לב אמיץ גרסת קטאלוניה | ג’ירונה 4 – 3 אתלטיקו מדריד

בליגה של שני הטיטאנים, בליגה של הקלאסיקו הגדול, בליגה של ויניסיוס ג’וניור, ג’וד בלינגהאם, רודריגו, ז’ואו פליקס, רוברט לבנדובסקי וכן גם ראפיניה, בליגה הזו – ג’ירונה של מיצ’ל היא הקבוצה עם ההתקפה הכי טובה בספרד.
לא רק זאת, בליגה הזו, ג’ירונה כבשה 4 שערים מול ברצלונה וגם נגד אתלטיקו מדריד.

הסיפור של ג’ירונה מתחיל במנצ’סטר סיטי, אחרי שקבוצת הסיטי גרופ רכשה את המועדון ובכך הכניסה בו שאיפות חדשות ובעיקר כלים ניהוליים חדשים, כך שג’ירונה נהנית מהמעטפת של הסיטי גרופ וגם משחקנים ששייכים לחברת הענק הזו ומושאלים אל ג’ירונה – כגון סאביו לדוגמא, אך הוגן יהיה לומר שהסיפור האמיתי בג’ירונה הוא זה של האיש על הקווים – מיצ’ל.

ואת הסיפור של מיצ’ל אפשר להתחיל לתאר במילה אחת: אומץ.

אמש ג’ירונה פגשה את אתלטיקו מדריד של דייגו סימאונה, קבוצה שגם כן הפכה העונה לקבוצה יותר אמיצה ברמה ההתקפית, ומהרגע הראשון יכולנו לראות שבביתה, ג’ירונה לא חוששת מאף קבוצה.
פעולות לחץ גבוהות מאד הופעלו על השחקנים של צ’ולו סימאונה מהרגע הראשון.

בזכות האומץ ההתקפי של ג’ירונה, יש לשחקניה את היכולת להפגין את מירב יכולותיהם, מה שהופך את הקבוצה של מיצ’ל לקבוצה מאד מגוונת וגם לא מקובעת.

בשער הראשון המהיר של הקבוצה, אפשר לראות את ואלרי פרננדז נוטש את עמדת שחקן הכנף במערך ה 4411 של מיצ’ל ותוקף גבוה ופנימה את הרחבה של אתלטיקו מדריד.
למרות סבך השחקנים שסביבו, פאבלו טורה מצליח לדחוף את הכדור לפרננדז שסיים בצורה מרהיבה.

בשער השני של ג’ירונה אפשר היה לראות את מכונת הלחץ שבנה מיצ’ל.
לחץ גבוה של שבעה שחקנים שמייצרים מלכודת בתוך הבילדאפ של אתלטיקו מדריד.
אפשר לראות איך כמעט כל נתיב מסירה סגור לקוקה שמוליך את הכדור, ואיך מרטין (23) מבין את תקפידו בתוך המלבן לחץ הזה ורודף אחרי קוקה, עד אשר ג’ירונה מייצרת את החטיפה שלה, ממש על סף הרחבה ומשם השער של סאביניו שנמצא על קצה הרחבה הגיע תוך מספר שניות.

ג’ירונה הורגת אותך במהירות.

אני מודה שהרגע באדיבות הלה ליגה הזה הלהיב אותי מאד.

זה רגע שמראה את קרב המוחות בין שני המאמנים. אתלטיקו מדריד לבטח התכוננה למשחק המצבים הנייחים של ג’ירונה, וכפי שאפשר לראות מהגרפיקה הנפלאה של הלה ליגה, בדרך כלל ג’ירונה מרימה את הכדור לרחבה.
רק במקרים מאד ספציפיים (10%), ג’ירונה הולכת על הקרן הקצרה.
שחקני אתלטיקו מדריד התכוננו להרמות כדור לרחבה, אבל הנה ג’ירונה עושה את ההפך וכובשת דווקא מהדרך הכי לא צפויה מבחינתה.
אפקט ההפתעה במלואו.

הגיוון הוא כוח.

וכן, ג’ירונה לא מושלמת והיא גם משלמת על הלחץ הגבוה שלה.
אלבארו “מר נבדל” מוראטה נמצא בכושר שיא העונה ונתפס פחות במלכודת הנבדל העונה, ואת המשחק אמש הוא סיים עם שלושער נפלא.
בפעם הראשונה מבישול עם הראש של גריזמן – ממש על גבול הנבדל.
בפעם השנייה ממסירת אומן של רודריגו “אני הרבה יותר מסתם שומר ראש של לאו מסי” דה פול – ממש על גבול הנבדל.
בפעם השלישית מעוד מסירה נפלאה של דה פול אחרי סחיבת כדור אדירה של הארגנטינאי כשהפעם מוראטה מתגנב בין שני הבלמים של ג’ירונה – לא על גבול הנבדל אבל על קו ההגנה.

ולמרות שאיבדה יתרון כפול, ג’ירונה של מיצ’ל הפגינה שוב את אותו אומץ מפורסם.

דקה 91, איבן מרטין – הקשר המרכזי של ג’ירונה, עוזב את העמדה שלו, מצטרף לחבריו בהתקפה כמעין קשר התקפי, חודר עם הכדור לרחבה ואיכשהו שולח את הכדור אל חיבורי השער של אובלק.

את פחד אלוהים ישמור ג’ירונה.

הערת שוליים: מיצ’ל מחזיר לחיים את תפקיד המגן התוקף.
יאן קוטו ומיגל גוטיירז משחקים לא פעם כ Inverted Wing Back התקפיים. מגנים תוקפים שנכנסים דווקא פנימה, ממש כפי שאפשר לראות את יאן קוטו משחק כמעין חלוץ כנף בשער האחרון של הקבוצה.
ראינו איך מיצ’ל פירק את ברצלונה במשחק שזכה לכותרת “חרבו דרבו” בזכות שני המגנים האלו, ואנחנו רואים את ג’ירונה עושה דברים מלהיבים לאורך כל העונה ומיצ’ל הוא ללא ספק המאמן המלהיב ביותר בליגה הספרדית העונה.

האם זה ייגמר באליפות?
הכל יכול לקרות, ואם אכן זה יקרה, ג’ירונה של מיצ’ל היא ללא ספק קבוצה ראויה.

הערת שוליים2: חדי העין ישימו לב שפרגנתי פה ברפרנס לשני להיטים עכשוויים במוסיקה הישראלית. שלא תגידו שאני זקן אה.