דירוג בעלי המועדונים בפריימלייג

דמות הבעלים במועדון אף פעם לא הייתה כזו קריטית כמו שהיא היום. בעבר רוב מה שעניין את האוהדים הם השחקנים שעל המגרש, אמנם שכיום הונו הכלכלי של הבעלים ויכולותיו להשקיע בקבוצה משפיעים לא פחות על היכולת הספורטיבית של המועדון, כשהקרב בחלון העברות נהיה לא פחות חשוב מהקרב שעל המגרש.

הפערים הכלכליים ההולכים ונפערים בכדורגל העולמי בכלל ובפריימרליג בפרט הם בעיה. לדוגמא, מנצ’סטר סיטי וניוקאסל שנמצאות בבעלות מדינה, כשבעליהם מוערכים בשווי של מיליארדים ולא משאירים הרבה ברירה בקרב על שחקן כזה או אחר בשוק העברות. נדמה שקבוצות קטנות היום לא יכולת להוות שחקן משמעותי בחלון ולנסות לרכוש שחקנים גדולים או כאלה עם כישרון, דבר שרק מעצים את הפער המקצועי בליגות עשירות שכאלה.

בטבלה שלפניכם מוצגים בעלי המועדונים בפריימרליג ובכמה מוערך הונם הכספי.

מיקום	מועדון	בעלים	הון כספי מוערך
1	ניוקאסל יונייטד	קרן ההשקעות הסעודית, ר.ב ספורט ומדיה, פ.ס.פ שותפי הון	489£ מיליארד
2	מנצ’סטר יונייטד	משפחת גלייזר, סר ג’ים רדקליף	22.01£ מיליארד
3	מנצ’סטר סיטי	קרן ההשקעות של אבו-דאבי (קבוצת סיטי), סילבר לייק	17.37£ מיליארד
4	צ’לסי	טוד בוהלי, הנסיורג וויס, מארק וולטר	12.47£ מיליארד
5	ארסנל	סטן קרונקי	10.18£ מיליארד
6	אסטון וילה	וס אדנס, נאסף סאוויריס	9.39£ מיליארד
7	אברטון	“777 שותפים”	8£ מיליארד
8	ליברפול	ג’ון וו. הנרי, טום וורנר	7.74£ מיליארד
9	פולהאם	שאהיד קאהן	6.24£ מיליארד
10	ווסטהאם יונייטד	דייוד סאליבן, דניאל קרנסקיי	5.76£ מיליארד
11	וולבס	גואו גואנגצ’אנג, ליאנג שינג’ון, וונג קונבין	5.45£ מיליארד
12	טוטנהאם	דניאל לוי, ג’ו לואיס	4.58£ מיליארד
13	קריסטל פלאס	ג’ון טקסטור, דייווד ס. בליצר, גוש האריס, סטיבן פאריש	4.34£ מיליארד
14	בורנמות’	וויליאם פ. פולי	1.26£ מיליארד
15	ברייטון	טוני בלום	1.03£ מיליארד
16	נוטינגהאם פורסט	אבנגלוס מרינאקיס	489£ מיליון
17	ברנטפורד	מת’יו בנהם	220£ מיליון
18	שפילד יונייטד	עבדולה בין מוסייאד אל סועד	158£ מיליון
19	לוטון	דוד וילקינסון	25.74£ מיליון
20	ברנלי	אלן פייס	——-לא ידוע——-

מקום 1 – ניוקאסל יונייטד: קרן ההשקעות הסעודית, ר.ב ספורט ומדיה, פ.ס.פ שותפי הון

באוקטובר 2021, לאחר שנרכשה על ידי קרן ההשקעות הסעודית, הפכה ניוקאסל לקבוצה העשירה ביותר בליגה ואולי אף בעולם. שייח מוחמד בין סלמאן מלך ערב הסעודית הוא בין האנשים העשירים והמוצלחים ביותר בעולם ובידיו ניוקאסל יכולה לנסות לצעוד בצעדי מנצ’סטר סיטי שחוותה מהפכה כלכלית דומה בשנים האחרונות. כבר עכשיו שנתיים וחצי מאז הרכישה הספיקה ניוקאסל להגיע לליגת האלופות בפעם השלישית בהיסטוריה שלה, ונדמה שבעזרת הרכישות חכמות ולא מפוזרות שביצע דן אשוורת מנהלה המקצועי, העתיד של הקבוצה נמצא בידיים טובות ובעיקר עשירות.

מקום 2 – מנצ’סטר יונייטד: משפחת גלייזר, סר ג’ים רדקליף

אין הרבה בעלי כדורגל שנואים כמו משפחת גלייזר, האחים גואל ואברהם תפסו את השליטה בקבוצה לאחר שאביהם מלקום גלייזר נפטר. מאז ועד היום יונייטד נמצאת בירידה מקצועית מתמדת למרות שמות גדולים שהמועדון הצליח להחתים, דוגמא: פול פוגבה, זלאטן איברהימוביץ’, די מריה ועוד. את התקווה אוהדי יונייטד יקוו לשאוף מהצטרפות סר ג’ים רדקליף לשורת הבעלים לאחר שרכש כ-27% מהון המועדון בחודש האחרון. נראה כי הוא עסוק בפעילויות על מנת להחזיר את יונייטד למקום הראוי לה כמו למשל החתמת דן אשוורת למנהל מקצועי ומהלכים נוספים.

מקום 3 – מנצ’סטר סיטי: קרן ההשקעות של אבו-דאבי (קבוצת סיטי), סילבר לייק

מנצ’סטר סיטי שנמצאת בבעלות שייח מנסור בן זיאד כבר משנת 2008, היא הדוגמא המושלמת למהפכה שבעלי קבוצה יכולה להנהיג. זה כ-15 שנה שסיטי צומחת מבחינה מקצועית הרבה בזכות הגב הכלכלי החזק שיש מאחוריה, הנהגת שיטת המשחק של המאמנים שהגיעו ובעיקר בזכות השחקנים והכישרונות שהגיעו לקבוצה בכסף רב. בעזרת אינספור ההישגיים שהשיגה בעשור האחרון הפכה למועדון המוצלח בעיר מול יונייטד, לאחר שהשנייה החזיקה בהגמוניה בעיר לאורך ההיסטוריה, בנוסף לכל סיטי הגיעה לשיאה בשנה שעברה עם זכייה בטרבל היסטורי והפיכתה לקבוצה הטובה בעולם.

מקום 4 – צ’לסי: טוד בוהלי, הנסיורג וויס, מארק וולטר

לאחר פריצת המלחמה באוקראינה ומכירת המועדון מידי רומן אברמוביץ’, רכש טוד בוהלי תמורת 4.2 מיליארד ליכש”ט את הקבוצה. נדמה כי מאז שהמועדון הכחול הגיע לידיו של איש העסקים האמריקאי השיגעון חוגג, בוהלי שילם לא פחות ממיליארד ליכש”ט בעבור 30 שחקנים שונים שהגיעו לאורך התקופה הקצרה שלו במועדון. צ’לסי היא הדוגמא לכך שגב כלכלי חזק הוא לא תמיד הפתרון המושלם למשבר מקצועי. צ’לסי כיום נמצאת בשפל חסר תקדים כשאין קבוצה שהפסידה יותר משחקים ממנה במהלך שנת 2023 בליגה. אמנם יש ממה לשאוף תקווה כשרוב הכישרונות שהביא בוהלי למועדון צעירים וייקח זמן עד שיממשו את מרוב הפוטנציאל שלהם.

מקום 5 – ארסנל: סטן קרונקי

בשנת 2008, הצטרף קרונקי לחבר הבעלים של הקבוצה, שמאז ועד היום חווה ארסנל שנים מנומנמות מבחינת הצלחה ספורטיבית לצד זכייה בגביעים אך ללא סיכון משמעותי במאבק האליפות. אמנם כיום בהגנת מיקל ארטטה והתמיכה הכספית של קרונקי שהגיעה לשיאה ברכישת דקלן רייס תמורת 105 מליון ליכש”ט (הרכישה היקרה בתולדות ארסנל), ארסנל היא מועמדת אמיתית לאליפות ומתמודדת בליגת האלופות.

מקום 6 – אסטון וילה: וס אדנס, נאסף סאווויריס

נאסף סאוויריס איש העסקים המצרי שמחזיק בבעלות 55% במועדון הסגול מברמינגהאם, אחראי לא פחות על הצלחה מאז שהצטרף למועדון בשנת 2019, וילה חווה פריחה מקצועית רבה כשבעונה הנוכחית היא מפתיעה את כולם ונראית כמועמדת רצינית למקום בטופ 4. מוסא דיאבי, פאו טורס, יורי טילימאנס הם רק חלק מהשמות שנאסף דאג להביא הקיץ לטובת אונאי אמריי. נדמה כי בעתיד עם המשך ההשקעות הכלכליות החכמות הקבוצה תמשיך לצעוד קדימה וזו רק ההתחלה.

מקום 7 – אברטון: “חברת 777”

חברת 777, היא בעלת לא פחות מ-7 מועדוני כדורגל ברחבי העולם: סביליה, גאונה, סטנדרט לייאז’, הכוכב האדום, ואסקו דה גמאה, הרטה ברלין ומלבורן. אברטון שכמו בשנה שעברה נלחמת בקרבות הירידה, עדיין לא בבעלותה הרשמית של החברה ונראה שבקרוב מאוד העסקה תושלם ואברטון תצטרף לשורת המועדונים בבעלות החברה. אולי זה לה התקווה היחידה להישרדות ותקומה בליגה היקרה בעולם.

מקום 8 – ליברפול: ג’ון וו. הנרי, טום וורנר

ג’ון וו. הנרי הוא בעלי המרזיסיידרס מאז 2010, בהתחשבות בכך שיש שבעה מועדונים ‘עשירים’ יותר ממנה, הצלחתה של הקבוצה מאז הגעתו של יורגן קלופ ב-2015 היא פשוט בלתי נתפסת. אפשר לאמר שכל מי שקלופ ביקש להחתים הוא קיבל, שחקנים כמו ווירג’ל ואן דייק, אליסון ודארווין נונייז הם השחקנים היקרים ביותר שהגיעו בתקופתו של ג’ון הנרי. ולצד ההשקעות יש ללא ספק הצלחות זכייה בליגת האלופות ובאליפות ויותר מזה בניית שלד ומסורת חדשה שהחזירה את ליברפול למעמד הראוי לה.

מקום 9 – פולהאם: שאהיד קאהן

לאורך השנים האחרונות בבעלותו של שאהיד נראה כי פולאהם לא הצליחה לייצב את עצמה כשהיא חווה עונות רבות של ירידות ועליות ליגה. אמנם החלטתו להחתים את מרקו סילבה למאמן הקבוצה נדמת כהשקעה החכמה ביותר שהוא עשה לאורך התקופה שלו במועדון. כיום פולהאם ממוקמת כמועדון לגיטימי בפריימליג עם הרבה תקוות להמשך.

מקום 10 – ווסטהאם: דייוד סאליבן, דניאל קרנסקיי

בשנת 2010 רכש דייוד סאליבן את מועדון ילדותו ווסטהאם יונייטד, אמנם לאורך השנים הונו של המועדון השתנה לטוב ולרע אך בזכותו זכה המועדון בתואר הקונפרנס ליג לשנת 2023, תואר אירופי ראשון בקבוצה וראשון מאז הזכייה בגביע ה-FA מאז 1980. ככל הנראה ההחלטה הגדולה ביותר שסאליבן החליט היא המעבר לשחק באצטדיון האולימפי והריסת האצטדיון בולין גראונד (אפטון פארק) המפורסם. הקבוצה תקווה שבעזרת דיווד מוויס וההשקעה הכספית הנכונה היא תמשיך לתקוע יתד בכדורגל האירופי ותשאף להישגיים דומים כמו בשנה שעברה.

מקום 11 – וולבס: גואו גואנגצ’אנג, ליאנג שינג’ון, וונג קונבין

גואו גואנגצ’אנג רכש את המועדון בשנת 2016, תמורת 45 מליון ליכש”ט בלבד ועזר לה לחזור לפריימליג. למרות ההון הכלכלי האדיר של בעלי המועדון הם נאלצו לחסוך בהוצאות בחלון הקיץ האחרון בעקבות בעיות פייר-פליי. לאורך רוב התקופה שלהם במועדון מרבית השחקנם המוחתמים הם פורטוגלים כשרובן נאבס הקשר הפורטוגלי הצעיר שגם שימש כקפטן הקבוצה הוא הבולט מבינהם, כשגם הוא נאלץ להימכר בגלל הפייר-פליי.

מקום 12 – טוטנהאם: דניאל לוי, ג’ו לואיס

דניאל לוי אולי נדמה כבעלים העיקריים של הקבוצה ולרוב מואשם בטעויות הניהוליות, אך למען האמת הוא אינו הבעלים העיקריים של המועדון, ג’ו לואיס מחזיק בכ-70% מהון המועדון. לואיס וקבוצת הרכישה שלו ENIC רכשו את הקבוצה כבר בשנת 2001. ג’ו לואיס הואשם בהעלמת מס ביולי 2023, ונראה בעתיד עד כמה מהלך שכזה ישפיע על עתיד התרנגולים מלונדון, שלא מצליחים למרות הונם לזכות בתארים בשנים האחרונות.

מקום 13 – קריסטל פאלס: ג’ון טקסטור, דייווד ס. בליצר, גוש האריס, סטיבן פאריש

גוש האריס בעלי הקבוצה כבר מ-2010, מצא את עצמו בבעיות כלכליות קשות לפני שצירף אליו את סטיבן פאריש לקבוצה. הנשרים, משחקים כבר עשור רצוף בפריימרלייג לאחר שהעפילו בשנת 2013 מהליגה השנייה. היציבות הכלכלית כיום של הקבוצה משפיעה באופן ישיר על היציבות הספורטיבית של המועדון שבאופן קבוע ממקום במרכז הטבלה לא בסכנת ירידה ומנגד לא במאבק האליפות.

מקום 14 – בורנמות’: וויליאם פ. פולי

רק בשנה האחרונה ווילאם פ. פולי המיליארדר האמריקי תפס בעלות על הקבוצה. בתחילת כהונתו היה נדמה כי עתידה של הקבוצה היא מאבקי תחתית וירידה לצ’מפיונשיפ. אך בניגוד לציפיות בסוף עונת 2022-23 מצאה עצמה בורנמות’ במקום ה-15, כשגם העונה היא נמצאת במרכז הטבלה ונראה כי ההחלטה להביא את ווליאם לבעלות הקבוצה הייתה נכונה.

מקום 15 – ברייטון: טוני בלום

בשנת 2009, רכש בלום את מועדון ילדותו והצליח למנף את הקבוצה להצלחות רבות בעזרת חשיבה כלכלית נכונה והשקעה כספית לא מפוזרת בשוק העברות. כמו במועדונים אחרים ברייטון השקיע את מירב מאמציה בסקאוט על שחקנים צעירים רכישתם, פיתוחם ומכירתם במחירים גבוהים. דוגמא נהדרת לכך הוא קאייסדו שנקנה במחיר נמוך מאוד והפך לאחד משחקני הקישור המבוקשים ביותר בליגה כשלבסוף נמכר לצ’לסי תמורת 115 מליון ליכש”ט שיא כל הזמנים בליגה האנגלית.

מקום 16 – נוטינגהאם פורסט: אבנגלוס מרינאקיס

הבעלים היוונים של נוטיגהאם לא חשש לבזבז כספים רבים בעקבו חזרתה של נוטינגהאם לליגה האנגלית. בקיץ שעבר פורסט הביאה כמות נרחבת של שחקנים שעלולה להיות ברכה אך גם קללה. נוטינגהאם כמו צ’לסי הן הדוגמאות להתנהלות כספית לא נכונה ומפוזרת למרות שהיא בכל זאת הצליחה להישאר בליגה בעונה שעברה, אך הבלאגן השרוי במועדון ובאימונים הוא תוצאה להתפזרות כספית במקום השקעה נבונה של הבעלים כמו במועדונים ברייטון וניוקאסל.

מקום 17 – ברנטפורד: מת’יו בנהם

ב-2012 מת’יו בנהם אוהד הקבוצה לקח את השליטה על המועדון. מת’יו הפך לסוג של גיבור בעיניי האוהדים כשהפך את הדבורים למועדון גנרי בפריימרלייג, בנוסף לבניית איצטדיון חדש. ברנטפורד כמו ברייטון כפי שנכתב, היא אחת מהקבוצות הטובות ביותר באירופה בפיתוח שחקנים צעירים ומכירתם לשוק במחיר הגבוה ביותר, בעזרת מכירות אלה כלכלית המועדון מצליח לשרוד בקשיי הפריימלייג.

מקום 18 – שפילד יונייטד: עבדולה בין מוסייאד אל סועד

עבדולה היה שר הספורט לשעבר בערב הסעודית, רכש כ-50% מהמועדון עוד כששיחק בליגה השלישית. כשבשנת 2019, לקח שליטה מלאה. הונו של המועדון הרקיע שחקים עם עבדולה בתפקיד, ולמרות שהייתה מנועה מלהחתים החתמות בקיץ 2022-23 הצליחה הקבוצה להעפיל לפריימלייג, אך כמו לוטון וברנלי נדמה כי ההון הנמוך בהשוואה למועדונים אחרים, יהווה מכשול להישרדות של שפילד בליגה הראשונה.

מקום 19 – לוטון: דוד וילקינסון

דוד וילקינסון הוא אוהד הקבוצה כבר מגיל קטן וכשנבחר לתפקיד הבעלים בשנת 2018, כנראה לא האמין שיצליח להוביל את המועדון להעפלה היסטורית לליגה הראשונה באנגליה. אך עם כל החגיגה בהעפלה לפריימלייג הבאת שחקנים גדולים ומשמעותיים לקבוצה יחד עם העלייה לא הגיעו, ונראה שההישרדות בליגה עלולה להיות קשה עד לא אפשרית עבור המועדון הכתום. עד היום לוטון נחשבת למועדון העני ביותר שידע הפריימליג מאז ומעולם.

מקום 20 – ברנלי: אלן פייס

ב-2020 רכש אלן פייס כ-84% מבעלות המועדון תמורת 170 מליון אמנם כיום הונו עדיין לא גלוי. ברנלי אולי הצליחה להעפיל לפריימלייג אך הישרדותה בליגה העשירה כל כך קשה עד כבלתי אפשרית והיא כמו לוטון הן הדוגמאות המושלמות לחוסר השיוון הספורטיבי שהאינפלציה הכספית יצרה לאורך השנים בכדורגל העולמי. המחשבה של אלן פייס להשקיע בשחקנים צעירים עלתה לקבוצה ביוקר כשכיום היא מדורגת במקום האחד לפני האחרון בטבלה ועתידה בליגה לא נראה באופק.