הטורניר קרוב לבית, האוהדים ימלאו את היציעים, אבל מה תעשה הנבחרת על המגרש? תכירו את נבחרת אוסטריה.
- דירוג פיפ”א: 25
- מאמן: ראלף ראנגניק
- קפטן: מרסל סאביצר
- השתתפויות: 4 (2008, 2016, 2020, 2024)
- שיא: 2020 – שמינית גמר
הסיפור שלנו מתחיל…
הסיפור שלנו מתחיל לא מזמן בכלל – ביורו 2008.
אוסטריה הקטנה מארחת לראשונה בתולדותיה את הטורניר (לצד אוקראינה) – ובכך גם מעפילה אוטומטית ליורו בפעם הראשונה בתולדותיה.
למרות שהקהל הביתי דחף מהיציעים, הנבחרת התקשתה מאוד על כר הדשא ואחרי תוצאת תיקו ושני הפסדים היא נפרדה מטורניר הבכורה שלה כבר בשלב הבתים.
אחרי עוד טורניר מוקדמות כושל ב-2012, אוסטריה הראתה ניצוצות בחודשים שקדמו ליורו 2016, כשכיכבה בקמפיין המוקדמות והובילה את הבית עם מאזן של 9 ניצחונות ותיקו. לרוע המזל, ברגע האמת שוב אוסטריה אכזבה והודחה כשהיא עדיין לא מצליחה לרשום אף לו ניצחון אחד.
הניצחון המיוחל הגיע 4 (או למעשה 5) שנים לאחר מכן – ביורו 2020. הסגל הצעיר והרענן בא עם תקוות מחודשות לטורניר הקיץ וכבר במחזור הפתיחה אוסטריה גברה 3-1 על צפון מקדוניה ורשמה ניצחון ראשון בהיסטוריית הנבחרת ביורו.
אחרי שנפרץ הסכר לא לקח זמן רב עד שהגיע גם השני. למרות הפסד מאכזב להולנד, אוסטריה התאפסה על עצמה וניצחה 1-0 קטן גדול את אוקראינה, שהקנה לה בפעם הראשונה את הכרטיס היקר לשלב שמינית הגמר.
בשמינית הגמר פגשה אוסטריה את האלופה הנכנסת, איטליה. במשחק מורט עצבים אוסטריה החזיקה מעמד במשך 90 דקות ועוד 5 דקות לתוך ההארכה, אך בדקה ה-95 זה היה פדריקו קייזה שניפץ את תקוות האוסטרים. שער נוסף של פסינה הכפיל את היתרון כך שגם השער המצמק של קלאג’דזיץ’ לא הספיק, ואוסטריה נפרדה מהטורניר.
מי יכתבו את הסיפור של אוסטריה?
מרסל סאביצר הוא שחקן שרשום על אחד הקאמבקים המרשימים של השנים האחרונות.
אחרי קדנציה נהדרת בלייפציג, עזב סאביצר את השוורים כדי להתקדם ומצא את עצמו בבאיירן מינכן – אלא שבבוואריה הוא לא הצליח לשחזר את אותן האיכויות. אחרי שתי עונות כושלות במינכן עבר סאביצר בהשאלה למנצ’סטר יונייטד במטרה להחיות מחדש את הקריירה, אך למעבר היה את ההשפעה ההפוכה ונראה היה שזה הסוף עבור הקשר האוסטרי. עד שהגיעה בורוסיה דורטמונד.
קשה להסביר מה הצית מחדש אצל סאביצר את התשוקה למשחק, אבל מהרגע שכף הרגל שלו דרכה בזיגאנל אידונה פארק סאביצר חזר להיות הכוכב שהיה. תחת אדין טרזיץ’ סאביצר רושם עונת שיא, והוא בורג מרכזי בסיפור הסינדרלה שהביא את דורטמונד מבית המוות עד לגמר ליגת האלופות. אם הוא יהיה אותו שחקן גם במדי הנבחרת, יש לאוסטריה יהלום בידיים.
אולי המראה החיצוני מספר סיפור על ילד עדין וחמוד, אבל מעבר לבייבי פייס מדובר בקשר אחורי גרזן.
זייוולד אחראי מצד אחד על הנעת המשחק האוסטרית ושליטה בטמפו, ומצד שני הוא לא מפחד להיכנס לתיקולים חזקים במקרה הצורך. קשר מאוד היברידי שמזכיר במעט את קאסמירו של ריאל מדריד, ואם ייתן טורניר טוב לר.ב. לייפציג יהיה קשה מאוד לשמור עליו.
מה אפשר לצפות מאוסטריה?
אוסטריה היא נבחרת גמישה שמתאימה את עצמה לרוב לשיטת המשחק של היריבה, אך כשהיא עומדת בפני עצמה היא לרוב אוהבת להתפרס במערך 4-4-2.
איך זה יראה?
רביעיית ההגנה עומדת מאוזן מאחור מול שלישיית ההתקפה היריבה, ומלפניהם רביעיית הקישור.
שני קשרי האמצע שומרים בצורה ישירה על שני מנהלי המשחק היריבים, ושני הקשרים מהאגפים עוזרים בסגירה של צמד המגינים על שחקני האגף.
צמד החלוצים מפעילים לחץ על הבלמים מניעי הכדור, במטרה לחלץ כדור ולטוס עם הפנים קדימה אל השער.
בפן ההתקפי, אוסטריה נמנעת מלשלוח גבוה את שני המגינים שלה, ובמקומם מנצלת את שני הקשרים הקיצוניים שיתפסו מקום באגף ממש כמו קיצוניים טבעיים – אחד מגיע מהאגף לקבל כדור ואחד מצטרף מקו שני כמו שאפשר לראות בתמונה:
קונראד ליימר מקבל את הכדור לתנועה מימין, כשאופציות המסירה שלו הן כמובן שני החלוצים שמחכים ברחבה וסאביצר שמצטרף מקו שני.
הטקטיקה הזו מסוכנת מאוד, בעיקר במשחק מהיר מרחבה לרחבה.
ולסיכום…
הסיכויים של אוסטריה לעלות הם לא גבוהים, במיוחד עם בית תחרותי כמו שיש לה וכשהיא חסרה את הכוכב הגדול שלה דויד אלאבה.
עם זאת, היא נבחרת מאומנת היטב ועדיין מסוכנת לכל אחת שתפגוש בכל שלבי הטורניר.
באסה על אלאבה