הנפילה מהר אולימפוס | מכבי ת”א 1 – 6 אולימפיאקוס

חרפה. בושה וחרפה. כתם. לא היה כדבר הזה. חרבו דרבו על הראש שלהם.

יש כל כך הרבה מילים לא מחמיאות שבעזרתן אפשר לתאר את הערב העגום והשחור שעבר על הצהובים.
מכבי ת”א אירחה את אולימפיאקוס בסרביה, באצטדיון ה TSC ARENA של באצ’קה טופולה בידיעה שיש לה משימה אחת בלבד מולה: להרוג את המשחק.

להשקיע עוצמות אדירות בהגנה, להתכנס סביב השליש ההגנתי של המגרש, לצופף, להרביץ, להרחיק כדורים ולחפש את זהבי ושות’ בהתקפות המעבר, קצת כמו אותו משחק בפיראוס.

רובי קין עלה למשחק עם אותו ההרכב שניצח בצורה נפלאה בפיראוס, אך הגישה הייתה כל כך שונה.
המפתח היה לא לספוג שער מוקדם, וקרה בדיוק ההפך.
כבר בדקה ה 10 רובי קין קיבל נורת אזהרה – עידו שחר לא יכול לעמוד באחד על אחד מול פודנס. פשוט לא.
ברגע שפודנס חתך ימינה, שחר היה חסר אונים.
זה לא מוריד אחריות במאומה מעידן נחמיאס שהיה צריך לעזור בסגירה בשער הראשון וכמובן גם ממשפתי שהיה חייב לעצור כדור שכזה שנבעט לא בחוזקה אל הפינה הקרובה שלו.

השער הזה גרם למכבי ת”א להוריד ראש.

4 דק’ לאחר מכן הגיעה הפציעה (המכוונת?) של מילסון והכניסה המוזרה של דן ביטון למשחק.

רובי קין היה צריך לבנות כאמור מבצר צהוב ולהתבסס על התקפות מעבר. זה לא קרה אפילו פעם אחת לאורך כל המשחק!
מכבי ת”א לא יצרה אפילו לא בעיטה אחת לשער מהתקפת מעבר.
לעזאזל – מכבי ת”א רשמה בעיטה אחת בלבד לאורך כל המחצית הראשונה!

השער השני (אוי עידו שחר) והשלישי (שוב שחר וירידה רעה להגנה של הקבוצה) הבהירו היטב – מכבי ת”א באה לא מוכנה בעליל למשחק הזה.

זה לא היה משחק כדורגל גדול מצד אולימפיאקוס אבל היוונים באו מוכנים למערכה, וכשמסתכלים על גרף המומנטום לאורך כל המשחק ובעיקר של המחצית הראשונה, זה מדהים לראות איך מכבי ת”א לא ידעה כלל איך היא אמורה לצאת להתקפה.

מכבי ת”א טיפסה על הר האולימפוס ביוון, כבשה אותו ולאחר מכן פשוט זינקה מהפסגה עם הראש מטה ללא מצנח.
התרסקות.

כלום בלי מילסון

הפציעה של מילסון הייתה רגע כואב למכבי ת”א, שנשענת יתר על המידה על הכוכב האנגולי שלה, אך הפציעה הזו יכולה הייתה להיות גם לרגע של ישועה מבחינת הצהובים, זאת אם רובי קין היה מגיב נכון.

עד אותה פציעה, אולימפיאקוס כבשה שער אחד, השתלטה על המשחק בזמן שהצהובים עשו כל טעות אפשרית על כר הדשא.
איטיים, מבולבלים, מבוהלים.

עם הפציעה של מילסון, קין יכול היה לשנות את המערכת.
אולי להכניס את דוידזאדה שיעזור הגנתית בכנפיים, אולי אפילו כמעין שחקן כנף ימין הגנתי עם רגל שמאל, שיתמוך בעידו שחר הגנתית.
אולי אפשר היה להכניס את קארצב או בלטקסה שיעזרו הגנתית.
אולי אפילו אבישי כהן שיהיה מגן ימני אמיתי וכך ישחרר את עידו שחר שהיה פשוט נוראי בכל הקשור למשימותיו ההגנתיות – מגן הוא לא.

אבל קין בחר להכניס דווקא את דן ביטון שלא הוסיף לו דבר.
לביטון את המהירות הנדרשת בכדי לצאת להתקפות מעבר וכך מכבי ת”א בעצם איבדה את הנשק העיקרי שלה למשחק שכזה.
לביטון את המשמעת הטקטית וההגנתית בכדי לעזור לעידו שחר בכנף ימין אל מול רגליו המהירות של פודנס.

עם ביטון מכבי ת”א לא הצליחה להשתלט על המרכז, לא לצאת להתקפות מעבר ולא להשתדרג הגנתית.
הכניסה של ביטון פגעה במכבי ת”א.

אין אמצע

אם ההתקפה נשענת על מילסון, הקישור האמצעי נשען על ואן אוברים.
זה היה עצוב לראות אותו אמש מנסה לסגור כל נתיב מסירה אפשרי כאילו הוא לבד במרכז. ככה זה הרגיש.
ואן אוברים עשה את עבודתו אבל לצידו שיחקו גבי קניקובסקי בערב רע מבחינת איכות המסירה (76% דיוק) ודור פרץ (78% דיוק במסירה) שנראה פשוט מנותק לחלוטין מהמשחק.

הצמד קניקובסקי את פרץ איבדו יחד 36 כדורים, אך ההופעה של פרץ בעיקר אמש היא מעבר לדברים שנרשמים בסטטיסטיקה.
זה נדמה שהוא כמעט תמיד מגיב שניה אחת מאוחר מדי.
העירנות לא קיימת, העבודה ההגנתית מגיעה כמעט תמיד באיחור אופנתי ובמשחקים בהם מכבי ת”א לא מייצרת התקפות מעבר או התקפות משורטטות שמאפשרות לו לרוץ מקו שני לרחבה, התרומה של פרץ יורדת משמעותית בכל אספקט של המשחק.
את השטחים האדירים הוא מכסה בזכות הכושר הפיזי הנפלא שלו, ואת השטחים הריקים הוא מזהה, אך כאמור, התגובות האיטיות הופכות אותו לשחקן הבינוני לעיתים שהוא.

אוי הבנייה

מכבי ת”א רכשה שוער זר ולבסוף בין הקורות עומד משפתי.
הוא לא שוער רע אבל שוער ברמה גבוהה צריך להביא נקודות ולהיות שם ברגעים הקריטיים. משפתי לא היה שם אתמול.
על הספסל היו גם קיקו בונדוסו שאיכשהו מכבי ת”א לא מצליחה להוציא ממנו כמעט כלום ולוקאסן שככל הנראה היה עושה עבודה טובה יותר מנחמיאס אמש, והיה יכול אולי לתרום לקבוצה הגנתית ברגעי הקריסה של המחצית הראשונה.
תוסיפו לזה את הנרי אדו הצעיר ותקבלו קבוצה שרצה לאליפות וקרסה אמש כשהיא לא מנצלת כלל את היתרון שאמורים להביא השחקנים הזרים לסגל שלה.

לא ברור מדוע הוחתמו מוסקרה ובונדוסו לדוגמא אם בקבוצה לא בונים עליהם כלל.

גיליון הציונים

רוי משפתי – 4. היה אמור למנוע לפחות שני שערים אמש. שני שערים קריטיים.

עידו שחר – 3. תצוגה הגנתית נוראית, על גבול המשפילה. משחק שאמור להדליק נורה לגבי תפקודו כמגן ימני במשחקים גדולים.

עידן נחמיאס – 4. בלם אמור לדייק במסירה. אין עליו הרבה לחץ. משחק עם 75% דיוק במסירה לבלם זה רע.

אנריק סאבוריט – 4. צל של הבלם האדיר שמכבי רגילה לראות. 5/15 בכדורים הארוכים וסך של 77% דיוק במסירה. רע.

רוי רביבו – 6. ניצח בכל המאבקים שלו (7/7) ורשם 4 תיקולים. הגנתית היה בסדר. התקפית לא תרם דבר למשחק (0 מסירות מפתח).

יוריס ואן אוברים – 6. היחיד במכבי ת”א שנראה כמי שמנסה להעלות את הרמה של קבוצתו. עבד ללא הפסקה ולעיתים עבד לבד.

דור פרץ – 3. מבולבל, אבוד, מנותק. 78% דיוק במסירה, 0 מסירות מפתח, 0 בעיטות למסגרת. רע.

גבי קניקובסקי – 5. גבי ניסה. קצת כמו פרץ גם הוא היה לא מדויק, אך הנוכחות שלו כן הורגשה במרכז, בניגוד לפרץ שכאמור היה בלתי נראה.

אושר דוידה – 6. אושר ניסה. ניסה לדחוף קדימה. 3/5 דריבלים מוצלחים, מסירת מפתח, 55 נגיעות בכדור. באמת שניסה אבל לא מספיק טוב.

מילסון – 6. בדקות ששיחק (14) כן הורגש ואף רשם 1/2 דריבלים. היציאה שלו היוותה כניעה התקפית מצד הצהובים.

ערן זהבי – 7. זהבי הגיע למשחק. חבריו לא. 51 נגיעות בכדור, 4 בעיטות למסגרת, שער. ירד אחורה כשצריך ובאמת ניסה להוציא משהו מהמשחק הזה.

דן ביטון – 5. אפס תרומה התקפית ובור הגנתי.

דור תורג’מן – 6. הכניס רוח לכנף שמאל עם 3/5 דריבלים.

אבישי כהן – 5. עשה טוב יותר משחר בעמדת המגן הימני.

קיקו בונדוסו – 6. בקושי שיחק (13 דק’) אבל בפעולות המועטות שלו לא טעה יותר מדי.

יונתן כהן – 5.5. גם כן דקות מועטות (12), וקשה באמת למדוד שחקנים בזמן כה קצר.

אופיר דוידזאדה – 6. מסירת מפתח ב 8 דק’ משחק. יותר טוב מכל הקישור של מכבי ת”א יחד.

רובי קין – 3. ניהול משחק כושל. העמיד קבוצה מבולבלת, לא מוכנה מנטלית וטקטית וכזו שלא באמת יודעת מה היא אמורה לעשות בכל רגע נתון.
החילופים הנוראיים הרגו את המשחק לחלוטין.

לסיכום

מכבי ת”א מייצרת 1.27 שערים צפויים וכובשת רק פעם אחת מתוך 5 בעיטות למסגרת.
אולימפיאקוס מייצרת 2.6 שערים צפויים וכובשת שישה (!) שערים מתוך 8 בעיטות למסגרת.

אין קל מזה.

הצהוב ראה אדום ודהה לחלוטין.
יגידו שמילסון נפצע וזה כאב מאד, אך זה לא תירוץ או סיבה לאחת ההופעות המבישות שידע המועדון הזה, בעיקר לאחר התוצאה המשחק הראשון והידיעה שכל מה שנשאר לעשות זה להרוג את המשחק מהדקה הראשונה.
אבל מכבי תל אביב עלתה למגרש ללא שכפצים, כמעט ערומה לחלוטין ופשוט נפלה על הברכיים. כניעה.
אם המשחק ביוון הצטייר כיריית הפתיחה לריצה של הצהובים קדימה בכל הכוח בליגה, המשחק אמש יכול להיות הרגע בו כל האוויר יצא מהסירה המתנפחת של רובי קין.
התחלנו לחגוג על דירוג גבוה ולהרגיש שייכים לכדורגל האירופי והנה שבוע לפני איסלנד קיבלנו חתיכת סטירה לפנים.

ערב צהוב שחור.

 

4 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    מחדל. בושה וכלימה.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    היוונים דפקו את המכבים

  3. ספיר כותב

    בושה וכלימה, פיטורים של קין בהקדם.

  4. עמית כותב

    אולי תסתום צתפה יזין?
    ישתול מהכרמל

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן