בהליכת ירח | ווסטהאם 0 – 3 צ’לסי

יש מושג בכדורגל ובעולם הכללי שנראה “שמחה לאיד” – ברגע שקורה משהו רע לצד מסוים, תמיד יהיה אדם שישמח, שיראה את הנפילה של הצד השני כהצלחה שלו. בעולם הכדורגל זה הרבה יותר ניכר, היות והעולם הזה מורכב מהמון יריבויות ואינטריגות. בשנים האחרונות צ’לסי הייתה המראה לשמחה לאיד. קבוצות נהנו לצחוק עליה, על הרכשים שהיא עשתה ובעיקר בגלל המיקומים שהיא השיגה בעונות האחרונות. גם העונה בעקבות הקיץ העמוס שעבר עליה, אנשים לעגו לקבוצה המתגבשת של מרסקה, אך לפחות עד עכשיו היא מוכיחה למצקצקים.

צ’לסי יצאה לווסטהאם, למגרש שהוא אולי אחד המגרשים הקשים ביותר השנה, והיא הצליחה לעשות זאת עם 3-0 ענק. המושא ללעג הגדול ביותר של צ’לסי – ניקולס ג’קסון – השתיק את המבקרים עם צמד ובישול, וה’בלוז’ ממשיכים להראות יציבות מפתיעה העונה. מנגד, ווסטהאם העונה עדיין ללא ניצחון ביתי, כאשר היא מפסידה בשלושה משחקיה הביתיים העונה בליגה. ההתחמשות של ה’פטישים’ הייתה מסקרנת מאוד, וכל חובבי הפריימרליג רצו לראות כיצד היא מתפקדת, אולם כרגע זה לא נראה טוב עבור לופטגי כאשר קבוצתו נמצא במקום ה-14 בלבד ללא אף ניצחון ביתי וניצחון בודד מול קריסטל פאלאס בחמישה מחזורים.

הרכבים

סטטיסטיקה

• ווסטהאם החזיקה בכדור 52% מהזמן עם 417 מסירות, לעומתה צ’לסי החזיקה ב-48% מהזמן בכדור עם 381 מסירות בלבד.
• צ’לסי הגיעה ל-12 בעיטות לשער, מתוכם 5 הלכו למסגרת. גם כאן ווסטהאם הצליחה לגבור על צ’לסי עם 15 בעיטות לשער ושבע בעיטות למסגרת.
• למרות הניסיונות הרבים של ווסטהאם לבעוט לשער, כלל הבעיטות שלהם זכו ל-XG של 0.87 בלבד, בעוד צ’לסי הגיעה ל-XG של 2.34.
• גם מבחינת המצבים הגדולים, צ’לסי שלטה ללא עוררין עם 5 מצבים גדולים. שתי הזדמנויות כאלה צ’לסי החמיצה כך שעם סיומת יותר טובה היא יכלה לשפר את זה. לעומתה ווסטהאם הגיעה ל… את האמת היא לא הגיעה למצב גדול בכלל.

הנתונים האלה אומרים לנו דבר אחד, ניתן להגיע למצבים גם אם לא שולטים בכדור. מה הכוונה? צ’לסי הצליחה להגיע ללא מעט הזדמנויות והניצחון הזה הגיע להם בצדק, אף על פי שהם דווקא לא שלטו בכדור. הגדולה של מאמן היא להבין מתי כדאי לשלוט בכדור, ומתי להבין שצריך טיפה להזניח את ההחזקת כדור בשביל להגיע ליותר הזדמנויות. יש הרבה שיאמרו שצ’לסי עשתה לא מעט מתפרצות ולכן היה לה יותר קל. אז כן יותר קל כאשר היריבה משחקת פתוח, אך ה’בלוז’ הגיעו למעט מצבים דרך התרפות מעבר.

ניתן לראות כי צ’לסי הגיע לשתי הזדמנויות בלבד דרך התקפות מעבר, כלומר שישית מהמצבים שלה הגיעו דרך התקפות מעבר. יתר ההתקפות אגב הגיעו ממשחק שוטף. ה’בלוז’ העדיפו לוותר על הכדור ולתת למשחק להיות יותר פתוח, מאשר לשלוט בסיטואציה ולהפוך את המשחק צר יותר וצפוף יותר, דבר שהיה מקשה על צ’לסי להגיע למצבים. מי שהצליח לעזור למרסקה בשיטת משחק שלו הוא האקוודורי – מויסס קאייסדו. הקשר של צ’לסי מתחיל לאט לאט להיכנס לעניינים אחרי שנה מאתגרת בעונה שעברה, ואתמול הוא היה נראה נהדר. אם תשאלו את שחקני ווסטהאם הם יגידו לכם שהיו שמונה קאייסדו על המגרש.

לא פחות מ-76 נגיעות היה לקשר במהלך המשחק, לא רק שהוא הקשר האחורי אלא גם מי שמנווט את המשחק בחלקה האחורי של צ’לסי. קאייסדו אף הצטרף להתקפה, אבל בחלק האחורי הוא היה בכל מקום, גם באמצע גם בצד ימין וגם בצד שמאל, ניהל את המשחק בצורה מצוינת והראה למה ליברפול וצ’לסי כל כך התחרו עליו בקיץ הקודם. אגב, זה לא הדבר המדהים היחידי שקאייסדו רשם, כאשר הקשר השלים 8 תיקולים מוצלחים מתוך 10 במהלך המשחק, 80% מהתיקולים שלו צלחו – מדובר בנתון מדהים שמראה על העוצמות של השחקן.

Moises Caicedo’s numbers against West Ham 👀

▪️Won the most duels (13)
▪️Had the most tackles (4)
▪️Provided one assist
▪️Created a big chance
▪️Had 87% pass accuracy

What a performance 🔥🇪🇨 pic.twitter.com/05w1Kl7Red

— ESPN UK (@ESPNUK) September 21, 2024

לתקוף צריך לדעת

ווסטהאם היא קבוצה איכותית, אך היא עדיין לא מצליחה לייצר את היכולת אותה לופטגי רוצה לראות. ה’פטישים’ הצליחו ללחוץ את צ’לסי לאחור, הן בגלל הרצון של צ’לסי לא להחזיק בכדור, הן בזכות היכולת לחץ של ווסטהאם.

במיקומים הממוצעים של השחקנים ניתן לראות שצ’לסי בהחלט חיכתה יותר מאחור, כשאפילו קול פאלמר (מספר 20) נמצא מעבר לשטח של ווסטהאם. למעשה, חוץ מג’קסון החלוץ – כל שחקני צ’לסי היו במצב מגננה. לעומתה, ווסטהאם, שמעמידה העונה 46% החזקת כדור בממוצע למשחק, בהחלט שיחקה התקפי יותר כאשר רק ארבעה שחקנים נמצאו בממוצע יותר בשטח של צ’לסי מאשר בשטח של ווסטהאם. לופטגי ניסה את אלברז הבלם כמין קשר אחורי במהלך המשחק, וכך הוא ורודריגז שחררו את פאקטה להיות קרוב לבואן וקודוס.

אז למה זה לא הצליח?

לווסטהאם יש בעיה בשחקני ההתקפה שלה, שלל שחקניה עדיין לא הגיעו לעונה והקבוצה נראית חסר יצירתיות לחלוטין. שחקני ההתקפה היחידים שיצרו מצבים מסוכנים הם בואן (1) וקודוס (2)/

אם ניקח לשם השוואה את אסטון וילה, ניתן לראות שלושה שחקנים שונים שיצרו 4 מצבי הבקעה מסוכנים – ואף כל אחד מהם בישל שני שערים. למעשה הם לא היחידיים, כאשר ברשימה של אסטון וילה נמצאים לא פחות משמונה שחקנים. אז למה הראנו דווקא שלושה? היות ואצל ווסטהאם יש אך ורק שלושה שחקנים שיצרו מצבים מסוכנים לחבריהם, כאשר מתוכם רק בואן הצליח ליצור בישול.

מה קורה בעקבות הדבר הזה? תראו את הנתון הבא:

47% מהבעיטות של ווסטהאם הגיעו מחוץ לרחבה של צ’לסי. צריך לציין, אם קבוצה מסתגרת מולך ויוצרת בלוק נמוך צריך לבעוט מבחוץ כדי להוציא את שחקני ההגנה של היריבה. אולם צ’לסי היא כלל לא כזאת. כן ה’בלוז’ עמדו נמוך יותר מבדרך כלל, אך הם לא הסתגרו בצורה שמחייבת את שחקני ההתקפה של ווסטהאם לבעוט 7 בעיטות מחוץ לרחבה, וזאת הסיבה שווסטהאם סיימה משחק אחד נוסף ללא יצירת מצבים מסוכנים.

דרך אגב אפשר לציין לטובה את צ’לסי, שהצליחה לבעוט 92% מסך הבעיטות שלהם מרחבת ווסטהאם, ה’בלוז’ בעטו בעיטה אחת בלבד מחוץ לרחבת ה-16, כשלמעשה גם הבעיטה היחידה הזאת הגיעה סנטינטרים מהרחבה. הכחולים הגיעו אומנם לפחות בעיטות מווסטהאם אבל בהחלט הגיעו למצבים מסוכנים יותר משל ה’פטישים.

שחקן מפתח – מייקל ניקולס ג’קסון

כבר מהעונה שעברה רבות דובר על ג’קסון, אך לא בפן החיובי של המילה, דובר כי הוא מחמיצן, חלוץ בינוני וכו’. הקיץ צ’לסי הביאה את מארק גיו, ואף ניסו עד הרגע האחרון להביא את אוסימן, אבל למה אוסימן שיש ג’קסון? ה’בלוז’ הקשיבו לקהל בחוץ והבינו כי השני חלוץ בינוני, ואם רוצים לקחת אליפות חייבים להביא את אוסימן. אז כן, בעונתו הראשונה ג’קסון החמיץ לא מעט, אבל למרות הכל הוא כבש 14 שערים, בעונה ראשונה. לא, הוא לא האלאנד, ואף אחד לא ציפה שהוא יהיה חריג, אולם מכל שש הקבוצות הגדולות, ג’קסון בעונה שעברה היה החלוץ השני להאלאנד עם הכי הרבה שערים.

נוסף על כך, החלוץ רשם XG של 18 שערים. אפשר להגיד על זה מחמיצן, ואפשר להסתכל על זה כחלוץ שמגיע למצבים, חלוץ שיש לו נוכחות ומיקום או במילים יותר פשוטות ח-ל-ו-ץ. נכון שזה מעצבן ששחקן מחמיץ, ונכון שהיריבות יכולות לצחוק על זה, אבל בשנתו הראשונה בפריימר ליג לחלוץ בן 22 זה בהחלט יפה, וככל שירדו ממנו הלחצים כך נוכל לראות חלוץ טוב יותר, ושלם יותר.

אהה ולגבי העונה אתם שואלים, אז כן ג’קסון רושם XG של 3.28 (שני להלאנד) וכובש ארבעה שערים, שלישי בצוותא עם אמבאובו. יתרה מכך, הוא גם רושם שני בישולים – מה שמציב אותו כמקום ראשון בצ’לסי במעורבות בשערים, ומקום שלישי בפרמייר ליג ביחח עם לואיס דיאז הפנטזיסט של ליברפול.

הסטטיסטיקה של ג’קסון מהמשחק אמש:

• 64 דקות.
• 2 שערים.
• בישול.
• 30 נגיעות בכדור.
• 14/17 מסירות מדויקות – 82%.
• 4 בעיטות לשער.
• 2 מסירות מפתח.
• 2 מצבים גדולים שיצר.
• חילוץ כדור.
• ניקוי כדור.
• ציון בולרז: 9.3

סיכום

צ’לסי ממשיכה להשתפר ולראות טוב יותר, האם זה ימשיך ככה? נצטרך לבחון את זה בהמשך, אבל אין ספק שבעונה שיש כל כך הרבה משחקים, העומק שיש לצ’לסי ישפיע. בכל זאת, אמש קמו מהספסל פדרו נטו, אנקוקו ופליקס בעוד שמודריק כלל לא שותף במשחק. ה’בלוז’ ישחקו השבוע בגביע ואז יארחו במשחק קשוח נוסף את ברייטון רגע לפני תחילת דרכם בקונפרס ליג.

לעומתם מי שכן צריכה לדאוג זאת ווסטהאם שהצליחה לנצח בחמישה משחקים עד כה, משחק אחד בלבד מול פאלאס, וגם אז היא התקשתה וכבשה שער רק בדקה ה-67. הסגל של ה’פטישים’ הוא לא רע, להפך מדובר בסגל טוב שצריך להיראות יותר טוב מזה, אך עדיין השחקנים המרכזים עדיין לא התניעו ונראה כי לופטגי מנסה למצוא את הנוסחה המתאימה לכך שזה יעבוד. האם זה יצליח? כמו צ’לסי רק הזמן יגיד.