אולכסנדר זינצ’נקו מדבר על הכל

המלחמה באוקראינה, העבודה הקשה, השאיפות וההבדלים בין פפ לארטטה

מאז תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקאינה לפני כשנה וחצי – כדורגל זה לא הדבר היחיד שמעניין את אולכסנדר זינצ’נקו. השחקן בן ה27, מגנה של ארסנל וקשרה של נבחרת אוקראינה מתקשה להסתיר את התחושות אותן הוא חווה על בסיס יומי. גם את הראיון שהוא נתן ל’אתלטיק’ בתחילת השבוע הוא בוחר לפתוח סביב הנושא הזה: “אני אומר, בראש שלי ולאשתי, שאני באמת רוצה להיות באוקראינה כי זו המולדת שלי. אני רוצה לראות ולעקוב אחר החדשות המקומיות, שבהן אנשים מתים כמעט בכל יום ללא סיבה. אתה רק שואל את עצמך: מה הם(רוסיה) מנסים להשיג?”

כבר עבר לא מעט זמן מאז פרוץ המלחמה, ונדמה כי ההתענינות הבינלאומית במצב באוקראינה הולכת ופוחתת מידי יום: “אולי כמה אנשים התעייפו מזה, אבל כולנו האוקראינים ברחבי העולם – אנחנו לא יכולים להתעייף מזה. אנחנו לא יכולים כי אלו החיים שלנו, זו המדינה שלנו”, אומר זינצ’נקו בראיון. “זה כל כך קשה להיות רחוק מהמדינה שלי כל יום. אנחנו צריכים לדבר על זה יותר וזה מה שאנחנו מנסים לעשות. לא מעט אוקראינים משחקים בחו”ל בכדורגל, טניס, אגרוף – אנחנו צריכים לייצג את המדינה שלנו. זו חובתנו. כל מי שיש לו דרכון אוקראיני צריך לעשות כמיטב יכולתו כדי שהניצחון הזה יהיה הרבה יותר קרוב. כל ניצחון של הספורטאים האוקראינים שולחים הרבה עידוד לאנשים בחזית שנלחמים למען החופש שלנו. הרבה גיבורים בקו החזית צופים בכדורגל”.

למרות ההשפעה הניגרת של המלחמה על חייו – אולכסנדר זינצ’נקו לא נותן לזה להשפיע על התפקוד שלו במגרש. עם זאת, נראה כי ברמה הקבוצתית – הדברים פחות מתחברים לארסנל העונה. בשבת האחרונה רשמה ארסנל ניצחון מוחץ, 5-0 על קריסטל פאלאס. ניצחון שהעניק לה שקט אחרי רצף של 3 הפסדים, וניצחון בודד ב7 משחקים.

“כל קבוצה שרוצה להשיג תארים צריכה להראות שינוי אחרי כמה תבוסות”, אומר זינצ’נקו בראיון. “לכל אדם על הפלנטה יש דעה, שאני מכבד אותה. אבל אני לא מסתכל על המצב הזה ככה, כמו כולם, אני רק מנסה לשים לב לעצמי ולהתמקד במשחק שלי. במה אני יכול לעזור לקבוצה שלי על המגרש? במה שאנחנו יכולים לשפר. הדבר היחיד שאני יכול להגיד לך הוא שכולנו עובדים כל כך קשה כל יום, ותאמינו לי – אם אנחנו לא מצליחים, אנחנו מתוסכלים פי 10 מכל אוהד ברחבי העולם”.

לפני המשחק נגד פאלאס, יצאו שחקני ארסנל לטיול קבוצתי לדובאי. זינצ’נקו ורבים מהשחקנים לקחו גם את משפחותיהם: “זו הייתה חופשה מדהימה – מין רענון טוב. זה עזר לכולנו להתחבר בצורה טובה יותר. עשינו שם ברביקיו עם כולם כדי שנוכל להכיר אחד את השני הרבה יותר טוב, עם המשפחות. זה כל כך חשוב. קבוצה היא כמו משפחה. כשאתה על המגרש ומחוצה לו – תמיד ביחד, תומכים אחד בשני, דוחפים אחד את השני”.

זינצ’נקו דיבר גם על מאמנו, מיקל ארטטה, איתו הוא עבר ממנצ’סטר סיטי לארסנל בקיץ 2022: “הוא ווינר. זו המנטליות והאופי שלו גם מחוץ למגרש. כשאתה מכיר אותו קצת יותר כאדם, אתה יכול מיד לומר שהוא די תובעני והוא שם לב תמיד לפרטים קטנים. אני מאוד אוהב את החזון שלו, את הדרך שבה הוא רואה את הכדורגל ואת המנטליות שלו. מהיום הראשון כשפגשתי אותו, ידעתי שהוא יהיה מאמן מדהים עבורי”.

זינצ’נקו דיבר גם על האימונים של ארסנל סביב המצבים הנייחים: “אנחנו עובדים כל כך קשה על כדורים נייחים כמעט כל יום ואנחנו שמים לב לזה מאוד גם בהגנה וגם בהתקפה כי המשחק יכול להיות כל כך צמוד והם יכולים להכריע הכל. הפרטים הקטנים הם אלו שעושים את כל ההבדל.”

“אני בהחלט לא האיש הכי מאושר על הפלנטה, אבל אני יודע שיש רגעים שבהם יש לך עליות ומורדות”, אומר הקשר האוקראיני ביחס לעליות והירידות שלו במהלך העונה. “אני די בטוח שהכל יהיה בסדר כי הייתי במקום הזה כמה פעמים בחיי ואני יודע איך לצאת מזה. אתה צריך להסתכל על עצמך כל יום ולשאול: מה עשית טוב? ממה אתה צריך להימנע לעתיד,  אלו טעויות עשית. גם אם אתה משחק טוב, תמיד יש מקום לשפר. המפתח הוא פשוט להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמך בכל יום”.

בנבחרת אוקראינה, זינצ’נקו מרבה לשחק במרכז השדה. השאלה אם הוא יוכל לעשות את זה לעתים קרובות יותר עבור ארסנל נותרה מקור לוויכוח: “חתמתי על חוזה ואני מכבד אותו”, הוא אומר. “ידעתי לאן אני הולך כי היה לי חלום לשחק במועדון הזה מאז שהייתי ילד. זה לא משנה באיזה מועדון אני הולך לשחק בעתיד או אם אשאר כאן לשארית חיי, אני אעשה את אותו הדבר. אני אעזור לקבוצה שלי ככל שאוכל, ובכל מקום שהמאמן ירצה שאני אשחק – אעשה כמיטב יכולתי. גם אם זה אומר להיות השוער! לא אכפת לי, בכנות, היכן אני משחק. אני מרגיש בנוח גם במרכז השדה וגם בתור מגן. אני מכיר את החולשות שלי ואת החוזקות שלי. זו גם הסיבה שאני מנסה לעבוד ולהשתפר כל יום – כדי להוכיח את עצמי”.

לסיום, זינצ’נקו מבהיר את המטרות שלו להמשך הדרך עם ארסנל. הקשר האוקראיני מסביר כי הוא  רוצה לחקות את ההצלחה שהייתה לו בסיטי, עם קבוצה מתפתחת כמו ארסנל: “סיטי בנתה את המכונה הזו במשך כמה שנים ו(במשך רוב הזמן שלו במועדון) היא הייתה עם אותם שחקנים. כל שחקן ידע איפה הוא צריך להיות בעיניים עצומות. אנחנו (ארסנל) בדרך הנכונה. אני לא אומר שאנחנו מנסים להעתיק את סיטי, אבל הם הקבוצה הטובה בעולם ותמיד צריך ללמוד מהטובים ביותר. פפ גווארדיולה ומייקל ארטטה חולקים את הרצון הזה “לנצח” ולשניהם יש את תשומת הלב לפרטים הקטנים. כך שהמבחינה הזאתי אין הבדל. ההבדל העיקרי ביניהם? לגווארדיולה יש יותר ניסיון בגלל שהוא עבד עם מועדונים כל כך גדולים בעבר, אז הוא ראה את הסיטואציות האלה כבר 1,000 פעמים ויודע איך להגיב לכל אחת. אני לא אומר שמייקל לא יודע, כמובן, אבל הכל זה עניין של ניסיון. אני די בטוח שלמייקל תהיה מורשת משלו, זה בטוח… ועתיד מדהים”.

2 תגובות
  1. אלכס כותב

    אהבתי את הראיון

  2. רועי כותב

    דיבר מהלב ובשם האומה שלו כמו שמצופה, רואים מדבריו שהוא מעריך את הפריבלגיה שלו להרוויח מיליונים ולשחק באחד המועדונים הגדולים בעולם בזמן שבני דורו נלחמים בחזית על ארצו.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן