הבלון התנפץ לו. ניפחנו, ניפחנו וניפחנו, עד שהבלון לא עמד בלחץ.
התחושות הבוקר קשות מאד.
הנבחרת שלנו מסיימת עוד קמפיין בכישלון נחרץ, והכותרות מהדהדות את שמם של יוסי בניון ואלון חזן.
מבחינת רוב הציבור והתקשורת הישראלית ישנה עובדה מוגמרת, וזהו סופו של כל אלון.
אך האמת היא שאינני חושב שזה נכון להתעסק בבלון. או באלון.
כי אם כבר אנו עוסקים בתקופה האחרונה בקונספציות שהתרסקו להן, תרשו לי לנפץ את הבועה: אנחנו לא נכשלנו כי אנחנו פשוט לא מספיק טובים.
ברמה המקצועית אני דווקא חושב שאלון חזן ניסה דברים מודרניים ומעניינים.
ראינו לא פעם לאורך הטורניר את הנבחרת משנה תבניות התקפה תוך כדי משחק.
ראינו איך חזן מנסה להשתמש ביכולות הרחבה לרחבה של פרץ ואיך הוא מנסה למקסם את הטכניקה של אלי דסה.
בלא מעט משחקים הנבחרת גם שיחקה כדורגל דומיננטי עם המחשבה של שליטה בכדור וקביעת הקצב, אך כאן אנחנו חוזרים אל שורש הבעיה: אנחנו לא מספיק טובים.
את הבית הקל הזה אנו נסיים כנראה במקום מאד ריאלי, המקום השלישי.
לקחנו 2 נק’ משתי הראשונות, ועוד 10 נק’ מ 4 הנוספות.
תיקו מול קוסובו, הפסד לשוויץ, ניצחון על בלארוס, ניצחון על אנדורה, תיקו מול רומניה, ניצחון על בלארוס, הפסד לקוסובו, תיקו מול שוויץ והפסד לרומניה.
או במילים אחרות, בגדול… מעדנו בבוץ הקוסובי. זהו.
מעבר לכך, הצלחנו לשמר את מקומנו הראוי שהוא בין 3 ל 4.
ואני כבר שומע את הזעקות שלכם תוך כדי קריאת הטקסט – “מי זו רומניה בכלל?” או “למה דסה?” או “מה עושה דור פרץ בנבחרת?”.
ובכן, נתחיל מרומניה.
בתקופתו של ז’וזה מוריניו במנצ’סטר יונייטד, הוא הותקף קשות על ידי התקשורת.
באחת ממסיבות העיתונאים הוא נשאל על כך שאיך הוא, אחד מהמאמנים הטובים בעולם, לא מצליח לייצר קבוצה מנצחת כמו זו של פפ גווארדיולה במנצ’סטר סיטי.
מוריניו החל לדבר על שחקני העבר של מנצ’סטר סיטי שעדיין שיחקו בקבוצה ד’אז.
שחקנים כמו וינסנט קומפני, דויד סילבה, קון אגוארו…
מוריניו חתם את הפלאשבק לעבר הזה בשתי מילים – Football Heritage. זה ההבדל בין סיטי של גווארדיולה לבין יונייטד של הפורטוגלי.
מסורת של כדורגל.
עכשיו לרומניה למשל יש חתיכת מסורת כדורגל.
נבחרת שהעפילה אל 7 גביעי עולם ובאחד מהם אף הגיעה עד לשלב רבע הגמר.
נבחרת שהעפילה אל 6 אליפויות אירופה (כולל 2024), כשגם באליפות הזו הרומנים הצליחו לרשום הופעה אחת ברבע הגמר.
למסורת הזו יש משמעות גדולה, דווקא ברגעים הקריטיים ביותר.
ההתעלות הרומנית אמש היא לאו דווקא בגלל פערי האיכות, אלא בגלל שלרומנים יש היסטוריה עשירה ותרבות ספורט עתיקה ומפוארת מאד ביחס אלינו.
וזה גם הפערים הקטנים שעל הדשא.
החלוץ הפותח שלנו משחק במכבי ת”א.
החלוץ הפותח הרומני משחק בגנואה האיטלקית מהליגה הראשונה.
הבלם הבכיר שלנו משחק במכבי חיפה.
הבלם הבכיר הרומני משחק גם הוא בגנואה האיטלקית.
הקשר האחורי שלנו משחק בגאמבה אוסקה.
הקשר האחורי הרומני משחק באמפולי האיטלקית.
שוב, הדברים הקטנים שמשנים את התמונה הגדולה.
ולכן, כשאנשים תוהים על מקומו של דור פרץ בהרכב הראשון, הם שוכחים שאין לנו רזבאן מארין שמשחק באמפולי ושעד לפרוץ המלחמה הארורה, דור פרץ היה מהשחקנים המובילים בליגה שלנו.
וכאשר אנשים צועקים – “עד מתי דסה?!!?”, עליהם לזכור שהחלופות הן אבישי כהן שבסגל או כארם ג’אבר – שחקנים חביבים אך לבטח לא אלו שישנו את המשוואה לטובתנו.
האמת הלא נעימה היא שאנחנו פשוט עומדים במקום, וזה במקרה הטוב.
שחקנים בכירים בוחרים לחזור לארץ כמה שיותר מהר, זאת בכדי למקסם את השם תואר “ליגיונר”.
למה להתייבש על הספסל של ונציה ולהילחם מול שחקנים איכותיים ממך בצורה משמעותית אם אפשר לחזור לארץ, לקבל שכר של סופרסטאר ולהיות מהשחקנים המובילים?
זה לא נקודתי על דור פרץ כמובן.
לשחקן הישראלי נוח בישראל, ואיפה שנוח, בדרך כלל דברים נשארים כמו שהם.
אז הכדורגלן הישראלי לא מתפתח מספיק בישראל וגם לא מרגיש שום צורך לדחוף בכל הכוח בכדי לצאת החוצה, וכך אנו נשארים בתוך המשוואה בה אנו לא מצליחים לייצר מסורת כדורגל אירופית, אם ברמה האישית וכמובן שברמה הלאומית ולא מצליחים להתפתח כמו השחקן האירופי כי אנו נשארים במקום הנוח ביותר.
מה שנקרא, Lose Lose Situation.
אז כן, יוסי בניון בלתי נסבל. זו האמת. השם שלו בכותרות יותר ממה שצריך. המנהל המקצועי של כל נבחרת שקיבל הכי הרבה כותרות במהלך הקדנציה שלו.
וכן, בוודאות יש מאמנים טובים יותר מאלון חזן שם בחוץ, אבל אני די משוכנע בכך שאם נחליף אותו, לא נקבל נבחרת אחרת.
למה? כי אנחנו לא מספיק טובים.
איך זה ישתנה?
האוסטרים התחילו היטב את העבודה. היא נפסקה. או לפחות, המושכות החליפו ידיים והתוצאות בהתאם.
הניהול המקצועי חייב להשתנות ולכן הפוקוס לא צריך להיות על המאמן.
זה כמו להחליף פלסטר לחולה שצריך לעבור ניתוח לב פתוח.
רק איש מקצוע בכיר שעבד במדינות המתקדמות ביותר בתור איש מקצוע ולא בתור שחקן (סליחה יוסי) יוכל לקדם את הכדורגל הישראלי בצורה משמעותית, וגם זה יהיה לאורך זמן.
מה עוד אפשר לעשות?
להקטין את הליגה למשל ולהגדיל את כמות הזרים.
להכריח את השחקנים הטובים ביותר לצאת החוצה בכדי להרוויח את הכסף הגדול ביותר.
ככה הטובים ביותר ישחקו בחוץ וישתפרו, הטובים פחות ישחקו כאן לצד זרים איכותיים וישתפרו והבינוניים ישלימו סגלים בליגה הבכירה או ירדו אל הליגה השנייה וגם אותה ישפרו משמעותית.
אבל זה נטו התאוריה שלי.
מה שכן, לא הייתי מפנה אצבע מאשימה אל חזן.
הוא התוצר של מערכת מאד בינונית.
ויש לנו עוד את הפלייאוף המסובך, וכאן אצטט מפוסט של יוסי מדינה שניסה לעשות סדר במשוואה:
בגדול כרגע יש שני משחקים שבהם תלוי כל הסידור שלנו בפלייאוף: איטליה נגד אוקראינה, צ’כיה נגד מולדובה. מדובר בשני משחקים שבהם המנצחת תעלה ליורו ובמקרה של תיקו, הראשונה בכל משחק (איטליה וצ’כיה) יעלו. כל צירוף יכול לייצר סידור שונה לגמרי של המשחקים.
בואו נעבור אופציה אחרי אופציה.
אופציה 1️⃣: אוקראינה עולה, לא משנה מי עולה במשחק השני
בתרחיש הזה, הסידור נורא פשוט. ישראל תפגוש בחצי הגמר את איסלנד ובגמר יחכו לה בוסניה או פינלנד.
אופציה 2️⃣: איטליה ומולדובה עולות
גם כאן, תרחיש די סגור. במצב הזה ישראל פוגשת את אוקראינה בחצי הגמר. היריבה בגמר היא זהה לתרחיש הקודם, בוסניה או פינלנד.
איסלנד אגב נשארת מחוץ לפלייאוף בתרחיש הזה, אם אתם מחפשים אותה.
אופציה 3️⃣: איטליה וצ’כיה עולות.
האופציה הכי מסובכת אבל גם הכי אפשרית כנראה.
במצב כזה נוצר “חור” במסלול A ומי שתשלים אותו תקבע בהגרלה בין פינלנד, אוקראינה ואיסלנד. ההגרלה תקפיץ נבחרת אחת למעלה ושתי הנוספות ישארו במסלול B יחד עם ישראל.
בגלל הדירוג של ישראל, היא תפגוש את היריבה עם הדירוג הנמוך יותר. זה אומר שאם פינלנד או אוקראינה יוגרלו, היריבה תהיה איסלנד. אם איסלנד תוגרל, היריבה תהיה אוקראינה.
היריבה בגמר תהיה המנצחת בין בוסניה לנבחרת השלישית שתשאר בהגרלה (למשל, אם איסלנד מוגרלת למסלול A, אז ישראל מול אוקראינה כאמור ובוסניה תשחק מול פינלנד).
כאב ראש? כן, כרגיל.
ההגרלה תהיה ב-23 בנובמבר בשעה 13:00 ואחריה נדע לאן הולכים מכאן.
אולי נעלה, אולי לא, אבל מה שבטוח זה, שבתקופה הקשה הזו, הנבחרת גרמה לנו להתרגש קצת איתה ולכאוב איתה, ועל זה אפשר לומר תודה.
ד”א – בכל הקשור למקרה עטאא ג’אבר עליו לא הגבתי עד עכשיו אסכם בקצרה: לך מכאן יא עטאא.
תחזיר את התעודת זהות הכחולה שלך ולך מכאן.
לא רוצים לראות אותך על כר הדשא בישראל.
עשבים שוטים צריך לעקור מהשורש.
כל הכבוד על ההתייחסות. לעשב השוטה והרעיל עטאא ג’אבר..
מעניין ומדויק כרגיל ניסים, תודה. ברגע שנפסיק להתאכזב ונבין את מקומנו האמיתי אולי גם יגיעו תוצאות אחרות… עד אז נותר רק לחלום על טורניר גדול.
וואו איזו כתבה
כפרה עליך יא ניסו