1. “המזל מעדיף את האמיצים”.
קלישאה שהתבררה אמש כלא נכונה.
נשים בצד את התוצאה המאכזבת וגם את העובדה שמכבי חיפה ממשיכה אל שלב הבתים של הליגה האירופית, הישג נהדר כשלעצמו.
מכבי חיפה שוב הוכיחה אמש שהמצב התודעתי שלה שייך לכדורגל האירופי.
מסאי דגו יכול היה לבחור בגישה יותר פרגמטית, בקצב נמוך יותר ובכדורגל שמטרתו העיקרית זה ניטרול היריבה.
אך זה לא מה שהיה. נדמה אפילו שמכבי חיפה של בכר/דגו פשוט לא מסוגלת לפעול כך. אין בה את הציניות הנדרשת, ולכן, פועלים שם תמיד עם תחושות אומץ ותשוקת הניצחון.
מכבי חיפה שיחקה כדורגל התקפי ומהיר מהרגע הראשון וכמעט באה על שכרה.
כמה סנטימטרים ימינה, ודין דוד היה קונה את עולמו.
זה לא קרה.
המזל לא העדיף אמש את הקבוצה האמיצה.
2. “הסטטיסטיקה מתיישרת”.
הנה לכם עוד קלישאה שהתבררה אמש כלא נכונה.
– מכבי חיפה הייתה הקבוצה עם הכדור – 59% שליטה
– מכבי חיפה הייתה הקבוצה היוזמת התקפית – 20 בעיטות מול 7 למארחת
– מכבי חיפה הגיעה רשמה יותר בעיטות מתוך הרחבה – 12 מול 4
– מכבי חיפה רשמה אמש 1.23 שערים צפויים מול 0.54 בלבד של המארחת
– מכבי חיפה רשמה יותר קרנות – 4 מול 1
– מכבי חיפה פגעה פעמיים במסגרת השער
הסטטיסטיקה לא התיישרה למענה.
מה שכן, אם יש אספקט אחד בו מכבי חיפה כשלה לגמרי מול יאנג בויז ברן, זה בכל מה שקשור למאבקים פיזיים.
החבורה של רפאל ויקי ביצעו 14 עבירות אמש. מכבי חיפה עשתה זאת רק 6 פעמים.
החבורה של רפאל ויקי ביצעו 21 תיקולים אמש. מכבי חיפה עשתה זאת רק 10 פעמים.
וכן, הכדור היה אצל הירוקים בחלק נרחב מהזמן ולכן זה הגיוני שהיריבה תיכנס ליותר מאבקים, אך נדמה היה שהגישה החיובית של מכבי חיפה, ה DNA החדש, מונע ממנה לעשות מהלכים של “בחורים רעים”.
מעשים כשרים אך מלוכלכים.
לכו תראו רגע שוב את השער הראשון שמכבי חיפה ספגה.
זה התחיל בכלל עם כדור עומק של שרי לדוד שהגיע לידיו של ראקיופי בין הקורות.
מאותו הרגע, יאנג בויז עברה את כל המגרש באמצעות 8 מסירות, כשאף אחת מהן לא אותגרה אפילו על ידי שחקן ירוק.
גישה הגנתית מעט נונשלנטית, אפס ניסיונות חטיפה, אפס תיקולים. על עבירה כאמור, אין על מה לדבר.
יאנג בויז תיקתקה את הכדור מהר, משכה את גולדברג החוצה ועשתה את מה שהיא יודעת היטב – העמיסה את הרחבה בשחקנים והכניסה כדור טוב לאמצע.
קל מדי. רך מדי.
3. אישית, לא אהבתי את העובדה שדוד פתח על חשבון סבע, אך כאמור, אם דוד היה כובש מאותו מצב, לכו תדעו איך המשחק היה מתנהל.
חשבתי שמכבי חיפה הייתה צריכה לבוא בגישה אחרת.
לנסות לשמור על קצב משחק איטי, לתסכל את השוויצרים, למשוך זמן עד לדקה ה 60, ואז כשהשוויצרים לחוצים ומחפשים את השער המיוחל, להכניס את דוד על חשבון סבע ולשחק על מעברים.
דגו חשב אחרת כי כאמור, מכבי חיפה חושבת אחרת, וזה רק נתון להערכה.
המועדון הזה משנה את ה DNA שלו מול עינינו, ונדמה שרק מי שמחזיק באותה שרשרת DNA ערכית, יוכל באמת להיות חלק מהמערכת הירוקה.
רק על השינוי התודעתי הזה, צריך להוריד את הכובע בפני כל מי שעובד במכבי חיפה.
4. אבל…
בואו נגיד את האמת.
השמיכה קצרה. קצרה מדי. במיוחד למועדון שחושב אירופה.
ייתכן מאד ששוער בכיר היה מגיב קצת טוב יותר בשער הראשון ובוודאי בשער השני.
דולב חזיזה אנרגטי בקטע אחר, אבל לא ייתכן שהוא הפתרון של המערכת לעמדת המגן השמאלי.
מחמוד ג’אבר עובד טוב עד כה עם מוחמד עלי, אבל בסופו של יום, למכבי חיפה יש רק מבוגר אחד אחראי במרכז המגרש.
לישראל זה יהיה בסדר אבל באירופה זה לא מספיק.
וענאן חלאילי הוא כישרון אדיר, אבל לא ייתכן שהוא יהיה הראשון שייזרק אל המים העמוקים.
מכבי חיפה חסרה עומק וחסרה לפחות שני שחקני מפתח חשובים.
דילן, נטע, אבו-פאני, אצילי וכהן.
שחקנים חשובים מאד שעזבו, עוגנים ירוקים, שלא בדיוק הוחלפו בעוגנים חדשים.
5. הקבוצה הטובה יותר ניצחה.
לא בהכרח ממה שראינו על הדשא, אבל על הנייר, וגם בכל חישוב כלכלי, השוויצרים עדיפים.
לא עליונים, אבל ללא ספק עדיפים.
שאיש לא יטעה בכך.
אך התחושה של “לכו תדעו מה הקבוצה הזו הייתה יכולה לעשות עם החיזוקים הנכונים ובזמן” מרחפת מעל צמד המפגשים.
אין ספק בכך.
אולי אם סימיץ’ היה מגיע קצת יותר מוקדם, גולדברג יכול היה להיות המגן השמאלי אמש.
אולי אם היה שוער בכיר בין הקורות, מכבי חיפה לא הייתה סופגת ולכו תדעו, אולי גם סק היה נראה קצת אחרת.
יש משמעות גדולה לביטחון.
בסופו של דבר, מסאי דגו עשה את הבחירות הנכונות לדעתי מהסגל הקיים.
גם אם מכבי חיפה פתחה במערך של שלושה בלמים אך בעצם עם בלם אחד.
מצד אחד, מכבי חיפה מאוכזבת ובצדק.
היא הייתה במרחק נגיעה מליגת האלופות.
הביקורת צריכה להיות מופנת בעיקר אל היושבים בחדרי ההנהלה והמתהלכים במסדרונות.
הסגל קצר מדי.
מצד שני, מכבי חיפה נראיתה טוב לאורך פרקים ארוכים והיא ממשיכה את המסע האירופי.
עדיין נמצאת במקום בו היא מרגישה שייכת.
עדיין נמצאת במקום בו היא שואפת להיות.
