‘אנחנו יודעים מה המועדון מייצג וכמה הוא חשוב לאוהדים’ | רונאלד אראוחו בראיון

בלם ברצלונה רונאלד אראוחו שחגג 100 הופעות במדי בארסה במשחק האחרון נגד סלטה ויגו, ומסתמן כמי שעתיד להוביל את הגנת הבלאוגרנה גם בשנים הבאות, התראיין לקראת המפגש המסקרן נגד נאפולי בשמינית גמר ליגת האלופות לערוץ היוטיוב הדרום אמריקאי -‘el papartido’ בו הוא מדבר על הגעתו לברצלונה, הצעירים בקבוצה, מסי וסוארס, וגם התינוקת החדשה

“זה היה מאוד מטורף. זה קרה מאוד מהר. בגיל 16 הייתי בבית ושנתיים אחר כך בברצלונה. אבל בחיים שלי לא דמיינתי להגיע לקבוצה כמו בארסה.

אני זוכר שישנתי, השעה הייתה שבע , הסוכן שלי מתקשר ואומר לי: ‘אתה חייב לבוא לאירופה’. עלתה האפשרות של ברצלונה. הגעתי למדריד ולא ידעתי איפה אני הולך לשחק. זה מאוד מטורף. הייתה לי חרדה גדולה. אני במדריד ובמלון ולא ידעתי איפה אני הולך לשחק. הוא אמר לי לקחת את הרכבת ולבוא לברצלונה. זה היה אדיר. יכולתי ללכת לקבוצות אחרות בליגה הראשונה, אבל בארסה קראה לי. הם אמרו לי שאני הולך לבארסה ב’ ושאני הולך ללמוד. אני הולך לבארסה… זה היה אדיר. כשהגעתי ביליתי שנה במילואים וכבר העלו אותי להרכב הראשון ועשיתי את הבכורה וזהו… ועכשיו ליגת האלופות. כשהייתי קטן הסתכלתי על פויול, פרדיננד וכמובן ג׳רי(פיקה). אישתי כל הזמן צוחקת שאני צופה בכדורגל אני לא מסתכל איפה הכדור אלא על התנועה של שחקני ההגנה. 

על הפיכתו לאחד מארבעת הקפטנים של ברצלונה, והביקורת על העונה הנוכחית:

ברצלונה הוא מועדון עם הרבה מאוד לחץ מסביב. אני חושב שזה נורמלי לקבל ביקורת בונה. אנחנו יודעים מה המועדון מייצג וכמה הוא חשוב לאוהדים, זה אחד המועדונים הגדולים בעולם עם הרבה מאוד השפעה. ביום יום אתה לא מבין ולא עוצר לחשוב איפה אתה נמצא, במועדון כזה גדול כמו ברצלונה. לפעמים אבא שלי מזכיר לי איפה אני נמצא בשיחות איתו. הכל היה אדיר. תודה לאל, הכל היה מאוד מהיר. לא היה קל להגיע לשם, אבל הכי קשה זה להישאר בצמרת כל כך הרבה זמן וזו צריכה להיות המטרה שלי כמקצוען. כשרק הגעתי, עם המספר 33, לא היה לי לוקר. זה היה של שחקן בקבוצת המילואים. לא היה שם. ואז, עם המספר 4, זה היה אדיר: היו אייקונים של המועדון כמו גווארדיולה, קומאן, ראקיטיץ’..”

הצעירים של בארסה:

״תודה לאל שיש לנו ילדים מוכשרים במצב הכלכלי המורכב של המועדון. פעם, כמו במקרים של צ׳אבי, לקח זמן עד שהם השתלבו בקבוצה הראשונה, אבל הכדורגל שונה עכשיו. יש לילדים האלה אנרגיה והם לא פוחדים – אם אתה מתקל אותם באימונים, הם קמים ולא קרה כלום. הם צעירים אבל מוכנים לשחק.

פאו קובארסי לדוגמא, מזכיר לי מאוד את פיקה. ג׳רי לא היה מהיר במיוחד אבל הוא ידע איפה להיות כל הזמן, בצורה הכי חכמה. וגם כמובן המימד הטכני של המסירות והטיפול בכדור, זה מה שאני ניסיתי ללמוד ממנו. צריך לשמור על פאו טוב, הוא כישרון לעוד שנים רבות.

אני לא מחשיב את עצמי כמישהו שיודע הכל, אני עדיין לומד ואוהב ללמוד. אני יודע מה החוזקות ומה החולשות שלי, תמיד עם ביקורת עצמית גבוהה. הדבר שכרגע הכי חשוב לי לשפר זה הריכוז וזה קשה לשמור על ריכוז מלא 90 דקות. לפעמים תהיה לך הופעה טובה של 89 דקות ואז חוסר ריכוז מוביל לאיבוד כדור שהורס לך הכל. אני לא אומר שאני ללא ריכוז בכלל, אבל אני צריך להשתפר בקטע הזה.

אני תמיד מאוד מרוכז בעצמי ובמה שיש לי לשפר. אני מאוד ביקורתי עם עצמי. אם אני צריך להישאר להתאמן, אני עושה את זה.

ברור לי לגבי החוזקות והחולשות שלי. אני  מודע לרשתות או העיתונים. יש דברים שהם גורמים לך להרגיש, אבל אני לא מחפש את השם שלי או מסתכל על דעות של אנשים. אנחנו במועדון עם המון השפעה, אחד הגדולים בעולם, וזה עלול להפריע  לקבוצה, אבל זה לא משפיע עליי. אתה צריך להיות מודע למקום שבו אנחנו נמצאים וללחץ מהמועדון. ביקורת בונה מתקבלת וביקורת נלקחת החוצה. אנחנו מודעים ללחץ ושעלינו תמיד לבצע”.

ליגת האלופות, וההתמודדות נגד נאפולי בשלב שמינית הגמר:

“כשההמנון מתחיל להתנגן, האנרגיה הזו, הרצון הזה… אתה צריך לצאת ולנשוך, אני חושב. זו תחרות כל כך חשובה… אתה חולם לשחק אותה ולכבוש אותה. זה די מרשים.  אני זוכר את המפעל הזה כילד מהפלייסטיישן. אחר כך אתה מבין מה המשמעות שלו. כל אחד חולם לשחק במפעל הזה ולזכות בו. יש שם אנרגיה מיוחדת.

נאפולי? אני מבין את החשיבות של המשחק הזה, לא רק בעיניי אלא גם למועדון, יש אחריות גדולה. אני מתכונן למשחק הזה באופן רגיל, צופה בוידאו, בעיקר בשחקני ההתקפה שלהם, וגם מנתח את ההופעות האחרונות שלי בהתאם. אני לא רק מסתכל על החלוצים או הקיצוניים אלא גם על המגנים שעולים למעלה וכל מי שיכול להכנס לחללים בהגנה. לא משנה איך הקבוצות מגיעות למשחק, זה משחק גדול ושוכחים הכל בצד, כמו הקלאסיקו. אני צופה בכדורגל כל הסופ״ש, לא משנה איזה ליגה, אני אצפה וגם אנתח, לא באופן הכי עמוק, אבל אנתח. השבוע בקבוצה נעבוד באופן ממוקד על נאפולי.

עבדנו כדי לפתור את הבעיות שהיו לנו. לא השגנו תוצאות טובות, אבל אנחנו סומכים על האיכות. יש צעירים שתורמים לנו המון. אנחנו מאמינים בעבודה שאנחנו עושים ועכשיו אנחנו הולכים לשחק  בליגת האלופות. אנחנו רוצים לזכות בה ואנחנו יודעים את החשיבות. זה משחק חשוב. האנרגיה גבוהה”.

לגבי צ’אבי והודעת העזיבה שלו:

“שום דבר לא השתנה לאחר ההכרזה שלו. הוותיקים מובילים את הקבוצה טוב מאוד. אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות. אנחנו סומכים על המאמן. הוא עוזב, אבל הוא עדיין כאן. המוטיבציה גבוהה. אנחנו הולכים לתת הכל עד סוף העונה”.

אראחו גם נשאל  איך הכוכבים הגדולים של הקבוצה, לואיס סוארס ולאו מסי קיבלו אותו בחדר ההלבשה:

״ביחד עם לואיס סוארס, לאו קיבל אותי הכי יפה בחדר ההלבשה. אתה נכנס לחדר הלבשה עם השחקנים שאתה משחק איתם בפיפא וזה מאוד מאיים בהתחלה , אבל הם קיבלו אותי יפה, שתו איתי מאטה, צחוקים, עצות. אחרי שלואיס עזב המשכתי את המסורת עם לאו. אני מאחל לו בהצלחה, כי הוא הטוב ביותר. השחקן שעושה את ההבדל כל הזמן, המנהיג, ומודל לחיקוי, אני מתגעגע אליו ולכל מה שהוא עשה. באוסף החולצות יש לי חולצות של לאו מהאימון, מברצלונה וארגנטינה. יש לי גם אחת של כריסטיאנו.

הכי מהיר שהתמודדתי נגדו? דמבלה בלי ספק. זה נכון שהתחלתי באתלטיקה. בבית ספר לדוגמא, רצתי במירוץ שליחים של 100 מטר, לקחתי כמה מדליות זהב. לא זוכר את התוצאה.

רשתות חברתיות? אני לא נמצא שם הרבה, בעיקר בווטסאפ שם יש לי קבוצות של משפחה וחברים. בקבוצות של החברים הקרובים יש הרבה בדיחות וירידות, הרבה סטיקרים ומימז. החבר׳ה יורדים עליי עם תמונות שהייתי קטן ומכוער. זה כיף ונורמלי אצל החברים .שולחים לי תמונות עם מדים של קבוצות אחרות, אני לא מגיב, רק צוחק על זה״.

 על התינוקת החדשה שנולדה לו בתחילת החודש:

״תינוק חדש משנה לך את החיים, זה נכון. ככדורגלן אתה מחויב בשעות שינה לפני משחקים כדי לתת לגוף לנוח ולהחלים, אבל זה נכון שאתה כל הזמן סביבו, למזלי עוזרים לנו. אשתי מבינה את הקריירה שלי ועושה את המיטב למרות שהיא גם מתלוננת״.