תשע? היית עשר | יום הולדת 55 לגבריאל באטיסטוטה

גבריאל באטיסטוטה הוא לא השחקן שגרם לי להתאהב בכדורגל, אבל הוא הראשון שדרכו למדתי שיעור על מצוינות בלתי מתפשרת.

בשנת 2005, קרה משהו מרכזי בחיי כאוהד כדורגל, כשאבא שלי טס למונטווידאו בירת אורוגוואי כדי לעזור לסבתא שלו לעלות לישראל. הייתה לו הזדמנות להחדיר בי, שהייתי אז בן 10, תשוקה ואהבה לכדורגל. לא ידעתי בזמנו, שחולצת הכדורגל שהוא יביא לי מהטיול לא תישא את הצבע התכול של נבחרת אורוגוואי האהובה שלי. במקום זאת, היא הייתה סמל להערכה וכבוד חוצה גבולות, זו הייתה החולצה עם הפסים האייקוניים בצבעי התכלת והלבן של ארגנטינה. על גב החולצה התנוססה הספרה 9 ומעליה כתוב שם מוזר שעד אז לא באמת הכרתי. זו הייתה כמובן חולצתו של גבריאל באטיסטוטה.

הוא נולד ב-1 בפברואר 1969, בעיר רקונקיסטה שבארגנטינה. האהבה של באטיסטוטה לכדורגל הייתה בלתי צפויה כיוון שבתור ילד אהב בעיקר כדורסל. מה שהביא את הטוויסט הוא המונדיאל בארגנטינה ב-1978. בגיל תשע, בהשראת מריו קמפס כוכבה הגדול של הנבחרת ומי שהביא במו רגליו לארגנטינה מונדיאל ראשון בהיסטוריה, באטיסטוטה שינה את התשוקה שלו לעבר המשחק היפה. שנותיו הראשונות בארגנטינה, כששיחק בניואל’ס אולד בויס, ריבר פלייט ובוקה ג’וניורס, הניחו בסיס לקריירה שתבסס את “באטי” כאחד החלוצים הגדולים אי פעם, אבל גם יולידו תקופה קשה שהיא נגזרת ישירה של המאמץ הבלתי מתפשר שלו לכיבוש שערים.

Maradona and Batistuta 🇦🇷❤️ pic.twitter.com/I1GEg3oN97

— Vamos Argentina (@ArgentinaENFan) January 29, 2024

ב-1991, באטיסטוטה עשה את המעבר לאיטליה, והצטרף לפיורנטינה בסרייה A. במשך תשע עונות עם ה”ויולה”, הוא עבר רכבת הרים. מירידת ליגה ועד להנפת גביע איטליה והסופר-קאפ האיטלקי. במהלך הקדנציה הזו חרט באטיסטוטה את שמו בהיסטוריה וזכה לכינוי “באטיגול” על כישוריו המדהימים בכיבוש שערים, כולל רצף שובר שיאים של כיבוש ב-11 משחקים רצופים. בעונותיו בפיורנטינה הוא כבש 203 שערים ב-331 הופעות בכל המסגרות.

מפיורנטינה באטיסטוטה עובר לרומא והצליח להוביל אותה לאליפות הראשונה מאז 1983, מהלך שהעלה אותו למעמד של אחד החלוצים הגדולים בכל הזמנים. בתקופתו ברומא הוא שיתף פעולה עם שחקנים כמו הידטושי נאקאטה, מרקו דלווקיו ופרנצ’סקו טוטי האגדי שכל שחקן ברשימה הזו שווה טור לעצמו. המאמץ המתמיד של “באטיגול” להבקעת שערים נמשך גם ברומא בה כבש 33 שערים ב-87 הופעות בכל המסגרות. ההשפעה שלו הייתה אדירה והותירה חותם בלבם של אוהדי ה”ג’יאלורוסי”.

באטיסטוטה סיים את דרכו באיטליה בשנת 2003 לאחר חצי עונה פושרת במדי אינטר וכבר באותה השנה עשה מעבר שהיום ככל הנראה היה נתפס כלגיטימי וחתם בקבוצת אל-עראבי הקטארית שם הוא מסיים את הקריירה המקצוענית שלו.

במדי ה”אלביסלסטה” באטיסטוטה הוא לא פחות מאליל. הוא זכה פעמיים בקופה אמריקה ב-1991 וב-1993 וגם בגביע הקונפדרציות של שנת 1992. “באטיגול” שותף לשלושה גביעי עולם עם ארגנטינה, בשנים 1994, 1998 ו-2002. בסך הכל יש לו 56 שערים ב-78 הופעות והוא שני אך ורק לליאו מסי. הוא מקדים ברשימה הזו שחקנים כמו: קון אגוורו, הרנן קרספו, אנחל די-מריה ודייגו מראדונה.

🎞 Gabriel Batistuta with Fiorentina. pic.twitter.com/f92tHu1h6E

— Raffaele (@ItalianoCalcio) July 18, 2018

באטיסטוטה פשוטו כמשמעו, קרע לעצמו את הרגליים במהלך הקריירה. הוא נכנס לספרי ההיסטוריה של הכדורגל כאחד הכובשים הארגנטינאים הגדולים שהיו פה אבל התהילה הזו גרמה לו ביו היתר לסבל וכאבים עזים ברגליו. הוא כל כך סבל מהכאבים הללו שלאחר שפרש, ביקש באופן חד משמעי לקטוע את הרגליים שלו! כן כן, את הרגליים שכבשו 245 שערים במשך 17 שנות קריירה, הכל כדי שהכאבים ייפסקו. הרוח המנצחת של החלוץ הארגנטינאי ליוותה אותו גם ברגעים קשים כאלו ולבסוף התחרט והחליט לקבל טיפול תרופתי שהפחית משמעותית את הכאבים. באטיסטוטה שוב ניצח.

כשאני חושב על המתנה הבלתי צפויה מאבי, חולצת פסים של ארגנטינה הנושאת את השם באטיסטוטה, אני מבין שלפעמים, היופי של הכדורגל מתעלה מעל יריבות. גבריאל באטיסטוטה, עם הקריירה המטורפת שלו ורוחו החזקה, מדגים את הרעיון הזה. החולצה, הפכה מבחינתי לסמל של כבוד בין יריבות כל כך מרות כמו ארגנטינה ואורוגוואי. כשאנו חוגגים את יום ההולדת של באטיסטוטה ונזכרים בשחקן שהיה, ראוי בעיניי שנתרפק לא רק על השערים שכבש, אלא גם על הסיפור שמעבר ולאישיות המדהימה שלו. כל אלו מזכירים לנו שבעולם הכדורגל, הערצה יכולה לפרוח גם במקומות בלתי צפויים. דרך אגב… אם ההתחלה לא מסתדרת לכם/ן מבחינת השנים: 2005? באטיסטוטה? אז זו הייתה חולצה שלו ממונדיאל 2002.

Feliz cumpleaños BatiGol

Gabriel ‘Batigol’ Batistuta pic.twitter.com/4uVEDXnrMG

— Former Footballers (@FinishedPlayers) January 22, 2024