השופט עם עיניי הקרח | פיירלואיג’י קולינה

טוהר המשחק, סדר וארגון, ניהול ההתמודדות, שמירה על הכללים וסמכות. המשותף למילים שהוזכרו הוא שעל שופט כדורגל לשמור עליהם על מנת שהמשחק יתרחש בהגינות, יושרה וכבוד. לאיש שהמשרוקית נמצאת בפיו תפקיד מפתח בכל הקשור להתפתחות המשחק שכולנו אוהבים, וספק אם היה שופט שעשה את המוטל עליו טוב יותר לאורך ההיסטוריה מאשר פיירלואיג’י קולינה.

תחילת קריירה ועלייה לפסגה

קולינה נולד בבולוניה, איטליה, בשנת 1960. במהלך שנות העשרה שלו שיחק כבלם בקבוצה מקומית, אך שוכנע ב-1977 לעבור קורס שופטים, שם התגלה שיש לו נטייה מיוחדת לתפקיד. תוך שלוש שנים הוא שפט ברמה הגבוהה ביותר של משחקים אזוריים, בהם ביסס את עצמו כשופט מוכשר ובמקביל, השלים את שירות החובה הצבאי שלו. ב-1988 הוא התקדם מהר יותר מהרגיל לדרג השלישי במדינה, למשחקי ליגות סרייה C1 וסרייה C2. לאחר שלוש עונות בלבד, הועלה לניהול משחקי הסרייה B והסרייה A.

בערך באותה תקופת זמן, קולינה פיתח צורה חמורה של התקרחות, שהובילה כתוצאה מכך לאובדן קבוע של כל שיער הפנים שלו, מה שהעניק לו את המראה הקירח הייחודי שלו והפך אותו לשופט המוכר ביותר ברחבי העולם.

עם שחקנים, סגנון השיפוט שלו גרם לו להתבלט. היישום הבלתי מופרך שלו לחוקי המשחק תובל יחד עם חוש הומור ואנושיות שחיבבו אותו על רוב השחקנים והאוהדים, גם אם הם היו בצד הנפגע של החלטותיו. היכולת המופלאה שלו לקבל החלטות מכריעות בדייקנות ובחוסר משוא פנים זיכתה אותו בכבוד בקרב שחקנים, מאמנים ואוהדים. בשנת 1995 הסגנון הייחודי שלו זיכה אותו בתפקיד שופט פיפ”א, עם הזדמנות לשפוט במשחקים הגדולים ביותר בכדורגל העולמי.

הכרה בינלאומית 

הוא נכנס לרשימות שופטי פיפ”א לאחר ששפט ב-43 משחקים במסגרת הסרייה א’. המוניטין שלו השתרע מעבר לגבולות איטליה. כאמור, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו כשופט בינלאומי ב-1995 ועד מהרה הפך לחבר קבע בתחרויות של אופ”א ופיפ”א. הוקצו לו חמישה מפגשים במשחקים האולימפיים של 1996, כולל הגמר בין ניגריה לארגנטינה, שנגמר בניצחון של הנבחרת האפריקאית 3-2.

בנוסף לגמר האולימפי, הוא שפט את גמר ליגת האלופות בשנת 1999 בין באיירן מינכן למנצ’סטר יונייטד, משחק הנחשב עד היום לאחד ממשחקי הגמר הגדולים בהיסטוריה. הוא ציין שהיה זה המשחק הבלתי נשכח ביותר שלו בגלל התרועות בסיום, שאותן תיאר כ”שאגת אריות”. הנוכחות שלו בגמר הראתה את יכולתו יוצאת הדופן לנהל משחקים ושחקנים ברמה הגבוהה ביותר ולשמור על שלמות המשחק.

על המשחק עצמו אמר:

“מבחינתי, החוויה הטובה ביותר והגמר שלעולם לא אשכח היה בליגת האלופות של 1999 במשחק שבין באיירן מינכן למנצ’סטר יונייטד.

שתי דקות לסיום המשחק, שחקני הספסל של באיירן מינכן עמדו וחיכו לחגוג את הניצחון שלהם, האוהדים התחבקו וחיכו לשריקת הסיום.

ואז פתאום מנצ’סטר כבשה שני שערים תוך שתי דקות והפכו על באיירן. לעולם לא אשכח את השמחה של שחקני יונייטד על המגרש ושל השחקנים שישבו על הספסל כשהשערים הובקעו.

אצל באיירן ראיתי את השחקנים נופלים על הקרקע והאוהדים בוכים בשקט.

שחקני יונייטד רצו כמו משוגעים על המגרש, אבל ראיתי שחקן באיירן שוכב בוכה מיואש, הסתכלתי עליו בכעס ואמרתי “קום ותלחם, יש לך עוד 20 שניות“.

זה היה משחק שבו ראיתי התפרצות רגשות לכאן ולכאן בכל השחקנים, אושר הופך לעצב שהופך לאושר בשנייה אחת.

זה משחק שאני וכל מי שהיה שם לעולם לא נשכח.

May 26th 1999, Champions League Final.
________
Sammy Kuffour famously collapses to the ground in despair after realising that referee Pierluigi Collina is wearing “Rugby” Accelerators, while Sammy only wore World Cups. Upstaged.
________#adidas #adidaspredator #accelerator pic.twitter.com/UvEU2Yol6B

— RetroBoots.ie (@Retrobootsie) March 2, 2020

רגע השיא בקריירה

ביוני 2002 הקריירה של קולינה הגיעה לשיאה כשנבחר לשפוט בגמר גביע העולם. השתתפותו במונדיאל 2002 שנערך בדרום קוריאה וביפן נותרה גולת הכותרת בקריירה שלו. העולם צפה בהתפעלות כיצד ניהל את משחק הגמר בין ברזיל לגרמניה.

לפני המשחק אמר אוליבר קאן הגרמני ל-‘Irish Times’: “קולינה שופט ברמה עולמית, אין ספק בכך, אבל הוא לא מביא מזל, נכון?” קאן התכוון לשני משחקי עבר בעלי פרופיל גבוה שקולינה שפט בהם, שכללו אותו: גמר ליגת האלופות שצוין כאן ב-1999, והתבוסה של גרמניה 5–1 מול אנגליה בספטמבר 2001. מזלו של השוער לא השתנה בגמר, ונבחרתו הפסידה 2–0.

בנוסף לגמר ליגת האלופות, שפט גם את גמר המפעל המשני ביבשת, כשניהל את ההתמודדות בין ולנסיה למארסיי בגמר גביע אופ”א בשנת 2004. לאחר מכן, באותו קיץ לקח חלק ביורו 2004 של אופ”א. היה זה הטורניר הבינלאומי הגדול האחרון שלו, מכיוון שבפברואר 2005, הגיע לגיל חובת הפרישה של שופטים. משחקו הבינלאומי האחרון היה פורטוגל – סלובקיה, ששוחק במסגרת מוקדמות מונדיאל 2006 באצטדיון דה לוז בליסבון. עם זאת, משחקו התחרותי האחרון היה משחק מוקדמות ליגת האלופות בין אברטון לויאריאל ב-24 באוגוסט 2005. הוא הודיע ​​על פרישה זמן קצר לאחר המשחק.

התאחדות הכדורגל האיטלקית העלתה את גיל פרישת החובה ל-46 על מנת לכלול את קולינה לעונה נוספת במסגרת המקומית. עם זאת, התגלתה מחלוקת בין האיש עם המשרוקית לבין הפדרציה האיטלקית בעקבות הסכם חסות עליו חתם עם חברת אופל, שהייתה נותנת החסות למועדון מילאן האיטלקי, מה שנתפס כניגוד עניינים. כתוצאה מכך, הוא לא הורשה ליטול חלק במשחקי צמרת באיטליה, ובתגובה לכך הגיש את התפטרותו, ולמעשה סיים את הקריירה העשירה שלו.

ביקורות ואתגרים

בעוד שקולינה נחשב בעיני רבים כאחד השופטים הגדולים בתולדות הכדורגל, הקריירה שלו לא הייתה חפה מאתגרים ומחלוקות. כמו כל השופטים, הוא התמודד עם ביקורת מצד אוהדים, שחקנים ומאמנים על החלטותיו על המגרש. האופי הסובייקטיבי של השיפוט מוביל לרוב לחילוקי דעות, אך בתוך כך בלטה יכולתו לשמור על קור רוח ולקבל החלטות קשות.

דוגמא בולטת לכך הגיעה במסגרת פרשת הקאלצ’יופולי. קולינה משך את זעמו של לוצ’יאנו מוג’י, בכיר יובנטוס והמסית הראשי של שערוריית הכדורגל האיטלקית ב-2006. קולינה היה אחד מהשופטים שמוג’י ניסה להעניש על החלטות שהתקבלו נגד יובנטוס. בשיחת טלפון שיורטה טען מוג’י שהשופט ועמיתו רוברטו רוזטי היו “אובייקטיביים” מדי ויש “להענישם” על כך. למרות טענותיו, הוא ורוזטי היו שניים מהשופטים הבודדים שיצאו ללא פגע מהשערורייה.

🚨🗣️ Pierluigi Collina: “I remember when I was asked to referee the 2002 World Cup final between Brazil and Germany.” 👀

“I had to ask for VHS tapes of both teams. I locked myself in my room for a day and a half, taking notes and watching every minute of every match.”

“Because… pic.twitter.com/pltkvcDYOC

— V.R (@Humphrey_Pato) November 3, 2023

לאחר הפרישה

לאחר שהודיע על פרישתו מכדורגל מקצועני, שפט קולינה במספר משחקי צדקה של Soccer Aid בשנים 2006, 2008 ו-2010. בנוסף, מונה לראש השופטים של התאחדות הכדורגל של אוקראינה בשנת 2010. עבודתו בתפקיד זו זוכה לביקורת על ידי שופטים לאומיים אשר מסתייגים מחוסר מעורבותו בכדורגל האוקראיני (נוכח לא יותר משבועיים בשנה באוקראינה) ומסובלנות אפשרית כלפי שחיתות בהתאחדות הכדורגל הלאומית של אוקראינה.

כמו כן, מאז שנת 2010 ולמשך שמונה שנים, הוא כיהן כראש השיפוט של אופ”א והתפטר בעקבות סיבות אישיות. האיש עם הקרחת הידועה הוא גם ראש וועדת השיפוט של פיפ”א, והיה מעורב בהקדמה ובהערכה של מערכת ה-VAR לגביע העולם 2018. במהלך הטורניר הוא הצביע על יעילותה של המערכת ובהמשך התייחס בחיוב ליישום שלה. בעקבות כל אלו, הוא מילא תפקיד מכריע בעיצוב העתיד של שיפוט הכדורגל.

השפעתו של קולינה על תפקיד השופט היא מכרעת ויוצאת דופן בענף, הן כשופט והן כבעל תפקידים באופ”א ופיפ”א. הקריירה המדהימה וחסרת התקדים שלו, המאופיינת ביושרה, הגינות ומחויבות בלתי מעורערת לשמירה על כללי המשחק, הותירה מורשת מתמשכת. לראייה, הוא זכה בשופט הטוב בעולם במשך שש שנים ברציפות (1998-2003), ובשופט המצטיין באיטליה במספר של שבע פעמים שונות. בשנת 2011 הוא נכנס להיכל התהילה האיטלקי.

הנוכחות האייקונית של קולינה על המגרש, יחד עם מאמציו לאחר הפרישה לשפר את שיפוט הכדורגל, הפכו אותו לדמות מכובדת ואהובה בעולם הכדורגל.

כשהאוהדים ממשיכים לחגוג את המשחק היפה, השם פיירלואיג’י קולינה נשאר שם נרדף למצוינות ולסטנדרטים הגבוהים ביותר של שיפוט. מסירותו לספורט והשפעתו המתמשכת על שיפוט הכדורגל ממשיכים להוות השראה הן לשופטים השואפים להגיע לרמות הגבוהות ביותר והן לאוהדי המשחק ברחבי העולם. סגנון השיפוט שלו התאפיין בהגינותו וביכולת לשלוט במשחקים עם סמכות. ההבנה העמוקה שלו בחוקים והתקנות של הכדורגל, בשילוב עם קבלת החלטות ללא דופי, זיכו אותו בכבוד מכל הכיוונים. אין ספק שהוא הותיר חותם בל יימחה בהיסטוריה של המשחק בכלל, ועל תפקיד השופט בפרט.