הזמן קצר והמלאכה מרובה | בית”ר ירושלים 0 – 0 מכבי נתניה

1. רוחות של שינוי מנשבות בשבועות האחרונים בבית וגן. אחרי ההתפטרות/פיטורים של יוסי אבוקסיס, ואחרי הכישלון המקצועי של גל כהן – החליט הבעלים, ברק אברמוב, לצאת לדרך חדשה. אלמוג כהן הוזעק להתחיל את עבודתו מוקדם מן הצפוי, ברק יצחקי מונה למאמן החדש – ובית”ר ירושלים מתכווננת לדרך חדשה. המשחק הערב בטדי לא באמת היה אמור לכלול בתוכו שינויים גדולים ממה שקיבלנו מבית”ר ירושלים בשבועות האחרונים. ברק יצחקי העביר בקושי 2.5 אימונים, השחקנים של בית”ר אלו לא השחקנים שהוא בחר, הקבוצה זו לא הקבוצה שהוא בנה, והשחקנים שיש בסגל נמצאים באותו הכושר ובאותה היכולת שמאפיינת את בית”ר העונה. אז מה כן יצחקי היה יכול לעשות לקראת המשחק הנוכחי? בעיקר לשנות אווירה. להכניס רוח חדשה לקבוצה, להתוות את הסגנון שהוא היה רוצה לראות. לא שבית”ר כבר תשחק עם הסגנון הזה – אלא שהשחקנים יתחילו להבין במה מדובר, מה הציפיות של המאמן החדש ומה הוא רוצה לראות מהקבוצה שלו.

בנוסף, יצחקי רצה לתת הזדמנות חדשה לכל השחקנים, להראות שכולם שווים. 4 שינויים עשה ברק יצחקי בהרכב בית”ר ירושלים בהשוואה להרכב ששיחק שבוע שעבר נגד סכנין:

שלושה זרים בלבד עלו בהרכב של ביתר ירושלים: מיגל סילבה, פלמאן גלאבוב ואיסמעילה סורו. 3שלושה זרים ישבו על הספסל. דור מיכה, שפתח העונה רק ב3 מ14 המשחקים בהם הוא שיחק – עלה הערב בהרכב. נהוראי דבוש בן ה-19 הועדף על פני שני חלוצים זרים. רק בהרכב של בית”ר ירושלים הערב ניתן למצוא את האמירה הברורה של יצחקי: באתי לעשות שינוי, באתי להילחם – ולקרב הזה אני אצא רק עם מי שנלחם.

2. כמו שכבר אמרנו, ברק יצחקי יכל בעיקר להראות היום את הדרך שבה הוא רוצה להוליך את הקבוצה, ואת הדרך הזו ראו מהר מאוד. אם יש משהו שברק יצחקי ואלמוג כהן מאמינים בו זה לחץ גבוה, לחץ על כל המגרש. כשחקני התקפה בעבר, יצחקי ואלמוג כהן מאוד מאמינים במשחק ההתקפה של הקבוצה. ואת הדרך הזו היה ניתן לראות מהר מאוד. ב-10 הדקות הראשונות של המשחק, בכל כדור שנתניה החזיקה בחצי המגרש שלה היו 5-6 ואפילו 7 שחקני בית”ר שלוחצים  את הכדור. אומנם הם לא עשו את זה הכי טוב, אבל הם עשו את זה. וזה בדיוק מה שברק יצחקי יכל לעשות במשחקו הראשון: לא לשפר את היכולת, אבל להראות את הדרך. עשר דקות מהפתיחה ובית”ר ירושלים החזיקה בכדור ב-70 אחוז מהזמן. את המשחק כולו סיימה בית”ר עם 67 אחוזי החזקת כדור. בית”ר ירושלים של יוסי אבוקסיס וגל כהן, זו שמלכתחילה הייתה נותנת את הכדור ליריבות ומסיימת משחקים עם 30-40 אחוזי החזקת כדור – הפכה בתוך משחק אחד לזו ששולטת בכדור, ועל ידי זה לזו ששולטת במשחק. וזה עוד נגד מכבי נתניה שמאוד אוהבת להחזיק בכדור, ואף עושה זאת גם נגד הקבוצות הגדולות. לחץ על כל המגרש, ועוד לחץ מאסיבי, בתוספת אחוזי החזקה בכדור כאלה גבוהים אלו דברים שלא נראו בביתר כבר שנים. 2 הנתונים האלו אפשרו לנו הצצה לבית”ר ירושלים מודל אלמוג כהן וברק יצחקי.

שימו לב להבדל בין העמדות הממוצעות של ביתר ירושלים במשחק מול בני סכנין(ימין) אל מול העמדות הממוצעות של בית”ר ירושלים נגד מכבי נתניה(שמאל). תראו כמה קדימה משחקים השחקנים של בית”ר ירושלים ביחס לאיך שהם שיחקו רק לפני שבוע. 4 שחקנים בלבד מאחורי החצי של בית”ר מול 8 שחקנים בחצי בשבוע שעבר. נגד נתניה 7 שחקנים תקפו ולחצו בשטח היריבה, נגד סכנין – 3 בלבד. זה השינוי התפיסתי שהכניסו יצחקי ואלמוג כהן למערכת. אגב, זסנו, שנכנס בדקה ה40 במקום בן ביטון, שיחק בעמדות הממוצעות גם כן בחצי המגרש של היריבה – מה שאומר שברוב דקות המשחק ביתר שיחקה עם 3 שחקנים בלבד בחצי המגרש שלה.

3. למרות הלחץ וההחזקה בכדור, במחצית הראשונה היה נדמה כי בית”ר עדיין לא יצאה מחדר ההלבשה. המון איבודי כדור שהובילו, בגלל הלחץ הגבוה, להתקפות מתפרצות מהצד של נתניה. במחצית הראשונה ביתר לא הייתה קיימת התקפית, ונראתה לא טוב הגנתית עם בעיטה אחת בלבד לשער מול 7 שנתניה בעטה. אבל במחצית השנייה הכל התהפך:

כשהיא עם 9 בעיטות לשער במחצית השנייה מול אחת במחצית הראשונה, 10 קרנות במחצית השנייה מול אחת בראשונה, 74% שליטה בכדור ו-83% דיוק במסירות. בית”ר ירושלים הציגה מחצית שנייה של עליונות מוחלטת. אומנם במבחן התוצאה השער לא הגיע, אבל הוא היה קרוב מאוד. לא הרבה השתנה בין המחצית הראשונה לשנייה. המערך נשאר אותו מערך, המחליפים לא היו יותר טובים באופן בולט. הדבר היחיד שהשתנה היה הרצון, התשוקה, הנכונות. זה לא היה משחק טוב של בית”ר ירושלים – אבל זה משחק שהצביע על הפוטנציאל שיש כבר העונה, ועל מה שאפשר להוציא בהמשך.

4. 5 משחקים ללא ניצחון, 2 ניצחונות בלבד ב-10 משחקים. בית”ר ירושלים ממוקמת במקום העשירי כשהיא במרחק 2 נקודות מהקו האדום, פער שתיאורטית יוכל להצטמצם כבר המחזור לנקודה בלבד. בית”ר ירושלים ציפתה להגיע לשלב הנוכחי של העונה, שלב המאני-טיים כשהיא כבר בתוך הפליאוף העליון, או  לפחות במאבק עליו. במקום זאת, בית”ר ירושלים חוזרת לעוד עונה של קרבות תחתית, של מאבק על ירידה. בשלב הנוכחי, הדרך כבר לא חשובה. בית”ר צריכה נקודות, ומהר. היא חייבת להילחם על כל נקודה מתוך הבנה שזה מה שיבדיל בין הישארות לירידה. יש לא מעט קבוצות בפליאוף התחתון שחלשות יותר מבית”ר, עם סגל נחות יותר ועם מצב גרוע יותר. אבל בית”ר ירושלים חייבת לעשות הכל כדי להבטיח את ההישארות כבר בשלבים המוקדמים של הפליאוף – כדי להתחיל ולתכנן כבר את העונה הבאה. הזמן קצר, המלאכה מרובה, אבל לפחות הפועלים יודעים את העבודה.

השחקן המצטיין: איסמעילה סורו – 7/10.

לא ערב גדול של שחקני בית”ר, אבל סורו כבר כל כך הרבה משחקים משמש כעוגן במרכז המגרש. 88% דיוק במסירות, 2 מסירות מפתח, 67% הצלחה במאבקי אוויר, ובעיקר נמצא בכל מקום.

השחקן המאכזב: עדי יונה – 5/10.

בעל כורחו, עדי יונה הפך לאחד השחקנים הכי חשובים העונה בבית”ר ירושלים. אומנם הוא בסך הכל ילד בן 19, וזו רק העונה השנייה שלו בליגת העל, אבל בעקבות הסיטואציה לתוכה נקלעה בית”ר ירושלים – עדי יונה לא יכול להרשות לעצמו לא לתת הכל על המגרש. 17 איבודי כדור, 0 דריבלים ובעיטה אחת מחוץ לשער – אלו לא המספרים שצריכים להיות לשחקן כמו עדי יונה.

ציון למאמן: 8/10.

כמו שכבר אמרנו, ברק יצחקי לא יכל לעשות יותר מידי לקראת המשחק נגד נתניה. שני שינויים מרכזיים שהוא גרם להם, הלחץ והחזקת הכדור, היו משמעותיים מאוד. הגיב טוב למשחק, העמיד את הקבוצה נכון, ניסה דברים חדשים. בסך הכל הופעת בכורה טובה ליצחקי על הקווים בטדי. עכשיו רק נשאר להביא גם נקודות.

בשולי: למרות בצורת של 8 משחקים בהם הוא לא כבש או בישל, ירדן שועה הוא כוכב כדורגל. הוא המח מאחורי בית”ר, הוא המהנדס של כל ההתקפות. גם כשהוא פחות מדוייק או פחות עירני – כל מהלך שלו זה תאווה לעיניים. ירדן שועה הוא מסוג השחקנים שרק בשבילם קונים כרטיס, כאלה שבכל נגיעה בכדור הם מציתים את הדמיון. ספק רב אם ירדן יישאר בבירה לעונה הבאה, אבל כרגע – אין אף שחקן בבית”ר ירושלים שנמצא ברמה של שועה, אין אפילו אחד שקרוב.