לעולם לא תצעדי לבד: ליברפול חוגגת 132 שנה

בשבועות האחרונים נפרדה ליברפול מיורגן קלופ, המאמן שהביא לה אליפות אחרי 29 שנים, זכה איתה באליפות אירופה השישית בתולדותיה ונאבק ראש בראש במכונה המושלמת של מנצ’סטר סיטי ופפ גווארדיולה. המועדון שבמשך שנים היה המוביל באנגליה, חזר לצמרת אחרי שלושה עשורים קשים. היום, חוגג המועדון יום הולדת 132, בהם אימנו אותו 21 מאמנים בלבד, כשמאמנה החדש ארנה סלוט הוא ה-22. סיפורו של המועדון שלעולם לא צועד לבד.

הכינוס הראשון של המועדון התקיים אמנם ב-15 במרץ 1892, אך ההכרה הרשמית של ההתאחדות האנגלית התקיימה ב-3 ביוני באותה שנה. ג’ון הולדינג הבעלים של אצטדיון אנפילד, שהיה ממקימי אברטון, המועדון השני של העיר, הסתכסך עם הנהלת המועדון וחיפש קבוצה אחרת שתשחק באצטדיונו. מאמנה הראשון של הקבוצה היה ג’ון מק’קנה האירי, שהחתים 13 שחקנים סקוטים, מה שגרם לכך שפעמים רבות היה הרכב הקבוצה נטול שחקנים אנגליים, דבר שיאפיין המועדון לאורך השנים.

תארים ראשונים

כבר בעונה הראשונה זכתה הקבוצה באליפות האזורית של אזור לנקשייר, והעפילה לליגה האנגלית השנייה. כשנה לאחר מכן זכתה ליברפול באליפות הליגה השנייה ללא הפסד והעפילה לליגה הראשונה, בה הייתה ברצף עד עונת 1953/54. הקבוצה זכתה באליפות הראשונה שלה בעונת 1900/1901, ואחרי חמש שנים היא הוסיפה עוד אליפות. בשנים 1922-1923 זכתה לראשונה הקבוצה בשתי אליפויות רצופות.

אחריהן הגיעה תקופת היובש הארוכה ביותר שלה, עד תקופת היובש האחרונה שנקטעה בזכות קלופ, כשזכתה באליפות נוספת רק בעונת 1946/47, בעונת 1953/54 כאמור ירדה ליברפול לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה, שם היא נתקעה למספר שנים. לאחר חמש שנים בליגה השנייה, בדצמבר 1959, מונה ביל שנקלי למאמן הקבוצה, מהלך שישנה את המועדון מן הקצה אל הקצה.

שנקלי עשה מהפכה מיידית בסגל האדומים, כשהוציא 24 שחקנים מסגל הקבוצה. שלוש שנים לאחר מכן חזרה ליברפול לליגה הבכירה, ולא עזבה אותה מאז. בעונת 1963/64 האליפות חזרה לאנפילד, 19 שנים לאחר האליפות הקודמת, אך תור הזהב האמיתי הגיע מספר שנים מאוחר יותר.

שנקלי מתחיל את תור הזהב

ליברפול המשיכה לחגוג תחת שאנקלי, שטבע את המשפט האלמותי: “יש אנשים שחושבים שכדורגל זה עניין של חיים ומוות. אני מאוד מאוכזב מהגישה הזאת. אני יכול להבטיח לך שזה הרבה, הרבה יותר מזה”. בעונת 1972/73 זכתה ליברפול בדאבל, כשהוסיפה לאליפות תואר אירופי ראשון – גביע אופ”א, אחרי ניצחון 1-2 על  בורוסיה מנשנגלדבך הגרמנית בגמר שנערך אז במתכונת של שני משחקים.

ליברפול הביסה את הגרמנים 0:3 באנפילד, וגם הפסד 0:2 בגומלין לא מנע מהאדומים מהמרזיסייד את הזכייה ההיסטורית. שלוש שנים אחר כך זכתה שוב בגביע אופ”א, הפעם מול קלאב ברוז’ הבלגית. בסיום עונת 1973/74 סיים שאנקלי את תפקידו, ובמועדון לא ידעו מה צופן העתיד ללא המאמן ששינה את הקבוצה.

בוב פייזלי, עוזרו של שנקלי, מונה למאמן והמשיך את הבוס שלו כשטבע גם הוא משפט אלמותי כשאמר: “ליברפול נבראה בשבילי ואני נבראתי בשביל ליברפול”. ליברפול המשיכה לזלול תארים, כשהיא זוכה ב-1976/77 בגביע אירופה לאלופות בפעם הראשונה בהיסטוריה, שוב מול בורוסיה מנשנגלדבך. הזכייה הפכה את ליברפול לקבוצה האנגלית השנייה שזוכה בתואר אחרי מנצ’סטר יונייטד תשע שנים קודם. שנה לאחר מכן השלימה ליברפול זכייה שנייה ברציפות, הפעם מול קלאב ברוז’ בשחזור של גמר גביע אופ”א השני שלה מ-1976.

אסון הייזל

פייזלי אימן את הקבוצה עד 1983, אז החליף אותו עוזרו ג’ו פייגן, שקטף גביע אירופה רביעי בעונת 1983/84 אחרי ניצחון בפנדלים על רומא האיטלקית. שנה לאחר מכן הגיעה ליברפול לגמר נוסף מול איטלקית, הפעם מול יובנטוס, וחלמה על גביע חמישי תוך תשע שנים. בבוקר המשחק, שהתקיים באצטדיון הייזל, שכיום נקרא אצטדיון המלך בודואן בבריסל בירת בלגיה, אירעה תקרית בעיר כשהאוהדים האנגלים התפרעו.

כשעה לפני המשחק עצמו האוהדים האדומים פרצו את רצועת ההפרדה שהפרידה בין הקהלים, והשליכו בקבוקים ופחיות לעבר אוהדי יובנטוס. האוהדים האיטלקים ניסו להימלט, אך המשטרה סירבה לפתוח כניסה לכר הדשא. כתוצאה מהלחץ נמחצו למוות 39 אוהדים איטלקים ונפצעו יותר מ-600. התמונות המזעזעות של האוהדים עטופים בדגלי הקבוצה שודרו בשידור חי. למרות האסון החליטה אופ”א לקיים את המשחק, ויובנטוס ניצחה בו 0:1 מפנדל של מישל פלאטיני.

כתוצאה מהאסון החליטו ראשי אופ”א להרחיק את כל הקבוצות האנגליות מהמפעלים האירופים לחמש שנים, החלטה שפגעה אנושות בליברפול ובכדורגל האנגלי. בשמונה השנים שקדמו לאסון, הגביע הגיע שבע פעמים לאנגליה, יותר מחצי מהם לליברפול. תחת שחקן הקבוצה קני דלגליש הסקוטי, שהפך למאמן לאחר האסון, זכתה ליברפול בעוד שתי אליפויות לפני שאסון נוסף היכה בקבוצה.

אסון נוסף מכה בליברפול

ב-15 באפריל 1989, ארבע שנים לאחר אסון הייזל, שיחקה ליברפול בגביע האנגלי נגד נוטינגהאם פורסט באצטדיון הילסבורו בשפילד. בעקבות פקקי תנועה, רבים מאוהדי ליברפול איחרו למשחק, מה שהוביל ללחץ על שער הכניסה. המשטרה החליטה לפתוח עוד שערים, אך עשתה זאת בצורה לא מבוקרת, כשאלפי אוהדים נכנסו בשערים האחרים, שהיו בלי שער מסתובב שאמור להאט את קצב הכניסה.

הלחץ של אלפי האוהדים גרם למי שהיה מקדימה להימחץ על גדרות הברזל, ואוהדים התחילו לטפס על הגדרות. המשטרה, שחשבה שזהו ניסיון פריצה למגרש, מנעה מהאוהדים להגיע למגרש או ליציעי נוטינגהאם פורסט וגרמה ללחץ להתגבר. רק שש דקות בתוך המשחק כשאחד מהשחקנים של ליברפול שם לב למתרחש, פתחה המשטרה את הכניסה לדשא.

94 אנשים נהרגו ביום האסון ו-766 נפצעו. אדם נוסף נפטר מפצעיו כעבור מספר ימים, ואוהד אחר ארבע שנים לאחר מכן. ההרוג ה-97 נפטר ביולי 2021 לאחר שהיה פצוע קשה יותר מ-30 שנה. האסון פגע אנושות במועדון מהמרזיסייד, שהתמודד גם שנאה מהמועדונים האנגלים האחרים בשל ההרחקה מאירופה, והאשמות שקריות של עיתון הסאן באשמה באסון.

ליברפול יורדת מכס המלכות

שנה אחר כך עוד התמודדה ליברפול על האליפות מול ארסנל, אך לאחר מכן עד עונת 2001/02 לא הצליחו לסיים בשתי המקומות הראשונים בליגה, כשהיא מסיימת בין היתר במקומות 6 ,7 ו-8. במקביל לקריסתה של ליברפול, הגיע ב-1986 מאמן חדש ליריבה השנואה מנצ’סטר יונייטד, אלכס פרגוסון, עם מטרה אחת ברורה: “להוריד את ליברפול מכס המלכות שלה”.

פרגוסון הוא עד היום המאמן האחרון שזכה באליפות סקוטלנד מחוץ לשתי הגדולות, כשעשה זאת עם אברדין ב-1980 ,1984 ו-1985. פרגוסון הוא גם המאמן האחרון שניצח את ריאל מדריד בגמר אירופי, כשעשה זאת עם אותה אברדין בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע בשנת 1983.

פרגוסון הגיע ליונייטד שהייתה קבוצה שנעה בין שיפולי הצמרת למרכז הטבלה, ולא זכתה באליפות מאז 1967. הוא עמד במשימה, ובמקביל לשקיעתם של האדומים מליברפול הוא הפך את מנצ’סטר יונייטד למועדון הגדול באנגליה. בעונת 2001/2002 ליברפול הראתה סימנים של חזרה לגדולה, כשסיימה כאמור במקום השני, אך שקעה בחזרה לבינונית בעונות שלאחר מכן.

נס איסטנבול והגעתו של הנורמלי

בעונת 2004/05, למרות עוד עונה חלשה בליגה, הצליחה לזכות בליגת האלופות בפעם החמישית בתולדותיה כשהיא חוזרת מפיגור 0:3 במחצית לניצחון בדו קרב פנדלים מול מילאן האיטלקית במה שכונה “נס איסטנבול”, והפך לאחד הגמרים הגדולים בתולדות המפעל. בעונת 2010/11 ספגו המרזיסיידרס עוד מכה קשה, כשיונייטד זכו באליפות ה-19 ועקפו אותם במספר האליפויות.

ליברפול המשיכה להתנדנד בין הרביעייה הראשונה למרכז הטבלה, אך לא הצליחה להתקרב לאליפות בה היא כל כך חשקה. בעונת 2013/2014 התמודדה סוף סוף ליברפול על האליפות מול צ’לסי, אך החלקה של הקפטן סטיבן ג’רארד במשחק העונה הביאה להפסד מול צ’לסי ולאובדן האליפות הכואב.

בסיום אותה עונה מונה למאמן הקבוצה יורגן קלופ, אחד המאמנים הצבעוניים בעולם. קלופ, שהגדיר את עצמו כ”נורמלי”, אמר כבר במסיבת העיתונאים הראשונה: “אנחנו צריכים להפוך מספקנים למאמינים”.

אחרי 29 שנה האליפות חזרה לאנפילד

גם עם קלופ ליברפול לא חזרה מיד לגדלותה, כשבשתי העונות הראשונות תחת המאמן הגרמני סיימו מחוץ לרביעייה הראשונה, אך חזרו לשם בעונת 2016/17. בעונת 2018/19 הייתה ליברפול על סף זכייה באליפות כשסיימו עם 97 נקודות, שיא לקבוצה שלא זכתה באליפות, ומספר נקודות שמספיק לאלופות ברוב מוחלט של השנים. אך לצערם, מנצ’סטר סיטי סיימה עם 98 נקודות, נקודה בלבד מעל ליברפול וקלופ.

באותה ענה זכתה ליברפול באליפות אירופה בפעם השישית, עם ניצחון בגמר על טוטנהאם בדרבי אנגלי. בעונה שלאחר מכן ליברפול הראתה שהיא לא נשברת מאובדן האליפות הכואב בעונה שעברה, ומהשנייה הראשונה היא הייתה מכוונת מטרה. גם הפסקת הליגה בעקבות הקורונה לא עצרה את קלופ וחניכיו בדרך להחזרת הכתר לאנפילד אחרי 29 שנים. האדומים נאבקו על האליפות גם בעונה 2021/2022, אך שוב סיימו נקודה מאחורי התכולים ממנצ’סטר.

העונה הם נאבקו על האליפות בקרב משולש עם ארסנל ומנצ’סטר סיטי, אך איבדו גובה לקראת הסוף וצפו בתכולים ממנצ’סטר זוכים באליפות רביעית ברציפות. בסיום העונה איבדו כאמור את יורגן קלופ, שיצא לשנת הפסקה מכדורגל ובמקומו מונה ארנה סלוט שנכנס לנעליו הענקיות של קלופ עם מטרה ברורה, להחזיר את ליברפול לראש פסגת האליפויות בממלכה.

אז האם האוהדים ששרים לקבוצתם “לעולם לא תצעדי לבד”, יחזרו לצעוד לבד בפסגה?

3 תגובות
  1. אייל כותב

    כתבה נהדרת ממש שמחה

  2. סקאוזר אוכל שדים אדומים כותב

    פצצה של כתבה תודה

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    מועדון מכובד מאוד

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן