כניסה ברגל ימין | ברצלונה 5 – 0 אנטוורפן

אפשר לקרוא לזה גם חמסה, חמסה, חמסה

1. חמישייה שנייה ברציפות לברצלונה.
דרך נהדרת לפתוח את העונה, במיוחד כשזו ליגת האלופות.
כמובן שאסור להתרגל ואסור להסתנוור.
היריבה הבלגית נראתה אמש כמי שנקלעה אל הטורניר הזה במקרה, והיכולת שלה הייתה חלשה להחריד ברוב שלבי המשחק, אך מהצד השני, ראינו ברצלונה שהשתלטה לה מהרגע הראשון על כל תרחיש ולא השאירה לאנטוורפן שום הבזק של תקווה.
השתלטות הרמטית על כל המגרש.

ואת ההתנהלות הזו של ברצלונה אסור לבטל.
ראינו לא פעם קבוצות מהטופ מסתבכות להן במשחקים נגד קבוצות קטנטנות.
רק תשאלו את פפ גוואריולה למשל.

העובדה שברצלונה הצליחה לקבוע מראש שזה המשחק שלה בבית שלה גרמה להכל להראות יותר מדי קל.

אפשר לראות זאת למשל בגרף המומנטום ההתקפי שלפניכם.
ברצלונה חנקה את אנטוורפן מהשנייה הראשונה.

זה הסתיים עם:

  • 70% שליטה בכדור לברצלונה
  • 22 בעיטות לשער לברצלונה מול 3 לאנטוורפן
  • 10 בעיטות למסגרת מול 1
  • 2.88 שערים צפויים מול 0.34
  • 2.68 בישולים צפויים מול 0.42

2. אתמקד דווקא בנתון האחרון.
נתון של 2.68 בישולים צפויים.

ברצלונה סיימה את המשחק עם חמישה שערים (פליקס 11, לבנדובסקי 19, עצמי 22, גאבי 54, פליקס 66) אבל מה שהרשים אותי יותר מכל היה התחושה שבברצלונה יש רצון גדול מאד לפרגן אחד לשני.
הקבוצה של צ’אבי סיימה את המשחק עם 17 מסירות מפתח אמש.
בדקות הסיום לדוגמא, לבנדובסקי יכול היה לכבוש ללא בעיה את השני שלו במשחק, אבל הוא בחר למסור לילד יאמאל.
כשמסתכלים על חלוקת הבעיטות אמש, אפשר לראות שכמעט כל הקבוצה השתתפה במשחק ההתקפה.

רוברט לבנדובסקי היה הדומיננטי ביותר עם 6 בעיטות, כיאה לחלוץ של הקבוצה ואחריו ברשימה תמצאו את פליקס, ראפיניה, יאמאל, גונדואן וכריסטנסן עם 2 בעיטות כל אחד ואת גאבי, באלדה, קונדה, טורס וקאנסלו עם בעיטה אחת כל אחד.

בגדול רק שני שחקנים מההרכב הראשון לא בעטו אמש לשער – פרנקי דה יונג ומארק אנדרה טר שטגן.

היריבה היא לא מדד בכל הקשור לאיכות – אין ספק כלל, אבל ברצלונה מתנהגת כמו קבוצה מאד בריאה.

לא בכל יום רואים סטטיסטיקה כל כך מרשימה.

רק שלושה שחקני הרכב ראשון של ברצלונה ירדו מתחת לרף ה 90% דיוק במסירה: ראפיניה עם 82%, לבנדובסקי עם 77% וטר שטגן עם 87%.

באלדה 92%, כריסטנסן 96%, קונדה 94%, קאנסלו 98%, גאבי 99%, דה יונג 97%, גונדואן 94%, פליקס 94%.
אנטוורפן לא הקשתה יותר מדי וברצלונה שכל כך אוהבת את הכדור נהנתה לגמרי מהדרך בה היא שירטטה את מהלך המשחק.

3. שני שחקנים הרשימו יותר מכולם לדעתי אמש.

טוב, זה לא בדיוק הרשימו יותר מכולם כי באמת כל הקבוצה תפקדה בצורה נפלאה.
קונדה היה מעל כולם בהגנה.
ראפיניה היה נהדר בכנף ימין ונדמה שהעזיבה של דמבלה רק תטיב אותו.
ז’ואו קאנסלו הוא שדרוג כל כך אדיר בכנף ימין כשהוא נכנס פנימה פעם אחר פעם ועוזר לנהל את המשחק וגם משחרר קדימה את הקשרים המרכזיים.
פרנקי דה יונג לא היה צריך להתעלות על עצמו אבל גם במשחק פושר שלו הוא תמיד נפלא.
רוברט לבנדובסקי הוכיח שוב עד כמה הוא חשוב לקבוצה, גם בשערים שלו אבל גם בדרך בה הוא מתפקד כבוגר האחראי וכקפטן נוסף על הדשא.

אבל בכל זאת, אתמקד בשניים.

ז’ואו פליקס וגאבי.
ברצלונה הרוויחה בגדול עם הגעתו של פליקס.
אני קורא לו All Around Player.
שחקן התקפה שלא מפסיק לזוז ולא יודע מנוחה.
כזה שיודע לשחק בצד, מאחורה בבילדאפ ועל קו ההגנה.

מפת נגיעות פליקס
מפת נגיעות פליקס

פליקס בכל מקום. נוגע בכדור בכל צד שמאל של המגרש וגם במרכז.

ברצלונה היא קבוצה של כדור לרגל. תמיד הייתה קבוצה של כדור לרגל.
אם חושבים על זה לעומק, נדמה שבעשור וחצי האחרונים, רק שחקן אחד היה עושה תנועה בלתי פוסקת אל תוך השטח הריק – ג’ורדי אלבה.
כשמסי מימין, אלבה ידע, בעיקר בשנים האחרונות של לאו, שמסי תמיד ימצא אותו.
כשכל הקבוצה שיחקה ברוב הזמן מרגל לרגל, ג’ורדי אלבה תפקד כמעין חוקר שטחים בודד.

עכשיו זה פליקס. הרנסנס של פליקס.
פליקס הוא חוקר שטחים מדופלם.
הוא חי את התנועה ללא כדור ובזה הוא דווקא מזכיר פורטוגלי אחר שהיה ליריב מושבע של ברצלונה במשך רוב המאה הנוכחית.
קצת כמו כריסטיאנו רונאלדו, אתה לא יודע מאיפה פליקס יצוץ לך.

ההחתמה שלו יכולה להיות מה שיהפוך את ברצלונה מקבוצה טובה לקבוצה מבעיתה.
כזו שאתה חושש לשחק מולה.

מי שהרוויח הכי הרבה מהגעתו של פליקס הוא גאבי.

סוף סוף הוא לא העשר/כנף מדומה שלא בדיוק יודע מה לעזאזל צ’אבי רוצה ממנו.
גאבי אייש אמש את הצד השמאלי של מרכז המגרש וכשפליקס לפניו, גאבי גם קיבל שטחים לנוע אליהם וגם קיבל שחקן לצידו שלא מפסיק לשגע את ההגנה.
השטחים האלו נתנו לגאבי שקט עם הכדור.
לא סתם הוא סיים עם 73/74 מסירות (99% דיוק).
לא סתם הוא מצא את הכיס הריק בשער הנפלא שלו.
מסתבר שגאבי היה זקוק נואשות לחוקר שטחים לפניו, שמישהו אחר יהיה אחראי על הכאוס וככה גאבי יוכל להתבלט עם שאר איכויותיו.

גאבי רק בן 19. יש לו עוד המון לאן להתפתח וסביר להניח שמקומו בהיררכיה ייפגע ברגע שפדרי יחזור לקבוצה.
אבל צ’אבי מראה פעם אחר פעם שהוא מאמין בו.
צ’אבי דואג לטפח אותו והוא משקיע המון באבולוציה שלו.

ובתוך ברצלונה החדשה, שמשחקת סוף סוף עם שלישיית שחקנים התקפיים מקדימה, הקישור חוזר למקומו.
לא המוציאים לפועל אלא המנהלים ואלו שדואגים לאספקת הכדורים לאלו שמקדימה.

שלישייה התקפית שמטרידה את ההגנה.
שלישיית קישור שמנווטת את התנועה ותוקפת את השטחים הריקים שמשאירה להם אותה שלישיית התקפה.

זו רק אנטוורפן, אבל ייתכן מאד שאנחנו מקבלים ברצלונה משודרגת משמעותית מזו של השנה שעברה.

7 תגובות
  1. אימרי כותב

    לא הייתי ממהר להכריז על פליקס כהחתמה מבעיתה. בטח לא אחרי 2 משחקים בלבד שגם הם מול קבוצות חלשות.
    חוץ מזה תודה לך על ניתוח מדויק ומעניין

  2. אוהד בלעדי של ניסים כותב

    תור אדיר!

  3. רועי כותב

    משחק מדהים, היריבה הייתה חלשה וגם בטיס לפניה. אבל משהו בקבוצה מתגבש לסגנון מהנה לצפיה, יש שטף של משחק ולא הנעת כדור לא מוצלחת במרכז, כאשר צ’אבי עלה עם הרכב ה4 קשרים. משהו בקבוצה השתנה מהצד המנטלי. משהו בהגעה של פליקס וקנסלו שינה את הגישה גם של שאר השחקנים.
    מזכיר קצת את התקופה בינואר לפני שנתיים, ההתחלה של צ’ אבי והתוספת לחצי עונה שהגיעה מדני אלבס, אובמיאנג ואדאמה טראורה. הייתה תקופה שבה לא השתנה הרבה בקבוצה מבחינת הרכב, אבל השחקנים התעלו על עצמם ונתנו הופעות מדהימות עד השיא שהגיע ב 4:0 על ריאל.
    מקווה שהאווירה הטובה בסגל תמשיך. כיף לראות שוב כדורגל שמח. ויסקה בארסה

  4. שון כותב

    יריבה בהזמנה, הייתי מצנן את ההתלהבות.
    חובת ההוכחה על ברצלונה ובעיקר באירופה.

    מה שכן, יש לה סגל אנדרייטד ומאמן אוברייטד.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    תודה

  6. Yonatan כותב

    הייתי מוסיף כמה מילים על גונדואן

  7. אנונימי כותב

    תודה ניסים

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן