58 שנה לרגע הגדול ביותר של אנגליה: “Football’s Coming Home”

לפני שבועיים וחצי חלמו האוהדים האנגלים שוב שהכדורגל יגיע הביתה, אך כמו ברוב מוחלט של ההיסטוריה הם שוב נחלו מפח נפש כשהפסידו 2:1 לספרדים בגמר היורו. אבל הייתה פעם אחת בלבד שהאנגלים חזרו מאושרים הביתה, או בעצם לא יצאו ממנו. היום לפני 58 שנה, הגביע העולמי הגיע הביתה במונדיאל הביתי ב-1966. חזרה לרגע שמלכת אנגליה העניקה את הגביע לבובי מור.

נבחרת אנגליה היא הנבחרת הוותיקה בעולם, ומשחקה ב-30 בנובמבר 1872 מול נבחרת סקוטלנד היה המשחק הבינלאומי הראשון בהיסטוריה, 11 שנים לאחר מכן הקימו הבריטים את הטורניר הבינלאומי הראשון, “אליפות הבית הבריטית”. אחרי הקמת פיפ”א סירבו הבריטים הגאים להצטרף לארגון החדש בטענה שהם צריכים לנהל את הכדורגל, הרי הם מולדת הכדורגל.

הבריטים מסתכסכים עם פיפ”א

רק ב-1906, אחרי שהסכימו סוף סוף להצטרף לפיפ”א, שיחקה אנגליה לראשונה מול נבחרת לא בריטית כשניצחה 1-6 את נבחרת אוסטריה במשחק ידידות. אחרי זכיות בשתי האולימפיאדות הראשונות של טורניר הכדורגל האולימפי (1908 ו-1912), והדחה באולימפיאדה ב-1920, פרשו הבריטים מהאולימפיאדה כמחאה על האיסור לשלם לשחקניהם – איסור שהיה קיים בכל הענפים האולימפיים.

ב-1928, שנתיים  לפני המונדיאל הראשון, פרשו האנגלים מפיפ”א לאחר סכסוך על מיקומם של הבריטים בפיפ”א – מה שהביא לכך שבשלושת גביעי העולם הראשונים הם לא השתתפו. רק ב-1950 חזרו הבריטים למוקדמות המונדיאל לאחר שהושג הסכם כי אליפות הבית הבריטית תשמש כבית במוקדמות.

לאולימפיאדה הם חזרו כנבחרת הבריטית וחוו את אחד מרגעי השפל של הנבחרת, כאשר בטקס הפתיחה של האולימפיאדה ב-1936 שהתקיים בגרמניה הנאצית כל השחקנים הצדיעו במועל יד. הישג השיא שלהם באותם שנים היה חצי הגמר באולימפיאדה הביתית בלונדון 1948. האנגלים חזרו לפיפ”א שנתיים לפני כן לאחר שהושג הסכם כי מוקדמות הבית הבריטי ישמשו כבית במוקדמות מונדיאל 1950 בברזיל.

משחק חייהם

הרגע הזכור מאותו מונדיאל בברזיל מבחינת הנבחרת האנגלית היה המשחק בשלב הבתים מול נבחרת ארצות הברית. המשחק, שאף זכה לסרט בשם “משחק חייהם”, הפגיש בין הנבחרת האנגלית שחלמה לחדש את הופעותיה במונדיאל עם זכייה, לבין נבחרת החובבים האמריקאית שהורכבה חודשים ספורים לפני המונדיאל.

הבריטים, שלפני הטורניר הביסו את במשחק ידידות את נבחרת שאר אירופה 1-6, הפסידו 1-0 לארצות הברית. התוצאה הייתה כל כך מפתיעה, שהעיתונות האנגלית שקיבלה את התוצאה חשבה כי מדובר בטעות ופרסמה בעיתונות שהמשחק נגמר בתוצאה 10–1 לאנגליה. האנגלים הפסידו 1-0 גם לנבחרת ספרד והודחו כבר בשלב הבתים.

האנגלים לא זכו להצלחות משמעותיות רבות בארבעת המונדיאלים הבאים. בשניים מהם הם הגיעו לרבע הגמר, ואילו בשנים האחרים הם שוב לא הצליחו להתקדם מעבר לשלב הבתים. במקביל, באותם שנים הוקמה אליפות אירופה לנבחרות המוכרת כטורניר היורו. ב-1960 מונה אלף רמזי למאמן הנבחרת, וניסוי הכלים הראשון שלו לא הצליח כשאנגליה הודחה ממוקדמות יורו 1964 לאחר הפסד מול צרפת כבר בסיבוב המוקדמות הראשון.

עד מינויו של רמזי, סגל הנבחרת נקבע בידי ההתאחדות לכדורגל, דבר שרמזי שינה מיד כשמונה כשדרש שליטה מלאה בניהול הסגל. הוא שינה גם את שיטת המשחק כששינה את מערך ה-4-4-2 והפתיע את היריבות. במסגרת השינוי, שחקני האגף שלא הצטיינו במשחק ההגנה הפכו לקשרים התקפיים במרכז המגרש. אנגליה קיבלה את אירוח המונדיאל ב-1966, כציון 103 שנים להקמת התאחדות הכדורגל האנגלית.

אלף רמזי משנה את אנגליה

רמזי הרכיב נבחרת הגנתית במיוחד, כשסרט הקפטן הוענק לבובי מור – בלמה של ווסטהאם יונייטד. את המונדיאל פתחה אנגליה עם תיקו מאופס מול נבחרת אורגוואי, אך רמזי ידע לשנות תוך כדי תנועה והצליח להציג ניצחון כפול בתוצאה 0:2 על מקסיקו וצרפת. מול צרפת ספגה נבחרת אנגליה מכה כשג’ימי גריבס, חלוצה המוביל של הנבחרת, נפצע. רמזי החליט לעלות מהספסל את החלוץ הצעיר ג’ף הרסט, החלטה שהתבררה כמשמעותית ביותר בהמשך.

בשמינית הגמר חזר רמזי לשיטה שפיתח, כשהוא מסיר את הקיצוניים מהמערך ובמקומם משתמש בקשרים התקפיים במרכז. ברבע הגמר נתקלו האנגלים בנבחרת ארגנטינה, והצליחו לנצח 0-1 משער של הרסט במהלך המשחק הורחק שחקן ארגנטינה לאחר שצעק על השופט. הארגנטינאים הגיבו בירידה מהדשא, אך חזרו אחרי 12 דקות. בסיום המשחק כינה רמזי את הארגנטינאים חיות ואסר על שחקניו להחליף איתם חולצות.

אחרי הנבחרת שהתבטאה בקשיחות הגנתית, פגשו האנגלים את אחת הנבחרות ההתקפיות בעולם, נבחרת פורטוגל בהנהגתו של אאוזביו. אנגליה הצליחה לסגור היטב את חוליית ההתקפה הפורטוגלית, כשהיא מנצחת 1:2 מצמד של בובי צ’רלטון ומעפילה לגמר מול גרמניה המערבית.

הגביע מגיע הביתה

בגמר, שהתקיים ב-30 ביולי, עלו דווקא הגרמנים ליתרון בדקה ה-12 משער של הלמוט האלר. שש דקות לאחר מכן, ג’ף הרסט, שהועדף בהרכב על פני ג’ימי גריבס שהחלים השווה את התוצאה. המהפך הושלם בדקה ה-79 משער של מרטין פיטרס, אך גרמניה גררה את המשחק להארכה כשוולפגנג ובר השווה בדקה ה-89. ההארכה הייתה כולה בסימן הרסט, שהבקיע צמד שערים בדקה ה-101 ובדקה ה-120 וקבע: אנגליה אלופת העולם.

השער שנכבש בדקה ה-101 שנוי במחלוקת עד היום, כשלא ברור אם עבר את קו השער. השופט השוויצרי התייעץ עם עוזרו מברית המועצות בתנועות ידיים, והשער אושר בדרך לזכייה ההיסטורית. מלכת אנגליה המאושרת העניקה את הגביע לקפטן הנבחרת בובי מור. מאז ועד יורו 2020, אנגליה לא הצליחה לחזור לגמר של טורניר גדול. מאז 2020 היא הייתה בשני גמרי יורו – אך היא הפסידה את שניהם.

האם במונדיאל 2026 האנגלים יצליחו סוף סוף להביא את הכדורגל הביתה?

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    1 תגובה
    1. מיכאל קוכמן כותב

      עוד כתבה מפוארת שלכם

    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן