האולימפיאדה היהודית | 92 שנה לפתיחה המכביה הראשונה

בשבועיים האחרונים הודחו מאירופה מכבי חיפה ומכבי תל אביב בכדורגל. גם בכדורסל הפועל ירושלים, הפועל תל אביב והפועל חולון הודחו מהמפעלים האירופאים בהם הן התחרו. הנבחרות הצעירות בכדורגל נפלו בטורנירי המוקדמות, ושיא השפל היה עם התבוסה של נבחרת ישראל בכדורגל 4:1 לאיסלנד בפליאוף היורו. בקיצור, שבועיים לא פשוטים לספורט הישראלי. אז כדי להתנחם נזכר בהקמתו של הטורניר היהודי העולמי, המכביה, שנפתח היום לפני 92 שנים.

ב-1912 התקיימה האולימפיאדה בעיר סטקוהולום שבשוודיה. מייד לאחר האולימפיאדה הוציא הוועד האולימפי חוברת, בה הוא פירט את זוכי המדליות, דבר נצרך בעידן שקדם לטלווזיה והשידורים הישירים בעשרות שנים. החוברת התגלגלה לידיו של נער צעיר מארץ ישראל, יוסף יקותיאלי, ששם לב שיהודים רבים זכו במדליות בענפים השונים.

יוסף יקותיאלי דוחף להקמת המכביה הראשונה

יקותיאלי קרא את החוברת והחליט כי יהודי ארץ ישראל צריכים להשתתף גם באולימפיאדות הבאות. מלחמת העולם הראשונה קטעה את תוכנותיו של יקותיאלי, שהתגייס לצבא העות’מאני. בזמן שירותו הצבאי, היה יקותיאלי מדריך ספורט בשכם ובמטה לוחמי מלחמת הקודש, וב-1918 הוגלה יחד עם כל החיילים היהודים אל אנטולה שבטורקיה.

בסיום המלחמה חזר יוסף לארץ והתחיל לפעול במסגרת איגוד מכבי. הוא לא התעכב והחל להגשים את חלומו כשפנה לוועד האולימפי בבקשה לצרף את יהודי ארץ האבות אל האולימפיאדה. בהתחלה הוא נתקל בסירוב מוחלט, בטענה שספורטאים ללא מדינות לא יכולים להשתתף באולימפיאדה. כשראה יקותיאלי שהוא תקוע, הוא החליט על רעיון חדש – אולימפיאדה ליהודים. הוא העלה את הרעיון בוועידת מכבי ב-1929, ובנאומו הוא הציע לקיים את האולימפיאדה היהודית הראשונה בארץ ישראל בשנת 1932, לציון 1800 שנה למרד בר כוכבא.

“הספורטאים ישאפו את אויר המולדת האהובה”

“נוסף למבחן הספורטיבי יבוא גם המבחן הלאומי”, אמר יקותיאלי בנאומו, “מאות ואלפי הצעירים העברים שיבואו לארץ-ישראל לקחת חלק ב’מכביאדה’, ישאפו את אויר המולדת האהובה, ישמעו עברית חיה ורוננת, ישובו לבתיהם מלאי עוז ומרץ להמשיך בגולה את עבודת עמם, עד בוא זמנם לעלות ארצה. ולא רק ב’גופניות’ נטפל בכינוסנו זה, גם ה’רוחניות’ צריכה לתפוס בו מקום נכבד. במכביאדה יש לערוך תחרויות באמנות, בספרות, ולארגן תערוכות בכל ענפי היצירה של העם היהודי, כל אלה יוסיפו תפארת ותועלת לכינוסנו”.

רעיונו של יקותיאלי התקבל בהתלהבות, ואיגוד מכבי שם לעצמו שתי מטרות למכביה: הראשונה, לחזק את “יהדות השרירים”, ולשדר שיהודי יכול להיות גם ספורטיבי וחזק ולא רק בעל ידע ויכולת לימוד. המטרה השנייה הייתה חיבור בין יהודי העולם אחד לשני ולארץ ישראל. רעיונו של יקותיאלי הצטרף לרעיונו של מקס נורדאו, שקרא עוד ב-1898 בקונגרס הציוני השני לחיזוק יהדות השרירים, ולרעיונו של פריץ אברהם, שהעלה ב-1911 רעיון לקיים תחרויות לנוער יהודי מכל העולם. אברהם כתב את רעיונו בעיתון של אגודת המתעמלים היהודית, הגלגול הקודם של איגוד מכבי.

דינזגוף מוביל את פתיחה המכביה הראשונה

לקראת המכביה הראשונה יזם יקותיאלי מסעות אופניים לאירופה, כדי להפיץ את רעיון המכביה. המסעות זכו לפופולאריות רבה בקרב יהודי אירופה, והפיצו את רעיון המכביה. במקביל, עבד יקותיאלי על בניית אצטדיון המכביה סמוך לנחל ירקון, כדי שיהיה אצטדיון בו יתקיימו המשחקים.

ב-28 במרץ 1932, התקיים טקס פתיחה חגיגי בהובלת ראש עיריית תל אביב, מאיר דינזגוף, שהוביל את הצעדה שהתחילה בגימנסיה הרצליה, שהייתה מרכז חיי התרבות של תל אביב, ונגמרה באצטדיון המכביה. במכביה הראשונה השתתפו 390 ספורטאים, מ-27 מדינות שונות, שהתחרו במעל עשרה ענפים שונים. את טקס הסיום החגיגי שנערך ב-2 באפריל הוביל ארתור ווקופ, הנציב העליון של ארץ ישראל, ובמהלכו נערכה צעדה הפוכה מטקס הפתיחה.

בעקבות ההצלחה, התקיימה מספר חודשים מאוחר יותר מכביית חורף בפולין, שנתקלה בגילויי אנטישמיות גדולים. בעיתון המרכזי של ורשה אף קראו לפגוע במשחקים. אך למרות זאת, המשחקים התקיימו עם 400 ספורטאים בהצלחה גדולה.

המכביה עוזרת לעלייה לארץ ישראל

כדי לא להידמות יותר מדי לאולימפיאדה, החליטו לקיים את המכביה השנייה שלוש שנים לאחר הראשונה, ולא ארבע שנים כמו המשחקים האולימפיים. במכביה הזאת כבר השתתפו 1,350 ספורטאים, כשרבים מהם מנצלים את המכביה כדי לעלות לארץ ולעקוף את מגבלות העלייה של הבריטים, שמצדם ניסו למנוע את קיומה של המכביה. חלק מהעולים דרך המכביה התיישבו בנתניה והקימו את פלוגת מכבי נתניה, שהיוותה את הבסיס לקבוצה המוכרת כיום. מספר חודשים מאוחר יותר התקיימה מכביית החורף השנייה שהתקיימה הפעם בצ’כוסלובקיה.

אחרי המכבייה השנייה הבריטים הגבירו את התנגדותם לקיום המכביות, שנעצרו עד הקמת המדינה בשנת 1948, כשהמכביה השלישית התקיימה ב-1950. הרביעית התקיימה ב-1953, אך לקראת המכבייה החמישית עברו התחרויות להתקיים בפער של ארבע שנים בין תחרות לתחרות, פער שנשמר עד היום. במכביה ה-21, שהתקיימה לראשונה בנוכחות נשיא ארצות הברית, הגיעו כבר 10,000 ספורטאים מ-60 מדינות שהתחרו ב-42 ענפים שונים.

מה מחכה לנו בעתידו של הספורט היהודי והישראלי?

2 תגובות
  1. חיים מועלם כותב

    שמחה תענוג לקרוא אותך

  2. ידידיה לנדאו כותב

    כמו תמיד מרתק, מחכים, ופשוט תענוג אחד גדול לפתוח את הבוקר עם כתבות שלך.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן