ישנם משחקים שקל מאד לגשת אליהם דרך פרספקטיבה מקצועית או טקטית.
משחקים בהם ישנן תבניות מסוימות שהן אלו שמכריעות את התוצאה הסופית.
אחרי הניצחון על ברנלי (1-0) כתבתי שזה בעצם ניצחון שהוא הכל חוץ מכדורגל.
המשוואה הזו חזרה על עצמה שוב באולד טראפורד הערב, אך זו משוואה שחסרה את הדבר הכי חשוב – הניצחון.
אבל איך אפשר לדבר כלל על ניצחון במשחק שכזה?
כן, מנצ’סטר יונייטד שלטה בכדור 77% מהזמן.
וכן, קריסטל פאלאס עשתה הכל בכדי להרוג את המשחק מהרגע הראשון, עוד לפני שכבשה אפילו את שער היתרון הדי מקרי שהגיע ממצב נייח.
אחלה ביצוע גואכים אנדרסן.
אפשר יהיה לדבר על האנמיות ואפס התמורה של פקונדו פליסטרי.
אפשר יהיה לדבר על עוד משחק אנמי של מרקוס ראשפורד.
אפשר יהיה להסביר שראסמוס הוילונד עוד לא התאקלם בפרמיירליג.
אפשר יהיה להדגיש את העובדה שלמנצ’סטר יונייטד יש שלושה מגנים שמאליים, אך כולם פצועים, מה שגרם לכך שסופיאן אמראבט נזרק אל המערכה והשתמש יותר בידיים מאשר ברגליים בקרבות שלו מול ג’ורדן איו.
קצת קשה להסביר את נפילות המתח של קאסמירו, שבמשחק אחד נראה כמו הקשר האחורי הטוב בעולם ומשחק לאחר מכן הוא על תקן נעלם.
וגם אפשר להסתכל על הספסל ולהבין מראש שממרסיאל לא תבוא הישועה.
אפשר להצביע על אריק טן האח שניהל לא טוב את המשחק, איחר בחילופים ולא ניסה לצאת מהקופסה.
ואפשר פשוט לסכם את כל הכתוב בכך שמנצ’סטר יונייטד נמצאת בתוך מרה שחורה.
קבוצה שמסתכלת על עצמה במראה ולא בדיוק יודעת מה לעזאזל היא רואה.
ההפסד הזה מסמן אולי יותר מהכל את פתיחת העונה הנוראית של השדים האדומים.
זעם ותסכול במנצ’סטר.
משחק שכולו ייאוש.
וזה לא שהקבוצה הזו לא רוצה.
ברונו פרננדש היה בכל מקום על המגרש.
הוא סיים את המשחק עם 3 מסירות מפתח ובעיטה למסגרת.
מייסון מאונט ניסה לנהל את המשחק, ברח לא פעם שמאלה בכדי לשחרר את ראשפורד קדימה ורשם מסירת מפתח אחת.
אריק טן האח כן הפעיל המון רוטציות התקפיות (על כך בהמשך השבוע – יש למה לחכות), אך כאמור עם פליסטרי בצד ימין, נדמה היה שלא רק שמנצ’סטר יונייטד מתמודדת עם בונקר של פאלאס, היא גם עושה זאת עם שחקן התקפה אחד פחות.
פליסטרי רוצה מאד, אבל כרגע לפחות, ממש לא ברמה הראויה.
האכזבה הגדולה ביותר במנצ’סטר יונייטד עד כה היא ללא ספק מרקוס ראשפורד.
האנגלי שמשחק בכנף שמאל לא יכול להתלונן לדוגמא שלא מחפשים אותו או שהכדור לא מגיע אליו.
ראשפורד רשם 62 נגיעות בכדור בחלקים נרחבים של כנף שמאל וגם בתוך הרחבה, אך סיים את המשחק עם 2 בעיטות בלבד, ושתיהן נבלמו בהגנת פאלאס.
ברגע שעבר ימינה ואת מקומו בשמאל תפס גארנאצ’ו, מנצ’סטר יונייטד אמנם הרוויחה דינמיות וטירוף חיובי בכנף שמאל, כי זה מה שגארנאצ’ו מכניס בכל פעם מחדש, אבל איבדה לחלוטין את ראשפורד שגם ככה נראה כמו שחקן בתוך מערבולת בלתי פוסקת העונה.
פציעות. פרשות פליליות. ג’יידון סאנצ’ו שנראה כמו היורש הלא גאה של דלה עלי.
מנצ’סטר יונייטד בצרות.
מנצ’סטר יונייטד במשבר עמוק.
הרגליים עמוק בחול הטובעני ונדמה שכל תנועה רק גורמת לגוף לשקוע עוד.
האם המערכת תמשיך לגבות את אריק טן האח או שמא אנו לקראת זעזוע?
רק הזמן יגיד אבל המאמן ההולנדי נראה בדיוק כמו קבוצתו: כועס וטרוד.
למרות המשחק המייאש לאוהדים בעיקר, הסימן החיובי היחיד שאפשר לקחת ממשחק כזה הוא הרצון.
השחקנים נלחמים על כל כדור ונכנסים לכל מאבק, אך כאמור, כל תנועה מביאה את התוצאה ההפוכה.
כמו בשירה המפורסם של Drowning Pool, מנצ’סטר יונייטד לא יכולה להמשיך לספוג כל כך הרבה מכות.
משהו חייב להשתנות.