במשחק הרביעי ברציפות ללא ניצחון, נאפולי הראתה שוב שהמאמן הוא לא הבעיה בקבוצה אלא המחסור הרציני בקשרים יצרתיים וקיצונים איכותיים. כאשר חוויצ’ה קווארצחליה ופיוטר ז’יילינסקי לא משחקים, הקבוצה לא יוצרת יותר מדי מצבים, ומתחילה להרים כדורים סתמיים לרחבה. בנוסף לקושי הזה, החוליה ההגנתית לא תרמה למשחק כאשר על המוקד הועלו הואן ז’זוס ואלכס מרט, שרשמו הופעה רעה מאוד בחלק האחורי של נאפולי. לעומתם, אטלאטנה הוכיחה יעילות שיא במצבים שלה, וביחד עם קישור חזק וקו הגנה נמוך הצליחה לנטרל מחצית שלמה את אוסימן וחבריו. כאשר ז’יילינסקי נכנס למשחק, נאפולי הוכיחה את הבעיה השלישית שלה בהתקפה, חוסר יעילות בבעיטה האחרונה. וכך, למרות מחצית שנייה רעה מאוד של אטלאנטה, הצליחה הקבוצה להכניס את החץ השלישי ללב של האוהדים באיצטדיון המראדונה.
1. הקדמה
נאפולי חזרה מהפגרה עם בשורה קשה עבורה, חוויצ’ה קווארצחליה נפצע ולא יהיה כשיר בזמן הקרוב. בעוד שהשחקן הגיאורגי לא כשיר, הקבוצה הגיעה לקרב מול אטלאנטה, שנלחמת על מקום בליגת אלופות. הפער בין שתי הקבוצות עמד לפני המשחק על שתי נקודות בלבד, כאשר לנאפולי יש משחק אחד עודף. ניצחון של נאפולי היה מעניק לקלצ’ונה את המקום השישי, בעוד שהפסד חותם את הסיפור על ליגת אלופות בעונה הבאה, וגם על הליגה האירופית.
2. הרכבים
בעקבות חסרנו של חוויצ’ה, קלצ’ונה העלה את רספדורי במערך של 4-3-3. מנגד, אטלאנטה עלתה במערך הרגיל 3-4-1-2, אבל עם שינוי מעניין, כאשר טון קופמיינרס, השחקן המצטיין העונה של הקבוצה, נשאר על הספסל ופסאליץ’ נכנס לעמדה שלו. הרצון של קלצ’ונה להישאר עם מערך ה4-3-3 בצורה די שנויה במחלוקת גרמה לכך שלא יהיה לו כנף שמאל, והמשחק התרכז בעיקר לכנף ימין/למרכז, ראספדורי נכנס להיות סוג של חלוץ שני והשאיר את הקו לרוי.
ניתן לראות זאת על ידי גרף המיקומים הממוצעים:
כמו שנאמר לעיל, ראספדורי השאיר את הקו לרוי והצטרף לאמצע לצד אוסימן, כאשר מנגד פוליטאנו עומד במקומו הטבעי. לעומתם, אטלאטנה השאירה את היין מאחור, ושיחקה עם חמישה באמצע כאשר שני הבלמים קרובים לקשרים, על מנת לצופף את האמצע שגם ככה היה צפוף בזכות כניסתו של ראספדורי.
3. סטטיסטיקה
- עם 61% החזקת כדור ו-519 מסירות, נאפולי שלטה במשחק, במיוחד במחצית השנייה, אבל היא לא הצליחה לתרגם את השליטה במשחק לשערים. לעומתה, 39% החזקת כדור של אטלאטנה, בתוספת 314 מסירות מוצלחות, הצליחו להוביל לשלושה שערים, על אף מחצית שנייה מאוד חלשה של הקבוצה מברגמו.
- 0.89 זה היה מדד ה-xG של אטלאנטה במשחק. ניצול מצבים מושלם, בתוספת לעוד משחק לא טוב של מרט, ואטלאנטה מראה היטב יעילות מהי. לעומתה, ללא אף שער, נאפולי סיימה עם xG של 1.77. היכולת המצוינת של קרנזקי, בתוספת ליכולת פחות טובה של אוסימן בסיומת, הובילה את הקבוצה של קלצ’ונה למשחק ללא שערים. עד כמה הסיומת של אוסימן הייתה פחות טובה מהרגיל? השחקן סיים את המשחק עם xG של 1.15 אך ללא שער אחד. במהלך המשחק היה אפשר לראות את אוסימן משתגע – צעד שלא מתאים לו בכלל.
- היעלות של אטלאנטה לא הגיעה רק מכיבוש השערים אלא גם מבעיטות למסגרת. כחצי מהבעיטות של אטלאנטה הלכו למסגרת, כאשר המצב הגדול היחידי שלהם במשחק נכבש. בניגוד אליה, 20 בעיטות בעטה נאפולי, רק 6 למסגרת, קצת יותר מרבע. בנוסף לכך, שני מצבים גדולים שנאפולי הגיעה במהלך המשחק, אך כאמור – 0 מהם נוצלו.
- בתוספת ליעילות של אטלאנטה, הקבוצה של גספריני הייתה יותר אגרסיבית מנאפולי – 13 עבירות לעומת 6. הקבוצה מברגמו אומנם הייתה קבוצת החוץ, אבל היא הראתה שהיא לא מפחדת מאף קבוצה.
המשחק הזה הוא המשך של היעילות הנמוכה של נאפולי העונה. הקבוצה כבשה 43 שערים העונה בליגה, לעומת xG של 52.59. בסך הכל, הקבוצה נמצאת במדד יעילות של 9.59-, המדד השלישי הכי גרוע בליגה, כשמתחתיה רק אמפולי (12.47-) ו-לצ’ה (10.76-). הנתון הזה מעיד על הלחץ שבו מצויה נאפולי, שחובת ההוכחה הייתה עליה אחרי שנה מדהימה. בנוסף, נתון זה מראה את אחת הסיבות העיקריות שבגללן נאפולי היא לא פקטור עד כה במאבקי ליגת אלופות.
4. סטטיסטיקה מתקדמת
מסירות מפתח:
סה”כ יצרה נאפולי 16 מסירות מפתח במהלך המשחק מול אטלאנטה, אבל כמה מהם הגיעו מהקשרים שפתחו את המשחק?
שלישית הקישור של נאפולי תרמה שני מסירות מפתח בלבד מתוך ה-16 של נאפולי, מדובר על שמינית ממסירות המפתח. עד כמה מדובר בנתון יוצא דופן? פיוטר ז’יילינסקי, שנכנס בדקה ה45, רשם 3 מסירות מפתח, מסירה אחת יותר משלושת הקשרים ביחד ששיחקו 210 דקות. יתרה מזאת, גם מריו רוי, המגן, רשם יותר מסירות מפתח משלישית הקישור. למה זה כל כך מפתיע? לרוב השחקנים שיותר יוצרים הם הקשרים של הקבוצה או השחקנים הקיצונים, כאשר הקישור הוא יותר פיזי ופחות חכם, לקבוצה יהיה יותר קשה לייצור מצבים.
הנה דוגמא נוספת לחולשה של שלישית הקישור בייצור מצבים:
בתמונה זו ניתן לראות את כמות מסירות המפתח פר 90 דקות בליגה האיטלקית. שלושה שחקני נאפולי נמצאים כאן: פוליטאנו, חוויצ’ה וזיילינסקי. רק אחד מבין השלושה פתח אמש בהרכב, ומי שכן פתח במקום ז’יילינסקי הם שלושה קשרים שאפילו לא נמצאים בטופ 50 ברשימה הזאת. כאשר האמצע של אטלאנטה כל כך צפוף, חייב את השחקנים החכמים האלה שיוכלים לייצור מצבים.
אם נסתכל על המחצית השנייה, אפשר לראות שנאפולי הייתה יותר חיה ותוססת מאשר במחצית הראשונה, וזה בזכות כניסתו של ז’לינסקי שנתן טיפה יצרתיות וכניסה מקו שני. אומנם דברים אלו לא הובילו לשער בגלל חוסר יעילות של הקבוצה, אבל אלמלא קלצ’ונה היה פותח עם הקשר הפולני, אולי הקבוצה שלו לא הייתה צריכה להגיע למחצית בפיגור של שני שוערים.
הניסיון הכושל של קלצ’ונה:
קלצ’ונה ניסה לכפר על היעדרותו של חוויצ’ה קווארצחליה, ושם במקומו את ג’אקומו ראספדורי, שתפקידו המקורי הוא בכלל חלוץ, על מנת לשמר את מערך ה-4-3-3 בכל מחיר.
בתמונה ניתן לראות את כמות הדריבלים שראספדורי עשה במהלך המשחק. כמו שתוכלו לראות, ראספדורי ביצע 0 דריבלים במהלך המשחק. שחקן כנף שמבצע אפס דריבלים במשחק זו בעיה גדולה, אבל גם עבור שחקן התקפה זה נתון שלא מתקבל. אם ניקח לדוגמא את ויקטור אוסימן, הוא ביצע שלושה דריבלים במהלך המשחק, והוא היה החלוץ. דריבל הוא חלק מאוד חשוב לשחקן קו, היות והוא נמצא על שטח יותר קטן שנקרא ה-wide area. לראספדורי זה יותר קשה, ולכן הוא ניסה להגיע יותר לאמצע, למקום האהוב עליו, ובכך למעשה, קלצ’ונה וויתר על אגף שמאל שלו.
הרמות של נאפולי:
בנאפולי יש את אחד החלוצים הטובים בעולם כשזה קשור להתמודדות בכדורי גובה, אייר-אוסימן, אחד השחקנים הפיזים והאתלטיים בכדורגל העולמי. בעקבות כך, נאפולי יכולה להסתמך על ההרמות כאשר יש לה את די לורנצו מצד אחד ומריו רוי מצד שני. אך במשחק נגד אטלאנטה ההרמות בעיקר תקעו את המשחק של קלצ’ונה.
22 הרמות, יחסית הרבה לקבוצה שמתקיפה. אבל רק 5 מההרמות הגיעו ליעדן, נתון נמוך מאוד, 23% בלבד. ככל שקבוצה מצטופפת בהגנה, כך יהיה יותר קשה להחדיר כדורים דרך הרמות. אתמול נאפולי הראתה בדיוק מה לא צריך לעשות נגד הגנה צפופה, כאשר היא ניסתה שוב ושוב הרמות נואשות של שחקניה להגביה לאוסימן, אבל היין עשה עבודה מעולה על החלוץ וסגר אותו בצורה מושלמת. הרמות אינם דרך יעילה לפצח הגנה צפופה, בטח לא כמו זו של אטלאנטה.
מפת המומנטום:
עד השער הראשון של אטלאנטה המשחק היה מאוד מאוזן עם התקפות של שני הצדדים. לאחר ה1-0 של אטלאנטה, נאפולי כמובן יותר תקפה. אבל זה לא תרם לקבוצה של קלצ’ונה, כאשר דווקא במומנטום שלה, בסיום המחצית, אטלאנטה הצליחה להכפיל את היתרון והפכה את המשחק לקשה אף יותר עבור נאפולי. כמו שניתן לראות בתמונה, במחצית השנייה נאפולי שלטה באופן מובהק במשחק, כולל הגעה למצבים קורצים מול השער. אך עם זאת, משחק נהדר של קרנזקי מנע מנאפולי לצמק את התוצאה. לקראת סיום המשחק, בהבנה שהמשחק לא יוכל ללכת לכיוונם, אטלאנטה נעצה את המסמר האחרון בארון של נאפולי, מסמר שקובר את תקוות העלייה של נאפולי לליגת אלופות בעונה הבאה.
מפת בעיטות:
לפני שנגיע למפת בעיטות, אם נסתכל על מפת ההתקפות של נאפולי נראה בדיוק את מה שנכתב לעיל. ההצבה של ראספדורי בעמדת הכנף גרמה לנאפולי להתקיף יותר מכיוון הכנף הימני, שם נמצא פוליטאנו ומכיוון האמצע. זו בעיה שמראה כמה נאפולי הייתה מוגבלת מאוד התקפית, במיוחד מול קבוצה שכל כך צפופה דרך האמצע.
דבר נוסף שניתן לראות בתמונה זה שההתקפות של אטלאנטה כמעט ולא הגיעו דרך האמצע, אלא הרוב דרך הצדדים של הקבוצה. כ-50% מההתקפות של הקבוצה הגיעו דרך אגף שמאל של זאפקוסטה
זו הייתה מפת החום של אטלאנטה:
גם במפת החום ניתן לראות כי מרבית מהמשחק של אטלאנטה התנהל דרך הצדדים, ובעיקר דרך אגף שמאל של הקבוצה. השער הראשון והשלישי הגיעו אף הם מצד שמאל של התקפת אטלאנטה. משחק כנפיים מרשים של הקבוצה מברגמו.
תמונה נוספת שמחזקת את הטעות של קלצ’ונה היא כיווני הבעיטות של שתי הקבוצות. רוב המשחק התרכז לכיוון האמצע וכנף ימין, כאשר רק 10% מהבעיטות הגיעו מכנף ימין. נאפולי בעטה 20 בעיטות לשער, אך רק 2 הגיעו מצד ימין. אותו הדבר קרה גם אצל אטלנטה, שלא בעטה אפילו בעיטה אחת דרך כנף ימין. בניגוד לכנף ימין, כנף שמאל עבד מדהים במשחק של אטלאנטה. כמו שראינו בסטטיסטיקה הקודמת כך ניתן לראות גם כאן, כאשר 50% מהבעיטות הגיעו דרך כנף שמאל. ושוב, הסטטיסטיקה הזו מוכיחה כמה קלצ’ונה טעה כאשר החליט להישאר דבוק למערך 4-3-3, ולפתוח עם ראספדורי במקומו של חוויצ’ה.
כמו שכבר הראנו, נאפולי התקשתה מאוד בניצול המצבים, והנה עוד דוגמה לכך. אומנם, הקבוצה בעטה 0% מתיבת החמש, אבל היא גם בעטה 70% מתוך הרחבה (5-16). מדובר על כמות גבוהה מאוד. מצד אחד זה מראה שנאפולי כן הגיעה למצבים, ומנגד זה מראה כמה הקבוצה לא הייתה יעילה מול השער. לעומתם, אצל אטלאנטה קרה משהו מעניין. שלושת השערים שנכבשו הגיעו ממקומות שונים. הראשון מתיבת החמש, השני מחוץ לרחבה והשלישי ב5-16 מטר, כל שער הגיע מאיזור אחר.
5. השערים
- השער הראשון – כדור שהרים זאפרוסטה הגיע לצד השני, שם עמד המגן-כנף השני הטבואר. הוא ניסה לעביר כדור למרכז הרחבה, ניסיון הרחקה לא מוצלח של הגנת נאפולי הביאה את פסליץ’ “למסור” רוחב, כאשר הכדור פוגע בו ומשם הוא הגיע למירנצ’וק שכבש בין הרגלים של מרט. שלושה נגיעות בכדור בתוך הרחבה של נאפולי, בלי אף הרחקה כמו שצריך של ההגנה, מוביל אותנו לאחד אפס של אטלאנטה.
- השער השני – איבודי כדור זה חלק מהמשחק, ולא פעם הם גם לגיטימים, אבל מה שעשה הואן ז’זוס בשער השני זאת טעות שיש מאמנים שהיו מעיפים עליה את השחקן ליציע. הבלם הברזילאי קיבל את הכדור וניסה לעבור את סקאמאצ’ה ב-25 מטר שלו, השחקן האיטלקי לא רק שגנב לו את הכדור, אלא גם הוציא את ז’זוס מהמשחק. סקאמאצ’ה מסר כדור, מירנצ’וק החזיר לו בדאבל פס, ומ-18 מטר הוא שלח את הכדור לפינה של מרט.
- הטעות המרכזית היחידה ששחקן עשה כל המשחק זאת אותה טעות של הואן ז’זוס, שימו לב כמה קרוב איבוד הכדור היה ביחס לרחבה של מרט. במקומות כאלה לפעמים עדיף להרחיק, וכמובן לא לעשות איזה דריבל מיותר שיכול לגרם לשער לא מחויב. באותם רגעים נאפולי הייתה טובה, ואטלאנטה לא באמת סיכנה את השער של מרט. אם לא האיבוד של ז’זוס המשחק היה יכול להתפתח לגמרי אחרת…
- השער השלישי – התקפה מתפרצת של אטלאנטה, רוג’רי סחב את הכדור ומוסר אותו לקופמיינרס. ז’זוס הגיע מאוחר לסגור אותו, וההולנדי כבש את שערו ה11 העונה בליגה. בהחלט עונה מצוינת עוברת על קופמיינרס, כאשר היורו באופק ואיתו המחשבה על זימון שמגיעה לו.
6. מצטיין המשחק – מיראנצ’וק
החלוץ הרוסי לא חווה עונה טובה עד כה, ולפני המשחק הוא עמד על שני שערים בלבד ושלושה בישולים, אבל במשחק הזה מיראנצ’וק הזכיר לנו בדיוק מה הוא יכול לעשות. אומנם השער היה מול שער ריק והבישול שלו היה מסירה קצרה לסקאמאצ’ה, אבל כאשר מדובר במספרים אף אחד לא יגיד משהו אחר:
- 90 דקות
- גול
- בישול
- 25/30 מסירות מדויקות (83%)
- 3 מסירות מפתח
- 1 תיקול
- 2 דריבלים
- 8.4 בסופה סקור
המצטיין השני – מרקו קרנזקי
בזכות השוער האיטלקי נאפולי לא הצליחה לכבוש. השוער תסכל את אוסימן וחבריו, ומנע מהם בכל דרך אפשרית לצמק את התוצאה במחצית השנייה:
- 5 הצלות
- מניעת 1.13 שערים צפויים
- 43 נגיעות
- 16/28 מסירות מדויקות (57%)
- 9/21 כדורים ארוכים
- 2 הרחקות
- 8.3 בסופה סקור
שני השחקנים הללו הם הסיבה לניצחון המוחץ של אטלאנטה, למרות יכולת פושרת מאוד של הקבוצה מברגמו.
7. לנאפולי יש בעיה בשער
למרות היכולת הרעה של ז’זוס הבלם, השוער האיטלקי של נאפולי שוב מוכיח שהוא לא מתאים לרמות הגבוהות. לאלכס מרט יש אשמה בכל אחד מהשערים, כשבשער הראשון הוא נשאר תקוע על קו השער ולא יצא לקלוט את הכדור. בשער השני והשלישי זינוק מאוחר לכדור.
וכל זה מוביל אותו לנתונים הבאים:
מניעת שער של 0.82-, מראה כמה מרט פשוט שוער לא מספיק טוב לרמות האלה. 0 אגרופים, 0 כדורי גובה שהצליח לקחת מעל כולם. הנתונים האלה לא מראים רק על שוער לא מספיק טוב, אלא גם על שוער חסר ביטחון. ברגע ששוער חסר ביטחון הוא לא מקנה ביטחון גם להגנה, מצב שבו ההגנה מבינה שמספיקה טעות אחת שלהם ורוב הסיכויים שהם סופגים שער. כאשר אתה פוחד לעשות טעויות, הן מגיעות אלייך, וזה מה שקרה לנאפולי. האשמה לא יורדת מאף שחקן הגנה, אבל נאפולי צריכה לחשוב טוב טוב הקיץ האם מרט הוא יכול להוביל אותם חזרה לפחות לטופ 4.
נתון נוסף על מרט העונה. בדיאגרמה כאן אפשר לראות בציר ה-Y את אחוז ההצלות ביחס לכמות הבעיטות שנבעטו לעבר השער בציר ה-X. מרט הוא השוער השני שנבעטים אליו הכי מעט בעיטות, כ-2.89 בעיטות למשחק. אבל למה הוא כל כך למטה? אחוז ההצלות שלו העונה עומד על 63.77%, זאת אומרת שלכל שלוש בעיטות מרט סופג שער אחד. עם זאת, חשוב לציין שמדובר על הבעיטה לשער ולא בעיטה למסגרת. סה”כ ההגנה של נאפולי היא לא רעה, והיא כן יודעת לעשות את עבודתה נאמנה. אבל הבעיה של נאפולי נמצאת בשער, כאשר ישנם רק 5 שוערים עם אחוז הצלות יותר נמוך ממרט. לשוער ברמה של נאפולי זה לא מתאים.
8. סיכום
נאפולי הקיץ תאבד רוב הסיכויים את אייר-אוסימן. המועדון צריך לחשוב טוב טוב על הקיץ, באיזה שחקנים הם מעוניינים להתחזק, ומאיזה הם מעוניינים להיפרד. דבר אחד כן ידוע לראשי נאפולי, הם חייבים להתחזק בכמה עמדות. אבל, עוד לפני החיזוק, הקבוצה צריכה להבטיח לפחות מקום באירופה בעונה הבאה. לאציו ניצחה את יובה 1-0, והורידה את נאפולי למקום השמיני, כך שנכון לכרגע נאפולי לא תהיה בשום מפעל אירופאי בשנה הבאה. על מנת לפתות שחקנים איכותיים להגיע אליה – נאפולי תהיה חייבת לפחות להשיג מקום באירופה בשנה הבאה.
סיכום משחק פשוט מצויין, תודה אלעד