האנדרייטד ביותר – טוני קרוס חוגג 450 הופעות לבנות

אם הייתי מציג בפניכם כדורגלן שזכה ב-5 גביעי ליגת אלופות, מונדיאל וטרבל הייתם אומרים שהוא אחד מהגדולים אי פעם.

אבל כשמדברים על טוני קרוס נראה שדעת הקהל לא מסכימה, שמו לעולם לא נקשר עם שמות כמו צ’אבי, זיזו, אינייסטה ואפילו מודריץ’ חברו לקבוצה, ברשימת טופ הקשרים בהיסטוריה.  נדמה תמיד שלמרות היכולת המרשימה שלו, טוני לא מקבל מספיק הערכה לה הוא ראוי.

קרוס (33), החל את הקריירה שלו במועדון הנוער של באיירן מינכן, כשמהר מאוד עלה לשחק בסגל הקבוצה הבוגרת. ב-2007, ערך את הופעת הבכורה שלו בבאיירן ומהר מאוד הפך לשחקן קבע בהרכב, תוך כדי שהוא זוכה ב-3 אליפויות וטרבל אחד בלתי נשכח. ב-2014, הצטרף טוני לריאל מדריד ומיד הפך לבורג מרכזי בשלישיית הקישור ההיסטורית לצד לוקה מודריץ’ וקאסמירו. הוא זכה בעוד 4 גביעי ליגת האלופות כששלושה מתוכם ברצף, ב-5 אליפות העולם לקבוצות אשר קיבעו אותו כשיאן הזכיות במפעל ובתארים רבים נוספים.

לצד ההצלחה בקריירת המועדונים פרח קרוס גם בנבחרת גרמניה, כאשר היה שותף לזכייה במונדיאל 2014.

אך לא באנו לדבר על הקריירה של טוני קרוס אותה כולם מכירים, אלה על הפגיעה במעמדו ההיסטורי.

קרוס המדורג במקום ה-10 בטבלת המבשלים בכל הזמנים בלה ליגה, לעולם לא היה ידוע כאחד שמתעטר בתארים אישיים, רק פעם אחת לאורך הקריירה זכה בתואר השחקן הגרמני המצטיין, לעולם לא בתואר שחקן מצטיין של ליגה מסוימת או כל דבר כזה.

נדמה כי טוני קרוס לא מספיק פופולרי בקרב הקהל העולמי, דירוגו בפרס כדור הזהב לא עלה מ-9 וגם זה היה בשנת הזכייה שלו במונדיאל, ונראה שמדברים על קרוס מתעלמים מהיכולת הנהדרת שלו.

רק העונה בגיל 33, כשהרבה מנבאים לו פרישה בקרוב הוא עומד על אחוזי דיוק במסירות בליגה של 94% כשהוא ממשיך לפתוח בהרכב של ריאל מדריד.

נדמה שטוני חי בצילם של חבריו לקבוצה כגון מודריץ’, שזוכה להערכה רבה על הישגיו שלא שונים ברובם מהישגיו של קרוס ולפעמים אף נמוכים ממנו. למשל טוני קרוס עומד על 70 בישולים לאורך הקריירה שלו בלה ליגה, לעומת מודריץ’ עם 55. עם 17 בישולים בליגת האלופות בדומה לחברו הקרואטי. אך בניגוד למודריץ’, קרוס פשוט נעלם מכל דירוג משמעותי, לדוגמא:

כדור זהב 2022, מודריץ’: 9, קרוס: לא בטופ 25

כדור זהב 2018, מודריץ’: 1, קרוס: לא בטופ 30

כדור זהב 2017, מודריץ’: 5, קרוס: 17

גם כאשר קרוס זוכה במונדיאל בשונה מחברו הוא לא מצליח להרים את שמו לגבהים הראויים לו, למשל כאשר אינייסטה וצ’אבי זכו במונדיאל 2010 לצד אליפות הלה ליגה, שניהם דורגו במקומות 2,3 (בהתאמה) בדירוג כדור הזהב. אך במקרה של קרוס אשר שחזר את אותם ההישגים במדי באיירן מינכן ונבחרת גרמניה לא הגיע קרוב אף לא לטופ 5, כששחקנים כמו תומאס מולר, פיליפ לאהם ואפילו חאמס רודריגז עוקפים אותו.

“אף פעם לא עניין אותי לזכות בתארים אישיים, תמיד אמרתי את זה ותמיד אעמוד לצד זה. אף שחקן לא זוכה בפרסים לבדו. הרעיון שלי הוא פשוט אני לא מוצא אותם לחשובים, או לפחות לא חשובים כמו שהם לשחקנים אחרים” אמר קרוס בפודקאסט שלו.

וכאן נשאלת שאלה, האם אנחנו בוחנים את מקומו של קרוס רק משום שלא זכה בתארים אישיים? לדעתי לא, הסיפור הוא גדול יותר. ברגע שבוחרים להשוות את טוני למודריץ’ ולנבא לשניים פרישה בסיום העונה, שוכחים שהוא צעיר ממנו ב-5 שנים, שהוא עדיין מביא מספרים נהדרים ואחוזים מצוינים.

כיום כמלך הבישולים של הלה ליגה עם שבעה, ביום שהוא מציין 450 הופעות במדי ריאל מדריד ועם למעלה מ-20 תארים במדי הבלאנקוס הוא ממשיך להוכיח כמה הוא כנראה בין הקשרים הגדולים ביותר שנגעו בכדור, בתקווה שלפחות כשיפרוש יזכה לכבוד לו הוא ראוי.