מינכן, יום שישי, שעה 22:00. המונים נוהרים לאיצטדיון, ביד אחת כוס בירה, ביד השניה דגל שחור אדום צהוב והראש רק חושב על 1996, הפעם האחרונה בה שמה של גרמניה נחרט על גביע היורו.
כולם מוכנים ליריית הפתיחה של אחת מחגיגות הכדורגל הגדולות בשנים האחרונות אבל מעל הכול מרחפת השאלה, האם המארחת יכולה להשאיר את הגביע בבית, ולתת לאחת מאגדות המשחק את התואר האחרון בקריירה שחסר לו בשביל להשלים את הכדורגל?
- דירוג פיפ”א: 16.
- מאמן: יוליאן נגלסמן.
- קפטן: אילקאי גונדואן.
- השתתפויות: 14 (1972, 1976, 1980, 1984, 1988, 1992, 1996, 2000, 2004, 2008, 2012, 2016, 2020, 2024).
- הישג שיא: 1972, 1980, 1996 – אלופה.
הסיפור שלנו מתחיל…
כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת:
הסיפור של נבחרת גרמניה מתחיל באופן שכנראה יאופיין הכי טוב עם ה’מאנשפט’ – מהיר ויעיל. אחרי מלחמת העולם השנייה חולקה גרמניה ל-2 נבחרות: המערבית והמזרחית, כשהמערבית היא העדיפה מבין השתיים בין אם בסגל ובין אם בתוצאות. אחרי שלא השתתפו בשלושת טורנירי היורו הראשונים, גרמניה המערבית של פרנץ בקנבאואר העפילה לקמפיין הראשון שלה בשנת 1972 אחרי שהדיחה בטורניר המוקדמות את אנגליה הפייבוריטית. בחצי הגמר פגשה גרמניה המערבית את בלגיה המארחת, אך לא היססה מולה וניצחה 2-1 במשחק קשוח ופיזי. משחק הגמר לעומת זאת, היה נראה כמו משחק ילדים. גרמניה המערבית רמסה 3-0 את ברית המועצות וזכתה ביורו לראשונה בתולדותיה, בהופעת הבכורה שלה בטורניר.
אחרי כישלון במשחק הגמר מול צ’כוסלובקיה ב-1976, היא ‘שבה לסורה’ לקראת יורו 1980. גרמניה נקמה את נקמתה בצ’כוסלובקיה כשניצחה אותה במפגש הישיר על המקום הראשון בבית – שהוביל באותו טורניר ישירות לגמר, ואחרי גמר מותח בסטאדיו אולימפיקו ברומא זאת הייתה גרמניה המערבית עם ידה על העליונה אחרי שער ניצחון דרמטי של הורסט הרובש בדקה ה-88 שקבע 2-1.
אחרי אותה הזכייה באיטליה ב-1980, גרמניה חוותה דבר שלא חוותה עד אותו הרגע – שפל. המכונה המשומנת התחילה לחרוק בשלבי הפתיחה של מונדיאל 1982. היא הפסידה לאלג’יריה במשחק הפתיחה, ועלתה בעור שיניה אחרי ניצחון דחוק על אוסטריה, במשחק בו עד היום טוענים האלג’ירים לחוסר ספורטיביות בטענה שתוצאת המשחק ‘סודרה’ כך ששתי הנבחרות יעלו לשלב הבא. בשלב השני פגשה גרמניה את ספרד ואנגליה – אך גם מולן לא הרשימה. היא סיימה ב-0-0 עם אנגליה וניצחה בקושי את ספרד, אך גם הפעם זה הספיק לה כדי להעפיל, הפעם לחצי הגמר.
חצי הגמר סיפק את אחד המשחקים האייקונים של שנות ה-80. אחרי 120 דקות גרמניה וצרפת סיימו ב-3-3 היסטורי, והלכו לדו קרב מהקודה הלבנה שם האופי הגרמני הכריע, וגרמניה עלתה לגמר אחרי ניצחון 5-4. בגמר לעומת זאת, האופי כבר לא פיצה על היכולת. גרמניה הפסידה 3-1 לאיטליה וסיימה במקום שני.
הפגיעה המנטלית המשיכה גם לטורנירים הבאים. מאחת הנבחרות הפייבוריטיות לתואר ביורו 1984, להדחה מבישה בשלב הבתים. מטורניר מכובד במקסיקו ב-1986, להפסד שני רצוף ברגע ההכרעה, בגמר. הפעם לארגנטינה של דייגו מאראדונה. מאירוח הטורניר לראשונה בתולדותיה, להפסד ביתי מאכזב להולנד.
הכול הלך נגד המאנשפט, עד מונדיאל 1990.
המכונה הגרמנית:
אחרי 10 שנים כושלות בזירה הבינלאומית, גרמניה קמה על הרגליים במונדיאל 1990. המכונה ניצחה 4 מתוך 5 משחקים ב-90 דקות, כשהיחידה שמושכת אותה לדו קרב פנדלים היא אנגליה, ואחרי עוד ניצחון מרשים בקלאץ’ עלתה גרמניה לגמר המונדיאל השלישי שלה בשלושה טורנירים – הישג תקדימי. הפעם, בניגוד לשניים הקודמים לו, גרמניה הייתה זו שהניפה את התואר בסיום הערב, אחרי ניצחון 1-0 קטן גדול על ארגנטינה.
למרות שנפלה ב-1992 להפתעת הטורניר – ואחת מההפתעות הגדולות בהיסטוריה – דנמרק, גרמניה חזרה למקום הראשון ביורו 1996 – הפעם בתור גרמניה המאוחדת. גרמניה ניצחה את צ’כיה ורוסיה ועשתה תיקו עם איטליה, ועלתה לשלב הנוק-אאוט מהמקום הראשון בבית. ברבע הגמר ניצחה את קרואטיה ובחצי הגמר ניצחה (שוב) את אנגליה בבעיטות הכרעה. רק משחק אחד הפריד בין גרמניה ובין תואר שלישי בטורניר היורו. אחרי מפגש סוער בו גם נחנך לראשונה חוק ‘גול הזהב’, גרמניה ניצחה 2-1 את צ’כיה והפכה לנבחרת הראשונה בהיסטוריה שמשלימה שלישיית תארים ביורו.
למרות שלא בכל הטורנירים הבאים גרמניה הצליחה לשים את ידה על התואר, הכדורגל האדיר נותר על כינו. במונדיאל 2002 גרמניה הפסידה הפסד כואב בגמר לברזיל, אחרי משחק בלהות של שחקן הטורניר אוליבר קאן. במונדיאל 2006 גרמניה המארחת הציגה טורניר מכובד למרות הציפיות הנמוכות וסיימה במקום השלישי אחרי שניצחה את פורטוגל. ביורו 2008 נפלה גרמניה רק לאדומה הרוקדת בשלב הגמר, וב-2010 שוב סיימה במקום השלישי.
הרצף החמוץ מתוק נשבר במונדיאל 2014. גרמניה דרסה את פורטוגל במשחק הפתיחה שלה 4-0, ולמרות תיקו עם גאנה היא העפילה בקלילות לשמינית אחרי ניצחון על ארה”ב. בשמינית וברבע גברה גרמניה על אלג’יריה וצרפת, ובחצי הגמר סיפקה לנו את הרגע שעד היום הזה ממש יאופיין עם השם ‘המכונה הגרמנית’. מול מינייראו מלא בברזילאים, בשלב חצי גמר המונדיאל, גרמניה ניצחה 7-1 היסטורי את המארחת ברזיל והנחילה לה את הניצחון הגדול בתולדותיה. באותו משחק נקבע שיא שכנראה יחזיק לעוד שנים רבות – טוני קרוס, הקשר המרכזי שפרץ באותו הטורניר, קבע את צמד השערים המהירים ביותר בתולדות גביע העולם, כש-69 שניות בלבד הבדילו בין הראשון לשני.
עם רוח הניצחון תחת כנפייהם, בדקה ה-113 של הגמר מול ארגנטינה זה היה המחליף, מריו גצה, ששבר את הסכר ובתום 120 דקות העניק לגרמניה את גביע העולם הרביעי שלה.
השפל הגדול:
מאז אותה זכייה ב-2014, גרמניה לא הייתה אותו דבר. למרות שכן הגיעה לחצי הגמר ביורו 2016, מסעה נגמר אחרי הפסד 2-0 למארחת צרפת. במונדיאל 2018 גרמניה סיפקה את אחת ההופעות המבישות בתולדותיה. כבר במשחק הפתיחה נקלעה גרמניה לבעיה קשה, כשהפסידה 1-0 למקסיקו. בשניות הסיום של המשחק השני מול שבדיה. טוני קרוס הציל את הגרמנים מהדחה עם שער ניצחון, אך במשחק השלישי התברר כי לא הייתה לשער ההוא חשיבות כלל, מכיוון שהנבחרת שהייתה צריכה ניצחון ותו לא, הפסידה 2-0 לדרום קוריאה והודחה בבושת פנים.
יורו 2020 לא היה שונה. גרמניה הוגרלה לבית המוות עם צרפת, פורטוגל והונגריה ניצחה רק משחק אחד בשלב הבתים ועלתה מהמקום השני על הפרש שערים. בעקבות זה, היא פגשה בשמינית הגמר את אחת הפייבוריטיות, אנגליה, לה הפסידה 2-0 והודחה. במונדיאל 2022 ראינו שידור חוזר של המונדיאל הקודם לו – שוב הפסד מפתיע במשחק הפתיחה, שוב רק ניצחון אחד בשלב הבתים ושוב פעם הדחה מביכה כבר בשלב הראשון.
מי יכתבו את הסיפור של גרמניה?
הריקוד האחרון של המאסטרו. מהרגע בו חזר הברומטר לנבחרת, היה נראה שהוא היה החתיכה החסרה בפאזל של יוליאן נגלסמן. קרוס שולט במרכז השדה הגרמני, ואחראי על הטמפו של המשחק בכל שלב. נגלסמן נעזר בקרוס בתור מעין ‘תמנון’ – קרוס תמיד חופשי כשגרמניה עם הכדור, במטרה תמיד למצוא את השחקן שעושה את התנועה בכדור חד כמו שרק קרוס יכול.
ובפן האישי: בקיץ הקרוב זו הפעם האחרונה שנראה את טוני קרוס על המגרש. לעולם. זה הצ’אנס האחרון לספוג כל רגע, כל מסירה, כל חץ – כי עוד חודש בדיוק, נוכל רק להיזכר בתמונות ובסרטונים. היורו הזה יהיה מתנת פרידה בשביל הברומטר, וכל גרמניה תתאחד כדי לתת לו את הפרידה הראויה, במידה וכל החתיכות יתחברו במקומות הנכונים, עם יורו, ועם כדור הזהב.
פלוריאן וירץ הוא הכוכב העולה של הכדורגל הגרמני. הכישרון הגרמני אמנם פרץ לתודעה העולמית ב-2021, אך הפציעה הקשה דחתה את ההתפוצצות בכמה שנים. וירץ הוא הבורג המרכזי ביצירה של צ’אבי אלונסו, ואין גרמני אחד שלא מייחל שאותו הוירץ יופיע גם עם המדים הלאומיים. וירץ הוא מהיר, פיזי, זריז ועם בעיטה לא מהעולם הזה. התנועות שלו לעומק הן מהרמה הגבוהה ביותר ולצד קו קישור עם טוני קרוס, הן יהיו קריטיות למאנשפט.
מה אפשר לצפות מגרמניה?
אחרי חודשים של ניסויים, נגלסמן התקבע על איך ה-11 הפותחים שלו ליורו יראו על המגרש.
11 שחקנים – 11 גיבורי על.
4-2-3-1, אך 4-2-3-1 שקרני.
איך זה יראה?
בהגנה, קו ה-4 בהגנה נותר על כינו. שני הקשרים ה’אחוריים’, טוני קרוס ורוברט אנדריך, שומרים כל אחד על השחקן שלו בקישור. עד עכשיו הכול סטנדרטי.
“הג’וקר”
ההפתעה מתחילה עם הג’וקר של נגלסמן – גונדואן. ב-4-2-3-1 רגיל, גונדואן עומד לפני קרוס ואנדריך, אך בקו הקישור. אצל נגלסמן, גונדואן הופך לשחקן חוד לכל דבר, כשהוא ‘עוזב’ את העמדה שלו, ויוצר קו 4 מקדימה עם וירץ, מוסיאלה והאברץ. העמידה הזו יעילה מאוד בלחץ גבוה, שכן על כל אחד ואחד משחקני ההגנה של היריבה יש שחקן גרמני ששומר צמוד.
“התמנון”
טוני קרוס אחראי באופן ישיר על הנעת המשחק הגרמנית. כמו בריאל מדריד, קרוס יורד אל הבלמים ויוצר קו 3, כשהוא בשמאל. רוברט אנדריך שומר על מרחק קרוב כדי להיות אופציית מסירה מהירה במקרה של לחץ נקודתי, אך מעבר לו ולבלמים כל שאר הנבחרת עומדת על קו ההגנה של היריבה, כשהמסירות של טוני קרוס בוחרות מאיפה מתחילים. חצים ארוכים לכל כיוון, כמו רגליים של תמנון.
“הרוד ראנר”
האופצייה האידיאלית להגיע לכדורים הארוכים של התמנון – הרוד ראנר, פלוריאן וירץ. עם קו ההתקפה שנפרש בין 5-6 שחקנים, העבודה למצוא את החורים בין הקווים תהיה על מוסיאלה ובעיקר על פלוריאן וירץ. כמו שרואים כאן, גרמניה ווירץ שמים לב לחור שנפתח בין המגן לבלם, ובאותה שניה וירץ פותח מבערים ונע לכיוון השטח המת, בתקווה לקבל כדור מדויק. זהו לא אירוע חד פעמי, גרמניה חוזרת על התרגיל הזה פעם אחר פעם כדי לשים את הרוד ראנר שלה במצב מסוכן.
עוד על הטקטיקה של יוליאן נגלסמן לקראת היורו הקרוב תוכלו למצוא כאן.
סגל סופי:
ולסיכום…
11 גיבורים. על הג’וקר, התמנון והרוד ראנר כבר דיברנו, אבל תוסיפו להם את אנטוניו ‘החומה’ רודיגר, את הולטרמגייר מוסיאלה, את יושוע ‘אייסמן’ קימיך ועוד, ותקבלו קבוצה אימתנית. קבוצה מאוחדת. קבוצה שעם הרוח הביתית, רוצה לעוף עד הגביע, ולהניף אותו על אדמת גרמניה.
הפרק שאהבתי הכי הרבה עד עכשיו
כל הכבוד . כתיבה מעניינת ואיכותית
מעולה!!
יצירת מופת