – והם צריכים להישפט על מעשיהם כאילו עשו זאת באמצע הרחוב.

עד שהחוק לא משתנה – תעצרו את המשחק.
נכון לרגע זה, אין לעונה הזו שום משמעות, וזה מעבר לאהדת קבוצה כזו או אחרת.

כל אוהד כדורגל אמיתי צריך לדרוש שינוי מיידי ומחיקה רטרואקטיבית של כל ענישה.
זה עניין של ספורטיביות ובעיקר של צדק.