אי אפשר לומר שזה היה המשחק הטוב ביותר של ארסנל העונה, או מהטובים שלה בעת האחרונה, ועדיין החבורה של מיקל ארטטה חוזרת מבורנמות’ עם ניצחון חוץ די קליל בתוצאה 4-0.(
שערים של סאקה (17), אודגור (44 פנדל), האברץ (53 פנדל) ובן ווייט (93) כששלושה מהשערים מגיעים ממצבים נייחים.
אפשר לומר שהיעילות של ארסנל נגד בורנמות’ היא התכונה הכי מרשימה שלה.
נתון שבלט מעל הכל הוא דווקא הדיוק במסירות של דויד ראיה.
השוער הספרדי שהופך להיות השוער הראשון של ארסנל, למרות הגיבוי הנדרש של ארטטה בראמסדייל סיים את המשחק עם 87% דיוק במסירות.
סך של
- 46/53 מסירות מדויקות
- 7/14 כדורים ארוכים
- 1 עצירות
כשמסתכלים על הנתונים המתקדמים של ראיה מול ראמסדייל מהעונה שעברה, רואים עליונות ברורה למען השוער הספרדי
ברדאר ההשוואתי שמולכם ראיה (כחול) מוביל כאמור בצורה משמעותית בכל נתון מתקדם.
בכל הקשור למשחק הרגל של ראיה, הוא מאפשר לארטטה לשחק איתו כמעין תחליף לאחד הבלמים.
ראינו את זה בשנה שעברה כשראיה שיחק בברנטפורד
ואנחנו רואים זאת כעת במדי ארסנל
האיכות של ראיה עם הכדור ברגל מאפשרת לארסנל לשחק במעין מערך של 4-2-4 (+1).
מערך בו השוער מצטרף בעצם לרביעייה האחורית, עוזר לה לנהל את המשחק והכי חשוב, מסוגל לספוג לחץ מהיריבה ובכך להוציא את ארסנל החוצה עם כדור מדויק לרגל (87% דיוק היום) או בכדור ארוך קדימה (50% דיוק היום).
נדמה גם שארטטה וראיה מצאו להם שפה משותפת, גם כצמד ספרדים ובעיקר כי ארטטה העביר את ההשתלמות שלו אצל פפ גווארדיולה, וגם הוא חסיד של השליטה בכדור ויצירת קבוצה בה כל השחקנים מרגישים בנוח עם הכדור ברגל.
מהרגע שארסנל משתחררת קדימה יש לה את דקלן רייס וזינצ’נ’קו ששולטים במרכז המגרש.
את האברץ שמצטרף לאודגור ומייצר מצב שלארסנל יש שני מספרי “10” על המגרש – האחד פליימייקר נורבגי והשני שחקן התקפה היברידי גרמני ששולט בהרבה אספקטים שקשורים בעיקר לתנועה ללא הכדור.
ככה ארסנל יכולה לרווח לכנפיים ובעיקר לסאקה ובכך גם לגרום לכך שיהיו הרבה שחקנים טכניים ואיכותיים בשליש האחרון של המגרש.
הכל מתחיל מהשוער שדוחף את כל המשחק של ארסנל כמה עשרות מטרים מעלה.
אם בעבר כדורגל שוחק עם שוער ועוד 10 שחקנים, בעידן המודרני השוער הוא חלק בלתי נפרד מפילוסופיית השליטה בכדור.
חשיבותו של השחקן ה 11.
אלו הם הדברים הקטנים שמייצרים קבוצה מנצחת.