חדר 24 | פרק 9 – צ’כיה: האריה האדום

בלי הרבה כוכבים נבחרת צ'כיה מגיעה להראות שגם בלי שחקנים בעלי שם ענק אפשר להפתיע את כל אירופה.

מאז הקמתה, נבחרת צ’כיה הגיעה לכל טורניר יורו שהתקיים, וגם הפעם היא תהיה שם. מאז שהצטרפה הנבחרת הוכיחה שהיא יריבה מסוכנת ובעלת אופציות וסגנונות נהדרים, והיא מתכוון לעשות זאת גם הפעם.

  • דירוג פיפ”א: 36
  • מאמן: איוואן האשק
  • קפטן: תומאס סוצ’ק
  • השתתפויות: 8 (1996, 2000, 2004, 2008, 2012, 2016, 2020, 2024)יויורויורו
  • הישג שיא: 1996 – מקום שני

הסיפור שלנו מתחיל…

הסיפור של נבחרת צ’כיה החל רק בשנות ה-90, לפני כן, הנבחרת הייתה חלק ממדינה גדולה שנקראת צ’כוסלובקיה. המדינה זכתה ביורו בשנת 1976, אך כתוצאה מפירוק של המדינה, גם הנבחרת הגדולה התפרקה לשתי נבחרות, אחת סלובקיה והשנייה צ’כיה.

המשחק הראשון של הנבחרת הצ’כית היה מול טורקיה בשנת 1994, הקמפיין הראשון שלהם היה במוקדמות היורו 1996.

התחלה מבטיחה

מוקדמות היורו 1996 הפגישו את החבורה הצעירה עם הולנד, נורבגיה, בלארוס, לוקסמבורג וליטא. הנבחרת הדהימה את אירופה וסיימה במקום הראשון, מעל הולנד עם 21 נקודות, כולל ניצחון מדהים על אותה הולנד 3-1, נבחרת שביורו הקודם הגיעה לשלב החצי גמר, ואחת מגדולות היבשת. מי שלקח חלק מהנבחרת המדהימה הזאת הוא זוכה כדור הזהב, פאבל נדבד. הטורניר הזה השאיר טעם לעוד מהנבחרת המוכשרת הזאת.

שלב הבתים הפגיש את צ’כיה עם פיינליסטית היורו הקודם גרמניה, איטליה ורוסיה.

כגודל הציפייה כגודל האכזבה, ככה אפשר לתאר את המשחק הראשון של צ’כיה מול גרמניה, כאשר הראשונה נכנעה לפיינליסטית של יורו 1992, 2-0. ללא שער ומאבק אמיתי, הייתה מחשבה כי אולי הציפייה שהכינו עבור צ’כיה היא גדולה מדי.

למרות המשחק הפחות טוב במחזור הראשון, צ’כיה עשתה משהו מדהים. זה התחיל במשחק מול איטליה כאשר הנבחרת הצ’כית השיגה ניצחון ראשון בתולדותיה ביורו, 2-1 עם שערים של נדבד וביאל. ולאחר מכן הגיעה המשחק מול רוסיה, תוצאת תיקו הספיקה עבור הנבחרת הצעירה לעלות לשלב רבע הגמר.

בהתחלה הכל הלך חלק עבור הצ’כים עם 2-0 מהיר כבר בדקה ה-20, אולם שמה הגיע הנפילה של הנבחרת. בבליץ מהיר של שש דקות הצליחה רוסיה להשוות את התוצאה ואף להפוך אותה בדקה ה-85, אומנם לרוסיה לא היה סיכוי לעלות לשלב הבא, אבל הם עשו עבור איטליה את העבודה וברגע הזה איטליה הייתה בשלב הבא. ואז הגיע הרגע המדהים הראשון של צ’כיה ביורו הזה, כאשר שמיצר השווה את התוצאה ל3-3 והעלה את צ’כיה בטורניר הראשון שלה לרבע גמר היורו.

שלב רבע הגמר הפגיש את הנבחרת מול פורטוגל, לאחר מחצית מאופסת, הנבחרת הצ’כית רשמה הישג נוסף עם שער בדקה ה-53 שהעלה אותה לחצי גמר הגביע. על אף שהיא הוקמה רק שנתיים לפני היורו הנוכחי, הנבחרת המשיכה להראות רוח מדהימה וחוסר פחד גם מול היריבות החזקות של אירופה.

בחצי הגמר הם פגשו את צרפת המוכשרת, לאחר 120 דקות של מלחמה, שתי הנבחרות הלכו לדו קרב הפנדלים.

שתי הנבחרות הצליחו לכבוש את כל חמשת הבעיטות הראשונות, ואז ניגש לבעוט את הבעיטה השישית של צרפת ריינאלד פדרוס.
הצרפתי החמיץ את הפנדל ואיפשר לצ’כים להיות מרחק של פנדל מגמר היסטורי. מי שלקח את הפנדל המכריע היה מירוסלאב קאדלץ, הבלם בקור רוח של אירופאי בעט את הכדור לרשת והחל את החגיגות עבור המדינה הצעירה שחגגה בינואר יום הולדת שלוש בלבד.

בגמר צ’כיה פגשה שוב בגרמניה, אותה פיינליסטית שהפסידה את התואר ביורו הקודם להפתעת הטורניר. הגרמנים לא רצו ששוב הפתעת הטורניר תזכה על חשבון הגב שלבם, וקיוו לנצח את המשחק. אך בדקה ה-53 היא קיבלה מהלומה, צ’כיה קיבלה פנדל בדקה ה-53, אותו ברגר תרגם ל 1-0 מדהים, האם שוב פעם סנסציית הטורניר תיקח על חשבון גרמניה? הפעם זה לא היה הסיפור.

גרמניה הצליחה להשוות בדקה ה-73, ובגולדן גול בהארכה כבשה בדקה ה-95 ושלחה את הגביע לברלין.

מחד גיסא הנבחרת הצ’כית הייתה מאוכזבת שלא זכתה בתואר, מאידך גיסא אנשי המדינה היו גאים בחבורת האריות שלה שנלחמו עד השנייה האחרונה.

אז מי יכתבו את הסיפור של צ’כיה

העוגן, הקפטן, המנהיג – אם תרצו שתי מילים נרדפות לאותם מילים פשוט תגידו תומאס סוצ’ק.

הלב של הקישור של ווסטהאם הוא הקשר, הוא זה שמניע והוא הגלגל שבלעדיו הקבוצה פשוט תחרוק. הוא שיחק העונה בליגה לא פחות מ37 משחקים, ללא אף פציעה, באחת הליגות עם לוח הזמנים הצפוף בעולם. זה לא רק הפן הדיפנסיבי שעובד אצלו, אלא גם ניהול המשחק ואפילו השערים שהוא כובש. כפי שאפשר לראות בתמונה, בעמדת הקשר אחורי/50 50 הוא כבש שבעה שערי ליגה.

חשוב לציין, הקשר משחק לצד וורד פראוס, פאקטה וקודוס, שלושה קשרים בעלי אוריינטציה התקפי, שרוב הזמן שיחקו כ-10. נוסיף על זה את האיבוד של דקלן רייס, ונקבל ווסטהאם שפשוט תלויה בקשר, והוא מתפקד כמו שלושה קשרים.

גם בנבחרת, סוצ’ק הוא הלב הפועם של הקישור, הקפטן של הנבחרת, והשחקן הכי טוב וחשוב בקבוצה. בכושר טוב, ליריבה יהיה קשה מאוד להגיע להגנה הצ’כית כאשר סוצ’ק שם, אבל גם בכושר לא טוב, מספיק שהוא נוכח שם, כדי להשרות רוגע ושקט לשחקני הנבחרת, קפטן שקט תרתי משמע.

ההנחה שלי היא שלא כולם מכירים את פאבל שולץ אבל הוא הכישרון הבא של צ’כיה.

אומנם הוא לא כל כך צעיר (בן 23) אבל זאת השנה הראשונה שהקשר קיבל את המושכות בפלזן, והוא לא נותר חייב. עם מספרים מפלצתיים של 18 שערים ושישה בישולים, כנראה הקשר לא יישאר עוד הרבה זמן בקבוצה הצ’כית, אומנם היא סיימה במקום השלישי בלבד אבל שולץ הוא אחד הכוכבים הכי גדולים של הקבוצה, והוא זה שהותיר אותה בשלישיה הראשונה.

בנבחרת הוא קיבל לא מזמן את הופעת הבכורה ממשחקי ידידות בחודש מרץ, קשה לדעת האם שולץ יהיה שחקן הרכב. יתרה מכך, לא ניתן לדעת האם הוא יהיה מזומן לסגל, אבל אם הוא יזומן, לדעתי הוא הולך להפתיע את כולם. הסקאוטים כבר הכניסו את השם שלו לפנקס, ויורו טוב ייתן לו את המעבר הגדול הראשון שלו מעבר לצ’כיה הקטנה.

מה אפשר לצפות מצ’כיה?

ללא הרבה שמות מוכרים, נבחרת צ’כיה שיחקה ברוב הטורניר הקודם במערך של שלושה בלמים, בין אם זה 3-4-1-2 או במערך של 3-4-3. סביר להניח שבמשחקים מול פורטוגל וטורקיה, הנבחרת תשחק במערך של 3-4-1-2 כדי לעבות את מרכז המגרש, ונגד גיאורגיה היא תשחק ב3-4-3 או 4-3-2-1 וזאת כדי להוסיף שחקן התקפה מול הגאורגים שיבואו כדי להסתגר.

מבחינת ההרכב, השמות בנבחרת הצ’כית משתנים, ועדיין הנבחרת לא רצה על 11 קבועים ככה שהתחרות על ההרכב היא פתוחה, ומשחקי הידידות יהיו גורמים מאוד משמעותיים בהחלטה.

איך זה יראה

מבחינה הגנתית, צ’כיה מסתדרת במערך של 5-3-2 ומחכה נמוך ליריבה, מעבר לשני החלוצים היא לא תתקוף את היריבות שהן ברמתה או מעליה.

כפי שניתן לראות, בהתקפת פולין (יריבתה של צ’כיה) היחידים שעומדים מעבר קו מחצית המגרש הם שני החלוצים והקשר ההתקפי במערך שמגיע כדי ליצור שלישית קישור באמצע. מול גיאורגיה סביר להניח שנראה משהו אחר, אבל נגד שאר הנבחרות זאת תהיה השיטה של צ’כיה.

בפן ההתקפי, קשה לשים את העין כלפי הצורה שבה צ’כיה עומדת בבילד אפ, מכיוון שבמשחקים מהסוג הזה אין לנבחרת בילד אפ. הם נותנים ארוכים לכיוון הגוף של החלוצים שלהם, ומנסים לצאת בעזרתן להתקפות. אך אין משהו שהוא משורטט על הדשא.

מתודה שכן חוזרת על עצמה היא שילוב של הווינג באקים בהתקפה, בתמונה למטה ניתן לראות את שני המגנים נמצאים בשליש האחרון של הקבוצה ומחכים לכדור, המטרה היא לייצור קרוסים לעבר החלוצים המסיבים של הנבחרת.

לצ’כיה יש לא מעט חלוצים גבוהים וחזקים פיזית, וקרוסים לעברם זה הנשק העיקרי של צ’כיה בהתקפה.

סיכום

הנבחרת הצ’כית היא לא הנבחרת בעלת השמות הגדולים, רוב השחקנים שלה משחקים בקבוצות בצ’כיה ויש למדינה מעט מאוד לגיונרים כמו סוצ’ק שמצליחים בקבוצותיהם. אפילו התקווה הכי גדולה של הכדורגל הצ’כי פטריק שיק מדשדש על אך האליפות ההיסטורית של לברקוזן.

למרות מה שנרשם לעיל, צ’כיה היא עדיין נבחרת חזקה, בעלת ניסיון ואחרי שיורו שעבר הם הגיעו עד לשלב הרבע גמר אי אפשר לזלזל בהם. המלצה שלי היא במידה ויזומן שימו עין על הפוטנציאל – פאבל שולץ, אם יש שחקן שיכול להכריע את הכף עבור הנבחרת הצ’כית בקרב מול טורקיה זה הוא.

2 תגובות
  1. פאבל נדבד 🐐 כותב

    לצערי אין לה הרבה מה למכור אבל חשוב שהישראלים ידעו שזו אחת המדינות הכי תומכות בישראל לא הכי תומכת ולכן אנחנו תמיד צריכים להיות בעדה ולשמוח בהצלחתה

  2. בר כותב

    אחלה חדר 24 אבל בבקשה ממכם תפרסמו כבר על הנבחרות הגדולות, מסתמן פה הפורפליי הארוך בהיסטוריה למעט סאגת אמבפה.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן