המפלצת התעוררה | ברצלונה 5 – 0 ריאל בטיס

לחיי ההתעוררות המבורכת של האיש על הקווים

1. אצטדיון היהודים. 45,045 אוהדים.
רובם הגדול מקומיים אך גם אוהדיה של בטיס הראו נוכחות מרשימה.
האורחת בטיס פתחה את העונה בצורה לא רעה: ניצחונות על ויאריאל וראיו ואייקנו, תיקו עם אתלטיקו מדריד והפסד לאתלטיק בילבאו.
בצורה קצת משעשעת, בטיס הגיעה אל פתיחת המחזור החמישי כשהיא כובשת 5 שערים וסופגת 5 שערים באותם משחקים.
איש לא שיער שבטיס תספוג כמות זהה של שערים במשחק אחד.

כפי שאפשר לראות מרף המומנטום ההתקפי המצורף, זה היה משחק בו ברצלונה שלטה מהרגע הראשון בצורה דומיננטית.
אולי משחק ההתקפה הטוב ביותר שראינו מברצלונה בשנה האחרונה.

שערים של פליקס (25), לבנדובסקי (32), פראן טורס (62), ראפיניה (64) וז’ואו קאנסלו (81).
זו הייתה הצגת כדורגל של ברצלונה מהשריקה הראשונה.
אפשר לומר שסוף סוף ראינו את ברצלונה משנה צורה.

2. ייתכן מאד שדווקא הפציעות היטיבו עם ברצלונה אמש.
פדרי פצוע וגונדואן חזר עם פציעה קלה מהנבחרת, ולא מן הנמנע שזה מה שגרם לצ’אבי לזנוח את שיטת ה 4 קשרים שלו ולחזור ל 3.
השיטה נשארה זהה כשפראן טורס בימין משחק עם רגל על הקו ובאלדה עושה אותו דבר בכנף שמאל, אבל מה שקובע בסוף זה זהות השחקנים שעל המגרש.
ללא פדרי, מי שתפס את מקומו במרכז המגרש היה גאבי לצידם של רומאו ודה יונג.
וללא גאבי בעמדה של הכנף שמאל המזויף, מי שתפס את מקומו בעמדה היה נער הזהב הפורטוגלי (לשעבר) ז’ואו פליקס.

לפתע, מי ששיחק לצידו של רוברט לבנדובסקי לא היה קשר צעיר מאד שלא קשור כלל לעמדה הזו (מחילה גאבי), אלא שחקן התקפי משובח, רעב ומאד, אבל מאד חכם.


אפשר לראות את הדרך בה ברצלונה בונה את המשחק שלה.
דה יונג ורומאו אחראיים על ניהול המשחק כשקאנסלו עושה את ה”קאנסלו” ונכנס פנימה כקשר נוסף.
ה”קאנסלו” משחרר את גאבי לאיזור התקפי יותר כשפראן טורס בימין ובאלדה בשמאל עם רגל על הקו.
ובחוד ישנם שניים.
סוף סוף שניים.
רוברט לבנדובסקי ולצידו ז’ואו פליקס.

פליקס משדרג משמעותית את ברצלונה.
התנועה שלו ללא כדור בלתי פוסקת ופתאום בזכותו, לבנדובסקי מקבל הרבה יותר שטח מהשומרים שלו.

כאמור – השיטה זהה אבל יש בה שינויים קטנים אך משמעותיים שמשנים את כל הגישה.

3. שינוי משמעותי מספר אחד הוא ז’ואו קאנסלו.

מנצ’סטר סיטי ויתרה עליו, באיירן מינכן לא הצליחה לגרום לו להיות חלק משמעותי מהסגל וברצלונה הרוויחה פה בגדול.
בענק.
מדובר ללא שום ספק באחד המגנים הטובים ביותר במשחק.

קחו לכם מספר שניות ארוכות בכדי להעריך את מה שאתם הולכים לראות כרגע – מפת הנגיעות בכדור של “מגן ימני”.

מפת הנגיעות של קאנסלו בכדור
מפת הנגיעות של קאנסלו בכדור

זה נראה כמו מפת נגיעות של שלושה שחקנים.
מגן ימני + קשר מרכזי + קשר התקפי.
וזה מה שקאנסלו היה אמש על המגרש.

הנתונים שלו מדהימים:

  • 90 דק’
  • שער
  • 0.14 שערים צפויים
  • 0.03 בישולים צפויים
  • 1 חטיפת כדור
  • 4 תיקולים מוצלחים
  • 11/17 ניצחונות במאבקי קרקע
  • 81 נגיעות בכדור
  • 42/48 מסירות (88%)
  • 2/2 כדורים ארוכים
  • 6/7 דריבלים מוצלחים

אחרי יותר מדי שנים, יש לברצלונה סוף סוף מגן ימני איכותי.

4. השינוי המשמעותי השני הוא הז’ואו השני.
ז’ואו פליקס.

הפורטוגלי הוא שחקן כדורגל מתעתע.
הוא לא שחקן כנף, הוא לא קשר התקפי, הוא לא חלוץ והוא אולי קצת כמו חלוץ שני.
קצת כמו בכדורסל, אפשר לקרוא לו – All Around Player.
שחקן שנמצא בכל מקום.
והוא מתעתע כי לעיתים זה נראה שהוא לא תורם יותר מדי למשחק אבל אמש למשל – פליקס נגע בכדור יותר מכל שחקני ההתקפה.

מפת הנגיעות של פליקס
מפת הנגיעות של פליקס

כאמור, פליקס בכל מקום. בכל רצועה שעל המגרש.
הוא רוצה להיות מעורב.
חשוב לו להיות מעורב.

וכשאני מסתכל על סך היכולות הטכניות האדירות של פליקס (ההשתלטות החוזרת לדוגמא בשער הראשון), על העירנות הנפלאה של פליקס (פתיחת הרגליים בשער של לבנדובסקי) ועל אינטיליגנציית המשחק של פליקס (שוב השער הראשון ותנועה בלתי פוסקת על הדשא) – אני לא יכול שלא לחשוב על אנטואן גריזמן.

שחקן שהתפספס בברצלונה כי שיתוף הפעולה שלו עם מסי הוא בעייתי – שני מנהלי משחק התקפיים, ושחקן ששולט בכל מה שקורה באתלטיקו מדריד, מה שלבטח הקשה על פליקס לא פעם.

וזה מרגיש לי, שללא מסי, ז’ואו פליקס הוא השחקן המושלם לברצלונה בעת הנוכחית.
כפי שאתם יכולים לראות, פליקס (רגל ימין) משחק בצד שמאל של המגרש.
ככה הוא קרוב לבאלדה ומאפשר לו לקבל את הקו (קצת כמו שמסי עשה בזמנו עם אלבס).
ככה הוא משאיר את הקו השני לשחקנים התקפיים אחרים – אם זה פראן טורס שאוהב לרוץ באלכסון לרחבה או אם אלו יאמאל או ראפיניה שאוהבים לקבל את הכדור לרגל שמאל שלהם ולחתוך פנימה.

אחרי שער הבכורה שלו סיפר: “קל לשחק בקבוצה הזו. כשיש לך מבנה טוב, עם כל השחקנים במקום שלהם והכדור זז מהר, קל יותר לשערים להגיע. השינוי עשה טוב לי ולמשפחתי. אני מאוד שמח כאן.”

בצורה קצת אבסורדית, ייתכן מאד שנער הזהב (לשעבר) של פורטוגל, זה שכולם סימנו כאחד שיכול לרשת את מקומו של כריסטיאנו רונאלדו בנבחרת, ימצא את עצמו ואת הבית החדש שלו דווקא בברצלונה.
היריבה המושבעת של הפנומן הנערץ כריסטיאנו רונאלדו.

6. לו הייתי אוהד ברצלונה הייתי מבקש משהו אחד מצ’אבי:

“אתה רוצה להמשיך עם העמידה והשיטה הזו? אין בעיה. רק בבקשה. לא עוד 4 קשרים במגרש”.

7. הערת שוליים: פרנקי דה יונג הוא אחד ממנהלי המשחק הטובים ביותר כרגע.
כל נגיעה שלו בכדור היא תאווה לעיניים.
טוב עשה פרנקי שלא נתן לברצלונה לוותר עליו.

7 תגובות
  1. גרישה כותב

    נבצר ממני לראות המשחק אתמול.
    איזה כיף שיש סיכום שלך עם ניתוח טקטי.
    תודה רבה נהנתי!

  2. L.A. כותב

    טור פגז
    שנים שרציתי לראות את פליקס בבארסה. הציפייה השתלמה 🙂

  3. יורי כותב

    התענגתי מכל רגע מאתמול.
    סיכום מעולה, תודה ניסים!

  4. אפק כותב

    משחק נהדר, אני חושב שקאנסלו נתן משחק כמעט מושלם, גם פליקס נראה כל כך משוחרר ובטוח בעצמו, ופראן עם איזו חופשית, מגיע לו.
    כתיבה נהדרת תודה ניסים

  5. יוסי כותב

    אתר ספורט איכותי ביותר לא כמו אתרי הרכילויות

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    אחלה ניתוח מקצועי ותמציתי
    בוא נקווה שהפורטוגלים ימשיכו עם הרעב של אתמול

  7. אנונימי כותב

    תודה על ניתוח טקטי ברמה גבוה

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן