
“Muchachos” – הסרט של האנשים | ביקורת סרט
הסרט החדש על מונדיאל 2022 מספר כמובן על הזכייה של ארגנטינה, אך גם על השחקן ה 12 - האוהדים. הסרט הייחודי שמשלב בין קריינות נפלאה, סרטונים מהיציע ותיעודים בלעדיים מציג את סיפור הזכייה ההיסטורית מנקודת מבט חדשננית. ירדן שגרמן יצא למסע חזרה בזמן, לרגעים בהם הוא ישב עם אביו על הספה בחודש דצמבר 2022 ולא ידע את נפשו מרוב אושר.
היום אני רוצה לספר לכם על חוויה קולנועית שונה לחלוטין. אם חשבתם ש”Elijo Creer” סיפר את הסיפור המלא של הזכייה שלנו, הארנטינאים, במונדיאל, “Muchachos” בא להראות לנו צד אחר לגמרי של אותו סיפור מופלא.
בניגוד ל”Elijo Creer”, שלקח אותנו אל מאחורי הקלעים של הנבחרת, אל חדרי ההלבשה ואל השיחות האינטימיות בין השחקנים, “מוצ’אצ’וס” מספר את הסיפור שלנו – של העם הארגנטינאי. כאן אין טקטיקות מסובכות, אין ניתוחי משחק מעמיקים, ואין שיחות מוטיבציה של סקלוני. במקום זאת, יש את הלב הפועם של ארגנטינה – אנחנו, האוהדים. הסרט הזה מראה את המסע לזכייה במונדיאל דרך העיניים שלנו, האוהדים הפשוטים. הוא מראה איך חווינו כל רגע, כל שער, כל ניצחון וכל אכזבה. זה הסיפור של המשפחות שהתכנסו בסלון, של החברים שנפגשו בברים, של ההמונים שמילאו את הרחובות. זה הסיפור של הדמעות, הצעקות, החיבוקים והתפילות שליוו כל משחק.
A pura emoción: llega “Muchachos, la película de la gente” https://t.co/hyNG4z2rKT #Deportes #cine #DEPORTES #fútbol #película pic.twitter.com/KANiV7sxTi
— LA BRÚJULA 24 (@labrujula24) November 16, 2023
ב”מוצ’אצ’וס”, הנבחרת כמובן נמצאת. בכל זאת, היא הכוכב הראשי על המגרש. אבל הסרט הזה מראה לנו שמחוץ למגרש, אנחנו, האוהדים, היינו השחקן ה-12. אנחנו היינו אלה שנשמנו, שסבלנו, שהתפללנו ושחגגנו יחד עם מסי וחבריו. בואו איתי למסע מרגש, שמתחיל ברחובות בואנוס איירס ומסתיים באצטדיון בדוחא. מסע שמראה לנו שהניצחון הזה לא היה רק של 26 שחקנים, אלא של 45 מיליון ארגנטינאים. זהו הסיפור שלנו, וזה מה ש”Muchachos, la película de la gente” בא לספר.
אז אתמול בערב פתחתי לי בקבוק בירה, כיביתי אורות בכל הבית ולחצתי פליי:
“לא היה לנו מושג שדבר כזה יכול לקרות.
אין תקדים לזה בעולם.
אומרים שבהודו, מסיבות מיסטיות, בערך 3-4 מיליון אנשים יוצאים לרחובות. אבל הם עושים את זה מסיבות דתיות. בגלל ספורט? אף פעם.
הכל היה כל כך מוזר. כל כך מוזר.
זה נראה כמו סרט. אבל זה לא היה סרט. אולי זה היה הכדורגל, או התסכול. או אולי כל זה ביחד, מה שגרם לנו להתפוצץ ככה.
לא סתם זכינו במונדיאל. לא, זה היה משהו אחר. זו הייתה הקלה. זה היה משהו ייחודי.
תתכוננו אה? כי ההיסטוריה שאני עומד לספר לכם התרחשה בדיוק לפני שנה. זה היה אמיתי ומעולם לא קרה לנו לפני כן.
יום נישואין יפה, אתם לא חושבים?”
⚽️ #Muchachos: La película de la gente, estrena el 11 de febrero en #StarPlusLA y #DisneyPlusLA
— JaviPonzo (@JaviPonzo) February 3, 2024
הלב שלי פעם בחוזקה, וחשתי כאילו אני נשאב בחזרה לאותו דצמבר קסום של 2022. כן, צפיתי בסרט “מוצ’אצ’וס” ותאמינו לי – זה הרבה יותר מסתם עוד סרט על כדורגל. ברגע שהסרט התחיל וקולו העמוק של גיירמו פרנסלה (בחירת קריין נהדרת) מילא את החדר, הרגשתי צמרמורת בכל הגוף. “זה קרה,” הוא אמר, “באמת קרה. אנחנו אלופי העולם.” ומיד הרגש מתחיל לצוף. כי זה לא היה רק על הזכייה – זה היה על האנשים, עליי, עלינו.
חסוס בראסראס, הבמאי, עשה משהו מדהים. הוא לא רק הראה לנו את המשחקים – הוא הראה לנו את עצמנו. את הפנים שלנו, את הצעקות שלנו, את הדמעות שלנו. זכרתי איך ישבתי בסלון עם אבא שלי, איך צרחנו כשמסי כבש מול מקסיקו, איך קפצנו מהספה כשדי מריה הבקיע בגמר. והסרטונים של האוהדים? וואו. ברסרס עשה עבודה מבריקה בשילוב בין הצילומים הרשמיים של פיפ”א לבין סרטונים שצולמו על ידי אוהדים. זה לא סתם היה טריק – זו הדרך להראות שהסיפור הזה הוא לא רק של מסי, די מריה או סקלוני. זה הסיפור שלנו, של העם. וראיתי את עצמי בכל אחד מהם. הבחור שצרח עד שאיבד את הקול, האישה שהתפללה לפני כל משחק, הילדים שצבעו את הפנים בתכלת ולבן. חלקכם אולי זוכרים את הסרטון הוויראלי של הבחור שקפץ לבריכה עם הטלוויזיה אחרי הגול של מסי נגד מקסיקו. אז גם הוא שם, וזה עדיין מצחיק ומרגש באותה מידה.
היו רגעים שממש שברו אותי. כשהראו את ההפסד לסעודיה, הרגשתי שוב את הכאב הזה בבטן. זוכרים איך הרגשנו? שזה לא יכול להיות? כאילו העולם נגמר. אבל אז פרנסלה אמר: “חשבנו שזה נגמר. אבל לא ידענו שזו רק ההתחלה של משהו גדול.” וזה בדיוק מה שזה היה – תחילתו של מסע מופלא. אחד הקטעים שהכי ריגשו אותי היה כשהסרט הראה את הרגעים לפני הגמר. רואים אנשים מדליקים נרות, מתפללים, עושים טקסים מוזרים (אנולו מופה), ופרנסלה אומר: “באותו רגע, כולנו היינו מאמינים. כולנו היינו ילדים שמחכים לנס.” וזה בדיוק מה שהרגשתי – את האמונה הטהורה הזאת, שלפעמים רק הכדורגל יכול לעורר בנו.
וכמובן, אי אפשר לדבר על הסרט בלי להזכיר את מסי (“הילד השמאלי”). יש רגע מדהים כשמראים את הגול שלו בגמר, ומיד אחר כך מעבירים לסרטונים של אנשים ברחבי העולם – בבואנוס איירס, בברצלונה, בניו יורק – כולם צורחים “מסי! מסי!” ופרנסלה אומר: “באותו רגע, כל ארגנטינאי הרגיש שהוא מסי. שהוא יכול לכבוש את העולם.” ואני מודה, הוא צודק בכל מילה. כי זה בדיוק מה שאני הרגשתי באותם רגעים. הסרט לא מתבייש גם להראות את הצד הפחות יפה של האוהדים הארגנטינאים. יש רגעים של כעס, של קללות, של תסכול. אבל זה מה שהופך אותו לכל כך אמיתי. כי ככה זה הארגנטינאיים – רגשניים, סוערים, לפעמים מוגזמים. אבל תמיד, תמיד, עם הלב והנשמה.
כמובן שהסרט גם לא מתעלם מהקשיים של האוהדים. יש קטע מאוד מרגש שמדבר על המצב הכלכלי בארגנטינה, ועל איך הכדורגל נתן לאנשים רגע של שמחה בתוך כל הקושי. פרנסלה אומר: “לרגע אחד, שכחנו מהכול. שכחנו מהאינפלציה, מהפוליטיקה, מהבעיות. היינו רק ארגנטינאים, מאוחדים, שמחים.” וזה נגע בי עמוק, למרות שאני לא חי בארגנטינה כבר 21 שנה, כי גם פה יש לנו לא מעט בעיות וצרות, במדינה הקטנה שלנו, וזה בדיוק מה שהרגשתי. אחד הקטעים האחרונים בסרט, שממש השאיר אותי המום, היה כשהראו את מסי מרים את הגביע. ופתאום, במקום הסאונד טראק (המושלם יש לציין) לאורך כל הסרט, שומעים את ההמנון הארגנטינאי ששרו בגאווה מיליוני אנשים ברחובות. פרנסלה אומר כי: “באותו רגע, לא היה הבדל בין עשיר לעני, בין צפון לדרום. היינו כולנו ארגנטינה אחת גדולה.” והרגשתי את הגרון מדגדג.
“Muchachos, la película de la gente” הוא יותר מסתם סרט על כדורגל. זה סרט על מי הוא העם הארגנטינאי, על החלומות, על היכולת להתאחד ברגעים הגדולים. זה סרט שמזכיר לנו שלפעמים, גם כשהכל נראה אבוד, אפשר לנצח. כשהסרט נגמר, הרגשתי כאילו חוויתי מחדש את כל הטורניר. אבל יותר מזה, הרגשתי גאווה עצומה. גאווה על הנבחרת שלי, על העם הארגנטינאי, ועל היכולת שלנו לחלום בגדול ולהגשים את החלומות האלה. זו חוויה שכל ארגנטינאי חייב לעבור. זו תזכורת מרגשת לרגע שבו היינו מאוחדים, שמחים, וגאים להיות מי שאנחנו. ואולי, רק אולי, זה יזכיר לנו שאנחנו מסוגלים להרגיש ככה גם מחוץ למגרש הכדורגל. כי בסופו של דבר, כמו שפרנסלה אומר בסוף הסרט: “הגביע הוא רק סמל. האמיתי ניצחון הוא האחדות שלנו, האהבה שלנו, והאמונה שלנו זה בזה.”
“Muchachos, la película de la gente” supera el millón de espectadores https://t.co/nedYD27BPr pic.twitter.com/NDNJL4iQgT
— RED/ACCIÓN (@redaccioncomar) May 26, 2024
מי שאוהב כדורגל ולא נחשף לתוכן שלכם עובר עוול
איפה אפשר לראות את הסרט?