“הרבה יותר מחיים ומוות”: סיפורה של המלחמה שפרצה בגלל כדורגל

“יש אנשים שחושבים שכדורגל זה עניין של חיים ומוות. אני מאוד מאוכזב מהגישה הזאת. אני יכול להבטיח לך שזה הרבה, הרבה יותר מזה”. את המשפט הזה אמר ביל שאנקלי, המאמן האגדי של ליברפול שיצק את היסודות לשושלת האדירה. הוא הסביר יותר מאוחר שהוא לא התכוון שזה באמת יותר חשוב, אלא שזה תופס יותר נפח בחיים. אבל היו פעמים בהיסטוריה שכדורגל היה באמת עניין של חיים ומוות, סיפורה של המלחמה שהתרחשה בגלל כדורגל, בימים האלו לפני 55 שנים.

דיקטטורה צבאית וחלוקת אדמות

המקום הוא מרכז אמריקה והתקופה היא שנות ה-60 של המאה ה-20. שתי מדינות שכנות במרכז היבשת שגילה קולומבוס לא כלך כך אהבו אחת את השנייה. המדינות היו הונדורס ואל סלבדור, שבשתיהן שלט ממשל צבאי דיקטטורי. המדינות היו בהתפוררות פנימית, והממשלים חיפשו דרך להסיט את המבט של האזרחים מהצרות שהם גורמים.

אחת הדרכים החביבות של משטרים דיקטטוריים לעשות זאת, היא להעביר את השנאה ממהמשל – החוצה, לאיזו מדינה שכנה. שני השלטונות התחילו לטפח שנאה בקרב העם למדינה השכנה. איך זה קרה? נתחיל בהונדורס שגירשה משטחה אלפי איכרים אל-סלבדורים שהיו עשרות שנים בהונדורס בטענה של רצון לחלק את השטח בין אזרחיה.

האיכרים הממורמרים חזרו למדינתם, ודרשו לעשות רפורמה בחלוקת האדמות גם באל סלבדור, וראשי הצבא שבעצם היו ראשי המדינה חששו מהפיכה והגבירו את ההסתה כלפי המדינה השכנה.

משחק הכדורגל שהתניע את המלחמה

ב-15 ביוני 1969 התרחש האירוע שהעניק למלחמה את שמה. נבחרת הונדורס בכדורגל נסעה להתארח באל סלבדור, המקומיים ניצחו 0:3 אבל זה לא היה החלק המעניין במשחק.

אוהדי אל סלבדור בלהט המשחק והשנאה הכללית החליטו לתקוף את הקהל האורח מהונדורס, הקהל האורח לא הרים ידיים והתפתחו מהומות רציניות שכללו לינץ’ בשני הצדדים. המהומות הגבירו את הלחץ הפנימי באל סלבדור, והממשל הצבאי יצא לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – לתקוף.

חודש אחרי המשחק, ב-14 ביוני 1969, פלשה אל סלבדור להונדרוס במתקפה משולבת מהאוויר ומהקרקע והתקרבה לעיר הבירה בה הופצץ גם שדה התעופה.

מלחמת הכדורגל הגיעה לסיומה

אל סלבדור התעלמה מקריאות של ארגון מדינות אמריקה לעצור את הפלישה, וביום השלישי למלחמה הונדורס התעשתה ותקפה את בסיסי חיל האוויר ותחנות הדלק באל סלבדור, מה שבפועל עצר את הפלישה.

למחרת, ב-18 ביולי, נענתה אל סלבדור לקריאה של מדינות אמריקה, ויומיים לאחר מכן – ב 20 ביולי – החלה במשא ומתן על הפסקת האש. ה-18 ביולי נחשב לתאריך הפסקת המלחמה, והעניק למלחמה שם נוסף – “מלחמת 100 השעות”.

שתי המדינות בעיקר הפסידו מהמלחמה, שהביאה לאובדן קשה של 2,000 חיילים ואזרחים בשני הצדדים יחד, הגדילה את הכוח הצבאי בשתי המדינות, דרדרה את המצב החברתי והייתה אחת מהגורמים שהביאו למלחמת אזרחים בהונדורס. 11 שנים מאוחר יותר נחתם הסכם שלום בין המדינות ומלחמת הכדורגל באה אל סיומה. ולנו נותר רק לזכור שבסופו של דבר, החיים הרבה יותר חשובים מכדורגל.

2 תגובות
  1. מיכאל קוכמן כותב

    כיף של כתבה
    קצר ומעניין ממש חטיף באמצע היום

  2. אייל כותב

    כתבה נהדרת של שמחה ואני קורא את כולן

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן