הרבה יותר מכדורגל | היריבות הכי גדולות: בוקה VS ריבר

לכל קבוצת כדורגל יש את היריבה הגדולה ביותר שלה. לפעמים היריבות היא ספורטיבית בלבד, לפעמים על טהרת העיר, ולעיתים הרבה יותר. בעולם הכדורגל ישנם כמה משחקים שהם הרבה יותר מכדורגל ובסדרת הכתבות הבאה נביא לפניכם כמה מיריבויות הכדורגל הגדולות בעולם- מהשנאה העזה בין בוקה לריבר, דרך הקרב על הנצרות של גלזגו, ועד המלחמה בין קטלוניה לספרד. אלו הן יריבויות הכדורגל הגדולות בעולם. ובפרק הראשון - בוקה ג'וניורס וריבר פלייט ב'סופרקלאסיקו'

זהו אחד ממשחקי הכדורגל הגדולים, המופרעים, והאלימים ביותר שיש בעולם. הוא אולי לא מתעלה לרמת המשחק הגבוהה ביותר, אך  ה’סופרקלאסיקו’ בין בוקה ג’וניורס לריבר פלייט, שדורג בעבר כמשחק הדרבי הגדול בעולם ע”י מגזין ‘4-4-2′ האנגלי, ומגזין ה’מירור’ קבע כי ‘זהו אירוע  שכל אוהד ספורט חייב לצפות בו לפני מותו’, הוא בהחלט אחד המשחקים הכי חמים ומרגשים שיש בעולם הכדורגל.

באירופה ישנם כמה משחקי דרבי אדירים, שגם הם כוללים אמוציות, פירוטכניקה ואווירה מחשמלת, אך הם אינם מתקרבים ולו במעט, לרמת  הטירוף, והשנאה שיש ב’סופר קלאסיקו’ שכולל אבוקות, זיקוקים, קטטות המוניות, מהומות, שוטרים, אירועים חריגים ומה לא.

איך הכל התחיל

שני המועדונים הגדולים של בואנוס איירס, ולמעשה של ארגנטינה ואפילו דרום אמריקה כולה, החלו את דרכם בשכונת לה בוקה באיזור הרציפים של עיר הבירה הארגנטינאית, בואנוס איירס. בשנת 1901 הוקמה קבוצת הכדורגל  ‘קלאב אתלטיקו ריבר פלייט’, כשארבע שנים מאוחר יותר,  נוסדה בעיר עוד קבוצה, בשם ‘קלאב אתלטיקו בוקה ג’וניורס’, ובשנת 1925 עברה ריבר לשחק באיזור האמיד יותר בעיר – מחוז ‘נונייז’ שבצפון העיר.

היריבות בין שני המועדונים  מזוהה עם המאבק הנמשך בארגנטינה עד היום בין מעמד הפועלים הנמוך אל המעמד העשיר והגבוה, כאשר בוקה זוהתה עם מעמד הפועלים בשל מיקום שכונת לה בוקה באיזור הרציפים של בואנוס איירס, וריבר  מזוהה עם המעמד הגבוה בעקבות כך שעברה לשחק באיזור האמיד יותר של העיר, וקיבלה את הכינוי Los Millonarios (המיליונרים), עם בסיס תמיכה שכביכול מגיע מהמעמד הגבוה בעיר.

השנאה בין שני מחנות האוהדים עזה וגדולה כשאוהדי בוקה מכנים את אוהדי ריבר – ” גלינאס ” (“תרנגולות”) הטוענים לחוסר האומץ של שחקני ריבר פלייט. ומנגד, מתייחסים אוהדי ריבר ליריביהם הצהובים כחולים כאל “לוס צ’נצ’יטוס” (“חזירים קטנים”) מכיוון שהם טוענים שהאצטדיון שלהם, הממוקם באזור הפחות יוקרתי – לה בוקה, מסריח רוב הזמן, וכן ” bosteros ” (“אוספי זבל”), כהתייחסות לריח של נהר מזוהם הזורם באיזור שכונת בלה בוקה.

היריבות בין שני המועדונים הללו החלה לצבור תאוצה כשהיריבות הגדולה בינהן הפכה גם ספורטיבית, כאשר בוקה וריבר החלו לשלוט בליגה הארגנטינאית ולגרוף תארים. כיום, מובילה ריבר פלייט את טבלת הזכיות באליפות ארגנטינה עם 37 אליפויות, כשמאחוריה נמצאת בוקה עם 35.

בגביע בוקה  מובילה את טבלת הזכיות עם ארבעה גביעים, כשהיריבה המרה ריבר נמצאת ממש במקום השני עם שלוש זכיות. גם בגביע הליברטדורס ממוקמות הקבוצות גבוה בטבלת הזכיות כאשר בוקה נמצאת במקום השני עם 6 זכיות בתואר, ולריבר יש ארבעה גביעים הממקמים אותה במקום הרביעי בטבלה, כולל אחד שהגיע אחרי ניצחון בגמר על לא אחרת מאשר בוקה. ובסה”כ חולקות בינהן בוקה ג’וניורס וריבר פלייט 127 תארים.

אסון שער 12

אחד האירועים הקשים שהתקיימו לאורך ההיסטוריה במשחק ה’סופרקלאסיקו’ התרחש בשנת 1968 באצטדיון המונומנטל של ריבר פלייט, כאשר 71 אוהדי בוקה נמחצו למוות במהלך אמצע המחצית השנייה קרוב ליציאת שער 12 של האצטדיון. מניין הפצועים הגיע לכ-150 אוהדים, כשרוב ההרוגים והפצועים בתקרית היו אוהדים צעירים שגילם הממוצע הגיע לכ-19 בלבד.

האסון היה התקרית החמורה ביותר בתולדות הכדורגל הארגנטינאי, וישנן טענות שונות לגבי מה בדיוק קרה באותו היום. כיאה לשני מחנות האוהדים והשנאה בין הקבוצות, ההאשמות הוטחו האחד בשני – יש הטוענים שהאסון קרה לאחר שאוהדי בוקה ג’וניורס זרקו דגלי ריבר בוערים מהשכבות העליונות של האצטדיון, וגרמו לכאוס אצל האוהדים במפלס התחתון.

אחרים טוענים שזה קרה לאחר שאוהדי ריבר הגיעו לאזור של אוהדי בוקה, מה שגרם למהומה של האוהדים האורחים. ובנוסף נטען כי שער 12 היה נעול, או לא נפתח באותה העת, וכי האוהדים מאחור לא שמעו את אלה שמלפנים אומרים להם לעצור ולא להיכנס.

לאחר שלוש שנות חקירה ממשלתית, החקירה נסגרה לאחר שלא נמצא אף אשם, לאכזבת משפחות הקורבנות. מאז הטרגדיה, השערים באל מונומנטל זוהו באותיות במקום במספרים, ובתום עונת 1968 אספו 68 מועדוני הכדורגל החברים בהתאחדו הכדורגל הארגנטינאית 100,000 פסו, עבור משפחות הקורבנות באסון.

את השנאה העזה בין שני המועדונים ניתן היה לראות גם בשמחה לאיד האדירה של אוהדי בוקה ג’ונויורס כשבשנת 2011 לאחר התדרדרותה הן בפן המקצועי והן במצב הכלכלי, ירדה ריבר פלייט אל ליגת המשנה לראשונה מזה 110 שנים, לצד חגיגות אוהדי בוקה ג’וניורס שהיה נראה כאילו זכתה קבוצתם באליפות.

פלפל בעיניים

ריבר חזרה אל מקומה הטבעי לאחר שנה אחת בלבד בליגת המשנה, ובשנת 2015 נפגשו שתי הקבוצות בשלב שמינית הגמר של גביע הליברטדורס. במשחק הראשון ניצחה ריבר 1:0 ולגומלין הגיעו ‘לוס מליונרוס’ אל הבומבונרה של בוקה, כדי לסגור את ההתמודדות. לאחר מחצית ראשונה נטולת מצבים, ועוד לפני העלייה אל כר הדשא לקראת המחצית השנייה, הבלגן החל. אוהדי בוקה גוניורס הצליחו להחדיר גז פלפל אל חדר ההלבשה של שחקני ריבר וכתוצאה מכך שבעה שחקנים של האורחים, סבלו מצריבה בעיניים ומשיעול כבד.

“כואב לי כל הגוף”, אמר שחקן ריבר לאונרדו פונציו. “הם זרקו עלינו – אני לא בטוח מה זה היה – גז פלפל. זה פשוט לא יכול להיות”. מהומה אדירה השתוללה באצטדיון, שלושה שחקני ריבר נזקקו לפינוי לבית החולים בשל מצבם הקשה,  והכאוס השתולל.

נשיא בוקה דניאל אנג’ליצ’י אמר אז ל-BBC כי המועדון שלו ייקח אחריות על המעשים אך לדבריו אין להעניש את שחקני בוקה שכן מה שקרה הוא “בעיית החברה, לא בעיית הכדורגל”.

גמר אליפות דרום אמריקה, באירופה 

בשנת 2018, נפגשו שתי היריבות הגדולות, לראשונה בהיסטוריה, ראש בראש במשחק הכי גדול שיש לכדורגל המועדונים ביבשת הלטינית להציע – גמר גביע הליברטדורס.
בגביע הליברטדורס באותה השנה, משחק הגמר עוד התקיים במתכונת של שני משחקים, ובמשחק הראשון בבומבונרה של בוקה, נפרדו היריבות הגדולות בתיקו 2:2, כאשר במשחק הגומלין אצל ריבר, העניינים שוב התלהטו. שחקני בוקה התקרבו עם האוטובוס שלהם לאצטדיון ה’מונומנטל’, כאשר אוהדי ריבר פלייט רגמו את האטובוס באבנים, גז פלפל, בקבוקי זכוכית וכל מה שבא ליד. כמה משחקני בוקה נפצעו, המשטרה התערבה, ובמקום פרצה מלחמה של ממש, כשלאחריה הודיעה ההתאחדות הדרום אמריקאית כי המשחק יידחה בכמה ימים, ולאחר מכן הודיעה כי המשחק נדחה למועד לא ידוע.
בבוקה נפגעו מאוד מאירועי הדרבי, ובמועדון  הצהוב-כחול הוציאו הודעה רשמית בה נמסר: “אנחנו לא מתכוונים לעלות לגמר, דורשים כי ריבר תיענש בחומרה, נופיע רק במגרש נייטרלי וללא קהל”.

לבסוף בצעד חריג ביותר הועבר משחק הגמר לסטניאגו ברנבאו במדריד, מחוץ ליבשת דרום אמריקה על מנת למנוע את התנגשות הקהלים. בסיום המשחק שנגמר בתוצאה 1:1 הלכו הקבוצות להארכה שם הבקיעה ריבר עוד שני שערים וזכתה בתואר הגדול ביותר, על חשבונה של היריבה הגדולה ביותר.

בסה”כ שיחקו בינהן בוקה גו’ניורס וריבר פלייט 261 משחקי ‘סופרקלאסיקו’ לאורך ההיסטוריה, כאשר בוקה מובילה את טבלת הניצחונות עם 91 ניצחונות ו-335 שערים, לעומת ריבר פלייט שניצחה 86 משחקי ‘סופרקלאסיקו’ וכבשה בהם 318 שערים.
מלך שערי הסופרקלאסיקו בכל הזמנים הינו אנחל לברונה שחקנה של ריבר פלייט, שהרשית 16 שערים ב’סופרקלאסיקו’ כשאחריו אוסקר מאס גם כן מריבר עם 12, ובמקום השלישי מיוצגת בוקה עם פאולו ולנים שכבש 10 שערים במשחקי ה’סופרקלאסיקו’.
 שיאן ההופעות במפגשים הטעונים הללו הינו ריינאלדו מרלו הארגנטינאי, שחקנה של ריבר פלייט שרשם 42 הופעות ‘סופרקלאסיקו’ ובמקום השני נמצא השוער הוגו גאטי ששיחק גם בריבר, וגם בבוקה, וערך בסה”כ  38 הופעות במדי שתי בקבוצות במשחק הגדול.

הניצחון הגדול ביותר של בוקה הגיע בדצמבר 1928 עת הביסה את היריבה הגדולה ריבר פלייט 6:0 באצטדיון הביתי, כש-13 שנים לאחר מכן באקטובר 1941, הגיעה הנקמה של ריבר כשהשפילה את בוקה 5:1 ב’אל מונומנטל’ שהפך לניצחונה הגדול ביותר נגד היריבה המושבעת, עד היום.
ה’סופרקלאסיקו’ הינו משחק אמוציונלי, אלים ורווי מהומות, ואף כמה מגדולי השחקנים לאורך ההיסטוריה, ובעיקר ארגנטינאים, לקחו בו חלק וביניהם – אלפרדו די סטפנו, אומר סיבורי, חאבייר מסצ’ראנו, גונסאלו היגוואין, מקסי לופז, דייגו מראדונה, חואן סבסטיאן ורון, חואן ריקלמה, חוליאן אלברז ועוד.
בעוד שהסיפור בין השחקנים על המגרש הוא חלק אחד, הסיפור האמיתי שהופך את ה’סופרקלאסיקו’ למה שהוא, אלו אוהדי שתי הקבוצות.
האהדה של בוקה וריבר ידועה ביריבות והשנאה העזה לצד השני כאשר נראה כי חייהם של האוהדים תלוי בניצחון נגד היריבה המושבעת.
בימים שלפני משחק הדרבי הגדול ניתן לראות תשוקה וטירוף ברחובות בואנוס איירס, וביום המשחק עצמו מקובל לראות זיקוקים, אבוקות והמוני אוהדים נרגשים  המלווים את כניסת הקבוצה הביתית אל המגרש, בעידוד, וכמובן איך לא, בקללות וגינויים, לצד השני.
ה – ‘סופרקלאסיקו’ בין ריבר פלייט לבוקה ג’וניורס – אחד המשחקים החמים והאמוציונלים שיש לעולם הכדורגל להציע, כדאי לכם לצפות.

הסטטיסטיקה של ה’סופרקלאסיקו’

 

 

שיאני ההופעות 

שיאני השערים 

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן