3 נק' מהנקודה הלבנה | ריאל מדריד 0-1 אוססונה

הסטטיסטיקה והלך הרוח של המשחק

אלונסו לבטח שמח מהעובדה שהקבוצה שלו הייתה דומיננטית לאורך כל ה-90 דק', וגם מהעובדה שהקבוצה לא ספגה שער והאמת גם לא הייתה תחושת מסוכנות לאורך כל שלבי המשחק. מה שכן, ניצחון 1-0 הוא שברירי, ובריאל מדריד יודעים שבהמשך הדרך הם יצטרכו למצוא דרכים "להרוג" את המשחק. כלים לא חסר.

ריאל מדריד פגשה בלוק נמוך מאד של אוססונה. מהעמדות הממוצעות אפשר לראות שכל השחקנים באדום התרכזו בעיקר בעבודה הגנתית ובשמירה על החצי שלהם, כשהמטרה היא למנוע מריאל מדריד לייצר שטחים. משימה שהצליחה. הבלנקסו מצידם פתחו במעין 433 קלאסי עם ויניסיוס בשמאל, דיאס בימין ושלישיית קישור של גולר, פדה וצ'ואמני עם אמבפה בפרונט.

תכנית המשחק של אוססונה הצליחה, כי למרות 71% שליטה בכדור של ריאל מדריד, השער היחיד הגיע מהנקודה הלבנה, כשריאל מדריד רושמת 18 בעיטות אבל נתון נמוך של 1.64 שערים צפויים – 0.79 מנתון זה שייכים לפנדל, ולראייה, הבלנקוס הגיעו למצב הבקעה גדול אחד בלבד.

הבלנקוס התקשו להגיע למצבים ברחבה של אוססונה, שכאמור דאגה שלא יהיו שטחים להיכנס אליהם. הבלנקוס רשמו 35 נגיעות בכדור ברחבת אוססונה (אל מול 8 בלבד), זאת בזמן ש 43% מסך כל המסירות במשחק התבצעו בשליש ההגנתי של האורחת – משמע 303 מסירות בשליש ההגנתי של אוססונה.

אפשר לתאר את המשחק הראשון של אלונסו כמעט שבלוני. הקבוצה התמקדה בהנעת כדור סביב הבלוק האדום ולא היו יותר מדי אלמנטים יצירתיים במשחק של הבלנקוס שניסו להיכנס לרחבה בעיקר דרך הכנפיים. 23 דריבלים ביצעו שחקניו של אלונסו, רובם הגיעו מצד שמאל של ויניסיוס ואמבפה, מעט מאד בקצה השני של הרחבה מצד ימין.

הרעיונות של אלונסו

כבר בתחילת המשחק ראינו את אלונסו משתמש בצמד המגנים קאררס את טרנט כמעין שני קשרים תומכים. שניהם עזבו לא פעם את הקו, נכנסו פנימה, עזרו בבילדאפ, וגם היו למעין כיסוי עמדתי ברגע שריאל מדריד יצאה ללחוץ. הרעיון בלחץ היה לדחוף מהר את שחקני ההתקפה אל שחקני ההגנה של אוססונה, כשהשניים שממוקמים פנימה יהיו קרובים יותר לשאר שחקני הקישור בכדי לא לייצר בורות מאחורי חוליית ההתקפה. זה עבד לאלונסו. ריאל מדריד לא נתנה לאוססונה לחשוב אפילו על התקפות מעבר.

אפשר היה לראות את הסדר במשחק של ריאל מדריד, דבר שהוא חלק בלתי נפרד מהפילוסופיה של אלונסו, אבל יחד עם זאת, בכל הקשור לשבירת הבלוק האדום, ריאל מדריד כשלה.

היצירתיות לא הייתה שם. לא ברמה האישית ולא ברמה הקולקטיבית.

עם התמיכה של טרנט וקאררס, אלונסו ניסה למשל לשלוח מדי פעם את גולר לצד אמבפה, אך הוא לא עשה זאת דווקא עם הנשק המסוכן יותר התקפית, פדה ואלוורדה. בניגוד לגולר, ואלוורדה הראה במשחקי גביע העולם לקבוצות שיש לו את היכולת לנוע אל תוך הרחבה או לבעוט מסף הרחבה, אבל אלונסו כנראה חשש לשלוח את ואלוורדה קדימה ולראייה – ואלוורדה לא רשם אף כניסה לרחבה עם הכדור. אפס נגיעות ברחבה של אוססונה.

גם ההרמות שניסתה ריאל מדריד היו מוזרות. אם אין שחקן גבוה ברחבה, ואין, עדיף שההרמות יגיעו בחצי גובה בכדי שיהיה אפשר לדחוק אותן באמצעות שליחת רגל לדוגמא, אבל רוב ההרמות חיפשו את הראש של אמבפה, שזה לא משהו שיושיע את ההתקפה.

ברמה האישית הפוקוס מבחינתי היה על 4 שחקנים.

ארדה גולר

זה לא היה משחק ענק של הטורקי, אבל כן משחק סולידי. ממפת הנגיעות שלו בכדור אפשר לראות שהוא בעצם השתלט על ניהול המשחק בחצי המגרש של אוססונה, אבל ללא נוכחות כלל על סף הרחבה. גולר כן הצליח לגעת בכדור באיזורי ה HALF SPACE אבל לא היווה סכנה על השער. 2 מסירות מפתח מהעמדה הזו, זה מעט מדי.

ניהול המשחק של גולר היה טוב בעיניי. סולידי. גולר שלט בקצב, ניהל את המשחק, היה זה שנתן הוראות לחבריו, אם ברמה של להוריד קצב או להגביר אותו, וסיים את המשחק עם 94% דיוק במסירה, שזה נתון נהדר למנהל משחק, אבל סיים את המשחק עם כדור אחד ארוך בלבד, מה שהראה שהוא לא הצליח לרווח את המשחק עם אלכסונים ארוכים – דבר שטוני קרוס היה עושה באומנות ובקלילות מפחידה. גולר ילמד. אין לו ברירה. כרגע אם ירצו או לא בריאל מדריד, אין להם מנהל משחק אחר בקבוצה, חוץ מדני סבאיוס.

קיליאן אמבפה

כתבתי על זה במהלך גביע העולם – צ'אבי אלונסו רוצה את אמבפה כשחקן התקפה שלם וחופשי. כזה שנע ללא מגבלה. קצת כמו בנזמה. שחקן קבוצתי יותר, נייד יותר, אחד שמפעיל את הקבוצה. מפת הנגיעות שלו בכדור מראה מצד אחד את הניסיון של אלונסו לפרוץ את הבלוק האדום דרך הכנפיים, וגם ממחישה עד כמה רוב הכדורים ילכו לאמבפה. כמות הנגיעות שלו בכדור ברחבה של אוססונה (10) היא הגבוהה ביותר, וכך גם כמות הבעיטות שלו מהרחבה.

אמבפה היה מעורב מאד, רשם 2 בעיטות למסגרת, סחט את הפנדל וסיים עם 8 דריבלים מוצלחים (!) מתוך 12 ניסיונות, כשכל ריאל מדריד ניסתה סך של 23 דריבלים – 10 מהם מוצלחים. אמבפה היה פעיל מאד, נייד מאד ושחקן ההתקפה הבולט (היחיד) של הקבוצה אמש.

ויניסיוס ג'וניור

זה עוד לא זה. רחוק מזה. יש פה משהו שיכול להתפתח לא טוב לשני הצדדים. ויניסיוס של אנצ'לוטי היה פרא. החופש שלו להשתמש בכאוס היה מה שהפך אותו לויניסיוס המכריע, אבל אצל אלונסו התבניתי יותר, ויניסיוס נראה מאד חד ממדי. הברזילאי בקושי עזב את כנף שמאל, ולמרות שעשה עבודה הגנתית פנטסטית והראה שהוא מחויב לקבוצה ולרעיונות והוכיח שוב בפעם המי יודע כמה, שהוא שחקן מאד, אבל מאד קבוצתי, לריאל מדריד אסור לנסות לייצר ויניסיוס תבניתי.

ריסון הפרא והכנסתו לתבנית מסוימת של משחק על כנף שמאל בלבד, משחק בו ויניסיוס רשם 1/4 דריבלים מוצלחים והתמקד בעיקר בלמסור את הכדור למי שקרוב אליו, זה תהליך מסוכן מאד לשני הצדדים. ריאל מדריד צריכה ויניסיוס בשיא הטירוף ובשיא הכאוס, ולא גרסה ברזיליאית של ג'ק גריליש במנצ'סטר סיטי.

איש המשחק

קור רוח. ביטחון. שקט. ניהול משחק. איום מרחוק. או במילה אחת: צ'יל.

דין האוסן עם בכורה נהדרת בלה ליגה.

המספרים:
– 7 הרחקות כדור
– 1 חטיפה
– 2 תיקולים
– 114 נגיעות בכדור
– 89/95 מסירות מדויקות (94%)
– 2 מסירות מפתח
– 16/17 כדורים ארוכים(!!!)
– 5/7 נצחונות במאבקי קרקע
– 2/4 ניצחונות במאבקי אוויר
– 1/2 בעיטות למסגרת

ציון של 8.5 במדד בולרז.
פנטסטי!

בשוליים

• הופעת בכורה מאד חיובית לפרנקו מסטנטואונו. הילד הזה מחזיק בסט איכויות ברמה הגבוהה ביותר. יש פה שחקן שיכול להתפתח לדמות מפלצתית בברנבאו.
• רודריגו לא רואה דקות. להערכתי הסיפור כרגע הוא לא מקצועי אלא מנהלתי. במועדון מנסים להבין מה קורה עם השחקן והסיפור הזה יימשך עד לסוף חלון ההעברות. אם יישאר אחרי החלון, רודריגו יחזור לרוטציה ויקבל דקות משמעותיות לדעתי.
• ההתחלה סבירה לאלונסו, אבל הקבוצה חייבת למצוא לעצמה עוד נקודות יצירתיות, במיוחד מול בלוקים שכאלה שהיא לבטח תפגוש לא מעט העונה.