הגעתי לכאן כדי לנצח

האכזבה ב-2003, גול הבכורה וההזדמנות שקפצה בורונה ונתפסה בשתי הידיים. פדריקו דימרקו רוצה להוכיח שהוא ווינר גדול, במועדון אותו הוא אוהד מילדות.

זה היה ב-2003. חצי גמר ליגת האלופות בין אינטר למילאן. לאחר 0-0 במפגש הראשון אותו מילאן “אירחה”, יצאו הרוסונרי למשחק בסן סירו שבסופו עלו לגמר על חשבון היריבה העירונית משער “חוץ” של החלוץ האוקראיני אנדריי שבצ’נקו במשחק בו התוצאה הסתכמה ב1-1. בין 80 אלף האוהדים שעודדו ביציעים עמד גם ילד אחד, בן 6 בשם פדריקו דימרקו. “ב-2003 הייתי בסן סירו, אין לי זיכרונות יפים (מהמשחק) כאוהד” אמר המגן האיטלקי רגע לפני מפגש חצי גמר ליגת האלופות 20 שנה אחרי, מול אותה מילאן. בשונה ממה שראה כאוהד, זכה דימרקו לקחת חלק בהעפלה לגמר על חשבון היריבה הגדולה, כשבזכות צמד משחקים גדול של הקבוצה, הנראזורי ניצחו 3-0 בסיכום שני המשחקים, כשהאיטלקי שגדל ביציעי ה’קורבה נורד’ אף זכה לבשל להנריק מחיטריאן את השער האחרון שסגר את התוצאה.

אבל הדרך לגמר ליגת האלופות לא הייתה קלה, ההפך הוא הנכון. למעשה, בשלב מסוים בקריירה האיטלקי כבר עזב את המועדון בו גדל ולא ידע אם יחזור. את הופעת הבכורה במועדון ערך דימרקו, אי אז בעונת 2014/15, בגיל 17 בלבד ולאחר שהצטיין בכל גילאי הנוער של המועדון בכחול-שחור, כשנכנס כמחליף מול קרבאח האזרית במחזור האחרון בשלב הבתים של הליגה האירופית. מאז אותה הופעה התאמן בקביעות עם הקבוצה הבוגרת, אך לא זכה לדקות כלל עד למחזור הסיום באותה עונה, בה נכנס כמחליף בדקה ה-89 בניצחון על אמפולי. באותו הרגע דימרקו הבין: המעבר מהצטיינות במחלקות הנוער להופעות טובות בבוגרים הוא גדול, אולי גדול מדי.

לאחר מספר השאלות לא משכנעות בלשון המעטה, נמכר דימרקו לסיון השוויצרית כאשר בין השאלה להשאלה המשיך להרשים בנבחרות הנוער עם הופעות גדולות ביורו עד גיל 19 ובמונדיאליטו שנערכו בקיץ 2016 וקיץ 2017 בהתאמה. אינטר ויתרה על הכשרון ביחד עם מספר שחקנים נוספים בניסיון לעמוד בחוקי הפייר פליי והחליטה להרוויח עליו כמה מיליונים, אך שמרה על אופציית רכישה בחזרה. למרות ששיחק רק תשעה משחקים כי שבר את כף הרגל באותה עונה, הספיק לכבוש שער אחד ולבשל שני שערים נוספים. הכמות הזו הספיקה לאינטר כדי להחליט: בוא הביתה ילד, יש לך כאן מקום, אבל לא עכשיו.

אבל פדריקו הצעיר הגיע לאינטר כדי לנצח את האכזבה. אותה אכזבה שמלפפת מעליו מאז אותו חצי גמר בעונת 2002/3. אחרי עוד חצי עונה כמעט ללא דקות, הגיעה ההשאלה להלאס ורונה. השאלה ששינתה למגן את המשך הקריירה. בורונה האיטלקי בילה עונה וחצי, הפך לבורג חשוב בקבוצה וסיים את הקדנציה בצפון איטליה עם 5 שערים ו-8 בישולים כשהוא משחק 48 משחקים. כמות מספקת שסימנה לאינטר אור ירוק, הגיע הזמן להחזיר את הילד האובד הביתה והפעם בשאיפה, שזו תהיה הפעם האחרונה שהוא יעזוב.

את עונת 2021/22, עונה לאחר הזכייה באליפות, דימרקו פתח כשחקן רוטציה המתחרה על מקום בהרכב עם הקרואטי הותיק איוואן פרישיץ’ במטרה להחליף אותו בעתיד. בהמשך חתם גם רובין גוסנס, שבזמן הגעתו לנראזורי נחשב לאחד המגנים הטובים בעולם, בטח בשיטת 3-5-2 המאופיינת עם אינטר של השנים האחרונות בכלל והמאמן סימונה אינזאגי בפרט. גם מזל צריך ולמזלו של דימרקו, גוסנס לא באמת היווה איום להרכב בעקבות פציעות מרובות שליוו את התקופה  שלו במועדון. בזמן הזה, פדריקו לקח את ההזדמנות בשתי הידיים ומאז, לא הסתכל אחורה.

היתרונות של דימרקו ליצור עומס בהתקפה מחוץ לרחבה וליצור אופציית ריווח נוספת, לקחת בעיטות חופשיות בזכות יכולות ההגבהה והבעיטה המצוינות שלו ולתת מהירות ועוצמות פיזיות לא רגילות ביחס לגובהו שמו אותו מעל הרבה שחקנים בליגה ובאינטר קבוצה שלא מאופיינת במהירות יוצאת דופן ובעלת סגל מבוגר, כשאפילו מגן העבר האגדי של אינטר אנדראס ברמה שהביא לגרמניה במו רגליו את מונדיאל 1990, אמר שדימרקו משחק ברמה גבוהה יותר אפילו ממנו. כדי לסבר את העין, האיכויות של ברמה התבטאו בריצות הבלתי נגמרות שלו, באתלטיות ובטכניקה הנעלה שלו באגף שמאל.

“מבחינה מנטלית, אני מרגיש בוגר יותר. כשאתה משחק הרבה משחקים חשובים אתה מקבל ביטחון והערכה עצמית שעוזרת לצמיחה שלי”. אמר בעונה הקודמת, עונה שבסופה נכנס לנבחרת העונה של ליגת האלופות כעת, נראה כי דימרקו נמצא בעונת חייו. עם 3 שערים ו-4 בישולים ב-14 משחקים בליגה כולל שער היסטורי מול פרוזינונה מחצי מגרש, האיטלקי מוביל את אינטר בחזרה למה שהכי חסר לו כרגע במועדון – אליפות. דבר אותו עדיין לא השיג. האליפות תהיה האליפות ה-20 בהיסטוריה של המועדון ובעקבות כך אינטר תקבל את הכוכב השני לסמל שלה. על הכוכב רוצה להיות חתום כוכב אחר, פדריקו דימרקו.