לה ליגה: בארסה חטאפה: 0-4 – האלופה מסרבת להרים ידיים

 

בארסה עלתה למשחק בסימן רוטציות, עת פדרי ולאמין ימאל, שהתאמצו מאד והצטיינו מול נאפולי בצ’אפיונס, חיכו על הספסל. היה זה משחק קשוח מאד של חטאפה עם המון עבירות שנעלמו מעיני השופט, אך לא מגופם של שחקני בארסה המתוסכלים – מה שלא הצליח לגרום להם לוותר על הצורך לתקוף ולהבקיע. ואכן, בארסה ייצרה לא מעט מצבי הבקעה ובאה על שכרה עת כבשה 4 שערים בביתה במונטז’ואיק והשיגה עוד 3 נקודות, בדרך לצמצום הפער מריאל מדריד המוליכה, עם משחק חסר, רק ל-5 נקודות. הבלאוגראנה עשו את שלהם, עם משחק טוב שלא רק מחזיר להם המון בטחון ומעלה את המוראל, אלא גם יפעיל מעט לחץ על ריאל במשחקה הקרוב מחר נגד סביליה.

 

1. הסטטיסטיקה של המשחק.

המאזן:

סוף סוף משחק התקפי טוב מאד של בארסה, אם כי הוא הושג לא מעט בחסות קו ההגנה הגבוה והמעט מופקר של חטאפה.

• xG מעולה של 3.0, לעומת 0.54 בלבד של חטפה.
• 17 בעיטות לשער (9 למסגרת), מול 10 בלבד של חטאפה (4 למסגרת).
• 5 הזדמנויות גדולות, מול 0(!) של חטאפה, שכלל לא הגיעה לשער של בארסה.
• שליטה מוחלטת בהחזקת הכדור – 68%.

מפת הבעיטות:

בארסה בעטה הרבה יותר, עם המון בעיטות מתוך הרחבה, מה שמעיד על היעילות ההתקפית שלה היום, מול חטאפה שלא הצליחה להגיע עד תיבת החמש הקטלאנית, ובעטה בין היתר המון בעיטות לא יעילות מרחוק.

מטבע הדברים, עם קו הגנה כה גבוה של יריבתה -צריך לציין שבארסה ייצרה היום המון מצבים דרך כדורים ארוכים, וכמובן, כדורי עומק, ששברו את קו ההגנה הגבוה מאד של חטאפה.

---

מהתפלגות הבעיטות במשחק, עולה שמצד אחד, רואים שחטאפה כלל לא הגיעה לשער של בארסה (0% בעיטות מתוך תיבת החמש), שזה נתון מעודד עבור ההגנה הקטלאנית.

מצד שני, כפי שהתרעתי לא פעם העונה- בארסה הולכת כמעט רק דרך האמצע – 76%, לעומת רק 12% מהאגפים – ואני חושב שההתקפה של הקבוצה חייבת להיות הרבה יותר מגוונת, אחרת קבוצות עם מרכז הגנה חזק ורובסטי יותר מחטאפה – יוכלו לעצור את ההתקפה הברסאית די בקלות. דבר נוסף – בארסה חייבת לבעוט יותר מרחוק (רק 13% היום, שזה ממש מעט), ולא רק ממרכז הרחבה (לא פחות מ-75%), אחרת, מול הגנות צפופות יותר/מגנות עם בלוק נמוך– בארסה מאד מאד תתקשה מאד להבקיע.

במלים אחרות, הההתקפה של ברצלונה יותר מדי צפוייה, ולכולם ברור שצ’אבי חייב לבצע שינוי. מול בילבאו – למשל – זה לא יעבוד.

הגולים:

• הגול ה-1:   ראפיניה נשלח מאחורי קו ההגנה בכדור ארוך, השתלט יפה, חדר לרחבה, ובעט פס מדוייק ומעט מסובב מול השוער לפינה השמאלית הנמוכה.
• הגול ה-2:   ז’ואאו פליקס רץ היטב לעומק הרחבה ממרכז המגרש, והתחבר לכדור רוחב טוב של כריסטנסן, הקשר האחורי שמצא את עצמו באופן די נדיר באגף, וגילגל מול שער ריק פנימה.

• הגול ה-3: ראפיניה שהיה אמור להבקיע בעצמו מכדור עומק מצויין אך הסתבך, ולבסוף הצליח להשאיר כדור לדה יונג שהצטרף מאחור, וההולנדי הבינלאומי בעט פס מול הרשת החשופה פנימה.
• הגול ה-4: כדור עומק מצויין לויטור רוקה שביצע תנועת עומק פנומנלית, השתלט יפה על הכדור ובעט שטוח וחד לפינה אך לא מספיק מדוייק – הגיע לפרמין לופז ממרכז הרחבה, והילד הבלונדיני הכשרוני התקפית בעט מהאוויר פנימה מול הרשת החשופה, ובכך תיקן את ההחמצה הקודמת שלו כשהיה לבד ברחבה ובעט חלש.

הסטטיסטיקה המתקדמת:

שימו לב לכך שבארסה נגעה 37 פעמים ברחבת יריבתה, לעומת 19 בלבד של חטאפה, מה שמעיד על כך שההתקפה שלה תפקדה היום היטב, והצליחה להכנס לרחבה לעמדות טובות, כדי להגיע למצבי כיבוש. לעומת זאת, הנתון  המדאיג מבחינת בארסה הוא שאומנם היא השלימה המון מסירות קצרות: 494 ב-86% דיוק, אך הבעיה המרכזית היתה שהרוב היה בחצי שלה –346, לעומת 148 בלבד בחצי של יריבתה.

במלים אחרות, הקישור הברסאי עדיין לא דופק כהלכה. אין ספק, שצ’אבי חייב לראות איך הוא מעביר את כובד המשקל יותר קדימה, לשליש האחרון, כדי שההתקפה של בארסה תהיה הרבה יותר אפקטיבית. יש עוד מה ללמוד מאינטר האיטלקית על משחק ישיר, צ’אבי.

הדבר בא לידי ביטוי היטב במפת איזורי האקשן:

— יותר קדימה בארסה, פחות באמצע. מול קבוצות שלוחצות יותר באינטנסיביות במרכז המגרש עם שחקנים פיזיים וקשוחים – זה לא יספיק לבלאוגראנה, שחייבת להעביר את כובד המשקל יותר לשליש האחרון, על מנת להגביר את האפקטיביות ההתקפית שלה.

אבל יחד עם זאת, אני מאמין שברגע שפדרי יחזור להרכב, העניינים יראו יותר טוב, אם כי זה לא יפתור לגמרי את הבעיה.

2. בולטים מעל כולם:

השחקן המצטיין – פרנקי דה יונג – ציון 8.9 – גול + דומיננטיות בבילדאפ באמצע

הקטר הבלונדיני של בארסה אומנם לא היה במשחק מהטופ שלו, אבל בכל זאת סיפק היום:

*התקפית:

• גול 1 (מ-xG של 0.13 בלבד, לאחר עליה טובה קדימה לתוך הרחבה, סוף סוף).
• 1 בעיטה לשער.
• 2 מסירות מפתח (פדרי, מאחוריך).
• 95 נגיעות (ואו).
• 68/75 מסירות מדוייקות –92% (!)- הסיבה העיקרית שבעקבותיה קיבל את המצטיין לפני ראפיניה שכבש ובישל).
• 1/3 כדורים ארוכים (למה לא יותר?).

*הגנתית:

• 8/11 דו קרב מוצלחים (עוד סיבה).
• 2/2 דו קרב אוויריים ניצח.
• 11 איבודי כדור (סביר לעמדתו במרכז המגרש).
• 5 הרחקות כדור (יותר מהקשר האחורי שלידו)
• 1 חטיפה (נחמד, אך צריך יותר מקשר אמצע).
• 4 תאקלים (שיפור גדול מהעבר שבו היה דוכס שלא יורד לדשא).

---

עוד בלט – ראפיניה – גול + בישול + הרבה תנועה לעומק + אך חוסר דיוק בבעיטות.

אומנם, רבים מאתרי הסטטיסטיקה המובילים בחרו בו לשחקן המצטיין, ולא בכדי: הוא היה מאד פעיל, רץ ללא הפסקה, נכנס לעומק שוב ושוב, הגביה מהאגף, ואף סיים עם גול ובישול. ובכל זאת, בעיני הוא היה עדיין מאד מפוזר כהרגלו, לא הצליח לעבור אף שחקן בדריבל, ואף החמיץ מס’ הזדמנויות גדולות, עם בעיטות לא איכותיות. זאת, כשהשיא היתה הבעיטה ההיא לשמיים לאחר גרירת כדור מוזרה ימינה במקום לאמצע, לאחר שקיבל כדור ארוך פנטסטי מקונדה לבד מול השוער, ובעט לעבר היציע, ממצב נוח מאד בתוך הרחבה.

3 מסירות מפתח זה נהדר, וגם 1 הזדמנות גדולה שיצר, אבל מצד שני – 25% דיוק בבעיטה בלבד מלמדים שמול קבוצות איכותיות יותר, שיגנו היטב – הברזילאי המעט שכונתי יש לאמר – יתקשה יותר לבוא לידי ביטוי ואף להבקיע. ברור לגמרי שלאמין ימאל הסופר כשרוני והטכני עדיף עליו כשחקן פותח.

---

השחקן המאכזב – רוברט לבנדובסקי – ציון 6.9 – 0 שערים בחגיגה של 4 של בארסה.

היתה ציפיה שלאור כושר ההבקעה שלו לאחרונה (4 שערים ב5 משחקים, חלקם יפים מאד עם סיומת חדה וטובה שמזכירה נשכחות, כולל שער מול נאפולי)- שהחלוץ הפולני ימשיך במומנטום. זה לא קרה. בעיני, הוא היה החלש בשחקני שתי הקבוצות, עת לא הצליח לבצע תנועה לעומק, איבד כדורים רבים עם משחק הגב לשער, היה רחוק מאד מהשער,וכלל לא הצליח להגיע למצבים מסוכנים. זאת, כשגם את המצב היחיד שהיה לו, לבד בתיבת החמש מול השוער לגול קל – הוא בעט ברשלנות ישר למרכז השער, ישר אל השוער שהדף, וחבל.

לא ברור מדוע לא הוחלף קודם לכן ע”י מאמנו בויטור רוקה הפעלתן. יחד עם זאת, למרות שניכר שאיבד רבות מהמהירות שלו, מה שהסביר מדוע הוא כמעט ולא נע לתוך הרחבה לקבלת כדור לשטח, לבה ירד מעט לאחור והצליח לספק מס’ כדורי עומק לא רעים כלל לשותפיו להתקפה. אחלה אלטרנטיבה, רוברט, הגם שלא מספיק לחלוץ בבארסה. ולמרות זאת, ברור לגמרי שבארסה חייבת שהחלוץ שלה לא רק יידע לקבל כדור לרגל בתוך הרחבה ויהיה רק פינישר- אלא גם יהיה מסוגל להשתתף יותר בהנעת הכדור בקידמת הקישור, להשתלט טוב יותר על הכדור ליד הרחבה, ולחלק מסירות לשותפיו להתקפה, וכמובן, יינוע היטב לעומק ולחללים פנויים.

---

עוד בלטו במיוחד:

בארסה:

• אילקאיי גונדואן – “הצורף הגרמני-טורקי” לא היה במשחק שיא, אלא מעט אנמי – עת הרבה לאבד, ולא הצליח ליצור מספיק מצבים כמו שהוא רגיל ליד ובתוך רחבת היריב. בניגוד למשחק הקודם, לא בעט לשער כלל, ולא היווה סכנה לשוער היריבה. מול נאפולי אתה חייב להופיע במיטבך, גונדו.
• ז’ואאו פליקס – איבד המון כדורים עם דריבלים לא טובים, שלא כהרגלו. יצא המון מהעמדה שלו בכנף עם תנועה טובה לתוך הרחבה, אך הרבה להחמיץ הזדמנויות טובות, במה שהראה שהוא עדיין חייב לשפר את הסיומת שלו. ובכל זאת, בא על שכרו על העבודה הקשה עם התנועה הטובה שלו ללא כדור – עם גול יפה (כבר עם 8 גולים (5 בליגה) ו-5 אסיסטים (2 בליגה) בכל המסגרות – לא רע בכלל).
• רונאלד אראוחו – היה מצויין וכהרגלוניקה הכל, בגובה ובדשא – וסגר היטב את הרחבה.
• פאו קובראסי – סה”כ הניע את הכדור היטב קדימה, וביצע מס’ סגירות נהדרות לבלם, אך מצד שני שוב ביצע 3 שגיאות שבהן עזב לבד את החלוץ היריב, בורחה מיוראל, שבנס לא הסתיימו בשער לזכות חטאפה.
• ז’ואאו קאנסלו – כמו מול נאפולי- שוב לא היה מספיק טוב התקפית, בטח יחסית לעובדה שמדובר בשחקן על, ולמרות שפה ושם תקף את המגינים עם הדריבל המסוכן שלו ויצר מס’ מצבים – זה בהחלט לא היה משחק מהמשובחים של הפורטוגלי הבינלאומי.

חטאפה:

• מייסון גרינווד –  אקס יונייטד שהחיה את הקריירה מחדש בחטאפה הצנועה, ושהצטיין השנה בלה ליגה והראה ניצוצות- הפגין יכולת חלשה, ולא הצליח לעשות את ההבדל כווינגר קלאסי על הקו, למרות ששיחק באגף של קאנסלו.
• אילייאש מוריבה – עוד אקס – הפעם של בארסה – היה חלש מאד במרכז המגרש, הרבה לעשות עבירות, ולא היה מדוייק. עושה רושם שהוא מעט נלחץ עקב רצונו להוכיח למועדון שעזב. מה שכן, שוב הוכיח שטוב עשתה בארסה שויתרה עליו ולא ברורה הילה הכוכב שהודבקה לו בעבר.
• בורחה מיוראל – איןס פק שמדובר בחלוץ טוב מאוד, אבל לא ניתן היה להגיד זאת לפי המשחק של היום, למרות שכן הצליח להגיע פה ושם למצבים.
• אלבארז – הבלם של חטאפה ששכח שאם משחקים על נבדל- צריכים לעשות זאת כמו שצריך, ולא שוברים את הקו שוב ושוב.

 

3. איפה אתה לבה? ולמה כ”כ גבוה בורדלאס?

אם בוחנים את מפת המיקומים הממוצעים בפועל מול העמדות של פתיחת המשחק – מתגלה תמונה מוזרה:

• חטאפה של בורדלס שיחקה כרגיל עם קו הגנה מאד גבוה (הבלוק מימין)

היא שיחקה בעצם על מלכודת הנבדל, וכמעט לא השאירה שחקני הגנה מאחור באיזור הרחבה. בנוסף, קבוצתו של בורדלס התרכזה בלחץ גבוה, על מובילי הכדור של בארסה וגם על ההגנה שלה. ראו בבירור לאורך כל המשחק שזה היה צעד מעט התאבדותי מבחינת חטאפה, שכן שחקני בארסה הבינו מאד מהר את הטריק, והתחילו לשלוח כדורים ארוכים, וכדורי עומק על הדשא, ששברו שוב ושוב את הגנת הקבוצה הצנועה, במה שלבסוף הכריע את המשחק. לא ברור מדוע מאמן חטאפה לא קלט שהטריק לא עבד, וניסה לבצע שינוי כדי לעצור את הסחף.

זה, למעשה, היה זה הגורם המרכזי לתבוסה שספג.

• לבנדובסקי שיחק מאד מאד מאחור, וממש נעלם בקו הקישור הברסאי.

שימו לב כמה גבוה ממוקם ראפיניה (מס’ 11), שהיה למעשה השחקן הכי קדמי של בארסה, כשרץ קדימה שוב ושוב מעבר לקו ההגנה הגבוה של חטאפה האומללה. ולעומת זאת, כמה אחורי ממוקם לבנדובסקי (מס’ 9)– שבמקום לתקוף את הרחבה ולבצע תנועות עומק, פשוט ברח לאחור, ומוקם אפילו מאחורי גונדואן, הקשר ההתקפי (מס’ 22). אין ספק שהחלוץ המרכזי שלך חייב להיות הרבה יותר קדמי, בחוד החנית של ההתקפה, כדי להקשות על הגנת היריב. במובן הזה, לא ברור מדוע צ’אבי לא זיהה זאת, ולא הכניס את טיגריניו במקומו מוקדם יותר (נכנס רק בדקה ה76, ואכן הצליח לגרום לגול הרביעי של פרמין).

4. רכות בלתי נסבלת בלב הקישור הברסאי.

זוהי מפת הפעולות ההגנתיות (תאקלים/חטיפות/הרחקות-כדור/חסימות-כדור) של שחקני לב הקישור של בארסה היום – פרנקי וכריסטנסן – בהיעדר פדרי, ולנוכח העובדה שגונדואן רץ כרגיל קדימה ולא תמך הגנתית. זה ממש מדבר בעד עצמו. קשר אחורי גרזן? לא קרוב אפילו.

אתם מוכנים להידהם?

פרנקי דה יונג, הקשר המרכזי:

• 3/4 תקאלים מוצלחים (סביר)
• 1 חטיפת כדור (כל המשחק, כן?).
• 5 הרחקות כדורים.

אנדראס כריסטנסן, הקשר האחורי:

• 0/1 (!) תקאלים מוצלחים. כן 0. זהו נתון אמיתי.
• 0 חטיפות כדור. לקשר אחורי – כל המשחק. כן כן, מה שאתם שומעים.
• 2 הרחקות כדורים, מתוך הרחבה (עדיין מרגיש בלם).

זה הכל? כן, מסתבר שכן. אז נכון שחטאפה פחות החזיקה בכדור, פחות תקפה – אבל עדיין.

— אלו נתונים שלא פחות משהם מזעזעים לקשרי אמצע, הם פשוט אבסורדיים. בארסה פשוט רכה מדי, חסרת אגרסיביות הכרחית (גאבי, איפה אתה?), ולמרות שהפעם מדובר רק בחטאפה, אין ספק שמול קבוצות מהטופ של אירופה, וגם מהצמרת הספרדית – זה ממש לא יספיק לבארסה, ובכלל, עם מבט לעונה הבאה, אין בכלל מה לדבר על מאבק קונקרטי על תארים – במידה ובארסה לא תצליח להתחמש בקשר אחורי מהטופ.

ובינתיים, לדעתי צ’אבי חייב לזנוח את הניסוי של כריסטנסן כקשר אחורי (מה שלא עובד – פשוט לא עובד) – ולשקול פתרונות אחרים, אולי פדרי ודה יונג יותר מאחור, או לנסות אפילו את איניגו מרטינז במקום כריס כקשר אחורי. אומנם, צ’אבי טען שזה נותן לבארסה יותר יציבות הגנתית, אבל דומה שזו רק תחושה, שלא מגובה ע”י המספרים היבשים.

5. אז מה הלאה?

במחזור הבא תחכה לברצלונה אתלטיק בילבאו החזקה, שכבר הוכיחה לבארסה שהיא לא מפחדת להסתכל לה בלבן של העיניים. במשחק בסן מאמס הסופר ביתי בילבאו פשוט הפגינה דומיננטיות אבסולוטית על בארסה, היתה הרבה יותר טובה, כאשר הגיעה למצבים רבים, ויותר מזה, בכלל לא איפשרה לבארסה לפתח את משחקה הרגיל, כשהבלאוגראנה התקשו בכלל להגיע למצבי כיבוש, ואף לפתח את משחק הפאסים הקצרים שלהם.

ולכן, כלל לא בטוח שבארסה תצליח לנצח ולצבור עוד 3 נקודות בקרב מול ריאל מדריד, שמובילה את הטבלה בבטחה (פער 5 נקודות ומשחק חסר), ותתמודד מול סביליה המדשדשת. מצד שני, אם ריאל מדריד תמעד מול סביליה,  כמו שמעדה מול ראיו וייאקנו, לאור החיסורים הרבים שלה בסגל עקב פציעות והרחקות – די בוודאות שמפלס הלחץ יעלה בבירת ספרד.

כלומר, הסיכוי להדביק את הבלאנקוס במרוץ על הלה ליגה ההוא בכלל לא גדול, אם כי עדיין קיים, ולפיכך לטעמי בארסה חייבת להתרכז במשחק הגומלין נגד נאפולי בליגת האלופות. שם בעיני היא צריכה לשים את רוב המשקל. האם בארסה צריכה לצאת מעודדת מהנצחון המוחץ היום על חטאפה? חלקית בלבד. שכן, היכולת לא היתה הכי מרשימה, למרות הנצחון רב השערים, ואין ספק שמול קבוצה חזקה יותר זה לא יספיק. גם מול יריבה עם התקפה חלשה כמו חטאפה, ההגנה של בארסה איפשרה מס’ מצבי כיבוש שבמזל לא הסתיימו בשערים, ואין ספק שמול נאפולי ואוסימן הקטלני – זה יהיה רחוק מאד מלהספיק.