מועדון בפוסט טראומה

האמת היא שקשה מאד לדבר על מנצ’סטר יונייטד הנוכחית במונחים של כדורגל.

לעיתים ישנה התחושה שצריך לדבר על המועדון הזה כאל מי שסובל מאיזו טראומה מודחקת.
כעל אדם פוסט טראומטי.
כל רעש קטן מקפיץ את המועדון הזה על הרגליים.
מוציא אותו מאיזון.

וזו לא רק הקבוצה של אריק טן האח.
התסמינים האלו, של התרסקות מכל מעידה קטנה, מלווים את המועדון הזה כבר עשור שלם.

משהו במועדון הזה צורח פאניקה.
או מרה שחורה.
או התנהלות קלוקלת.

הכל תלוי בזווית ההסתכלות.

אך אפשר לומר שואן חאל צדק.

“אריק טן האח הוא מאמן נהדר וזה תמיד טוב למנצ’סטר יונייטד”, אמר ואן חאל במסיבת עיתונאים מספר שבועות לפני מינויו של טן האח במנצ’סטר יונייטד, “אבל מנצ’סטר יונייטד הוא מועדון מסחרי, אז זו בחירה קשה עבור מאמן. עדיף לו ללכת למועדון כדורגל. אני לא מתכוון לייעץ לו, הוא יתקשר אליי בעצמו. אבל הוא חייב לבחור מועדון כדורגל ולא מועדון מסחרי”.

אז מה זה לעזאזל מועדון מסחרי?

מנצ’סטר יונייטד נמצאת בידיהם של משפחת גלייזר כבר כמעט 20 שנה.
בצורה מאד אבסורדית, מדובר במועדון עם שווי השוק השני בגודלו בעולם הכדורגל.

שווי שוק של 6 מיליארד דולר.
במקום הראשון אגב נמצאת ריאל מדריד עם שווי שוק של 6.7 מיליארד דולר.

אך הפערים בין שני המועדונים עצומים על כר הדשא.

זה נובע בעיקר מהעובדה שהנהלת מנצ’סטר יונייטד מסתכלת על המועדון מזווית כלכלית ברוב הזמן עם דאגה מקסימלית למחיר המניה.

בכל הקשור לכדורגל, מנצ’סטר יונייטד נתקעה לה אי שם ב 2013.

את המועדון ניהל בשנים האחרונות אד וודוורד.

במשך עשור שלם, האיש שקיבל את כל ההחלטות המקצועיות האחרונות היה בכלל בנקאי ורואה חשבון.

בזמן שכל המועדונים הבכירים בעולם הבינו את משמעותם של אנשי ניהול ספורט מקצועיים, מנצ’סטר יונייטד נתנה לרואה חשבון להיות זה שמנהל את כל הדברים.

זו אולי הסיבה למה המועדון כשל ברכש בשנים האחרונות – מפול פוגבה ועד להארי מגווייר. לא חסרות דוגמאות.
זו אולי הסיבה למה המועדון שילם משכורות עצומות – מדויד דה חאה ועד ל…הארי מגווייר. סליחה הארי, אבל אתה דוגמה ממש טובה.
זו אולי הסיבה למה המועדון לא הצליח למכור שחקנים בינוניים כגון אנתוני מרסיאל, פיל ג’ונס ו… נו הבנתם, הארי מגווייר.
זו אולי הסיבה למה גארנאצ’ו כל כך מלהיב את האוהדים המקומיים – כי מחלקת הנוער לא מקפיצה יותר שחקנים איכותיים כמו התינוקות של פרגוסון.
זו אולי הסיבה למה הסקאוטינג של המועדון מתנהל כמו ילד עצלן שרק עכשיו התחיל לשחק פוטבול מנג’ר.

אין מילה אחת טובה לומר על הניהול המקצועי של המועדון, ולא בשנה האחרונה אלא לאורך של עשור שלם!

אז פלא שהמועדון הזה בפוסט טראומה?

ואחרי פתיחת עונה כל כך רעה, דווקא אתמול מנצ’סטר יונייטד פתחה טוב את המשחק ונראתה כמי שיכולה לצאת מהאליאנץ ארנה עם תוצאה טובה.

באיירן מינכן מצידה עשתה את העבודה.
היא קבוצת כדורגל טובה יותר ללא ספק.
היא קבוצת כדורגל שרצה יחד הרבה יותר זמן כקבוצה מנצחת ולכן הדברים אצלה נראים קלים יותר.
ג’מאל מוסיאלה שוב הוכיח שהוא אחד השחקנים הצעירים המלהיבים של דורנו.
ג’ושוע קימיך שוב עושה את העבודה שלו בשקט בלתי נתפס – אתה לא מרגיש אותו כמעט אבל אם תשימו לב, הוא תמיד שם. בכל מהלך.

מה הלאה אצל מנצ’סטר יונייטד?

לפני הכל, אני מאחל למועדון הזה מכירה.מכירה מהירה.
שיבוא מישהו שמאמין בחזון כדורגל כמו טוני בלום בברייטון ולא בחזון מסחרי כמו הגלייזרים שהולכים לישון עם מצעים שעליהם מודפס גרף המניה (לא באמת).

ועד שיבוא רוכש, אולי טיפול קבוצתי. תרפיה לנפש.
לא ייתכן שחבורת שחקנים כל כך מנוסה תראה כמו ילדים קטנים במנוסה.

כרגע זה נראה רע.
רע מאד.

האם יש אופטימיות בקצה המנהרה?
אני מאמין שכן, כי יש פה מאמן כדורגל טוב וכי האמת, יותר רע מזה כבר אי אפשר.