מה עלה בגורלם? | סגל נבחרת גרמניה במונדיאל 2014

ברוכים הבאים לסדרת הכתבות החדשה מבית Ballerz – “מה עלה בגורלם?”
בסדרה זו נחזור יחד אל הסגלים ההיסטורים – הגיבורים, הניצחונות והסיפורים שלא סופרו.
מהנבחרות זוכות המונדיאל ועד לזוכות גמרי הצ’מפיונס, נחקור מה עלה בגורלו של כל שחקן בסגל לאחר ימי הזוהר שלו לאורך הקריירה.
זהו הפרק השני בסדרה והיום נחזור אחורה אל מונדיאל 2014 אותו אירחה ברזיל הצבעונית. בדרך אל זכייתה בגביע העולם הרביעי בתולדותיה, גרמניה העמידה סגל שחקנים מהשורה הראשונה שכמובן ייזכר לעד בעיקר בזכות אותו חצי גמר חד צדדי שכתש את נבחרת ברזיל, באחד המשחקים הגדולים בתולדות המפעל, ה-7-1 המפורסם.
עם טוני קרוס הצעיר, קלוזה מלך המונדיאל, אוזיל המאסטרו ונוייר ומולר הבלתי נגמרים – נעבור בין סגל השחקנים וננסה להבין מה עלה בגורלם?

שוערים:

מנואל נוייר:
החומה הבלתי נכנעת של הכדורגל הגרמני.
אחד השוערים הגדולים בהיסטוריה של המשחק, אם לא הטוב ביותר.

בקיץ הברזילאי הלוהט של 2014, נבחרת גרמניה הגיעה לגביע העולם הכי מוכנה שיש וצרבה בזיכרונם של אוהדי הכדורגל הגרמנים קיץ חלומי ובלתי נשכח. ה”מאנשאפט” נמנו בין הפייבוריטיות לזכייה והצליחו לגבור משחק אחר משחק על יריבותיהן, כשלבסוף הניפו את גביע העולם הנשחק.  בין הכוכבים הבולטים של אותו טורניר, ניצב מנואל נוייר, שוערה הבלתי נגמר של גרמניה.
נוייר היה יותר מסתם שוער, במידה מסוימת הוא היה המושיע של נבחרתו. האקרובטיקה, הרפלקסים וההצלות ההרואיות נתנו לאוהדי גרמניה לנשום לרווחה בכל פעם ששחקן יריב התקרב לכיוון השער שלו. הוא היה מלך הרחבה. במשחק שמינית הגמר מול אלג’יריה, נוייר הימם את העולם כאשר יצא מהשער פעם אחר פעם והציל מצבים בטוחים עם תיקולים ונגיחות, כשהשער שלו חשוף לחלוטין. הופעותיו המדהימות  זיכו אותו בפרס כפפת הזהב הנחשק כשוער הטוב ביותר בטורניר, כשהוא הכי ראוי שיש לו.

מאז 2014 ועד היום, נוייר הוא שוערה של מועדון הפאר הגרמני באיירן מינכן. עד כה הוא צבר עם המועדון  29 תארים, הניבם ניתן למנות שני טרבלים היסטוריים (בונדסליגה, גביע DFB וליגת האלופות) ב-2013 וב-2020. ארון התארים האישיים שלו כוללים את התואר כדורגלן השנה בגרמניה פעמיים ואת שוער העונה בגרמניה 3 פעמים. אומרים שההתקפה מביאה שערים וההגנה מביאה תארים, נוייר הוא בהחלט הדוגמא לכך. האיש מגנט של גביעים והצלחות.
הנוכחות של השוער הגרמני בין הקורות הגדירה מחדש את תפקידו של השוער המודרני ועם השנים הפכה אותו לאחד משחקני הכדורגל המוערכים ביותר בגרמניה ובאירופה בכלל.
נכון לימינו, נוייר ממשיך לשמור על השער של באיירן מינכן כקפטן הקבוצה, ומוסיף עוד פיסות של היסטוריה עשירה למורשתו. המנהיגות, הצניעות והיכולת האדירה בשער הפכו אותו כבר מזמן לאגדה גרמנית ולכזה ששמו הולך לפניו.
בימים אלו נוייר עומד בקורות נבחרת גרמניה בטורניר יורו 2024 כשזה הוא הטורניר ה-8 שלו כשוער פותח.

רון-רוברט צילר:
בזמנו, צילר היה אחד השוערים המוערכים בבונדסליגה כששיחק במדי האנאובר 96. הוא קיבל את הזימון הנחשק למונדיאל ותיפקד כשוער השלישי במעמדו, שלא היה עוררין מי עומד לפתוח בשער לאורך הטורניר. צילר כאמור בילה את המונדיאל מהספסל ולא זכה לשחק באותו מונדיאל אך זכה להניף את הגביע המוזהב כתואר היחיד איתו זכה בנבחרת גרמניה.

את המשך דרכו כשוער המשיך צילר לעשות במדי האנבור 96 עד שנת 2016, בה חתם בלסטר סיטי, עונה אחר שזכתה באליפות ההיסטורית. צילר מיעט לשחק בלסטר ושימש כשוער שני לקספר שמייכל וכבר אחרי עונה אחת חזר צילר לגרמניה. הוא חתם בשטוטגראט, ירד איתה ליגה, חזר עונה לאחר מכן להאנובר 96, ירד גם איתה ליגה ושם נשאר עד היום, כקפטן הקבוצה בבונדסליגה השנייה.

רומן ויידנפלר:
השוער הגרמני הותיק של בורוסיה דורטמונד הגיע לגביע העולם בגיל 33, וצפה מהספסל במנואל נוייר לוקח את המושכות בתור השוער הפותח. בתור השוער הותיק ביותר בסגל, תפקידו של ויידנפלר היה בעיקר לעודד וללוות את נוייר בדרכו אל הזכייה בגביע המוזהב בין הקורות וללמד אותו מהניסיון ומהותק שיש לו.

לאחר מונדיאל 2014, המשך דרכו של ויידנפלר הייתה במועדון חייו, בורוסיה דורטמונד. במשך 16 עונות הוא שימש כשוער הפותח של המועדון, וצבר במהלכן 453 הופעות בהן הוא שומר על רשת נקייה 148 פעמים. השוער הגרמני זכה עם דורטמונד פעמיים באליפות הבונדסליגה, פעמיים בגביע הגרמני ופעמיים בסופרקאפ הגרמני. בין היתר זכה ויידנפלר להפעיל את קבוצתו לגמר ליגת האלופות בעונת 12/13, שם הפסידו ליריבתם המושבעת באיירן מינכן. המחויבות הבלתי מעורערת שלו הפכה אותו לאגדה בצהוב-שחור ולאחד השוערים הגדולים בתולדות הליגה הגרמנית. ויידנפלר תלה את הכפפות בשנת 2018, כשהמעיט לשחק בשנותיו אחרונות בעקבות הצבתו של רומן בורקי בשערה של דורטמונד. בגזרה הבינלאומית, ויידנפלר ערך 5 הופעות בסך הכל במדי הנבחרת הגרמנית וסיים את דרכו במדים הלאומיים בשנת 2016.

מאז פרישתו, ויידנפלר נשאר מחובר למועדון אותו הוא כל כך אוהב בתור שגריר של דורטמונד. תפקידו כרוך בייצוג המועדון באירועים, תיווך בין הקהל למועדון וקידום המורשת של דורטמונד. ויידנפלר נשאר דמות אהובה, המגלמת את רוח המועדון בו שיחק כל כך הרבה זמן.

הגנה:

קווין גרוסקרויץ:
בקיץ 2014, קווין גרוסקרויץ היה חלק מנבחרת גרמניה שהניפה את גביע גביע העולם בברזיל. למרות שהוא לא השתתף בטורניר, הוא זכה לקחת חלק המהמסע של נבחרתו ולהוסיף את גביע העולם אל ארון התארים האישי שלו. גרוסקרויץ, שמתפקד כמגן ימני, זומן בזכות יכולת טובה שהציג בבורוסיה דורטמונד בהדרכתו של יורגן קלופ. הרב-גוניות שלו כמגן תוקף והעונה הטובה שסיפק במדי הצהובים-שחורים העניקה לו את הזימון לסגל הנבחרת באותו מונדיאל.

הוא המשיך לשחק בדורטמנוד עד קיץ 2015 ולאחר מכן את עזב את המועדון אחרי 6 עונות וחתם בגאלאטסריי, שבמדיה לא ערך אף הופעה בשל בעיות מסמכים. עונה לאחר מכן הוא סלל את החזרה שלו לבונדסליגה והגיע לשטוטגטרט איתה ירד ליגה ובהמשך חתם בדארמשטאדט, איתה גם ירד לבונדסליגה השנייה. מאוחר יותר, הוא בילה שתי עונות עם אורדינגן בליגה הגרמנית השלישית וב-24 בינואר 2021 הודיע על פרישתו מכדורגל מקצועני, בגיל 32.

בחזרה לימינו, גרוסקרויץ, בן 35 נכון להיום, ממשיך לשחק כדורגל חצי-מקצועני במועדון בשם “SV Wacker Obercastrop” שנמצא בליגה חובבנית של אזור וסטאפליה בגרמניה, שם הוא תורם מניסיונו כמגן ימני ושחקן כנף.

מתיאס גינטר:
כשהוא רק בן 20, מתיאס גינטר, אז בלם עם פוטנציאל אדיר, קיבל זימון מרגש למונדיאל 2014. הוא לקח חלק בזכייה המרגשת של נבחרת גרמניה, אך לא זכה לדקות על הדשא מיואכים לב. גינטר שיחק אז בפרייבורג, שם החל את הקריירה המקצועית שלו והראה יכולת הגנתית נהדרת שמשכה את תשומת לבם של מועדוני הצמרת הגרמנים. עם סיום המונדיאל, בקיץ 2014, חתם גינטר בבורוסיה דורטמונד.

הבלם הגרמני שיחק במדי הצהובים במשך 4 עונות איתם זכה בגביע הגרמני ובסופרקאפ במהלך 102 בהם שותף. מאוחר יותר הוא הצטרף לבורוסיה מנשנגלדבאך, והפך לדמות מפתח בקו האחורי של המועדון. גינטר צבר עם השנים ניסיון ומעמד ונחשב אז, לבלם בכיר בבונדסליגה. מעמדו זיכה אותו בזימונים חוזרים לסגל הנבחרת במונדיאל וביורו, אך לא זכה לקחת חלק ברוב הטורנירים, מלבד יורו 2020, בו פתח בכל המשחקים של נבחרתו.

מאז 2022 ועד היום, בגיל 30, גינטר חזר למקום שבו הכל התחיל – פרייבורג. הוא לובש שוב את חולצת המועדון, הפעם כשחקן בוגר ומנוסה ומתפקד כמנהיג ההגנה וכסמל לגאוות המועדון.

בנדיקט הובדס:
הבלם בן ה-26 היה חלק מכריע בנבחרת גרמניה שהניפה את גביע גביע העולם בברזיל. כבלם פיזי מאוד ורב תכליתי, הוא מילא תפקיד מרכזי בהצלחתם, ואפילו זכה לבשל שער מכריע למירוסלב קלוזה נגד גאנה בשלב הבתים. הובדס היה אחד משלושת השחקנים היחידים לא החמיצו אף דקה של קמפיין המונדיאל יחד עם מנואל נוייר ותומאס מולר.
הובדס וחבריו להגנה ספגו במהלך הטורניר 4 שערים והצליחו לייצב את אחת מההגנות הטובות ביותר בתולדות גביע העולם.

קריירת המועדנים של הבלם הגרמני התרכזה בעיקרה סביב שאלקה 04, שם הוא כיהן כקפטן הקבוצה במשך שש עונות. הובדס הפגין את יכולת ההגנה והמנהיגות שלו, והפך לחביב הקהל. בהמשך דרכו הייתה לו תקופת השאלה קצרה ביובנטוס בה שיחק 3 משחקים בלבד בשל פצעיות ולאחר מכן הצטרף ללוקומוטיב מוסקבה מהליגה הרוסית. בסיום עונת 19/20, בשיאה של מגפת הקורונה, הודיע בנדיקט הובדס על פרישתו ממשחק פעיל.

ובמעבר מהיר לימינו, הובדס עבר לתפקיד חדש בעולם הכדורגל. הוא חזר לנבחרת גרמניה, לא כשחקן, אלא כחלק מהנהלת הנבחרת, כשהוא משלים את קורס המנהלים של אופ”א לשחקנים בינלאומיים.

מאטס הומלס:
בין השחקנים הבולטים של נבחרת גרמניה, סלע איתן בליבה של ההגנה הגרמנית ועם משחק ראש משובח, מאטס הולמס הוא אחד משחקני המפתח לאותה זכייה מרגשת של הנבחרת הגרמנית במונדיאל 2014. הנוכחות שלו בהגנה הוכיחה את עצמה כמכרעת כאשר גרמניה שעטה אל עבר המונדיאל הרביעי בתולדותיה.
הומלס הציג את יכולת ההגנה מופלאה לאורך כל הטורניר. ההתמודדויות באחד על אחד, הדומיננטיות האווירית והיכולת לקרוא את המשחק סיכלו שוב ושוב התקפות של יריביו. הומלס כבש את השער המכריע במפגש רבע הגמר מול צרפת כשנגח את השער היחיד במשחק לשערו של הוגו לוריס. השער הזה העלה את גרמניה לחצי הגמר, שם ניצחה את אותו ניצחון היסטורי על ברזיל 7-1.

לאחר המונדיאל, הומלס המשיך לבלוט כאחד הבלמים הטובים באירופה. הוא עזב את בורוסיה דורטמונד לבאיירן מינכן ב-2016, זכה בתארים מקומיים ותרם ליציבות ההגנתית של באיירן לאורך 3 השנים בהם שיחק במועדון. עם זאת, ליבו נשאר עם דורטמונד, וב-2019 הוא חזר לזיגנל אידונה פארק. עם חזרתו, הומלס שיחק תפקיד מרכזי בתחייתה המחודשת של דורטמונד. הוא עיגן את ההגנה שלהם, הנהיג את הקו האחורי, ומדי פעם אף כבש שערים מכריעים. מנהיגותו וניסיונו לאורך שנים העניקו לו את מעמדו כאחד הבלמים הגרמנים הטובים בתולדות הזמנים. רק בעונה האחרונה זכינו לראות עד כמה משמעותי הומלס לקבוצתו כשכבש את השער המכריע בחצי גמר ליגת האלופות נגד פ.ס.ז’ והעלה אותם לגמר, שם הפסידו לריאל מדריד

ממש לפני כשבועיים, מאטס הומלס נפרד מבורוסיה דורטמונד לאחר 13 שנים ו-508 הופעות בשתי הקדנציות יחד. המסע שלו – משחקן מושאל לאגדת מועדון – יותיר חותם לעד על המועדון הצהוב. עזיבתו של הומלס עלתה בנשימה אחת עם מינויו של נורי סאהין למאמנה החדש של דורטמונד. סאהין, אגדת עבר נוספת של דורטמונד, נכנס לתפקיד במטרה לבנות את עתיד המועדון. עבור הומלס מדובר ברגע הפוך, כשהוא מותיר אחריו מורשת אדירה ויחפש את דרכו ככדורגלן מקצועני במועדון אחר, שטרם התבררה זהותו.

אריק דורם:
המגן השמאלי הצעיר והמבטיח של דורטמונד שהיה אז רק בן 22, קיבל את זימונו לסגל נבחרת גרמניה אך לא זכה לדקות משחק על הדשא בברזיל. הוא היה אחד מהשחקנים הצעירים של הסגל והגיע לטורניר בידיעה שככל הנראה לא ישחק אך בכל זאת זכה להניף את הגביע הנחשק ולהוסיף אותו לארון התארים.

קריירת המועדון של דורם החלה בבורוסיה דורטמונד, שם התפתח כפוטנציאל וקיבל את מלוא האמון מקלופ ומטוכל.יכולת האישית הטובה שלו אפשרה לו לשחק גם כמגן שמאלי וגם כשחקן כנף. דורם סיים את דרכו בדורטמונד ב-2018 ולאחר מכן חתם בהאדרספילד ששיחקה אז בפרמייר ליג. דורם שיחק באנגליה שנה אחת בלבד ולאחר מכן חזק לגרמניה והצטרף לאיינטרכט פרנקפורט, שם זכה בליגה האירופית ב-2022.

בתחילת שנת 2024 דורם, ששיחק אז בפ.צ. קייזרסלאוטרן בבונדסליגה השנייה, הודיע על סיום הקריירה שלו בשל פציעות חוזרות ובעיות בריאותיות שלא מאפשרות לו להמשיך לשחק.

פיליפ לאהם:
הקפטן. המנהיג. הפנים של הזכייה ההיסטורית. בחום הלוהט של ברזיל, פיליפ לאהם הוביל את נבחרתו לזכייה בגביע המוזהב. להאם ניצח על הסימפוניה הטקטית של יוגי לב, בשילוב של יכולת הגנתית פנטסטית ושל מסירות מדויקות. ללהאם הייתה חופשיות מלאה על המגרש כאשר החליף בצורה קבועה עמדות בין המגן הימני לבין מרכז השדה. המנהיגות והמחויבות הבלתי מעורערת שלו היוו השראה לחבריו לקבוצה, והגיעו לשיאם בניצחון 1-0 על ארגנטינה בגמר, שהחזיר את הגביע לידיים גרמניות לאחר 24 שנים.

מעבר למונדיאל ששמו חרוט עליו, קריירת המועדונים של לאהם הייתה מפוארת לא פחות. כמו כל גרמני טוב, גם הוא שיחק בבאיירן מינכן, כשברוב הקריירה שלו ענד את סרט הקפטן בגאווה. האינטליגנציה הטקטית והנאמנות שלו הותירה חותם כאחד מהשמות הגדולים ביותר ששיחקו במועדון. היכולת של לאם לשחק כמגן או במרכז השדה כקשר אחורי הראתה את יכולת ההסתגלות שלו ואת ה-IQ הנדיר שהיה לו. מורשתו של לאהם השתרעה מעבר לגבולות גרמניה, כשעד היום הוא ניצב בשורה הראשונה של המגנים הימניים הטובים בהיסטוריה של המשחק.
עובדה מעניינת על לאהם, שגורמת עוד יותר להעריך אותו כשחקן וכאדם: הוא מעולם לא קיבל כרטיס אדום. המגן הגרמני זכה עם הבווארים ב-21 תארים במהלך הקריירה שלו כשבראשם ניצב תואר צ’מפיונס אחד ועוד 8 אליפויות גרמניה. בשנת 2017 תלה את נעליו לאהם בגיל 33 לאחר 16 שנים בבאיירן מינכן כשבשנותיו האחרונות שיחק בעיקר כמחליף ושימש כמנטור של יורשו, ג’ושוע קימיך.

הפרישה מעולם הכדורגל פתחה בפניי לאהם דלתות חדשות – פילנתרופיה, יזמות עסקית ופרשנות כדורגל. עד עצם היום הזה, משמש לאהם כשגריר של המשחק, הוא ממשיך להוות השראה לדור הגרמני הבא. בין אם על המגרש ובין אם מחוצה לו, ההשפעה של לאהם נותרה ותישאר לעד כמודל לחיקוי וכדמות להערצה. “הגמד הקסום” אולי עזב את המגרש, אבל השפעתו רחוקה מלהיגמר.

פר מרטסאקר
הבלם הגרמני הותיק שיחק תפקיד מרכזי בזכייה של נבחרת גרמניה באותו מונדיאל כששיחק בכל המשחקי שלב והבתים ובשמינית הגמר ומהרבע שימש כמחליף לרוב. מרטסאקר היה אז מנהיג ותיק בנבחרת יחד עם פיליפ לאהם כשני שחקני ההגנה המבוגרים ביותר והם אלו שהנחו את שאר הבלמים והמגנים על המגרש ומחוצה לו. הוא אומנם לא כבש או בישל במהלך הטורניר אך הוא הציג יכולת הגנתית נהדרת, בעיקר במשחק הראש וביכולת האווירית והוא ללא ספק חתום כחלק חשוב מהזכייה ההיסטורית. עם סיום אותו מונדיאל, הודיע מרטסאקר על פרישתו מנבחרת גרמניה לאחר 104 הופעות במדים הלאומיים.

מרטסאקר שיחק בארסנל מאז 2011 והפך לחביב האוהדים באצטדיון האמירויות. שיתוף הפעולה שלו עם לורן קוסיילני במרכז ההגנה של התותחנים אומנם לא ניבאה עתיד מזהיר מבחינת תארים או הישגים אך היכולת האישית של שניהם הפכה את ארסנל לאחת ההגנות הטובות בליגה באותם ימים. סך הכל זכה מרטסאקר ב-5 תארים במהלך תקופתו בארסנל, 2 מגן הקהילה ו-3 גביעי FA Cup. בשנת 2018, מרטסאקר הודיע ​​על פרישה מכדורגל מקצועני, אך הוא בחר להמשיך את הקריירה בעולם הכדורגל מעבר למגרש, כאשר עבר לתפקיד מאמן באקדמיה של ארסנל עד היום.

ג’רום בואטנג
הטנק הגרמני, הבלם הטוב ביותר בטורניר מונדיאל 2014. ג’רום בואטנג היה אז רק בן 25 וכבר נחשב לאחד הבלמים הטובים ביותר באירופה. יוגי לב פתח איתו בכל המשחקים לאורך המונדיאל והבלם החזיר לו על כך עם יכולת פשוט א-ד-י-ר-ה כבלם וכמגן. שמו של בואטנג הלך לפניו עם הפיזיות המטורפת שלו ומשחק הראש הנהדר ובסופו של דבר זכה להניף את גביע העולם עם גרמניה כבורג משמעותי בסגל.

בואטנג היה בלמה של באיירן מינכן ולאחר המונדיאל המשיך את  דרכו בבאווריה. הוא היה הבלם הבכיר ביותר במועדון ופתח לאורך עונותיו במועדון כמעט בכל משחק. בואטנג היה כל כך טוב עד כדי כך שב-2016 זכה בתואר שחקן השנה בגרמניה – כבלם. הכתם היחיד שאפשר לסמן על הקריירה האדירה של הבלם הזה הוא כמובן ההחלקה המפורסמת בחצי גמר ליגת האלופות נגד ברצלונה, כשמסי עשה לבואטנג סחרחורת, גרם לו ליפול על הדשא ועבר באין מפריע לשער נוייר.
לקראת סוף הקריירה שלו במועדון הפאר הגרמני, הוא מיעט לשחק ופינה את מקומו העיקר להומלס ולניקלאס זולה שהועדפו על פניו. רגע השיא של בואטנג היה הטרבל ההיסטורי, והשני בקריירה שלו, עם באיירן ב-2020 כשזכו באליפות, בגביע ובליגת האלופות. בואטנג סיים את דרכו בבאיירן עם סיום עונת 20/21 לאחר שסגר עשור שלם במועדון ורשם בו 363 הופעות.

את המשך הקריירה שלו בילה בואטנג בליון, סלרניטנה ולאסק לינץ האוסטרית, בה משחק עד היום. המגן עם התדמית הקשוחה לעולם ייזכר כאחד הבלמים הגרמנים הטובים ביותר ששיחקו בענף.

שקורדאן מוסטפי
הבלם הגרמני-אלבני בן ה-22 מסמפדוריה היה מנייה מבטיחה באותם ימים וזכה לזימון מרגש למונדיאל 2014, לאחר שנופה מהסגל הראשוני אך זומן בשנית בעקבות פציעתו של מרקו רויס.
יוגי לב חיבב מאוד את מוסטפי והעניק לו דקות לאורך הטורניר כמחליף. הבלם הצעיר אף פתח בשמינית הגמר נגד אלג’ריה אך נפצע ברגלו ומאז לא שותף בשאר המשחקים.
אפשר להגדיר את מונדיאל 2014 כטורניר הפריצה של מוסטפי, שאחריו זה למספר הצעות ממועדנים שונים ובסופו של דבר בחר לחתום בולנסיה הספרדית.
לאחר שנתיים בספרד, עשה מוסטפי את המעבר הגדול ללונדון וחתם בארסנל.
במשך תקופתו אצל התותחנים, הבלם הגרמני קיבל לא מעט השמצות בתקשורת האנגלית בשל היכולת הרעה שהציג וכמות הטעויות הגנתיות הרבות שעשה.
סך הכל זכה מוסטפי ב-2 גביעי FA Cup ובמגן הקהילה עם ארסנל ועזבב אותה לאחר 5 שנים.
בהמשך הקריירה שלו שיחק בשאלקה ובלבאטנה, עד 2023 שם עזב את המועדון בשל פציעות חוזרות.
נכון להיום, מוסטפי בן ה-32 נמצא ללא קבוצה אך טרם התברר האם הוא פרש באופן רשמי או שהוא מעוניין לשוב לשחק.

קישור:

סאמי ח’דירה:
עם מוסר עבודה גבוה, כיסוי שטחים נרחב ויעילות בכל פעולה טרם סמי ח’דירה לזכייתה של נבחרת גרמניה במונדיאל 2014 במרכז המגרש. הקשר המוערך היה בזמן הטורניר בן 27 והגיע במעמד של קשר פותח באלופת אירופה ריאל מדריד, רגע אחרי זכייתה ב”לה דסימה”. ח’דירה שותף כמעט בכל המשחקים (מלבד משחק אחד בשלב הבתים ומשחק הגמר) ואף זכה לקחת חלק מה-7:1 האגדי בחצי הגמר נגד ברזיל, כשכבש שער ובישל אחד נוסף לקרוס. בסך הכל ח’דירה נתן טורניר טוב וחיזק את מעמדו כקשר נהדר שיכול לתרום לכל קבוצת טופ אירופית.

כך גם היה, כשבעונה לאחר המונדיאל המשיך הקשר לשחק במדריד ועונה לאחר מכן חתם ביובנטוס בחינם, לאחר שסיים חוזה בבירת ספרד. בזמן תקופתו במדי ה’גברת הזקנה’, טרם ח’דירה רבות לצמיחתו של מועדון הפאר האיטלקי וגרף לא מעט תשבוחות ואהבה מהקהל. במשך 6 שנים שיחק הקשר הגרמני ביובה, רשם 145 הופעות והוסיף עוד 21 שערים ו-14 בישולים וסיים את דרכו במועדון בעיקר בשל בעיות בריאותיות. ב-2021 המשיך את מסע הכדורגל שלו בארץ מולדתו כשחתם בהרטה ברלין, שם שיחק למשך עונה ולאחר מכן החליט לפרוש מכדורגל מקצועני.

בפן בינלאומי זכה סמי ח’דירה להיות שותף גם ביורו 2016 ובמונדיאל 2018, אך רשם בשני הטורנירים הופעות לא מרשימות במיוחד. סך הכל רשם הקשר 77 הופעות במדי נבחרת גרמניה שבמהלכן כבש 7 שערים. חד’ירה המשיך לעבוד בתחום הכדורגל ונכון להיום הוא יועץ הנהלה במועדון נעוריו שטוטגארט.

בסטיאן שוויינשטייגר:
אחד מגדולי שחקני גרמניה שנגעו אי פעם בכדור, אמן בדמות כדורגלן, כזה שפשוט אי אפשר שלא לאהוב. בדיוק כמו שקשה להגות את שמו, כך גם היה קשה לעצור אותו. אם נחזור לשנת 2014, בסטיאן שוויינשטייגר הוא אחד הקשרים הטובים ביותר בעולם באותה תקופה. קשר ורסטילי שיודע להניע כדור ולצאת להתקפות מעבר, כזה שיודע לשחק בכל עמדה במרכז המגרש ולהפיק ממנה את המיטב. בגיל 29 הקשר הגרמני היה אחד מעמודי התווך של נבחרת גרמניה ואחד מהשחקנים המובילים שתרמו לזכייתה בגביע המוזהב. הוא שותף כמעט בכל המשחקים בטורניר כשחקן פותח, כולל בגמר, ובסופו של דבר זכה להביא גביע הביתה יחד עם חבריו.

שוויינשטייגר התמקד במהלך הקריירה שלו בעיקר בבאיירן מינכן ושיחק תפקיד מפתח במועדון כקשר דינאמי שנע בכל חלקי המגרש, תורם להתקפות ובעל יכולת מסירה מבריקה. שנה לאחר המונדיאל, בחר הקשר לעזוב את מועדון חייו ויצא לפרק חדש בקריירה שלו במנצ’סטר יונייטד לאחר 17 שנים בבוואריה, שם לא כל כך נספר בלשון המעטה וזכה לחוסר כבוד מז’וזה מוריניו, שהיה מאמנו דאז, עד כדי כך כשלתקופה מסויימת עבר לשחק עם קבוצת הנוער של המועדון.
לאחר שנתיים בהם לא נספר ע”י השדים האדומים, שווייני עשה קאט ועזב לשיקגו פייר מה-MLS. הוא שיחק שם במשך שנתיים ובסוף 2019 סיים את הקריירה האדירה שלו והודיע על פרישה. אם כבר לסכם את הקריירה של הקשר האדיר הזה, נדבר מן הסתם רק על באיירן בה שיחק את רובה ובמהלכה הופיע ב-500 משחקים במדי המועדון וזכה ב-21 תארים כשבראשם 8 אליפויות גרמניה ותואר צ’מפיונס אחד.

שוויינשטייגר מדורג במקום ה-5 בכמות ההופעות שרשם במדי נבחרת גרמניה, סך הכל 121 אשר במהלכן לקח חלק ב-7 טורנירים גדולים (מיורו 2004 ועד ליורו 2016) וכבש 24 שערים. מאז שהודיע על פרישה, שוויינשטייגר עובד כפרשן ואנאליסט בערוץ ספורט גרמני מקומי.

מסוט אוזיל:
אף ע”פ שמוצאו טורקי והוא מזדהה מאוד עם המדינה, אוזיל בחר לייצג את גרמניה, בה נולד. בדיעבד החלטתו של ילד הפלא הגרמני התגלתה כרווחית מאוד לנבחרת גרמניה, כשלימים הפך לאחד מהפליימייקרים הגדולים בתולדות הענף.
אוזיל זומן לסגל נבחרת גרמניה של המונדיאל בגיל 25 במעמד של כוכב-על בארסנל ואחד הקשרים הטובים ביותר בפרמיירליג. במהלך הטורניר הוא פתח בכל אחד מהמשחקים כבש שער ובישל עוד אחד. היה לאדריכל במרכז המגרש, כזה שיצר הרמוניה בין הקישור להתקפה והוביל את נבחרתו כשחקן מפתח שמייצר הזדמנויות התקפיות, השני בטיבו בטורניר (17) אחרי ליאו מסי (23). בסיום הגמר נגד ארנטינה, ביקש נשיא פיפא דאז, מישל פלאטיני, את חולצתו של אוזיל כמזכרת.

אוזיל המשיך לככב לאחר המונדיאל בארסנל. הקונוטציה הראשונה שעולה לראש כשאומרים את השם “אוזיל” היא כמובן בישולים. עונת השיא שלו במדי התותחנים הייתה בעונת 15/16 כשהוא רושם במהלך העונה 8 שערים ועוד 20 בישולים, עונה זו כמובן זיכתה אותו בתואר שחקן העונה של ארסנל באותה עונה. אוזיל ממוקם במקום הרביעי בכל הזמנים בכמות הבישולים במדי ארסנל, כשבסך הכל יש לו 75 כאלו.
לאחר 8 שנים במועדון, ארבעה גביעי FA Cup, שני מגן הקהילה, 254 הופעות ו-44 שערים, עזב אוזיל את ארסנל לאחר סכסוך עם הנהלת המועדון. הוא חתם בפנרבחצ’ה, שלפי טענתו אוהד מילדות שיחק במדיה במשך שנתיים. בהמשך עבר אוזיל לבשאקשהיר, שיחק שם בצוותא עם עדן קארצב שלנו ובמרץ 2023 הודיע על פרישה מכדורגל בגיל 34.

מאז פרישתו, לא ברור האם אוזיל ימשיך לעסוק בעולם הכדורגל. ע”פ הרשתות החברתיות שלו, הוא מעלה באופן תדיר שהוא שומר על כושר ומתאמן בצורה אינטנסיבית. ככל הנראה שהוא פנה בעיקר להקדיש את הזמן למשפחתו וליזמות עסקית שאין פירוט נרחב ברחבי הרשת.

יוליאן דרקסלר:
הכישרון הצעיר של שאלקה היה באותם ימים “הדבר הגדול הבא” בכדורגל הגרמני וזכה לקחת חלק מסגל הנבחרת במונדיאל 2014. ברגע האמת דרקסלר כמעט ולא נספר ע”י לב וקיבל רק 14 דקות כמחליף בניצחון 7-1 על ברזיל בחצי הגמר. את שאר המשחקים ראה מהספסל. בהתחשב בעובדה שקשרים כמו קרוס, אוזיל ושוויינשטייגר נמצאים איתו על אותה משבצת, לא מפתיע שהוא לא קיבל יותר מידי הזדמנויות אם כי היה אז השחקן הכי צעיר בסגל, רק בן 20.

עונה לאחר המונדיאל חתם דרקסלר בוולפסבורג למשך 2 עונות, בהמשך עבר לפריז סן ז’רמן כדי להתייבש על הספסל ולראות את קבאני, די מריה ואמבפה פותחים על חשבונו. כשהוא הבין שאת הצ’אנס שלו הוא כנראה לא יקבל בבירת צרפת הוא הושאל לבנפיקה למשך עונה ובסופו של דבר עשה את הדבר הכי נכון עבור שחקן שלא הולך לו – הלך לכסף הערבי הגדול. בספטמבר 2023 חתם באל-אהלי הקטארית בה משחק עד היום.

את המשך דרכו בנבחרת הלאומית דרקסלר זכה לעשות דווקא בשנים הפחות טובות של נבחרת גרמניה, בהן היא כשלה פעם אחר פעם בניסיון לשחזר את היכולת הנהדרת של 2014. דרקסלר היה שחקן הרכב ביורו 2016 ובמונדיאל 2018 אך לא הצליח להביא את עצמו לידי ביטוי כמו כל חבריו לנבחרת. מיורו 2020 ואילך, הוא כבר כמעט ולא ראה דשא במועדונים בהם שיחק והפסיק לקבל זימונים לנבחרת.

טוני קרוס:
בגיל 24 כשחקן באיירן מינכן, קרוס עדיין לא האמין שהוא יהיה אחד הקשרים הגדולים בתולדות הכדורגל. הכישרון המולד שלו לחלק מסירות לא הגיוניות יתחילו להדהד לעולם רק בשלבים מאוחרים יותר של הקריירה שלו. ב-2014 קיבל טוני את מלוא האמון מיוגי לב לקחת בעלות על מרכז השדה שלו. הוא החל את מסעה המופלא של גרמניה עם שני בישולים במשחק הפתיחה מול פורטוגל, הוסיף בישול נוסף ברבע הגמר מול צרפת והשיא הגיע בחצי הגמר, בו קרוס כבש צמד ובישל עוד אחד ב7:1 המהדהד מול ברזיל, כשנבחר לאיש המשחק. את הגמר הוא כמובן השלים במלואו ולאחר הזכייה הוגדר בעיניי רבים לשחקן המצטיין של הטורניר, למרות שמסי זכה בתואר באופן רשמי.

עם סיום המונדיאל ב-17 ביולי 2014, חתם קרוס בריאל מדריד, והחל באותו יום את אחד המסעות המופלאים בתולדות המועדון הלבן. ריאל מדריד רכשה את קרוס במחיר מצחיק של 25 מיליון אירו, שלימים יהפכו לאחת ההעברות הגדולות בתולדות המועדון. עוד עסקה מוצלחת מבית היוצר של פלורנטינו פרז. קרוס הוצב מהרגע הראשון בהרכב הפותח של ריאל מדריד ולקח חלק באחת משלישיות הקישור האייקוניות יחד עם קאסמירו ומודריץ’ ששלטו בלה ליגה ובליגת האלופות במשך עשור. יחד עם כריסטיאנו רונאלדו, סרחיו ראמוס, בנזמה, ויניסיוס ועוד שלל כוכבים זכה טוני קרוס ב-5 תארי צ’מפיונס במהלך כהונתו בריאל מדריד ונכון להיום הוא, יחד עם מודריץ’, נאצ’ו וקארבחל הם השחקנים שזכו בהכי הרבה גביעי צ’מפיונס בתולדות המפעל – 6 (לקרוס יש 5 עם ריאל ועוד אחד עם באיירן).

גם בזירה המקומית קרוס קבע סטנדרט חדש כשהוא רושם במשך 10 שנים על ממוצע של 90% במסירה – הראשון בהיסטוריה כמובן. אפשר להמשיך ולכתוב על האייקון הזה עוד פסקאות שלמות אז כדאי שנעצור כאן, יותר נכון, לפני כחודש, עם הודעתו של קרוס על פרישתו מכדורגל בסיום העונה כשבימים אלו הוא משחק את משחקיו האחרונים במדי נבחרת גרמניה ביורו 2024 בתקווה לזכות בתואר אחרון נוסף לפני שהוא תולה את הנעליים. תודה לך טוני, אנחנו נתגעגע.

מריו גצה:
החילוף הטוב בהיסטוריה, האיש שבזכותו הכתבה הזאת נכתבה. מריו גצה בן ה-22 שיחק לאורך המונדיאל בעיקר כמחליף וגם במשחק הגמר קיבל את הצ’אנס שלו רק בדקה ה-88 על חשבונו של מירוסלב קלוזה. 90 הדקות חלפו והמשחק הסתיים ללא הכרעה – הולכים להארכה. כשכלום לא הלך והיה נדמה שזהות אלופת העולם תוכרע בדו קרב פנדלים, פתאום זה הגיע. הדקה הייתה 113′, אנדרה שורלה רץ על האגף השמאלי, מרים את הכדור לכיוון הרחבה וברגע אחד קסום שיחקק לעד בהיסטוריה של העם הגרמני, מריו גצה, הסופר-סאב, משתלט על הכדור עם החזה ובנגיעה רכה מכניע את רומרו ומנצח את המשחק – גרמניה אלופת העולם.

עם התהילה והטירוף סביבו, גצה המשיך את הקריירה שלו יחד עם חצי מהסגל גרמני בבאיירן מינכן. הוא תפקד בעיקר כמחליף אצל הבווארים תחת פפ גווארדיולה ולאחר 3 שנים באדום, חזר הביתה ליריבה המושבעת דורטמונד בה גדל. גצה סבל מפציעתו חוזרות ונשנות ומיעט לשחק גם אצל הצהובים-שחורים. לאחר ארבע שנים במועדון החליט גצה לסיים את דרכו במועדון כשבסך הכל שיחק 8 שנים בדורטמונד בשתי הקדנציות ועבר לשחק לצידו של ערן זהבי בפ.ס.וו איינדהובן ההולנדית. בהמשך גצה חזר לגרמניה וחתם באיינטרכט פרנקפורט, בה משחק עד היום.

כמה שהוא לא ינסה לברוח מזה, לעולם מריו גצה יהיה איש של שער אחד, שער גדול ודרמטי שייזכר לו לנצח נצחים.

כריסטוף קראמר:
אומנם לאורך כל הטורניר קראמר זכה לדקות מועט אך ברגע השיא, בגמר הגדול נגר ארגנטינה, קראמר הוקפץ להרכב בשל פציעתו של סמי ח’דירה. כעבור 30 דקות בגמר, ספר קראמר הצעיר מכת ראש חזקה שככל הנראה גרמה לו לזעזוע מוח. הוא הוחלף ע”י שורלה, האיש שבישל את שער הניצחון לגצה וזכה להניף את הגביע המוזהב בסיום המשחק.

קראמר היה בזמן המונדיאל שחקנה של באייר לברקוזן אך הושאל באותם ימים לבורסיה מנשנגלאדבך. השחקן הצעיר הרשים מאוד במדי הקבוצה ולאחר שנתיים כמושאל היא בחרה לצרף אותו לשורותיה באופן קבוע. מאז 2016 ועד היום קראמר משחק בגלאדבך ועד היום רשם במדי 288 הופעות.

התקפה:

אנדרה שורלה:
כשחקן מחליף שעולה מהספסל, שורלה לקח כל הזדמנות וניצל אותה בצורה הכי אפקטיבית שיכולה להיות. הוא סיים את הטורניר עם 3 שערים ו-2 בישולים כשהוא זוכה לקחת חלק ברשימת הכובשים המכובדת ב-7:1 מול ברזיל ולבשל את השער המכריע למריו גצה בגמר, שניצח את המשחק והוביל לזכייתה של גרמניה בטורניר.

את המשך הקריירה שלו בילה שורלה במספר קבוצות בניהן צ’לסי, וולפסבורג, דורטמונד, פולהאם וספרטק מוסקבה אשר בהן זכה סך הכל ב-5 תארים יחד ורשם מעל ל-300 הופעות. סך הכל קריירה לא רע יחסית לשחקן שפרש בגיל 29.

לוקאס פודולסקי:
השחקן הצעיר המצטיין של יורו 2004, כבר לא היה כל כך צעיר בשנת 2014 וכנראה שגם לא כל כך מצטיין. כשהוא מגיע עם מעמד מעט מעורער אצל ארסנל, יוגי לב מיעט לתת לשחקן הכנף הגרמני הותיק דקות משחק, כשבסך הכל פודולסקי שיחק 53 דקות במהלך הטורניר.

שהוא חזר כאלוף עולם למדי התותחנים מצבו החריף עד שלבסוף הושאל לאינטר למשך חצי עונה. בתחילת עונת 15/16 חתם פודולסקי בגלאטאסריי, כשבאותם ימים הטרנד החם היה לעבור לליגה הטורקית. שמות כמו סניידר, ואן פרסי ונאני עברו גם הם לשכנתנו הקרובה ובכך חיזקו משמעותית את מעמדה של הליגה המקומית. בהמשך עבר פודולסקי לויסל קובה היפנית, חזר לטורקיה לאנטליהספור וכיום משחק בגורניק זאברה הפולנית שבה הצהיר שיסיים את הקריירה שלו.

מחוץ לעולם הכדורגל – פודולסקי כבר החל להכין את היום שאחרי ופתח ב-2018 בעיר קלן שבגרמניה סניפים של קבב ושווארמה בשם “מנגל דונר”. הבחור ספג חזק את התרבות הטורקית.

מירוסלב קלוזה:

האיש והאגדה, שרגע לפני המונדיאל הפך למלך השערים של נבחרת גרמניה בכל הזמנים, קיבל את הזימון למונדיאל 2014 אף על פי שבאותה עונה חווה פציעה כשחקן לאציו וכמעט ולא שיחק. קלוזה בן ה-36 היה השחקן המבוגר ביותר בסגל גרמניה וכבר אז היה אגדת כדורגל לכל דבר.
הוא הגיע לאותו טורניר בידיעה שאם הוא כובש שני תארים הוא יכול לעשות היסטוריה ולהפוך למלך שערי המונדיאל בכל הזמנים.
את הראשון שלו כבש קלוזה בשלב הבתים נגד גאנה והשתווה יחד עם רונאלדו הברזילאי לפסגת טבלת הכובשים, אבל קלוזה רצה יותר. הוא רצה להיות בודד בפסגה ולהציב רף משל עצמו. הטורניר התקדם, שלב אחרי שלב, עד אותו חצי גמר בלתי נשכח מול ברזיל. 7:1 מהדהד שפירק לחתיכות את המארחת והצהיר כוונות מצד הגרמנים – אנחנו כאן כדי לדרוס. 23 דקות מהפתיחה וזה קרה. קלוזה כבש את השני של גרמניה ואת ה-16 שלו בטורנירי המונדיאל שמיקם אותו בראש טבלת כובשי המונדיאל בכל הזמנים. גם בגמר קלוזה זכה לפתוח והיה שותף מלא לזכייה של נבחרת גרמניה בגביע המוזהב.
עם סיום המונדיאל הודיע קלוזה על פרישתו מהנבחרת.

לאחר אותו מונדיאל היסטורי בעבור קלוזה, המשיך החלוץ הגרמני לשחק במדי לאציו עוד שנתיים ולאחר מכן הודיע על פרישה בגיל 38. מאז שפרש המשיך חלוץ העבר להתעסק בעולם הכדורגל והחל לפתח קריירת אימון. תחילה החל כעוזר מאמן בנבחרת גרמניה ובבאיירן מינכן, לאחר מכן קיבל את הג’וב הראשון שלו כמאמן ראשי כשאימן את קבוצת הנוער עד גיל 17 של באיירן וב-2022 מונה לראשונה למאמן קבוצה בוגרת כשאימן את ריינדורף אלטאך האוסטרית ופוטר לאחר שנה. לפני כשבועיים, ב-11 ביוני 2024 הודיע מועדון הכדורגל של נירנבג מהבונדלסליגה השנייה על צירופו של קלוזה כמאמן הראשי של הקבוצה.

תומאס מולר:
השחקן השני המצטיין בטורניר אחרי מסי לפי פיפ”א.
סגן מלך השערים (5) אחרי חאמס רודריגז.
שלושער במשחק הפתיחה נגד פורטוגל של רונאלדו.
בישל עוד שלושה שערים לאורך הטורניר.
היה הראשון לכבוש נגד ברזיל ב-7:1.
והרשימה עוד ארוכה.

מולר הוא תופעת טבע, השחקן הגרמני אולי האהוב ביותר בכל זמנים, עם אישיות כובשת ויכולת כיבוש אדירה.
את מונדיאל 2014 שלו המשיך בדיוק מאיפה שעצר במונדיאל 2010, עם 5 שערים בכל אחד מהטורנירים וכאחד המצטיינים של הטורניר. מולר היה באותם ימים בן 24 וכבר אז היה קשר התקפי פותח בבאיירן מינכן. הוא זכה לכבוד ולהערכה מירבית ממאמן הנבחרת יוגי לב ופתח בכל אחד ממשחקי הנבחרת באותו מונדיאל שלבסוף הוביל אותה לזכייה בלתי נשכחת בגביע העולם הרביעי בתולדותיה.

מאז מעולם מולר היה שחקן של קבוצה אחת, באיירן מינכן, ולא חשב על לעזוב אותה. מ-2008 ועד היום, 16 שנים של תהילה תחת המועדון האדום, מולר רושם את ההיסטוריה שלו וממשיך לככב גם בגיל 34. נכון להיום למולר יש 707 הופעות במדי באיירן, שני רק לספ מאייר האגדי ובעוד שני משחקים יוכל להשתוות אליו. מולר הוא מלך הבישולים בכל הזמנים של באיירן מינכן עם 268 וממוקם במקום ה-3 בטבלת הכובשים של באיירן בכל הזמנים אחרי ג’רארד מולר ולבנדובסקי עם 242 שערים. עד כה זכה מולר ב-32 תארים עם הבוווארים שבניהן אפשר למנות 2 תארי צ’מפיונס, 12 אליפויות גרמניה ו-6 גביעים גרמניים. אחד הקשרים הגדולים בתולדות הכדורגל, כזה שאי אפשר שלא לאהוב. תומאס מולר – אגדה שבאמת הייתה.