אנדרדוגים, צעירים מלהיבים, סופרסטארים בענקיות אירופה, מה אין ל’לה רוחה’ להציע? תכירו את נבחרת ספרד.
- דירוג פיפ”א: 8.
- מאמן: לואיס דה לה פואנטה.
- קפטן: אלבארו מוראטה.
- השתתפויות: 12 (1964, 1980, 1984, 1988, 1966, 2000, 2004, 2008, 2012, 2016, 2020, 2024).
- שיא: 1964, 2008, 2012 – אלופה.
הסיפור שלנו מתחיל…
הסיפור של ספרד מתחיל יחד עם סיפור היורו – בשנת 1960.
ספרד הגיעה ליורו הראשון בצרפת כאחת הפייבוריטיות, ואחרי ניצחונות מרשימים אף חיזקה את עמדתה, אך כשהגיע שלב רבע הגמר, הכול היה לשווא. ספרד פגשה את ברית המועצות, אך בעקבות המתח הפוליטי בין השתיים היא סירבה לשחק ופרשה מהטורניר.
ארבע שנים לאחר מכן, הגיעה הגאולה. ספרד נבחרה לארח את יורו 1964, והנבחרת האדומה תחת הנהגתו של המאמן חוסה וייאלונגה פשוט כיכבה לעיני הקהל הביתי. היא ניצחה את רומניה, צפון אירלנד, ואירלנד בדרך לחצי הגמר, שם פגשה את הפייבוריטית הונגריה – אך גם זו לא עצרה אותה בדרך אל הגמר. במשחק הגמר, לעיני 70,000 צופים בסנטיאגו ברנבאו, פגשה ספרד את מי אם לא – ברית המועצות. בתום משחק מותח ספרד הייתה זו שיצאה עם ידה על העליונה, וניצחון 2-0 נתן לה בפעם הראשונה בהיסטוריה את הטעם המתוק של הזכייה.
44 שנים חלפו מאז אותו ניצחון ביתי על ברית המועצות, וספרד לא הצליחה להחזיר את התואר. הפסד אחרי הפסד, הדחה אחרי הדחה, כלום לא הסתדר לאדומים בין אם שיחקו טוב או רע – עד יורו 2008. כבר משלב הבתים ספרד נראתה כמו מי שיכולה לאיים על התואר, כשלקחה 9 מ-9 נקודות בשלושת משחקי הפתיחה כשהיא משחקת כדורגל פשוט נהדר – אך מכיוון שזו לא הייתה הבעיה של ספרד עד אותו הטורניר, אלא ההתפרקות במאני טיים התקוות נותרו מהוססות.
למה שעתיד לבוא מספרד הנוכחית – קיבלנו רמז בשלב רבע הגמר. החבורה של לואיס אראגונס הצליחה להחזיק 120 דקות מול אלופת העולם המכהנת, איטליה, ובדו קרב מהנקודה הלבנה, ברגע האמת, ספרד הייתה זו שניצחה. 5-3 מהנקודה הלבנה שלח את ספרד לחצי הגמר, שם ספרד דרסה את רוסיה 3-0 בדרכה לפגוש את גרמניה בקרב על התואר. למרות שהמשחק לא היה בשליטת ספרד, חלוץ צעיר שענה לשם פרננדו טורס, ‘אל ניניו’, מצא חור קטן במכונה הגרמנית בדקה ה-33 וגילגל את הכדור לרשת באחד על אחד, 1-0 קטן גדול עליו ספרד שמרה עד שריקת הסיום, ושברה את בצורת התארים שרדפה אותה מאז אותו היורו ב-1964.
איך אמר פעם רוד ואן ניסטלרוי? “שערים הם כמו בקבוק קטשופ. אם תלחץ חזק מדי, לא תקבל כלום. אבל כשתשחרר, תקבל את הכול בבת אחת.” תחליפו את המילה שערים בתארים ותקבלו את נבחרת ספרד מאז הזכייה האדירה ב-2008. בקבוק הקטשופ נפתח והוא לא הפסיק להוציא.
במונדיאל 2010 ספרד פשוט רקדה כל הדרך אל גביע העולם הראשון בתולדותיה, והריקודים מדרום אפריקה המשיכו כל הדרך למזרח אירופה. יורו 2012 לא היה שונה מקודמיו – הספרדים עלו בקלילות לשלב רבע הגמר מהמקום הראשון, שם ניצחו 2-0 פשוט את צרפת. בחצי הגמר, פורטוגל הערימה לא מעט קשיים על הספרדים אך האדומים שכבר התרגלו לנצח ברגע הנכון ניצחו 4-2 בדו קרב מהנקודה הלבנה, והעפילו בפעם השלישית בשלושה טורנירים לגמר. היו הרבה תהיות לאן ילך משחק הגמר ההוא בין איטליה לספרד, אך איש לא יכל לחזות את מה שעתיד היה לבוא. מהרגע בו הקבוצות עלו על הדשא ועד שריקת הסיום נראה היה שרק קבוצה אחת עלתה לשחק. ספרד פירקה את איטליה 4-0 היסטורי, והפכה לנבחרת הראשונה שזוכה בשלושה טורנירים מרכזיים ברצף. לרוע המזל, לכל דבר יש סוף וגם הגל האדיר עליו עלתה ספרד נרגע בטורנירים שלאחר מכן.
ספרד נחתה קשה על הארץ כשהודחה בבתים במונדיאל 2014, בשמינית ביורו 2016 ושוב בשמינית במונדיאל 2018. השחקנים הצעירים והרעננים שהביאו את התואר כבר גדלו והזדקנו, וספרד נכנסה לתהליך חילופי דורות, שהתחלנו לראות את פירותיו ביורו האחרון, ב-2020. לראשונה מאז 2012, ספרד שברה את הרצף ועברה את שמינית הגמר אחרי מותחן מטורף מול קרואטיה שנגמר ב-5-3 ב-120 דקות והעפילה גם לחצי כשניצחה מהנקודה הלבנה את שוויץ. בחצי הגמר נכנעה ספרד לאלופה הנכנסת איטליה, אך באותו היורו נראו הניצוצות של הצעירים, של הדור החדש שיוביל את ספרד בשנים הקרובות.
מי יכתבו את הסיפור של ספרד?
בעולם מתוקן, השם שהיה מופיע תחת הכותרת שחקן המפתח היה פבלו גאבי, אבל פגרת נבחרות מיותרת גזלה ממנו את האפשרות לככב בטורניר הגדול. לכן, בחרתי במקומו את מי שלדעתי מסמל הכי טוב את ספרד החדשה – לאמין ימאל. הוא מהיר, הוא זריז, הוא חד, הוא חוצפן וכבר בגיל 16 הוא בא לטרוף את הבמה הגדולה. הילד שהשתלט בסערה על חוליית ההתקפה של ברצלונה יהיה קריטי למשחק הקדמי של לואיס דה לה פואנטה, וינצל פעם אחר פעם את הכוח המתפרץ והדריבל הנהדר כדי לעשות סחרחורת למגן היריב ולשים את ספרד במצבי כיבוש.
אחד השחקנים הטובים ביותר שנעלמו מתחת לרדאר ב-2024 הוא אלכס באהנה בן ה-22. הקשר ההתקפי של ויאריאל לא רק סיים את העונה כמלך בישולי הליגה הספרדית, עם 3 יותר מהמקום השני, הוא סיים את העונה כמלך הבישולים בחמשת הליגות הבכירות באירופה. באהנה הוא שחקן חכם עם ראיית משחק עילאית, ואם דה לה פואנטה ישכיל להשתמש בו, יש לספרד יהלום בידיים.
מה אפשר לצפות מספרד?
ה 4-3-3 שספרד כל כך אוהבת בשנים האחרונות יופיע שוב גם בקיץ הקרוב בגרמניה, אך עם שינויים נקודתיים בכל עמדה. בין היתר נוכל לראות את רודרי תופס את מקומו של בוסקטס במרכז, לה נורמנד במקומו של סרחיו ראמוס במרכז ההגנה, ושני הקיצוניים הצעירים והמלהיבים ניקו ולאמין על חשבון אויארסאבאל ופראן טורס.
איך זה יראה?
ספרד נבחרת שמאוד מתבססת על הנעת כדור. השליטה במשחק נותנת לה רוגע ושליטה בטמפו, וממנה היא בונה את ההתקפות שלה. באופן שמאוד מזכיר את סגנון המשחק של טוני קרוס וריאל מדריד, כשהכדור בשליטה ספרדית רודרי יורד נמוך כמעט עד לקו הבלמים, ומנהל את המשחק מהחלק האחורי של המגרש, בעוד שני המגינים עולים יותר גבוה בכדי לספק עקיפה (במקרה הצורך) עבור הקיצוני:
הירידה אחורה של רודרי למעשה מפרקת את קו הקישור הספרדי, ועל מנת לבלבל עוד יותר את הגנת היריבה שני הקשרים הנותרים מסתננים בין השורות כדי לקבל כדור עם הפנים אל השער:
ה’התפרקות’ הזו של קו הקישור למעשה יוצרת פריסה של 6-7 שחקנים שיכולים בכל רגע נתון לקבל את הכדור עם הפנים אל השער. בנוסף, השימוש בקשרים בין קווי היריבה מעמיסים על האמצע בשליש האחרון בדיוק כמו שספרד רוצה – וזה מאפשר לה במסירות קצרות ומהירות בין הרבה שחקנים (מישהו אמר טיקי-טאקה?) לשים שחקן באחד על אחד.
סגל סופי:
ולסיכום…
נכון, דור הזהב עבר וכנראה לא ישוב בעתיד הקרוב. אבל לספרד יש סגל צעיר, מלא חיים ומעל הכול מלא מוטיבציה, ומי יודע? אולי האדומה תשוב לרקוד הקיץ בגרמניה.
נכון ספרד לא בשיאה אבל מה שמעצבן אצלה זה בחירת מאמנים מוזרה מאוד שמובילה לבחירת סגלים פשוט מהגרועות שיש.
פרויקט אדיר!