יום הכיפורים של אנצ’לוטי

גילוי נאות: את יום הכיפורים העברתי בבית הכנסת כשאני לא אוכל ולא שותה.

בצאת החג נתבשרתי על שני אירועים שזעזעו אותי, אתן לכם לנחש מאיזה אחד מהאירועים נחרדתי יותר. את הדרבי המדרידאי ראיתי לאחר צאת החג, בשידור חוזר ומבלי לדעת את התוצאה. מחציתו הראשונה זעזעה אותי, ריאל היו נוראיים, בשילוב של ניצול תורפה נקודתי ואיכותי של אתלטיקו, ועם שיפוט חד צדדי ומביך. עם תומו של המשחק נכנסתי לרשת החברתית X [לשעבר טוויטר] על מנת להתעדכן באירועי החג, לראות אולי איזה בדיחה או שתיים ומימ נחמד. זה לא מה שהיה שם, הייתה שם אווירת מלחמה. ציוצים לוחמניים ורוויי שנאה יוקדת ניתזים לכל עבר. מסתבר, כך קראתי, שתפילת החג בתל אביב נגדעה בשל היותה נפרדת ובמרחב הציבורי. ולפתע הבנתי, יש תקבולת מדהימה בין האירועים.

בטור זה אשתדל להעביר ביקורת כללית ככל הניתן על המאורעות, ומבלי לנקוט צד חד משמעי, אם אתם מוצאים את עצמכם שוללים את אחד הטיעונים שעלה כאן, או אף נפגעים מהם, אתם מוזמנים לכתוב בתגובות ואשתדל לענות בכבוד ובאהבה.

הבעיות באגף

ריאל מדריד נפרדה ממערך היהלום, אך הפעם קרלו עשה משהו עוד יותר מוזר, הוא שיחק במערך של 4321 הוא שם את בלינגהאם בעמדה לא ברורה “קשר התקפי שמאלי”, יתרונותיו הרבים בעמדת קצה היהלום כלא היו, השחקן לא מצא את עצמו, ובצדק, זוהי אינה העמדה הטבעית שלו. מלבד ביטולו של בלינגהאם בעמדה זו, הבעיה של הבלאנקוס קודם כל הייתה בכלל במיקום שונה לחלוטין. וזהו המקום לדבר על אחד החסרונות של שיטת היהלום, שקיימת גם במערך בו קרלו בחר לעלות. לבעיה הזאת קוראים שחקן אגף אחד, היא בעיה הגנתית והתקפית, אך היא מחמירה כאשר המגן שנמצא בעמדה חלש מאוד הגנתית.
אני חייב לציין שבאופן אישי אני מחבב את לוקאס ואסקז ומדובר בחילוף ראוי לעמדת המגן, אך קרבחאל למוד הניסיון מתקשה הגנתית לאייש את העמדה לבדו, אז קל וחומר שלוקאס יתקשה.

בתמונה רואים את המערך מסודר להפליא, רגע טרם השער. מה שמוכיח היטב שהבעיה היא בעצם המערך. שימו לב, במערך כזה על המגן לשמור על האגף לבדו, בניגוד למערכים יותר מודרניים הכוללים שני שחקנים המופקדים על האגף, כאן הופקד רק שחקן אחד, למעשה, אנצ’לוטי, כפי שרואים בתמונה, ויתר על העבודה ההגנתית של כל חוליית ההתקפה. הוא בנה על זה שואלוורדה יוכל לחפות על האגף ב”מקרה הצורך”. אך למעשה “מקרה הצורך” השתרע על פני כל המשחק. אתלטיקו זיהו את המערך ויצרו מצב של 2 שחקני ריאל כנגד 3 שחקני אתלטיקו בקיצון. זו הבעיה בכל מערך בו יש רק שחקן אחד המופקד על הבעיה באגף. בקלות אפשר ליצור מצב של יתרון מספרי.


כאן מגיעה נקודת ההקבלה הראשונה, כשיש פריצות בקיצון, המרכז יפגע בסופו של דבר. האגף של אתלטיקו הוא כמו תפילת ערב יום הכיפורים בכיכר דיזנגוף, לא פעם ראשונה שהוא שם, וכולם ידעו וציפו לכך שהוא יהיה שם. לוקאס ואסקז מייצג את אותם האנשים שהפריעו למהלך התפילה, לטעמי מדובר באנשים שנמצאים בקיצון. טרם נתקלתי באנשים שתומכים בעמדה זו ויכולים להגן עליה בצורה לוגית ובדיון מכבד, אם יש בקהל הקדוש שקורא את הטקסט הזה אחד בנמצא, יותר מאשמח לנהל איתו דיון לוגי, מכבד ורגוע על הנושא. המרחב הציבורי הוא נחלת הכלל, ומדי פעם יקרו שם דברים שהם לא לרוחך. על מנת להצליח צריך להבין שלפעמים צריך לוותר, עדיף להיות חכם מלהיות צודק. אני סמוך ובטוח כי ישנם חרדים רבים שמצעד הגאווה בירושלים מפריע להם לא פחות. כאשר מתקיימים אירועים במרחב הציבורי צריך להבין שהם מתקיימים ברוטציה. באשר לטענה שהבעיה הייתה בעצם ההפרדה ולא בעצם התפילה – ניתן להפריכה בקלות באמצעות עוד מקרים מקבילים של אירועים בהפרדה שלא נמצאים במחלוקת – כגון מרתון הנשים שמתקיים בתל אביב, האם גם אליו צריך להתפרץ? לפעמים כדאי לוותר, אנצ’לוטי יכול היה לוותר על המערך ההתחלתי שלו מרגע שהבחין בפרצה שבאגף, ולהבין שעל המגרש משחקת יותר מקבוצה אחת.

שני דברים יכולים להיות נכונים בבת אחת, לוקאס ואסקז בעיניי מייצג גם את המתפללים. זו לא הפעם הראשונה שהוא משחק בעמדת המגן, כשם שזו לא הפעם הראשונה שהתפילה בוצעה בתל אביב. אך כשם שהוא יודע שאין הוא מסוגל למלא את העמדה הזו לבדו, והיה עליו לפנות לאנצ’לוטי ולומר לו שמול אתלטיקו אין זה ראוי שהוא ישמור על האגף לבדו, כך היה על המתפללים להבין שבימים נפיצים אלו, כמו במשחקי כדורגל קשים, ידוע היה להם מראש כי האגף יפרץ. כי התפילה תפריע לאנשים מהסביבה, אמנם אני לא מאשים אותם באופן ישיר, משום שאינני תומך גדול בפרקטיקה של האשמת הקורבן, אך גם לפני מעבר חציה צריך לעצור, נהג שיסע במהירות גובה לעבר מעבר חציה ריק יהיה אשם בתאונה אם יתפרץ מישהו אליו, אך ככלל, לרוץ לעבר מעבר חציה זו לא פרקטיקה חכמה. כמו כן, כפי שאינני מבין את ההחלטה של אנצ’לוטי לפתוח ללא שחקני אגף עם נקודת תורפה כה משמעותית ובולטת, כך אני לא מבין את הבחירה לקיים תפילה באמצע הרחוב. הרי ברור, גם ברמה ההלכתית, וגם ברמה הפרקטית שתפילה בתוך בית כנסת עדיפה וכך נהגו יהודים להתפלל זה אלפי שנים.

השיפוט

אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשיפוט במשחק כנגד ריאל מדריד היה מזעזע. הגול הראשון היה המשך ישיר לעבירה שבוצע על גוד בלינגהאם. שער שבו טוני רודיגר היה לכאורה בנבדל, אך לא הגיע לכדור וגם לא מנע משחקן אחר להגיע אליו, או הפריע לשדה הראיה של השוער [כך שאינו עומד באף אחד מהקריטריונים לנבדל]. (אם כבר, נעשתה עליו עבירה, והן חלות גם על שחקנים בנבדל) בנוסף לכך, אדום ברור שהיה צריך להישרק לחימנס רוכך לצהוב, 3 צהובים שהיו צריכים להישרק להורמסו. לטעמי, עבירה ברורה של אקסל וויטסל על רודריגו, שנשרקה כעבירה של השחקן התוקף ששלט בכדור, הייתה השיא של המשחק. שיפוט שנוי במחלוקת אינו נחלת הליגה הספרדית בלבד. ובכל זאת, האשמת השופט בתוצאת המשחק יכולה להיות טכנית נכונה, אבל מהותית זו תהיה שגיאה. לא השופט אחראי לתוצאות האירוע, אלא המאמן והשחקנים.

אך בניגוד למשחק, אני יכול לומר בביטחון, לאחר שעיינתי בפסקי הדין עצמם [אני איש מוזר, אני יודע], כי בית המשפט עשה עבודה טובה. הוא לא אסר ולא התיר, אלא השאיר את ההחלטה לעיריית תל אביב, שאמנם הודיעה כי היא מתנגדת להפרדה מחד, ומאידך לא שלחה פקחים על מנת למנוע אותה. אם לצטט את השופט עמית – באין דיין אין דין, ובכן לפי ההגיון הנ”ל נראה כי עיריית תל אביב החליטה כן לאפשר את המחיצות, היא ניסתה לפסוח על שתי הסעיפים, ומקובלנו מאליהו שלרוב זה לא צולח. כן, ראיתי את המחיצות והם אמנם לא מפריעות לחופש התנועה, בטח לא כמו הפגנות, אך מרגע שמטרתם להפריד הן נקראות מחיצות, ובידיי העריה הסמכות אם לאשר מחיצות אלו אם לאו. ובכל זאת, אין זו סמכות התושבים לאכוף את החוק כפי שהתבטא בהיתר העירייה. למעשה מבחינה חוקית גרידא, המעשה שלהם חמור בהרבה מתליית המחיצות ואף יכול לשאת עמו עונש מאסר (חוק העונשין פרק ח סימן ז). אבסורד הוא לטעון להגנת שלטון החוק, באכיפתו באופן עצמאי ומשכך באופן בלתי חוקי. כמובן שטענה להפרת פסיקת בית המשפט היא אמתלה בלבד למלחמת הצביון בעיר, כפי שהסביר, ויש לשבחו על הכנות, חיים לוינסון. אינני מתכוון להצביע על הכשלים הלוגיים לאין מספר שהופיעו בשרשורו, כי יחטא למטרתי, בכך אני אחריב ואסלים את כדור השלג. זהו לא זמן בו צריך לחפש האחד את השני בנרות, אם כי זמן להפיץ אהבת חינם. כעת הלוגיקה אינה חשובה כמו האמפתיה. את הלוגיקה נשאיר לכשהרוחות יעמדו מזעפן ובינתיים נרבה באהבה והקשבה.

אנו יכולים ללמוד מקרלו וקרלו יכול ללמוד מאיתנו

ריאל מדריד לא הייתה מגיעה לתחתית כזו אילו היה דון קרלו מתקן את טעותו לאחר השער הראשון ומשנה את המבנה הקומפקטי למשחק אגפים. אך הגאווה שלו לא אפשרה את זה, הוא הגיע עם תוכנית והיה משוכנע שהיא תעבוד, ושינויים מתאימים איחרו לבוא. בתמונה מוצע מערך שבעיניי מתאים בהרבה

ריאל מדריד של רוני
ריאל מדריד של רוני

אנו יכולים ללמוד מהטעות של קרלו, ההיבריס מוביל לכישלון. קרלו יכול ללמוד מהטעות שלנו – כשהאגף פרוץ, גם המרכז גועש. המסקנה שלי כאמור, היא לא להיות צודק תמיד, מותר לפעמים להיות חכם. ובנימה עוד יותר אישית ממני, בנוגע להתלהטות שראיתי ברשתות החברתיות, התקשורת הממסדית והרשתות החברתיות מרוויחות ככל ששנאת החינם מתגברת, הטראפיק עולה וכך אנשים נחשפים ליותר פרסומות. החלטתי לצמצם את זמן השהות שלי ברשתות החברתיות ולקבל על עצמי לקבוע יותר אינטראקציה אנושית, אמיתית, פנים אל פנים גם עם אנשים שלא מסכימים איתי. אני אכבד אותם ואתייחס אליהם בנועם. הליברליזם דוגל בחיה ותן לחיות, או במונחים יותר יהודיים, “מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך”. אך להשקפתי גישה זו אינה רחבה דיה על מנת לקיים חיים משותפים ומאושרים. “ואהבת לרעך כמוך” זה האידיאל.

8 תגובות
  1. שמעון כותב

    ראוי שתתיחס לתיקול החריף של בלינגהם בסוף.

  2. שמעון כותב

    חוץ מזה כתבה מעולה

  3. יואב סקרדר כותב

    מצויין. לדעתי צריך לגעת גם בנקודה שטשואמני הוקרב על מנת לשחק ולספק בכל מחיר את מודריץ׳-קרוס, שזה כבר תמוהה. אנצ׳לוטי תירץ בזה שטשואמני צריך מנוחה, למרות ששיחק פחות דקות מג׳וד לדוגמא, פשוט שיקר לנו בפנים.

  4. שון כותב

    טור נהדר

  5. יובל כותב

    כתיבה מיוחדת!
    גם ניתוח נכון של המשחק וגם השוואה מעולה לאירועי יום הכיפורים.
    תודה לך מחכה לטור הבא.

  6. יעקב זץ כותב

    טור יפיפה כתיבה מהממת הרבה הצלחה

  7. דן כותב

    אהבתי מאוד את הכתבה ואת הכתיבה.
    מסכים עם הכל, גם בפן הטקטי וגם הפוליטי.

  8. ירין כותב

    כתבה מעולה עם אנלוגיה אקטואלית מרתקת כול.
    אני יותר מאשמח “להכנס” איתך לדיבייטון קטן אודות העניין הפוליטי בהקשר של תפילת יום הכיפורים בהפרדה, כי אני מניח שאודות המלל בפוסט אתה לא אנטי במהותך, אלא רק תומך בטענות נגד התפילה בעיקר במתכונת “המופרדת”.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן