ישנם שיאמרו שפרננדו טורס היה בין החלוצים הגדולים בדור האחרון, אחרים יטענו שמדובר באחד האנדרייטדים הגדולים במשחק ואולי כאלו שיצהירו שאגדת הדשא בדימוס יכלה להגיע לפסגות הרבה יותר גבוהות. כנראה שכולם צודקים. היה בו הכול מהכול, גם לרע וגם לטוב.
אם במקרה יצא לכם לעקוב אחרי פרננדו בימים אלו ברשתות, בוודאי הבחנתם בהגדלת מסת השריר העצומה של חלוץ העבר שכיום מאמן את מחלקת הנוער של הקולצ’ונרוס, אך אי שם לפני 29 שנים הוא היה עדיין ילדון קטן וצנום מקבוצת הילדים השכונתית ראיו 13. טורס אמנם התחיל את צעדיו הראשונים על כר הדשא בתור שוער אך תקרית מצערת/מבדרת שבה שבר את שתי שיניו הקדמיות במהלך משחק, גרמה לאימו להטיל וטו על התפקוד בין הקורות: “אם אתה רוצה להמשיך לשחק כדורגל, לא בשער!”
לא נורא, במהרה גילו את יכולות הכיבוש שליוו אותו לאורך כל הדרך והעבירו אותו לחוד. למזלו, מנואל בריניאס, הסקאוט הראשי של אתלטיקו מדריד התאהב בו מהרגע הראשון ובחר בו ועוד שניים מחבריו מתוך מאות ילדים. כאן החל אחד מסיפורי האהבה היפים שנראו בספרד.
הפריחה של אל ניניו באדום לבן הייתה מטאורית. בגיל 15 הוא כבר חתם על חוזה מקצועני ראשון, בגיל 17 כיכב בקבוצה הבוגרת וכעבור שנתיים כבר ענד על זרועו את הסרט והפך לאחד הקפטנים הצעירים בתולדות המשחק. בכל עונה ראשי אתלטיקו סירבו להצעות עתק מהמועדונים הגדולים באירופה וגם טורס הצהיר לא פעם ולא פעמיים כי הוא מוכן לחתום על “חוזה לכל החיים” בכל זמן ובכל עת. כפי שכולנו יודעים, עולם הכדורגל לא בדיוק הולך אחרי הלב. ב-2007 “יצרני המזרנים” נכנסו לתקופה לא קלה מבחינה כלכלית ואחת הדרכים לצאת ממנה הייתה למכור את “הילד” לליברפול תמורת סכום שיא למועדון האנגלי באותם ימים.
Happy Birthday to one of my favorite players of all time. Prime @Torres in a Liverpool shirt was unstoppable. pic.twitter.com/Z69xrrZc1Y
— xxx (@kickedreal) March 20, 2024
עם כל הכבוד לפריחה במועדון נעוריו הנסיקה של טורס בצד האדום של המרסיסייד הפכה אותו לחלוץ הטוב בעולם באותם ימים. אמנם אוהדי ליברפול לא ראו בתקופתו תארים, אך יכולתו המפלצתית, בין היתר בזכות שילוב הפעולה הפורה עם יוסי בניון, הפכה אותו לאחד מחלוצי הרכש האהובים בתולדות אנפילד.
מבחינת סדר כרונולוגי, ליברפול הייתה התחנה השנייה בקריירת הבוגרים של פרננדיניו אך גם הפסגה הגבוהה ביותר מבחינה אישית. אחרי 142 משחקים שהניבו 81 שערים טורס המשיך הלאה לקבוצת המיליונרים של רומן אברמוביץ’ ומשם החלה הדעיכה. נכון, כנראה שאף אוהד צ’לסי לא ישכח לעולם את השער הסימבולי בליגת האלופות מול בארסה של עידן “הטיקי טאקה”. גם בפנתאון התארים תוכלו למצוא זכיות נוצצות בצ’מפיונס, הליגה האירופית והגביע האנגלי אך התקופה בלונדון הסתיימה כשאל ניניו נושא מעל ראשו את התואר “הבלוף”.
למרות התקופה הקשה ההיא, גם בסיוטיו הגדולים טורס לא דמיין שהמעבר למילאן ב2014/15 יסתכם בימים שחורים שכללו בסה”כ עשר הופעות כושלות ושער אחד. בדיוק בנקודת השפל ההיא פרננדו חזר לביתו האמיתי, בצד האדום לבן של מדריד.
הרבה רגעים יפים ומרגשים היו לילד יום ההולדת שחוגג ארבעה עשורים היום: זכיות בכל תואר אפשרי, שער ניצחון במדי הלה רוחה בגמר היורו, עוד יורו לכיס, גם זכייה במונדיאל על הדרך עם הנבחרת הטובה ביותר בתולדות המשחק. אך אם תשאלו כל אוהד כדורגל מהו הרגע המרגש ביותר בהקשרו, הוא בוודאי יספר לכם על משחק די חסר חשיבות בשורות הקולצ’ונרוס אליה שב אחרי לא מעט שנות נדודים.
ב-6 לפברואר 2016 אתלטיקו פגשה את אייבר למשחק ליגה. על הקווים ניצב כמובן צ’ולו סימאונה. תחשבו כמה אירוני, אותו צ’ולו ששיחק עם אל ניניו כשהיה אז קפטן צעיר ושאפתן בגיל תיכון בסך הכל. באותו יום פרננדו כבש את שערו ה-100 עבור מועדון נעוריו. מול עשרות אלפי אוהדים הוא גם הניף חולצה מיוחדת שהוכנה עבור האירוע ורץ ליציע כדי לחגוג בצורה עם דמות מרגשת מהעבר – היה זה מנואל בריניאס הקשיש שהביא אותו לבירת ספרד בגיל 11: “זה הכול בזכותך” צעק פרננדו לעבר הסקאוט הוותיק בזמן שדמעות הציפו את עיניו.
After his 100th goal, Fernando Torres gave his shirt to Manuel Brinas, who initially brought him to the club. 👊 pic.twitter.com/NzOhxr1RjH
— B/R Football (@brfootball) February 6, 2016
כי כדורגל זה הרבה מעבר לשערים, מספרים ותארים. כדורגל זה נשמה ואהבה, וסיפור האהבה של אל ניניו ואתלטיקו נפתח ונסגר בצורה זאת בדיוק. וכל השאר, לא ממש משנה..
אז היום “הילד” בן 40 ואין לו חום גבוה” אבל יש תירוץ מספיק טוב לחגוג את יום הולדתו עם סיפור זה.
כתבה מטורפת פאקינג מור רכס
כיף לקרוא תודה