כריסטיאן ריגאנו | הבנאי מליפארי

בלוק אחרי בלוק, בלוק אחרי בלוק, ערבוב של מלט וחול בין לבין ושכבה של בטון לעוד שורה של בלוקים. כריסטיאן ריגאנו, חזר על הריטואל הקבוע יום אחר יום במשך שנים. בתור בנאי אתה בונה לעצמך לא רק גוף מפלדה אלא סבלנות ועצבים של ברזל, כזה בדיוק היה “ריגאגול”. 191 סנטימנטרים ו-95 קילוגרמים של עוצמה שבעזרתם החל לשחק בתור בלם ולנצח בקלות את יריביו בכל מאבק כוחות. עד שיום אחד כל חבריו להתקפה העדיפו לעבוד שעות נוספות וכריסטיאן נשלח לחוד כדי לשמור על הכדור באמצעות גופו המאסיבי. בדיוק באותו רגע השתנו חייו.

כל מי שזכה לראות את האיטלקי החסון מסיציליה בוודאי יעיד שמדובר באחד החלוצים החזקים שידעה ארץ המגף מאז ומעולם. למרות זאת, סביר להניח שלא הרבה מכם שמעו על אותו בנאי מליפארי. זה שקרע את התחת 12 שעות באתר בניה מידי יום ומיד לאחר שקיפל את ארגז הכלים והניח את הקסדה, טס לו למגרשי האימונים של קבוצות נידחות בהן ניסה את מזלו פעם אחר פעם.

כמעט תמיד המזל בגד בכריסטיאן, כמעט תמיד הוא נענה בשלילה. בדיוק כשחשב שהכל נגמר, אחרי שנדד ברחבי סיציליה ונזרק בבושת פנים מ-מאסינה ולגאה וירטוס מהסרייה D, הוא חתם בגיל 26 על חוזה מקצועני ראשון בחייו כשהצטרף לשורות טרנטו מהליגה הרביעית באיטליה. בין סחיבת הבלוקים וערבוב המלט, ריגאנו הפך למכונת שערים מפלצתית. שתי עונות שכללו 41 שערים ב-64 משחקים, זיכו את כריסטיאן בתואר מלכות השערים ואת טרנטו בעלייה לסרייה C בשנת 2002.

ואז, אי שם בליגה השלישית באיטליה נכתב הפרק הסגול והמרגש ביותר בסיפור הסינדרלה מליפארי. באותה שנה קבוצת הפאר פיורנטינה הוקמה מחדש ועשתה את צעדיה הראשונים בחזרה לקדמת הבמה לאחר שהורדה לסרייה C בעקבות חובות עצומים שתורגמו לפשיטת רגל. אם בעבר אוהדי הויולה חזו בארטמיו פרנקי בטיטאנים כגון גבריאל באטיסטוטה, אז’ימונדו אנימל ורוי קושטה בחלק הקידמי, באותם ימים הם נאלצו להסתפק בבנאי סיציליאני שחתם על חוזה מקצועני ראשון רק בגיל 26.

למזלם של הסגולים, בדיוק כמו אלילם – אנג’לו די ליביו, גם הם גילו במהרה שמדובר בסקורר נפלא שיכבוש לא רק שערים, אלא את ליבם: “זה היה האימון הראשון שלנו, ראיתי את הענק הזה נכנס לחדר ההלבשה ואמרתי לעצמי שאם זה החלוץ שלנו אז המצב אבוד. אחרי שני אימונים הבנתי שמדובר בעוצמות שלא ראיתי לעולם..וראיתי די הרבה שחקנים חזקים במהלך הקריירה”, סיפר די ליביו על חברו העצום להתקפה. מהרגע הראשון בסגול הבנאי מליפארי החל לקרוע רשתות בתחילת המסע המחודש לליגה הבכירה. 30 שערים שלו מתוך 32 משחקים זיכו אותו כבר בעונתו הראשונה במספר 9 של האליל הארגנטינאי- גבריאל באטיסטוטה ואפילו לכינוי הזהה (ריגאגול ).

ואם כבר עסקינן בבאטי ובממשיך דרכו בפירנצה. בסיום עונת 2002/3 פיורנטינה שחגגה עלייה לסרייה B, נפגשה למשחק הוקרה עם כוכבי עבר ששיחקו בסגול בעבר. בטיסטוטה היה שם, ריגאנו היה שם וכמובן שגם די ליביו שסיפר על המפגש המרגש בין השניים:

“נכון שזה היה רק משחק ידידות אבל כריסטיאן התרגש כמו ילד מהמפגש עם גבריאל, הוא התחיל להתהלך בחוסר נינוחות בחדר ההלבשה ולמלמל לעצמו – אני הולך לפגוש את באטיסטוטה, אני הולך לפגוש את באטיסטוטה.”

כשעלינו לכר הדשא דאגתי לשדך בין השניים. ריגאנו בלע את המילים, באטי היה נרגש לא פחות:

“אני לא מפסיק לעקוב אחרייך ואני גאה בך. תבטיח לי דבר אחד פה במגרש היקר הזה לליבי, תחזיר את פיורנטינה שלי לסרייה A” ביקש באטיסטוטה.

ריגא, שתק והנהן בראשו. בסיום אותה עונה שוב הבנאי מליפארי הרשית בצרורות: 23 שערים ב-44 משחקים היו חלק מכריע בעלייתה של הויולה למקומה הטיבעי בליגה הבכירה.

כמובן שתשמחו לגלות שגם בגיל 30, במשחק הבכורה של החלוץ הסיצילאני בסרייה A היה שם את אנג’לו די ליביו האגדי לצטט את הבחור המאושר:

“עוד לא עלינו למגרש וריגא בא אליי וחיבק אותי את חיבוק הדוב המפורסם שלו, הוא מעך אותי לחלוטין ולחש לי באוזן בהתרגשות- אנג’לו, עד לא מזמן הייתי בנאי, תראה אותי היום, קיימתי את ההבטחה לגבריאל באטיסטוטה! אנחנו בסרייה A!!! “

ריגאנו אומנם עזב את יקירת ליבו בשנת 2006 לאחר 4 עונות קסומות, הוא נדד ל-לבאנטה בספרד, שב לסיינה ומשם חזר למקורות בליגות הנמוכות ברחבי המגף עד לפרישה ב-2011. למרות זאת, לעולם ועד כשידברו על כריסטיאן ריגאנו יזכרו בתקופה הנפלאה ההיא בסגול. תמיד יזכרו כיצד הבנאי מליפארי, זה שסחב ובנה בלוק אחר בלוק עד שנוצר לו פתאום קיר, בנה קריירה מתחתית הליגה הרביעית וסחב את פיורנטינה עד לסרייה A.

השבוע הבנאי מליפארי חוגג 50 אביבים ובוודאי לא תופתעו לגלות כי לאחר הפרישה הוא חזר לעבודתו משכבר הימים.

2 תגובות
  1. אייל כותב

    כיף כל כך לקרוא כאן

  2. פורצה יובה כותב

    תמיד טוב לכתוב על הכדורגל האיטלקי
    תמשיכו!

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן