סיכום חלון ההעברות בליגת העל

מנצחת ברולטה

עם היצע ישראלים מצומצם וזרים שעוזבים וחוזרים, חלון ההעברות של ליגת העל נסגר אתמול (רביעי) ויפתח שוב רק בינואר. כמו ברולטה, יש מנצחות ויש מפסידות. איפה הקבוצה שלכם נמצאת?

המנצחות – הלכו על כל הקופה

 

הפועל חיפה: במשך שנים הפועל חיפה מצליחה למשוך אליה את רוב הישראלים הבכירים ביותר שלא משחקים באחת משלוש הגדולות של הכדורגל הישראלי. בדרך כלל השחקנים האלו הם די מבוגרים או גדלו במועדון ולכן הסכימו להגיע. שניים משחקניה המובילים: חנן ממן וגל אראל הודיעו על פרישה והפועל חיפה החליטה שהיא משנה פאזה, הסגל יוצער ויהפוך לאיכותי יותר, לפחות על הנייר. עם צירופו של גיא מלמד לחוד, שדרוג עמדת השוער בדמות יואב ג’ראפי על חשבון אוהד לויטה, השבת איתמר נוי מאוסטריה והשארת תומר יוספי וחאתם עבד אלחמיד בנוסף לחיזוק בדמותם של המגן ינון אליהו, הקשר נאור סבג והווינגר הברזילאי שיכול אולי לקבל אזרחות, פליפה סנטוס, נראה כי הפועל חיפה מכוונת לפלייאוף העליון ואולי אפילו תנסה להגיע לאירופה. יש לה את האמצעים ועכשיו, גם את השחקנים.

הפועל תל אביב: עידן חדש נפתח בהפועל תל אביב. הבעלים הקודמים שרון ואיציק ניסנוב עזבו ובמקומם הגיעו דייויד ומייקל מינצברג. קבוצת הפאר, שנשארה בליגה במחזור הלפני אחרון בעונה הקודמת בזכות שער עצמי הזוי, רצתה לפתוח דף חדש ולהרוויח את הכבוד של האוהדים בחזרה. בשביל כבוד צריך לעבוד. אז הם עבדו. מאוויס צ’יבוטה הגיע ממכבי חיפה, חוסה רודריגז חזר לישראל, אור בלוריאן הושאל מהפועל באר שבע למלא את החלל של סתיו למקין ומספר זרים ושחקנים יהודים חתמו כמו החלוץ גייב סגל, הבלם בראיין פאסי והקשר נועם בונה. אך גולת הכותרת הייתה החזרה של עומרי אלטמן למתחם חודורוב. הפועל תל אביב מאמינה שהיא יכולה לעשות פלייאוף עליון העונה ואולי סוף סוף לחזור למעמדה כאחת מהקבוצות הגדולות של ישראל.

מכבי פתח תקווה: העולה החוזרת לליגת העל רוצה לשמור על התואר כקבוצה הבכירה בעיר ולפיכח התחזקה בצורה יותר מרשימה מיריבתה העירונית, שעלתה ביחד איתה. השוער רובי לבקוביץ’ החליף את דני עמוס, או בשמו החדש בנס ציונה, דני איימוס, החלוצים הותיקים בן שהר ואנאס מחמיד הצטרפו לעידן טוקלומטי בהתקפה ובחירת זרים לעמדות מפתח כמו צמד הבלמים מויס אדילהו ולורנצו פראמטי, צמד קשרים בדמותם של איברהים ג’אבר וג’ארד חסה והחלוץ סליו גווינדו. הקבוצה של בני לם נבנתה נכון, עם שילוב צעירים שגדלו במועדון כמו המגן הימני גיא דזנט, הווינגר השמאלי אריאל לוגסי ושוב, עידן טוקלומטי, הקבוצה מפתח תקווה יכולה לחלום רחוק העונה.

המנצחות – בצעדים קטנים

מכבי תל אביב: אחרי שני קיצים רעים של הקבוצה ששלטה בליגה בעשור הקודם, מכבי תל אביב רוצה להשיב את מה שהיא חושבת שמגיע לה ובשביל זה הנחיתו לפני הכל את בן מנספורד שחוזר למועדון כמנכ”ל בפעם השנייה. עם מינויו של רובי קין וסגירת הצוות המקצועי, החלו השניים לעבוד על רכשים. את רוב הזרים עוד מוקדם לשפוט אך נראה כי מילסון יכול להתברר כהברקת העונה, בעוד רועי משפתי אמנם לא יצליח להיכנס לכפפות של דניאל פרץ, אך בהיעדר ישראלים בכירים ובמגבלת הזרים, הוא אופציה טובה מאוד. גם אושר דוידה ומי שהדיח את הקבוצה מגביע המדינה בעונה הקודמת, המגן אבישי כהן הם חיזוקים ראויים אך הדבר החיובי ביותר מהקיץ הזה הוא השבת רוי רביבו ונתינת המפתחות בעמדת המגן השמאלי לכישרון שלו. הסגל לא בנוי בצורה שלמה, אך מכבי תל אביב כן מנסה לכפר על טעויות העבר של השנתיים האחרונות.

מכבי נתניה: אצל מכבי נתניה נראה כי כל עונה הרוטינה חוזרת: סגירת סגל בשלב מוקדם, הצהרות על הסגל ועל הסיכויים שלו להצליח, פתיחת עונה קשה, פיטורי מאמן וריצה במאבק על כרטיס לאירופה. הפעם, הבעלים אייל סגל החליט לנסות לקטוע את זה באמצע הרוטינה. אחרי פתיחת עונה לא טובה, החליטו במועדון להתחזק במגן הימני גיא מזרחי, בחלוץ איתמר שבירו ובקשר בסאם זערורה, שהצטרפו לקשרים בר כהן ומקסים פלקושצ’נקו שחזר מחו”ל, לבלמים איתי בן שבת וג’ואל אבו חנא שלראשונה משחק בישראל ולווינגר הזר ראצ’יד צ’ירינו. בסך הכל, למרות השוק הישראלי הדל, מכבי נתניה הצליחה להתנייד בתוכו ואף להתחזק במעט מהעונה הקודמת, כשעזיבת רז שלמה עדיין מהדהדת בהגנת הקבוצה שמרבה לספוג.

בית”ר ירושלים: לעומת העונה הקודמת, הקיץ של מחזיקת הגביע נחשב לקיץ מצוין. ללא התקפי לב, קבוצה שרובה עומדת לליגה והגעה ליום האחרון של החלון בלי המרדף לנסות להספיק ולהחתים שחקנים. אמנם בית”ר נפרדה הקיץ משניים מתוך שלושת המוציאים העיקריים לפועל שלה, אך מיירון ג’ורג’ נראה כמו חלוץ שישאיר חותם בליגה לצידו של פרד פריידיי, איסמעילה סורו חוזר לישראל אחרי שנים טובות בחו”ל וגם דור מיכה הצטרף כדי לעזור לירדן שועה למצוא את החלוצים ויובל אשכנזי הגיע כדי לתת תרומתו בהתקפה. ההגנה של אבוקסיס היא סימן קריאה מהבהב ולמרות ההדחה מאירופה ופתיחת העונה המהוססת בהגנה, לא חתם בלם זר אלא רק אורי דהאן חזר לקבוצה. הרבה עבודה תהיה לדני הוצ’קו הקשר האחורי החדש, שיאלץ כנראה להתמקד בעיקר בחצי המגרש של קבוצתו העונה.

 

בני ריינה: קצת מוזר לכתוב שבני ריינה, הקבוצה שעשתה את העלייה המטאורית ביותר בכדורגל שלנו, מתקדמת בצעד קטן, אך הרכשים שלהם היו נכונים ובטוחים. שחקנים ישראלים שמכירים את הליגה כמו המגן הימני דור אלו, הקשרים רועי שוקרני, מרואן קבהא ועמית מאיר, השוער גד עמוס ואפילו החלוץ קייס גאנם חיזקו את הקבוצה שפותחת עונה שנייה בליגת העל. גם הקשר הזר מוחמד אוסמן חתם הקיץ ומכיר את הליגה ואת מאבקי התחתית, בנוסף לצירוף שחקן העונה בליגת העל לנוער בשנה שעברה, הקשר ההתקפי אושר אליהו שהושאל ממכבי נתניה. אך מכל הרכשים, הרכש המרשים ביותר הוא הקשר הבוליביאני הנרי ואקה. שחקן שאילולא בעיות משמעת הוא היה ברמות יותר גבוהות מהכדורגל הישראלי. אם סעיד בסול ושרון מימר יצליחו לגרום לו לשחק בשבילם, הם ירוויחו בענק.

המפסידות – יכול להיות יותר גרוע, יכול להיות יותר טוב

מכבי חיפה: למען הסר ספק, אני חושב שמכבי חיפה תזכה באליפות העונה. אני גם לא חושב שהקיץ שלה היה לא טוב. אני כן חושב שהיא הפסידה בגלל ההיצע הישראלי הדל שקיים ומגבלת הזרים שפוגעת בה. עם עזיבתם של ג’וש כהן, עומר אצילי, מוחמד אבו פאני וכמובן ברק בכר והצוות שאיתו, הקבוצה הייתה צריכה להיבנות מחדש. החזרה של רפאלוב יכולה לתרום המון בהמשך העונה וכבר קיבלנו ניצוץ בדמות גול בכורה מחדש, הזרים שואו ושימיץ’ יכולים להתברר כהברקה שתחליף את אלו שבמקומם הגיעו, אך בעמדת השוער הקבוצה נפגעה בצורה הקיצונית ביותר. בהנחה שלמצוא מחליף ישראלי ראוי לעומר אצילי זה קשה עד בלתי אפשרי, עמדת השוער תתברר כהחלטה שיכולה להשפיע על האליפות בארץ. למזלה, גם שתי הקונטנדריות שמולה נחלשו בעמדה זו. כמו כן, עצם אי הבאת מגן שמאלי מושפעת מההבנה שאין היצע מספיק ראוי בשוק. השחקנים הצעירים יתנו אותותיהם העונה, וביחד עם המאמן מסאי דגו, סימן שאלה בעצמו, יכולים לקנות את עולמם או להחריב אותם בעונה הקרובה.

הפועל ירושלים: על הנייר, לא בטוח שהפועל ירושלים נחלשה. היא שמרה על שני הזרים המובילים שלה: המגן אילוז’ יאו והבלם אנדריי באצ’ו, רכשה את אופק ביטון שהיה נהדר אצלה בעונה הקודמת והצליחה לקבל את נדב נידם ועמית גלזר בהשאלה לעונה נוספת. לכל אלו הצטרפו תוספות כוח וניסיון בדמותם של הווינגר מתן חוזז, הבלם שחר פיבן והמגן מקס גרצ’קין. אך אם נסתכל על העונה הקודמת, המוציא לפועל העיקרי שלה גיא בדש עזב, כמו גם המגן השמאלי הראל שלום. זיו אריה סומך מאוד על הגרעין הישראלי שלו ולא מן הנמנע שהוא זה שיקבע איפה הפועל ירושלים תשחק בעונה הקרובה: בפלייאוף העליון בפעם השנייה ברצף, או שמא התחתון.

הפועל פתח תקווה: הקבוצה שחזרה לליגת העל אחרי שמונה שנים ולראשונה בהיסטוריה שלה תשחק כקבוצת אוהדים בליגה הבכירה, עשתה קיץ עם שמות גדולים, אך לא בטוח שאותם שמות הם אלו שישאירו את המועדון בליגה. אל עידן ורד שהגיע בינואר האחרון הצטרפו צמד החברים איתי שכטר ואבי ריקן, שסיימו חוזה בהפועל באר שבע ומכבי תל אביב בהתאמה. אליהם הצטרף קפטן קריית שמונה הקשר סמואל בראון, הקשר גולן בני מהפועל ירושלים וכוכב נבחרת הנוער הקשר רוי נאווי שהגיע בהשאלה ממכבי תל אביב כשאפילו אחד הכוכבים של בני ריינה בעונה הקודמת, הקשר הזר ריצ’רד בואטנג חתם גם כן. בהגנה בחרו להתחזק במספר זרים שיצטרפו לבלם ג’ימי אלכסיס כמו המגן יאן קיניונס והבלם אנדרה טשיירה, בעוד ממשיכים בחיפושים להתחזק בשוער זר*. אך עם כל ההתמקדות בהגנה ובקישור, נראה כי דווקא מההתקפה לא תבוא הישועה. עם ההגעה של שכטר, הוא מצטרף לשחקן הרכש פורצ’ן באסיי ולרז שטיין שפותח עונה שנייה במועדון במטרה להצעיד את ההתקפה, אולי החלשה בליגה. בהפועל פתח תקווה היו חייבים להתחזק בחלוץ נוסף החלון, גם אם זה אומר לסמוך על עומר כץ בשער, כי הוא הוכיח את עצמו בעונות הקודמות.

המפסידות – לאן ממשיכים מכאן?

הפועל באר שבע: לקראת המשחק הראשון העונה באירופה הפועל באר שבע הכריזו: “סגרנו את הסגל”. מאז, הודחו מאירופה, שניים מהכוכבים הגדולים שלהם – שגיב יחזקאל ורמזי ספורי עזבו, כמו אדריאן פאון, שהיה אמור להיות הזר עליו הם בונים בקישור, אנטוניו ספר, הרכש החדש הגיע והספיק להיות מועמד לחצי מקבוצות הליגה לפני שקיבל את המפתחות בהרכב והם עם מגן ימני טבעי אחד בסגל: ניב פליטר שהגיע ממכבי קביליו יפו. בבאר שבע יש בור מקצועי גדול בכל הקשור לסקאוטינג ואנליזה. אם המועדון רוצה להתברג בדרך קבע ברשימת הגדולות של הכדורגל הישראלי, זה לא מספיק רק לשפוך כסף, צריך גם לדעת איך לשפוך אותו ועל מה. ההחלפה של עומרי גלזר באופיר מרציאנו היא ככל הנראה ההחלפה הטובה ביותר מבין הקבוצות שהחליפו שוער, לפחות על סמך העבר של השחקנים. ההתקפה של באר שבע העונה חלשה אולי יותר מעונה קודמת, כשהחלוץ המוביל אמור להיות אלון תורג’מן שהוריד את קלימלה לספסל. בנוסף אליו, הגיעו גיא בדש והראל שלום מהפועל ירושלים, הקשר הזר אנדרה פוקו, הווינגר השמאלי כריסטופר פטרסון הצטרף לספר שהוזכר קודם לכן ורגע לפני סיום החלון חתם אילון אלמוג, אחד מסימני השאלה הגדולים בכדורגל הישראלי.

מ.ס אשדוד: אשדוד היא קבוצת מעבר בכדורגל הישראלי. היא מקפצה וציר פיתוח לשחקנים צעירים ובו בזמן היא מצליחה להשיב לחיים קריירות של שחקנים שנראה כי עבר זמנם. מנגד, בכל עונה מתחלפים מספר רב של שחקנים בשל מכירת הכוכבים לקבוצות אחרות בארץ או באירופה. בשלוש השנים האחרונות נראה כי רן בן שמעון עושה קסמים בעמדת המאמן ולמרות התחלופות הרבות, הצליח להגיע עם הקבוצה פעמיים לפלייאוף העליון. העונה רן החליט לעזוב בהסכמה משותפת ובמקומו מונה אלי לוי, שלקח אליפות עם קבוצת הנוער העירונית לפני שתי עונות. לוי קיבל קבוצה שאיבדה כמעט את כל נכסיה, כשג’ראפי עזב להפועל חיפה והבלם המוביל ננאד סבטקוביץ’ נמכר לאוסטריה, כמו גם אחד המוציאים לפועל העיקריים בעונה הקודמת זקאריה מוגיס. כל אלו הצטרפו לחמודי כנעאן שעוד לא חזר מהפציעה הארוכה ואנחנו מקבלים אשדוד חדשה, שאל הנעליים האלו צריכים להיכנס השוער אריאל הרוש שלא שיחק כמעט בשנתיים האחרונות, הקשר שלומי אזולאי, שחווה יותר משחקים על הספסל או ביציע מאשר בהרכב בקדנציה בהפועל תל אביב, ג’ורדן בוטאקה שחווה פתיחת עונה טובה בהפועל ירושלים והמשיך צולע וקלארק רוברטסון הבלם הסקוטי שנכנס לנעליים הגדולות של הסרבי שעזב. תוסיפו לכך את העובדה כי לא משנה עד כמה יהיה לקבוצה שחקן טוב בעמדת המגן הימני, טום בן זקן יקבל העדפה (כן זוהר זסנו, מדובר עלייך) ותקבלו קבוצה שתתמודד על הישארות בליגה העונה.

בני סכנין: העונה של בני סכנין נפתחה עם צרות והצרות? באות בצרורות. לאחר שאחד מכוכבי קבוצת הנוער שסומן לעלות לבוגרים נורה בעירו, חצי מהסגל לא עבר בבקרה למשחק הראשון העונה ולאחר מכן התבשר המועדון על הפציעה הקשה של בירם כיאל, המנהיג הגדול של הקבוצה. לכל זה תוסיפו את העובדה שהשחקנים הותיקים מרואן קבהא ומחמוד קנדיל עזבו בקיץ, כמו הקשר איהאב גנאים שיצא לחו”ל וגד עמוס שעבר לריינה ותקבלו קבוצה חדשה, שתסמוך על שחקנים יותר אנונימיים ולא פחות מחמישה זרים חדשים על מנת להבטיח הישארות ולנסות להיאבק על הפלייאוף העליון. הרכש המרכזי הוא אדריאן פאון שהגיע ביום האחרון והצטרף לשוער ניקולס האגן, הבלם איליה מרטינוביץ’, החלוץ ראנג’לו יאנגה והקשר ריצ’י אומנגה. בגזרת הישראלים התחזקו במגן השמאלי אביב סולומון והווינגר מוחמד שכר כשעל הקווים יעמוד סלובודן דראפיץ’ שינסה להחזיר את הקריירה שלו למסלול הנכון.

הפועל חדרה: בכל עונה מחדש מכתירים את הפועל חדרה כקבוצה שיורדת בוודאות לליגה הלאומית ובכל עונה מחדש הפועל חדרה מעמידה את כולם על טעותם. העונה זה נראה ממשי מתמיד. המנהל המקצועי אורן גולן עזב ועבר להפועל חיפה, השוער רובי לבקוביץ’ עזב לעולה החדשה מכבי פתח תקווה, הקשרים גלעד אברמוב וסער פדידה יצאו לנסות את מזלם בחו”ל והבלם והשחקן החשוב ביותר בסגל, ג’ונתן סיסה, סיים חוזה והחליט לחפש אתגר אחר. במקומם הגיעו השוער אוהד לויטה בן ה-37, הקשרים תמיר עדי מבית”ר ירושלים ועילאי טרוסט מנס ציונה, החלוץ דור ז’אן וצמד המושאלים ממכבי תל אביב תמיר גלזר ואוראל באייה. גם בזרים נערכו שינויים כשרק הקשר המוכשר סמי בוראר והבלם פיליפ איפולה המשיכו ולצידם התייצבו הבלם סולימן קוליבאלי, המגן השמאלי קויה מבאה, הווינגר השמאלי טוני גומז והחלוץ ארון ליה איסקה, אחיו של מיצ’י בטשוואי. המאבק של חדרה להישארות הליגה תלויה בעיקר בזרים שלה ולמזלה, בוראר נשאר ואמור לסחוב את הקבוצה במטרה להבטיח כמה שיותר נקודות.

הטור הינו טור דעה

*למרות סגירת החלון, קבוצות הליגה עדיין יכולות לצרף שחקנים שנמצאים ללא קבוצה.

1 תגובה
  1. Yonatan כותב

    טור אדיר

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן