חזרה ליסודות | מכבי נתניה 2 – 3 מכבי חיפה
מכבי נתניה (זלאטנוביץ' 11, צ'ירינו 37) - מכבי חיפה (שרי 25, פיירו 41,62)
כמו כל דבר בחיים, משחק הכדורגל עובד על עיקרון הלמידה והרצון להשתפר.
העיקרון הזה מכריח אותנו בעצם להיות ערים לעצמנו ולסיטואציות שמולנו, בכדי לדעת לשנות דברים וללמוד דברים חדשים שיביאו לתוצאות טובות יותר.
והעיקרון הזה הוא קריטי מאד בעיקר כשאנו נמצאים במקום חדש ועלינו לייצר תוצאות טובות החל מהרגע הראשון.
אם לא תלמד מהר ותייצר מערכת שעובדת היטב, פשוט לא תהיה פה.
במונחים מקומיים, מסאי דגו קיבל את אחד התפקידים הבכירים במיקרוסופט, APPLE או טסלה ובוודאות את התפקיד עם האחריות הגדולה ביותר, ובתוך האטמוספירה הזו, כמעין ג’וניור שקיבל תפקיד של מנהל בכיר, דגו חייב להראות שהכסא הגדול שהוא קיבל הולם אותו.
ארגונים גדולים רוצים לראות בעיקר את אפקט הלמידה והיישום המהיר והיעיל של אותן תובנות.
נדמה לי שזה מה שמסאי דגו הרוויח אמש בגדול.
תחילה אומר שמתחילת העונה ישנה התחושה שלא מעט אנשים היו רוצים לראות את דגו נכשל, או לפחות ניבאו מראש שדגו ייכשל, אך רצו לראות את נבואתם מתגשמת.
ודגו עצמו הוכיח אמש שאין לו בעיה עם לנסות דברים חדשים ושיש לו שליטה במערכת.
זה לא קל לספסל כוכב על שמרוויח סכומי עתק כמו דיא סבע, אבל נכון לרגע, הניסוי של דגו עם שלושה שחקנים שמשחקים כמעין מספר 10 – נכשל.
אולי בהמשך הדרך כשמכבי חיפה תצבור ביטחון ובעיקר תתייצב הגנתית, המערך הזה יחזור שוב, אך כעת דגו התמקד בשחקן הכי טוב שלו – צ’רון שרי.
אם הכל עובר דרך שרי, מכבי חיפה מייצרת דברים טובים.
כשהמושכות אצלו, ישנה תחושה גדולה יותר של סדר טבעי.
במצב הנוחכי, רפאלוב יצטרך להסתדר עם העובדה שהוא בעצם המחליף של שרי, ובכל הקשור לסבע, צריך להתחיל להרגיל אותו שבתוך הסגל הקיים, יהיה עליו למקסם יכולותיו באחת הכנפיים.
וזו בעיה מבחינתו – כי אם זה תלוי בי למשל, ענאן חלאילי צריך להתקבע כשחקן הכנף הימין הבכיר של הקבוצה.
הוא עדיין לומד ומשתפר והוא רחוק מאד מלהיות התוצר השלם שמכבי חיפה צריכה, אך בתוך הסגל הקיים, אין שחקן שעושה את הדברים על הכנף יותר טוב ממנו.
חלאילי נהדר בהתקפות מעבר – ראו ערך הבישול אמש לפיירו, ויש לו יצירתיות שאין להרבה שחקנים בליגה – ראו ערך הרבונות.
כשחזיזה יחזור – המקום שלו יצטרך להיות בכנף שמאל.
המשולש ההתקפי האידיאלי מבחינת מכבי חיפה צריך להיות חלאילי, שרי וחזיזה – זאת למרות האיכויות האדירות של סבע ולמרות המשחק הטוב אמש של שוראנוב.
חזרה ליסודות
כאמור, ללא 3 קשרים התקפיים ועם קשר התקפי אחד (שרי) ושני שחקני כנף, מכבי חיפה הצליחה להפעיל בצורה נפלאה אמש את פיירו.
שני השערים שלו הם דוגמא מובהקת לעוצמתו.
אפשר היה לראות איך בשער הראשון של הענק הירוק, מתן לוי – בלמה של מכבי נתניה, פשוט נתלה על פיירו, אך ללא הצלחה.
לא משנה מה לוי ניסה, פיירו פשוט התנער ממנו תוך כדי תנועה.
בשערו השני, פיירו היה זה שהתחיל את המהלך כשהוריד כדור מהאוויר.
אחרי שפיירו “נפנף” אל לוי, מכבי נתניה שלחה על פיירו את ג’ואל אבו חאנה, אך האפקט לא השתנה.
פיירו הדביק את אבו חאנה מאחוריו, השתלט על הריבאונד כמו סנטר בכיר ב NBA והמשיך את התנועה כשאבו חאנה נתלה עליו, אך בדיוק כמו נגד לוי, פיירו יצא מנצח מהמאבק.
מי שבלט היטב בנוסף היה שו.
זה לא היה משחק יוצא מהדופן של הקשר האחורי, אך הוא השלים את עלי מוחמד ונדמה שמהרגע שהוחלף בג’אבר בדקה ה 76, מכבי חיפה איבדה אחיזה על המשחק.
מכבי חיפה היא לפני הכל צ’ארון שרי, ומסאי דגו צריך לעשות כל פעולה בכדי להבליט את איכויותיו של הקשר ההיסטורי הזה.
גם אם זה אומר שעליו להדגיש את המבנה ההיררכי בו שרי לפני כולם.
