RTG Ballerz – הקבוצה הרשמית שלנו בדרכה לתהילה

אחרי שסקרתי בקצרה את המשחק ואת הפיצ’רים והמודים שיש בו, מדי תקופה אציג קטע שבו אתם תיחשפו לקבוצה שלנו, צוות BALLERZ, להישגים שאליהם הגענו איתה, ולשינויים שחלים בהרכב. לפני שאני מתחיל בסקירה של הקבוצה שאיתה רצנו לאורך רוב החודשיים הראשונים של המשחק, אני רוצה להדגיש כמה עקרונות שבאים לידי ביטוי בהרכב של הקבוצה שלנו.

1. אנחנו משחקים RTG – road to glory הוא ביטוי שהמשמעות שלו הוא שהמשתמש לא משלם כסף אמיתי על חבילות או שחקנים. כלומר מהרגע שקניתי את המשחק, לא שמתי שקל נוסף על חבילות או תוכן אחר במשחק. ברור שלמשתמשים ששמים כסף על חבילות יש יותר סיכוי להגיע לקבוצות נוצצות יותר וטובות יותר, אבל לדעתי זה פחות מאתגר ופחות מעניין.

2. אין תומכי טרור מובהקים בקבוצה – על רקע הימים שבהם אנו נמצאים, נראה לי שזה ברור לכולם. מוחמד סלאח, אשרף חכימי, הקטור ביירין, קנטונה – OUT. ברור שלא כל השחקנים בקבוצה שלי מתפללים להצלחת מדינת ישראל שלוש פעמים ביום והולכים עם שרשרת מגן דוד, אבל הם לפחות לא מתבטאים בגלוי נגד ישראל. את חכימי היה לי בהרכב ובתחילת המלחמה העפתי אותו, ולמרות שבשלבים מסוימים סלאח היה בא לי ממש טוב בקבוצה לא רציתי להכניס אותו להרכב. מי שתומך בטרור לא יכנס לתוך הקבוצה שלנו.

3. הקבוצה לא מבוססת מהירות – מי שמכיר קצת את האולטמייט טים יתפלא לראות שרק אחד מהמתקיפים שלנו לאורך החודשיים האחרונים הי מהיר בצורה חריגה. בכלל הממוצע של מהירות הקבוצה הוא לא גבוה, למרות שכיום רוב המשתמשים מעדיפים שחקנים כמה שיותר מהירים והמהירות של שחקן משפיעה על המחיר שלו בצורה דרסטית. זה בגלל שההתקפות שלי לא מתבססות על מתפרצות או על ריצה בכנפיים, אלא על ריבוי מסירות קצרות ובניית משחק סבלנית יחסית במרכז המגרש. ברור שהקבוצה היא גם לא איטית בצורה מחרידה כי זה מורגש ומפריע, אבל מהירות היא לא הדבר הכי חשוב בשחקן מבחינתי.

עכשיו להרכב עצמו. צריך לדעת שההרכבים בפיפ”א משתנים כל הזמן כשאתה מקבל שחקנים חדשים מדי שבוע, ולכן אני הולך לציין את ההרכב המרכזי שלנו בחודשיים האחרונים, כלומר לשחקנים עם מספר ההופעות הגבוה ביותר. במהלך הסקירה אתייחס גם לשחקנים נוספים שהיו משמעותיים בתקופה הזט ואותם אציין ב’ראויים לאזכור’. המערך איתו אני משחק הוא 4-2-3-1, כאשר אני משתמש בקו הגנה רגיל של ארבעה שחקנים, שני קשרים אחוריים, קשר התקפי שבקו שלו יש עוד שני כנפיים, ומעליהם חלוץ.

שוער – אליסון (415 הופעות, בישול)

ישנה טענה מוכרת בקרב שחקני אולטימייט שזהות השוער לא משנה, ו’שהעיקר שיהיה מישהו בשער’. אני אישית חושב שזה לא ממש נכון. השנה שיחקתי את רוב המשחקים שלי עם אליסון ואת חלקם עם טר שטגן (122 הופעות), ולפחות במשחק, הברזילאי לוקח את הגרמני בכל פרמטר – הוא מהיר יותר, הוא חכם יותר, והוא מצליח יותר לתפוס דברים שטר שטגן הודף לקרן. גם בפנדלים, שלדעתי יותר קשה לעצור השנה, הוא עושה עבודה משמעותית טובה יותר. בסך הכל שוער מעולה שמסתדר לרוב מבחינת כימיה קבוצתית (יש בהרכב גם שחקנים מהפרמייר ליג וגם שחקנים ברזילאים), ואם לא יצא לי בחבילות שוער אייקון כמו ואן דר סר או יאשין הוא כנראה יישאר בשער עוד הרבה זמן.
היכולת הבולטת: התנהלות בקרנות. את השערים שכבשו עלי בקרן כשהוא בשער אני יכול לספור על יד אחת. הוא פשוט יוצא נכון, חוזר מהר, ותופס כמעט כל מה שזז.

מגן ימין – קייל ווקר (110 הופעות, 10 שערים, 4 בישולים)

ככל הנראה, השחקן הכי פופולרי שיש בהרכב. כמעט כל המשתמשים שיש להם קבוצה עם שחקני ליגה אנגלית השתמשו בו בשלב כזה או אחר, והאמת – יש להם סיבה טובה. מגן סופר מהיר, יודע לעשות הגנה כמו שצריך, תורם גם בקרנות (למרות שהנשק הסודי שלי בקרנות בדרך כלל משאיר את ווקר מחוסר עבודה – ראו בהמשך). עד לא מזמן הוא היה יקר משמעותית לעומת מגני ימין אחרים כמו אשרף חכימי וז’ואוו קנסלו, ועכשיו בשל התרסקות שוק השחקנים הוא כבר יותר זמין ונוח לקנייה. אין יותר מדי מה לדבר עליו, פשוט עושה את העבודה אבל לא משהו יוצא דופן, לפעמים קצת קשה לו לחזור למקום בזמן כשהוא עולה להתקפה ולכן מבחינה טקטית אני מעדיף להשאיר אותו בהגנה רוב הזמן.
היכולת הבולטת: מהירות. כרגע ווקר הוא השחקן הכי מהיר בקבוצה שלי, וזה מורגש. כשאני כן משתמש בו כדי לקדם את הכדור באגף ימין הוא לא מאכזב ומצליח להשאיר הרבה שחקני יריב מאחור.

בלם 1 – רובן דיאס ‘trailblazer’ (172 הופעות, 14 גולים, 3 בישולים)

רובן דיאס הוא דוגמה לבלם שאם הוא היה טיפה יותר מהיר הוא היה נחשב לאחד הבלמים הטובים והיקרים במשחק. יכולות ההגנה שלו הן פשוט פסיכיות והוא גם פיזי בטירוף, אבל המהירות שלו פשוט לא מספיקה. לקלף הבסיסי של רובן דיאס יש 62 מהירות, שזה נמוך ולא שחיק בכלל. לפני כמה שבועות יצאו באולטימייט קלפים של שחקני ‘trailblazers’, כלומר שחקנים שפתחו את העונה הנוכחית בצורה מרשימה וזכו לקלף משודרג. רובן דיאס הוא אחד מהשחקנים הללו, ולכן יצא לו קלף שבו גם המהירות שלו השתפרה ל65 (עדיין איטי יחסית) וגם היכולות ההגנתיות שלו השתפרו. בגלל שקיבלתי את הקלף המשופר באחת החבילות והוא הסתדר לי בכימיה החלטתי לנסות אותו למרות המהירות הנמוכה, והאמת שהופתעתי לטובה – הוא גם לא מרגיש כל כך איטי ומצליח לעצור את רוב השחקנים, והוא פשוט מגן בצורה אגדית, התיקולים שלו הם עם 90 אחוז הצלחה והוא פשוט נמצא בזמן הנכון במקום הנכון (אלא אם כן הוא עולה יותר מדי גבוה ואז לוקח לו זמן לחזור). גם בקרנות הוא מועיל ונוגח מעולה. בלם מטורף שאמנם אין לו יח”צ טוב אבל לדעתי הוא מהטובים יחסית למחיר שלו. לפני כמה שבועות המהירות שלו כבר לא הספיקה באופן סופי ולכן הוא הוחלף, אבל בגלל שיש לו לא מעט הופעות בקבוצה אני מציין אותו בהרכב הפותח.
היכולת הבולטת: תיקולים. הוא פשוט עוצר כל מה שזז, באלגנטיות מטורפת, כמעט לא עושה עבירות (למרות שלפעמים הוא נכשל בזה). פשוט בלם קלאס.

FUT Camp on X: "Ruben Dias OFFICIAL stats & dynamic ☑️☹️ Anticipate+ PlayStyle 👀 Follow for more leaks 🔔 https://t.co/K9hjLOxvta" / X

בלם 2 – ז’ול קונדה (178 הופעות, 0 גולים, 0 בישולים)

כמו ווקר, גם קונדה הוא קלף פופולרי שנמצא בלא מעט קבוצות. הבלם שהגיע מסביליה לברצלונה והיווה חלק חשוב בהגנה האימתנית של בארסה שנה שעברה קיבל קלף מדהים השנה ופשוט כיף לשחק איתו. הוא מהיר בצורה יוצאת דופן לבלם, יודע לעשות הגנה כמו שצריך, נצמד לשחקני הקבוצה השנייה כמו איזה טפיל ולרוב לא משחרר עד שהכדור חוזר אל השליטה של הקבוצה שלנו. פשוט שחקן טוב.
היכולת הבולטת: סיכול מהלכים. הוא פשוט חוטף כדורים באמצע מסירה או נצמד ליריב ומונע ממנו לשחרר את המסירה בצורה מרשימה מאוד.

מגן שמאל – ז’ואן קפדיבלה הירו – (237 הופעות, 5 שערים, 21 בישולים)

ז׳ואן קפדיבלה הוא קלף hero, כלומר קלף של שחקן עבר שנחשב לאגדי בליגה מסוימת, ובמקרה של קפדיבלה – הליגה הספרדית, בה הוא שיחק במדי אתלטיקו, דפורטיבו לה קורוניה, ויאראל, ואספניול. הוא גם היה שותף בזכיות של נבחרת ספרד ב2008 וב2010. לענייננו, בeafc קפדיבלה הוא מגן מעולה ואחד הטובים במשחק לדעתי. הוא שחקן מאוד שלם, יודע לעשות הגנה ולתקל כשצריך בניגוד להרבה מגנים אחרים פופולריים במשחק, אבל האיכויות שלו באות לידי ביטוי דווקא כשהוא עולה להתקפה. מבחינה טקטית, בגלל שיש לי 4 שחקני הגנה ועוד שני קשרים שנשארים יחסית מאחור, קפדיבלה הוא הג׳וקר המפתיע שלי בהצטרפות למעלה. הוא מצליח לתמרן בין ההתקפה להגנה ביעילות, והעלייה שלו אל הכנף השמאלי מאפשרת לניימאר לחתוך יותר לכיוון המרכז ולעשות את הקסמים שלו שם. שחקן שאני אישית מאוד אוהב ומתחבר לסגנון שלו ומבחינתי יכול להישאר בקבוצה בכיף לעוד חודש – חודשיים.
היכולת הבולטת: הרמות. הcross שלו פשוט מדויק ברמות, ולא מעט מצבי מפתח בקבוצה נוצרים דרך ההרמות המדהימות שלו.

קשר אחורי (1) – קווין דה בריינה (280 הופעות, 33 שערים, 181 בישולים)

לפני שאתם מתחילים לתקוף אותי, אני חייב להודות שkdb בעמדת הקשר האחורי נשמע כמו רעיון הזוי. אבל בהתחשב בעובדה שהקשר האחורי השני הוא הגנתי ופיזי מאוד, ושלדה בריינה אין מספיק מהירות בשביל להתמודד עם מגנים ובלמים מהירים בהתקפה, החלטתי לנסות אותו בעמדה של קשר אחורי (שכן מגיח יותר קדימה מדי פעם). התוצאה – לא מאכזבת בכלל. בגלל היכולת של דה בריינה לשלוח מסירות ארוכות שלא מהעולם הזה, אני פשוט מקבל את הכדור בחצי שלי כשאין עליי שום הגנה, שולח איתו כדורים חכמים קדימה, ומשם ההתקפה היותר מהירה יודעת כבר מה לעשות. אז אמנם הגנתית התרומה שלו לא גדולה במיוחד, אבל אין ספק שהוא קשר על במשחק כמו גם במציאות.
היכולת הבולטת: כדורים ארוכים, כמו שכבר כתבתי. הוא פשוט רואה אופציות מסירה שאפילו אני בעצמי לא מודע אליהן. אגדה. בנוסף גם הרמת קרנות דוז פואה.

קשר אחורי (2) – סרגיי מילנקוביץ׳ סאביץ׳ (גרסת קבוצת השבוע) – (274 הופעות, 114 שערים, 67 בישולים)

גילוי נאות, סרגיי הוא שחקן שהכנסתי לקבוצה שלי רק בשביל ענייני כימיה, כלומר כדי שיהיו עוד שחקנים מהליגה הסעודית כדי שניימאר (עוד נגיע אליו בהמשך) ישחק יותר טוב ויראה יכולת משופרת (מערכת הכימיה בין שחקנים באולטימייט היא מסובכת מדי בשביל לתאר אותה בקצרה אבל בעיקרון ככל שיש יותר שחקנים מאותה ליגה/קבוצה/מדינה בהרכב ככה השחקנים משחקים טוב יותר). לא חשבתי שהוא יהיה משהו מיוחד. למרות שמדובר בקלף מיוחד (שניתן על הצטיינות שבועית במשחקי ליגה), מבחינה של הנתונים שלו נראה שהוא לא מהיר במיוחד וחוץ מזה שהוא גבוה ופיזי אין בו שום תכונה בולטת לעין. הספיק לי לשחק משחק אחד איתו בשביל להבין כמה טעיתי. הבנאדם כסחן כמו דה פול, נוגח כמו רונאלדו, ומוסר כמו מודריץ’. אני יודע שיש פה כמה שירימו גבה, אבל מבחינתי הוא אחד הקשרים הטובים במשחק ביחס למחיר. בשלבים מתקדמים קיבלתי כבר כל מיני קשרים מעניינים אחרים, אבל פשוט לא הייתי מסוגל להחליף אותו. שחקן תענוג.
היכולת המרשימה: נגיחה בקרנות. באספקט הזה הוא פשוט מעל המשחק. צ׳יט קוד. כל קרן שמגיעה אליו היא גול מובטח. 1.92 של עוצמה ודיוק בנגיחה מופלאים.

כנף ימין – מלקום אבולושן 85 – (197 הופעות, 64 שערים, 62 בישולים)

מלקום כאמור הוא שחקן אבולושן, כלומר שחקן שהיה קלף ממוצע ששידרגתי באמצעות אופציית ה”אבולושן” החדשה – לוקחים קלף ומשלימים איתו כל מיני משימות (להבקיע כך וכך שערים, לשחק איתו בכך וכך משחקים וכו’) בשביל שהוא יהפוך ליותר טוב. למה דווקא שידרגתי את מלקום? בעיקר בשביל שתהיה כימיה לניימאר. שניהם ברזילאים מאותה הקבוצה ומאותה הליגה מה שמוביל לכך ששניהם ישחקו יותר טוב. בסופו של דבר, לא נפלתי מהרגליים. שחקן מהיר, אחלה דריבל, מוסר לא רע, אבל מחמיצן גדול מול השער. כמות הפעמים שהוא גרם לי להחטיא גולים מובטחים היא בלתי נתפסת. לכן בגרסה המחודשת של הקבוצה מצאתי מקורות אחרים שידאגו לכימיה של ניימאר ושלחתי את מלקום לנוח בקצה הספסל. בקבוצה שלי, כמו במציאות, הקריירה שלו הסתכמה בפוטנציאל מבוזבז.
היכולת הבולטת: מהירות. מרגיש מאוד מהיר ויעיל במתפרצות.

YOU Need 85 Pacey Winger Evo Malcom.. Here's WHY! - YouTube

קשר התקפי – תומאש רוזיצקי הירו – (360 הופעות, 196 גולים, 124 בישולים)

כמו קפדיבלה, גם רוזיצקי הוא שחקן ‘הירו’ שבלט בליגה מסוימת – הליגה האנגלית. למי שלא מכיר, מדובר בשחקן התקפה ששיחק בשורותיה של ארסנל בין 2006-2016. הוא אמנם סבל מפציעות רבות שפגעו לו בקריירה, אבל הוא היה שחקן אינטליגנטי עם ראיית משחק מעולה ובעיטות מדהימות מחוץ לרחבה (לדוג’ השער המדהים שלו מול המבורג בצ׳מפיונס – ממליץ לראות). בכל מקרה, השנה הוא קיבל קלף חדש באולטימייט והחלטתי לקנות ולנסות אותו. במילה אחת – וואו. אני חושב שלמשך החודשיים האלו הוא היה השחקן הכי כיף ששיחקתי איתו. דריבל לא הגיוני בכלל, מתעלל בבלמים לכיף, מוציא את הבעיטה הכי חכמה מכל זווית שהיא, ובועט בעוצמת שיא. הוא ריכז את ההתקפה בקלאס והפעיל את הכנפיים בצורה כזו שהפוטנציאל שלהם מומש במלאו רק כשהוא היה על המגרש
לצערי בעת כתיבת שורות אלו לשלב הזה של המשחק הוא כבר לא מספיק מהיר וטוב, אבל למשך החודשיים אליהם הכתבה מתייחסת הוא היה בלתי יאומן.
היכולת הבולטת: בעיטה מרחוק. עוצמה מטורפת, דיוק מפליא, ותזמון מושלם. מסי הצ׳כי.

כנף שמאל – ניימאר ג’וניור – (374 הופעות, 121 שערים, 110 בישולים)

האמת היא שאני לא משתמש בניימאר בדרך שבה רוב השחקנים משתמשים בו. אני לא מומחה גדול לתרגילים וסקילים, ולכן אני לא מלהטט איתו ועושה איתו הקפצות השחלות וסיבובים, למרות שברור לכולם שבאספקט הזה הוא אחד הטובים במשחק. למרות זאת, ניימאר הוא אחד השחקנים החשובים במערך שלי, בעיקר בגלל היכולת שלו לעבור ביעילות ובדייקנות מהכנף למרכז ולהפך. החלוץ לבד למעלה והקשר ההתקפי רחוק? אין בעיה, הוא מגיע לקבל כדור קרוב. יש עומס במרכז? כנ”ל, הוא ימצא את הפרצות בכנפיים ויצליח להוביל את הכדור דרך שם. בנוסף יכולות מסירה ובעיטה מפתיעות לטובה. שחקן מאוד איכותי לדעתי.
היכולת הבולטת: הנעת כדור. חכם ויעיל

חלוץ מרכזי – ליאו מסי – (337 הופעות, 313 שערים, 324 בישולים)

המלך הבלתי מעורער של הקבוצה. שיאן השערים, שיאן הבישולים, השחקן הכי ותיק בהרכב, הקפטן, לוקח הבעיטות החופשיות, ופשוט שחקן גדול. הדריבל לא מהעולם הזה, הבעיטות מקרוב ומרחוק מדויקות וחזקות, מסירות מועילות מאוד, ומצבים נייחים שהם גול מובטח כמעט מכל מקום. הבעיה היחידה במסי, שבגללה נאלצתי בסופו של דבר לספסל אותו, נובעת משני מרכיבים – מהירות ולינקים. אסביר. ליאו מסי לא מהיר מספיק במונחים של מתקיף. יש לו 74 מהירות ריצה, שזה מעט מידי לכל הדעות, ואם זה היה עוד איכשהו נסבל בתחילת המשחק, ככל שהמשחק מתקדם והקבוצות של השחקנים האחרים משתדרגות זה נהיה יותר ויותר בעייתי. הפתרון הקלאסי לבעיה הזו הוא כימיה – כלומר אם נשים את מסי עם מספיק שחקנים מהליגה שלו ומהמדינה שלו, הוא יהיה יותר מהיר בצורה שתאפשר להשתמש בו עדיין. הבעיה היא שהלינקים (הליגה הקבוצה והמדינה) של מסי בעייתיים. אין מספיק שחקני MLS או שחקני ארגנטינה ששווים הרכב באולטימייט, מה שמשאיר את מסי עם לא מספיק כימיה ולכן גם לא מספיק מהירות. בתחילת המשחק עוד השתמשתי בשחקנים כמו ג’ורדי אלבה וליסנדרו מרטינז שעזרו למסי מבחינת הכימיה, אבל הם לחלוטין לא מספיקים לשלבים האלה של המשחק. לכן כרגע מסי עושה את הקסמים שלו מהספסל, ותהיו בטוחים שברגע שיתאפשר לי למצוא לו כימיה איכותית אתם תראו אותו שוב מככב בהרכב הפותח.

היכולת הבולטת: קשה לבחור אחת, אבל כנראה אלך על בעיטות חופשיות. ניסיתי את זה עם שחקנים אחרים לא רעים – דה בריינה, גריזמן, ניימאר, וזה פשוט לא אותו הדבר. כל כך חלק, כל כך עוצמתי. ממה שאני נתקלתי בו, אין מישהו במשחק שיותר טוב ממנו באספקט הזה.

ראויים לאזכור:

אנטואן גריזמן – (172 הופעות, 172 שערים, 89 בישולים)
גריזמן הוא האיש שנבחר למשימה הקשה עד בלתי אפשרית – להיכנס לנעליו של מסי מחוסר הכימיה בחוד ההתקפה שלי. האמת שאי אפשר באמת להחליף את מסי, אבל בכל זאת הוא עשה עבודה לא רעה בכלל. הוא דריבלר מאוד מאוד חכם, אקרובטי מאוד, אבל כמו שכל שחקן אולטימייט יודע – אמרתם אנטואן גריזמן, אמרתם ‘finesse shot’. הפינס היא בעיטה מסובבת שבמצבים רבים יותר מועילה מבעיטה רגילה, ובזה גריזמן הוא על גבול הלא חוקי. יש לו בונוס מיוחד שגורם לכל פינס שלו להיות שער כמעט מובטח, והוא השאיר כבר שוערים רבים וטובים חסרי אונים. שחקן מאוד פופולרי, ובצדק. לאור התרסקות המחירים, הייתי ממליץ לכל שחקן מתחיל להביא אותו לקבוצה שלו ולהתקדם משם. גם אצלו המהירות היא לא גבוהה, אבל הלינקים שלו הרבה יותר פשוטים מהלינקים של מסי ואין בעיה לסדר לו כימיה גבוהה.
היכולת הבולטת: finesse. תנסו תראו.

סול קמפבל (132 הופעות, 16 שערים, 2 בישולים)
קמפבל הוא שחקן ‘אייקון’, כלומר כזה שנחשב על ידי EA לאחד מאגדות המשחק. האמת שלדעתי אין מה להתווכח – מהבלמים היותר איכותיים שכיכבו בליגה הטובה בעולם. במשחק האולטימייט, אייקונים מקבלים כימיה גבוהה ביותר ללא קשר למי נמצא בקבוצה, והם גם עוזרים לשפר את הכימיה של כל שאר השחקנים בקבוצה, דבר שהופך אותם למאוד יעילים. קמפבל החליף את רובן דיאס שנהיה איטי מדי בהרכב, ועשה עבודה הגנתית מעולה. הוא מאוד פיזי אבל גם מאוד אלגנטי ונמנע מעבירות מיותרות. בלם יציב ואמין. אהבתי מאוד.
היכולת הבולטת: תיקול נקי. הוא פשוט טוב בזה והרגיש לי שהוא מעל שאר הבלמים שניסיתי באספקט הזה.

מתיאו דרמיאן RTTK (163 הופעות, 3 שערים, 11 בישולים)
RTTK הם קלפים מיוחדים שמשתפרים לפי היכולת של הקבוצות המשחקות בשלב הבתים של ליגת האלופות – ניצחונות ועלייה לשלב שמינית הגמר מבטיחים שיפור של הקלף. דרמיאן, שמשחק באינטר (שהיא גם הקבוצה אותה אני אוהד ב15 השנה האחרונות), השתפר בהתאם לביצועים של אינטר שניצחה 3 מחמשת המשחקים שלה והבטיחה עלייה לשלב הבא. הקלף המשופר שלו הוא מהטובים שיש. במקור הוא משמש כבלם, אך כשאני שיחקתי בו השתמשתי בו כקשר אחורי והוא היה פשוט מופלא בעמדה הזו, סגר את הפינות שצריך לסגור והצליח להניע את הכדור מאחורה בחכמה ובביטחון. כמו מסי, גם הוא נדחק לספסל בגלל ענייני כימיה – הוא חייב כימיה גבוהה כדי לשפר את החוזק הנמוך שלו אבל לא היו לי מספיק שחקני ליגה איטלקית בקבוצה כדי שזה יקרה. באופן כללי שחקן נהדר
היכולת הבולטת: ירידה לקו הבלמים. בכל פעם שהיריב תקף היה לי בלם נוסף בהגנה שסגר אופציות מסירה וגם כדורים גבוהים בצורה מרשימה דבר שהקל על עבודת ההגנה מאוד.

הג’וקרים של בולרז

מה הלאה – הקבוצה השתנתה מאוד לקראת התקופה השנייה של המשחק. שחקנים מעניינים ואיכותיים מאוד הגיעו, אייקונים נוספים שאני מאוד אוהב ושחקנים יקרים נוספים שדרגו את הקבוצה משמעותית. מכל ההרכב שציינתי עכשיו רק שני שחקנים שרדו ועדיין משחקים. זה קצת מבאס כי יש פה שחקנים שבאמת היה לי תענוג גדול לשחק איתם, ואפשר להגיד שקצת נקשרתי אליהם, אבל ככה זה באולטימייט – הקבוצה שלך צריכה להיות כל הזמן באבולוציה, אחרת תישאר מאחור.

1 תגובה
  1. J כותב

    כתבה מעניינת אשמח לעדכונים

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן