מה עלה בגורלם? | סגל נבחרת ספרד ביורו 2012

ברוכים הבאים לסדרת הכתבות החדשה מבית Ballerz – “מה עלה בגורלם”
בסדרה זו נחזור יחד אל הסגלים ההיסטורים – הגיבורים, הניצחונות והסיפורים שלא סופרו.
מהנבחרות זוכות המונדיאל ועד לזוכות גמרי הצ’מפיונס, נחקור מה עלה בגורלו של כל שחקן בסגל לאחר ימי הזוהר שלו לאורך הקריירה.
בפרק הראשון פנינו מועדות אל שנת 2012, שנת היורו, בה זכתה נבחרת ספרד עם דור הזהב שלה בפעם השלישית ברציפות בטורניר גדול, לאחר שזכתה גם במונדיאל 2010 וביורו 2008 קודם לכן.
דרך הקישור המפואר, ההגנת הברזל וההתקפה המעט חלודה – נעבור בין סגל השחקנים וננסה להבין מה עלה בגורלם?

שוערים:

איקר קסיאס:
המנהיג השקט של דור הזהב הספרדי.
איקר קסיאס, קפטן הנבחרת ואחת הדמויות המרכזיות בסגל שהובילו אותה לשלוש זכיות רצופות בטורנירים חשובים.
כקפטן הנבחרת, הוא הוביל את ספרד לזכייה ביורו 2012 כאשר הוא מציג כישורים יוצאי דופן בין הקורות. קסיאס שמר לאורך הטורניר על שיא של אי ספיגת שער במשך 419 דקות ובכך ספרד זכתה בתואר עם רקורד מדהים של ספיגת שער אחד בלבד לאורך הטורניר. בסיום הגמר האדיר, בו ספרד הביסה את איטליה 4-0, קסיאס,עם סרט הקפטן על זרועו, זכה להניף את התואר הנחשק וחזר למדריד עם כבוד ששמור למלכים.

לאחר יורו 2012, קסיאס המשיך בקריירה המפוארת שלו. הנה כמה מאבני הדרך החשובות שהוא השיג:
ריאל מדריד: לקסיאס הייתה קריירה מפוארת בריאל מדריד, שם הוא רשם 725 הופעות וזכה במספר רב של תארים, בניהם שלושה תארי ליגת האלופות וחמישה אליפויות לה ליגה. עד היום נחשב לשוער הגדול ביותר ששיחק במדי הבלאנקוס.
פורטו: בשנת 2015, עבר למדינה השכנה שם המשיך להצטיין, זכה באליפות פורטוגל וקיבע את מעמדו כשיאן ההופעות בליגת האלופות עם 177 הופעות (כיום מדורג שני לכריסטיאנו).
פרישה: קסיאס פרש מכדורגל מקצועני באוגוסט 2020, לאחר קריירה אגדית שנפרשה על פני שני עשורים. פרישתו הגיעה לאחר שהחלים מהתקף לב שלקה בו במהלך אימון עם פורטו במאי 2019 וגרם לבהלה גדולה בעולם הכדורגל. לאחר שתלה את הכפפות, קסיאס היה מעורב בתפקידים שונים, כולל עבודה כפרשן כדורגל ואף הביע את כוונתו להתמודד על נשיאות התאחדות הכדורגל הספרדית.
הקריירה של קסיאס נחקקה בזיכרון הספרדי לא רק בזכות התארים והשבחים, אלא גם בזכות האישיות השלו, הספורטיביות וההשראה שהוא סיפק לאוהדי כדורגל ולספורטאים ברחבי העולם. מורשתו תישאר לעד כאחד הגדולים אי פעם שעמדו בין הקורות.

פפה ריינה:
פפה ריינה שימש כשוער הגיבוי של נבחרת ספרד במהלך יורו 2012 ולא ראה זמן משחק במהלך הטורניר.

לאחר יורו 2012, הקריירה של פפה ריינה המשיכה דרך מספר קבוצות גדולות באירופה:
ליברפול: היה שחקן מפתח בליברפול עד 2014 ורשם במדיה 394 הופעות.
השאלה לנאפולי: בעונת 13/14 הושאל לנאפולי, שם שיחק תחת רפא בניטס וזכה בגביע איטליה.
באיירן מינכן: ריינה חתם בבאיירן מינכן בעונת 2014-15, שימש גיבוי למנואל נוייר וזכה באליפות הבונדסליגה מהספסל.
ריינה חזר לנאפולי ב-2015 נשאר עד 2018 ולאחר מכן עבר בהשאלות למילאן, אסטון וילה ולאציו
מילאן ואסטון וילה: ריינה עברה קדנציות קצרות במילאן והושאלה לאסטון וילה ב-20201.
ויאריאל: ב-2022 ריינה חזר לויאריאל מועדון נעוריו. נכון לימינו, ריינה בן ה-41 עדיין משחק במדי הצוללת הצהובה ופתח בעונה האחרונה בעיקר במסגרת הליגה האירופית.

ויקטור ואלדס:
ואלדס בזמנו היה אחד השוערים המוערכים ביותר בספרד כאשר עמד בקורות ברצלונה, אך בהיררכיית הנבחרת, קסיאס היה זה שהועדף על פניו ולכן לא לקח חלק פעיל בטורניר היורו.

לאחר יורו 2012, הקריירה של ויקטור ואלדס התבססה בעיקר בברצלונה, שם תרם להצלחת הקבוצה וזכה ב-3 תארי צ’מפיונס וב-6 אליפויות לאורך 536 הופעות במדיה.
ואלדס חתם מעל לעשור במדי הקבוצה הבוגרת בברצלונה ועונה לאחר מכן חתם במנצ’סטר יונייטד, שאיפשרה לו להחלים מפציעתו. תחילה התאמן ואלדס עם קבוצת המילואים של השדים האדומים ובסופו של דבר עלה לקבוצה הבוגרת וערך במדיה 2 הופעות בסך הכל כשבין לבין הספיק להיות מושאל לסטנדארט ליאז’ הבלגית עימה זכה בגביע. עונה לאחר מכן, ב-2016, הקריירה של ואלדס המשיכה להידרדר כאשר חתם לשנתיים במידלסברו אשר ירדה לליגת המשנה באותה עונה.

בינואר 2017 הודיע ויקטור ואלדס על פרישה ממשחק פעיל. לאחר פרישתו החל בקריירת אימון, כשהוא לקח תפקידים ב- מוראטלס (נוער), ברצלונה (נוער) והורטה. נכון להיום ואלדס לא מאמן אף קבוצה.

הקריירה של ואלדס התאפיינה בעיקר תקופתו בברצלונה, שם הפך לאחד השחקנים המעוטרים ביותר של המועדון, וזכה במספר רב של תארים קבוצתיים ואישיים. המעבר שלו משחקן למאמן טרם האיר לו פנים בלשון המעטה אך לכו תדעו, כולנו יודעים למה מסוגלים המאמנים הספרדים על הקווים.

 

הגנה:

ראול אלביול:
המסע של ראול אלביול עם נבחרת ספרד במהלך יורו 2012 היה כזה של “תרומה שקטה”. כחבר בסגל הנבחרת, אלביול אומנם זכה לקחת חלק מהקבוצה שהניפה את הגביע, אך לא להופיע על המגרש לאורך כל הטורניר. תפקידו היה בעיקר מתן ניסיון ותמיכה מחוץ למגרש, כשהוא בין הבלמים המבוגרים והמנוסים בסגל הספרדי.

לאחר יורו 2012, אלביול המשיכה לנהל קריירת מועדונים מצליחה. הוא הצטרף לנאפולי מריאל מדריד בקיץ 2013 והוביל לזכייה בקופה איטליה בעונתו הראשונה בקבוצה האיטלקית. תקופתו בנאפולי התאפיינה בשמירתו על יציבות לאורך השנים, והוא הפך לבלם המוביל של נאפולי. בשנת 2019, אלביול חזר לספרד וחתם בויאריאל, עימה זכה בליגה האירופית בעונת 20/21. אותו ניצחון היווה אבן דרך משמעותית, והוסיף לאוסף התארים המרשים שלו, הכולל מונדיאל, שתי זכיות ביורו ותארים מקומיים בספרד ובאיטליה. נכון להיום, ראול אלביול בן ה-38 טרם הודיע ​​על פרישה וחתום על חוזה בצוללת הצהובה עד סיום יוני 2024 (ממש בסוף החודש). לאורך הקריירה שלו, אלביול זכה להוקרה ברחבי אירופה בזכות השלווה, ההבנה הטקטית והיכולת לקרוא את המשחק, מה שהופך אותו לנכס יקר ערך לכל קבוצה בה שיחק.

 

ג’רארד פיקה:
ג’רארד פיקה, אז בלם צעיר בסך הכל בן 25 שכבר זכה להרשים במונדיאל 2010, קיבל שוב את המפתחות מויסנטה דל בוסקה ופתח לאורך כל הטורניר לצידו של סרחיו ראמוס. במהלך היורו סיפק בלמה של ברצלונה יכולת ההגנתית פנטסטית שהציבה אותו כאחד הבלמים הטובים בעולם דאז. הגנת הברזל הספרדית ספגה לאורך הטורניר שער אחד בלבד כשהעלימה משחק אחר משחק את יריבותיה ולא נתנו לה צ’אנס להבקיע.

הקריירה של פיקה המשיכה לפרוח לאחר יורו 2012. הוא נשאר בברצלונה והפך לבלמה המוביל. לצד מסי וחבריו שרצו יחד לאורך עשור עם אותה תשתית, מועדון הפאר הספרדי גרף תארים רבים וזכה לתהילה לא מעט בזכות פיקה. המנהיגות שלו על המגרש והיכולת שלו לארגן את שחקני ההגנה לצד החוצפה והפרובוקטיביות המוחצנת שלו היו מסימני ההיכר של סגנון המשחק ושל האישיות שלו.

פיקה פרש מנבחרת ספרד ב-11 באוגוסט 2018, לאחר שצבר 102 הופעות במדי ספרד ותרם משמעותית לזכיותיה במונדיאל 2010 וביורו 2012. פיקה סיים עם טעם חמוץ בפה כשספג בשנותיו האחרונות בנבחרת נאצות מצד הקהל הספרדי בעקבות אמירות גנאי של הבלם כנגד יריבתו המושבעת – ריאל מדריד. בשנותיו האחרונות בבארסה פיקה המעיט לשחק ומצא את עצמו רוב הזמן על הספסל. במקביל ניהל מאבק תקשורתי עם בת זוגתו לשעבר, שאקירה, על משמורת ילדיו. כל זאת ועוד הובילו את ג’רארד פיקה להחלטה לפרוש מכדורגל מקצועני. ב-3 בנובמבר 2022 סיים את דרכו אחד הבלמים הגדולים בתולדות ברצלונה עימה זכה בלא פחות מ-9 אליפויות ועוד 3 תארי צ’מפיונס. פרישתו של פיקה סימנה את סופו של עידן הזהב – הן עבור ברצלונה והן עבור ספרד, שכן היה הבלם חלק מדור שחקנים שזכה להצלחה חסרת תקדים.
נכון להיום, ג’רארד פיקה פנה לצד היזמי ומאז פרישתו ביצע לא מעט מיזמים עסקיים כשהמוכר ביותר הוא הקמת “ליגת המלכים”, אשר מושכת לא מעט תשומת לב.

חואנפראן:
המגן הספרדי זומן לסגל הנבחרת של יורו 2012 כמגן מחליף לארבלואה ולא שיחק באף אחד ממשחקי הטורניר.
לאחר יורו 2012, חואנפראן המשיך להיות אחת הדמויות הנאמנות בכדורגל הספרדי. הוא היה חלק בלתי נפרד מאתלטיקו מדריד, שם שיחק בעיקר כמגן ימני. הקריירה שלו באתלטיקו התאפיינה ברוח הקרב שכל כך מאפיינת אותו והחתירה לניצחון בכל מחיר. שיא הקריירה של חואנפראן הגיע בעונת 2013-2014 כשזכה באליפות ספרד יחד עם אתלטיקו על חשבון בארסה והיריבה השכנה. עוד השיגים מרשימים של המגן הן שתי העפלות לשני גמרים של ליגת האלופות (כשפעמיים הפסידה לריאל מדריד) וזכייה בליגה האירופית. באוגוסט 2019 סיים חואנפראן את דרכו באתלטיקו מדריד וחתם בסאו פאולו הברזילאית.
במרץ 2021 הודיע חואנפרן על פרישה מכדורגל.

 

סרחיו ראמוס:
אמרתם נבחרת ספרד, אמרתם סרחיו ראמוס.
בלמה של ריאל מדריד, שכל כך מזוהה עם ה’לה רוחה’, סיים את מסע הקסם של נבחרתו באותו יורו 2012. כשהוא על גג העולם, במעמד של ׳בלם על׳ במדינתו, הצמד ראמוס את פיקה היממו משחק אחר משחק כל התקפה שהתייצבה מולם כשלאורך הטורניר הם סופגים שער אחד בלבד. ראמוס לקח חלק בכל שלוש הטורנירים הגדולים של נבחרת ספרד ופתח בכל אחד מהם כבלם מוביל, אך שיאו היה כמובן באותו יורו 2012, שם ביסס את מעמדו כאחד הבלמים הגדולים בתולדות נבחרת ספרד, אם לא הכי גדול (ויסלחו לו היירו ופויול).
אומנם הוא לא כבש או בישל, אך הנוכחות ההגנתית של ראמוס בקו האחורי של דל בוסקה ורוח הלחימה הבלתי נגמרת שלו עבור הסמל גרמה לכל ספרד להתאהב. ראמוס הניף תואר מס’ 3 במדים הלאומיים וחזר למדריד בטייטל המתבקש – “הבלם הטוב בעולם”.

מאז אותו טורניר, ראמוס המשיך לבנות את מורשתו כאחד הבלמים הגדולים בדורו. בעודו מעוז ההגנה של ריאל מדריד, הוא זכה לקחת חלק באחת הקבוצות הגדולות בתולדות המועדון כשהסיפתח למסע שנערך עד ימינו חתום על שמו עם אותו שער ההיסטורי בדקה ה-92:48’+, שהוביל לזכייה ב”לה דסימה”. שנתיים לאחר מכן המסע נמשך כשראמוס הקפטן הניף לא פחות משלושה גביעי צ’מפיונס רצופים בין השנים 2016-2018. ביוני 2021 ראמוס סיים את דרכו בריאל מדריד לאחר 16 שנים במועדון בהן ערך 671 הופעות וכבש 101 שערים. ראמוס כאמור זכה עם הבלאנקוס ב-5 אליפויות וב-4 תארי ליגת האלופות.
קריירת המועדונים שלו המשיכה לתקופה קצרה בפריז סן ז’רמן, שם זכה פעמיים באליפות, ולאחר מכן חזר לסביליה, אשר בה גדל, שם הוא משחק עד היום.

הקריירה הבינלאומית של ראמוס הייתה מפוארת לא פחות. הוא ייצג את ספרד בארבעה גביעי עולם ובשלוש אליפויות אירופה, זכה במונדיאל 2010 וביורו ב-2008 וב-2012. בנוסף, הוא נבחר להרכב המצטיין של גביע העולם ב-2010 ולנבחרת היורו של 2012.

 

אלברו ארבלואה:
שיתופו של ארבלואה ביורו 2012 הגיע מעצם היותו המגן הפותח בריאל מדריד (לפני עידן דני קרבחאל) והתאפיין בעיקר בתיפקודו כמגן מוצק, כחלק מהגנת הברזל שהרכיב דל בוסקה. שיבוצו בהרכב תרם להצלחתה הכוללת של הנבחרת כאשר במהלך הטורניר, ארבלואה היה המגן הפותח ללא עוררין, במטרה לספק יציבות וניסיון לקו האחורי כשהוא מגיע לאותו היורו כשחקן ההגנה הבוגר ביותר בסגל (29). הוא לא כבש או סיפק בישולים, אבל עבודת ההגנה שלו עזרה לספרד לשמור על רשת נקייה כמעט לאורך כל הטורניר ובסופו של דבר לזכות ביורו.

לאחר יורו 2012, ארבלואה המשיך את הקריירה שלו בריאל מדריד אך לא כמגן פותח (כאן דני קרבאחל כבר נכנס לתמונה). הוא היה חלק מהקבוצה שזכתה פעמיים בליגת האלופות, ב-2014 וב-2016 ובמהלך תקופתו בריאל מדריד חיזק את המוניטין שלו כמגן נאמן לקבוצתו ורב-תכליתי.

ארבלואה פרש מכדורגל מקצועני ב-1 ביולי 2017, לאחר תקופה קצרה בווסטהאם יונייטד בליגת העל האנגלית, שם רשם רק מספר מועט של הופעות עקב פציעה. מאז פרישתו, הוא הסב את מקצועו וכיום הוא מאמן את קבוצת U19 של ריאל מדריד, וממשיך את הקשר שלו עם המועדון בו בילה את רוב קריירת המשחק שלו.

ג’ורדי אלבה:
לאחר שהרשים במוקדמות היורו, קיבל המגן הצעיר ג׳ורדי אלבה, דאז שחקן ולנסיה, את מקומו הקבוע בהרכב ברגע האמת כאשר ספרד פתחה את טורניר יורו 2012. אלבה, שהיה אז רק בן 23 קיבל את הכינוי ‘האופנוע’ בזכות הקצב המדהים שהציג ובעיקר בזכות המהירות המסחררת שלו. אלבה היה מרכיב האחרון שהשלים את רביעיית ההגנה של דל בוסקה ותרם משמעותית למשחק ההתקפי וההגנתי של נבחרתו. מבחינת סטטיסטיקה, הוא היה יוצא מן הכלל בחטיפות כדור, כאשר הוא רושם 45 כאלה לאורך הטורניר, הנתון הגבוה ביותר עבור שחקן הגנה באותו יורו. רגע השיא של ג׳ורדי הצעיר הגיע כאשר כבש שער בלתי נשכח בגמר מול איטליה וחתם את שמו על משחק ההכתרה. אותו טורניר עם הופעותיו המחשמלות, חיזקו את מעמדו כאחד מהמגנים השמאליים הטובים בעולם בייחוד כאשר חזר למועדון נעוריו, ברצלונה, עם סיום היורו.

אלבה הפך במהרה לאחד משחקני ההגנה הבולטים ביותר באירופה ובליגה הספרדית בפרט כאשר היה מזוהה בעיקר עם המהירות האדירה שלו באגף השמאלי ושליחות הכדורים המדויקים שלו. לצד מסי, סוארז וניימאר, ג׳ורדי אלבה רשם את ״שנות הזהב״ שלו במדי בארסה כאשר בעונת 14/15 זכה עימה בליגת האלופות.

ככל שעברו השנים וחבריו של ג׳ורדי עזבו את ברצלונה בזה אחר זה, הגיע גם תורו של המגן השמאלי האגדי לפנות את מקומו לדור הצעיר החדש שנבנה. אחרי 11 שנים בכחול-אדום, במאי 2023 אלבה סיים את דרכו במועדון חייו כאשר הוא זוכה בחמש אליפויות ורושם 459 הופעות. הפרק הבא של ג׳ורדי המשיך יחד עם חבריו לשעבר בבארסה: מסי, סוארז ובוסקטס כאשר הוא חובר אליהם לאינטר מיאמי בארה״ב ביולי 2023 ועד היום.

מבחינה בינלאומית, אלבה המשיך לייצג את ספרד גם בטורנירים הבאים, כולל שלושה גביעי העולם ושתי אליפיות אירופה. הוא גם היה חלק מהסגל הספרדי שזכה בליגת האומות ב22/23, שם שימש כקפטן. באוגוסט 2023, אלבה הודיע ​​על פרישה מכדורגל בינלאומי לאחר קריירה מכובדת בנבחרת, לאחר 91 הופעות בהן כבש 9 שערים.

 

קישור:

חאבי מרטינז:
את יורו 2012 ראה חאבי מרטינז רוב הזמן מהספסל. הוא כמעט ולא קיבל הזדמנויות לשחק באותו טורניר, 25 דקות בלבד ליתר דיוק, נגד אירלנד בשלב הבתים. מרטינז, שהיה אז אחד הקשרים האחוריים המבטיחים ביותר בלה ליגה, שיחק באתלטיק בילבאו והרשים את ויסנטה דל בוסקה שבחר לזמן אותו לסגל הנבחרת הבוגרת, בדיוק כמו במונדיאל 2010.
למרות הדקות המועט, חאבי היה מוערך מאוד בספרד ומיד עם סיום היורו, כאלוף אירופה, קיבל הצעה נחשקת מבאיירן מינכן.
הענקית ה’באוורית’ רכשה אותו בסכום של כ-40 מיליון יורו, מה שבזמנו היה סכום חסר תקדים, בטח בעבור קשר אחורי.
מרטינז היה חלק בלתי נפרד מתשע תארי הבונדסליגה הרצופות של באיירן בין השנים 2013-2020. היכולת שלו לקרוא את המשחק, למנוע התקפות יריבים ולקרוא את המשחק עם הכדור ברגליים הפכה אותו לחלק משמעותי ממרכז השדה של באיירן כשבהמשך תיפקד גם כבלם. במהלך הקדנציה הארוכה של מרטינז הוא הספיק לקטוף שני תארי ליגת האלופות יחד עם באיירן מינכן ב-2013 כשהוא משלים 90 דקות וב-2020 מהספסל. לאחר עשור ב’בוואריה’, מרטינז נפרד ממועדון הפאר הגרמני בו ערך 268 הופעות וכבש 14 שערים.

בשנת 2021 מרטינס הצטרף למועדון הספורט של קטאר. ליגת הכוכבים של קטאר קיבלה אותו בברכה, והוא הסתגל במהירות. עד היום משחק מרטינז אצל הקטארים, ויש לציין שהולך לו שם לא רע בכלל. בגזרת הנבחרת הספרדית, ההופעה האחרונה של חאבי מרטינז הייתה אי שם במונדיאל 2014 בהפסד 2:0 לצ’ילה. מאז זומן עוד מספר פעמים אך לא שיחק בשל פציעה או מסיבה מקצועית, כשהזימון האחרון היה במרץ 2017.

 

אנדרס אינייסטה:
ארכיטקט הכדורגל הספרדי, הוגה הטיקי-טאקה, לב ליבה של נבחרת ספרד. אינייסטה הגיע לטורניר יורו 2012 אולי כקשר הטוב ביותר בעולם באותה שנה כשכל העיניים עליו. דל בוסקה מצוות אותו יחד עם שני חבריו הטובים מברצלונה, צא’בי ובוסקטס ופשוט אומר להם: תעשו מה שאתם יודעים. אינייסטה, אותו האיש שהבקיע את השער החשוב ביותר בכדורגל הספרדי שנתיים קודם לכן בגמר מונדיאל 2010 נגד הולנד, ממשיך בשלו ומרחף על המגרש בדרך לזכייה שלישית רצופה עם הנבחרת בטורניר גדול. עם הופעה הירואית בגמר, אינייסטה מקבל בפעם השלישית בטורניר את תואר איש המשחק ובסופו של דבר גם את תואר השחקן המצטיין של המפעל.
אלו אומנם היו שנות השיא שלו, אך זה לא הפריע לו לשוב לבארסה בסיום הטורניר כאלוף אירופה וגם שם לספק מסירות לא הגיוניות למסי או לעבור 8 שחקנים במרכז המגרש כאילו הוא עובר קונוסים.
אינייסטה הוא שחקן של פעם בדור, ממש כך. ולא מעט בזכותו, אפשר לקרוא לדור שלו “דור הזהב של ספרד”.
לאחר היורו האדיר שלו, אינייסטה המשיך במועדון חייו, בארסה עד עונת 2017/18. לאחר 22 שנים במועדון, אנדרס אינייסטה עזב את ברצלונה והותיר אחריו מורשת אדירה הכוללת לא פחות מ-9 אליפויות ו-4 גביעי ליגת האלופות ב-674 הופעות. אחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון.

את המשך הקריירה שלו בילה אינייסטה בויסל קובה היפנית כחמש שנים ולאחר מכן, ב-2023 חתם במועדון אמירייטס מאיחוד האמירויות. כיום, כשהוא כבר בן 40 כשחקן פעיל, הקסם שלו עדיין חי ונושם.

צ’אבי הרננדס:
לצידו של אינייסטה, ישנו כוכב לא פחות זוהר, כזה שמשלים אותו בהרמוניה מושלמת. יש יגידו אפילו יותר זוהר ממנו. צ’אבי הוא גאון כדורגל ואחד מהקשרים הגדולים ביותר שידעה נבחרת ספרד. אומן המסירות גם הוא הגיע כאלוף עולם ופיצח משחק אחר משחק כל הגנה עם מסירות שאפשר לראות בריפיט מאה פעמים ועדיין לא להבין “איך לעזעזאל הוא עשה את זה?!”. כחלק מהקישור הטוב בהיסטוריה, צ’אבי וחבריו עשו היסטוריה וחזרו לעיר ברצלונה כאלופי אירופה כשהם על גג העולם.
צ’אבי המשיך להיות דמות מפתח במדי הבלאוגרנה ובהמשך מונה לקפטן הקבוצה עם עזיבתו של פויול. כקפטן, צ’אבי זכה להניף את גביע ליגת האלופות עם זכייתה של ברסה בעונת 14/15. בסיום אותה עונה, צ’אבי הודיע שהוא יסיים את דרכו במועדון. 8 אליפויות, 4 צ’מפיונס ו-85 שערים ב-767 הופעות.

את המשך המסע שלו, צ’אבי בחר לעשות בא-סאד הקטארית, בה שיחק עד 18/19 ופרש ממשחק מקצועני על מנת לאמן את המועדון הקטארי. צ’אבי אימן בקטאר כשנתיים וב-2021 עשה את הקאמבק המרגש וחזר לאמן את ברצלונה, הקבוצה בה שיחק במשך 17 שנה. שנה לאחר מכן צ’אבי זכה באליפות הראשונה שלו כמאמן ברצלונה אך משם מצבו רק הדרדר.
ריאל מדריד זרחה בזמן שברצלונה לא הפסיקה לשקוע תחת הדרכתו של המאמן הספרדי. המצב החמור הוביל את צ’אבי באמצע העונה הנוכחית להודיע על עזיבתו בסיום העונה, לחזור בו ובסופו של דבר להיות מפוטר ע”י המועדון.

צ’אבי הרננדס – אגדת כדורגל על המגרש, על הקווים – אולי עוד תפתיע בעתיד.

ססק פאברגאס:
כחלק מאבולוציית הקשרים המפלצתית שיצרה לעצמה האומה הספרדית לאורך השנים, ססק פאברגס הוא ללא ספק בין הגדולים, החכמים והטובים שבניהם. אומנם הצמד הקודם עליו דיברנו היה ‘מעל כולם’ בהיררכיה, אך זה לא מנע מדל בוסקה לשחק עם פאברגס בכל אחד ממשחקי יורו 2012.
את אותו טורניר פאברגס פתח בסערה, כשבשני המשחקים הראשונים הוא מצליח להבקיע שער. אותם שני שערים קנו לו מקום בהרכב כולל בגמר נגד איטליה, אשר בו בישל את הראשון לסילבה. באותם ימים ססק היה שחקן ברצלונה והיה מאוד מוערך במועדון כשהוא משולב בכל משחק ובכל מפעל. ב-2014 בחר פאברגס לעזוב את בארסה ולשוב לאנגליה, רק שהפעם הוא חותם בצ’לסי, יריבתה המרה של ארסנל בה שיחק בעברו. בעונתו הראשונה בצ’לסי זכה באליפות ושהה במועדון 4 שנים עד שבחר לעזוב למונאקו של תיירי הנרי, שם מיעט לשחק. בהמשך עבר פאברגס לקומו מהסרייה ב’ ולאחר עונה במועדון פרש ממשחק פעיל. עם זאת, אהבתו למשחק לא נגמרה שם וכיום הוא עוזר המאמן של קומו בסרייה B האיטלקית.

ההשפעה של פברגאס על הכדורגל חרגה מעבר להישגיו במגרש. הגישה שלו למשחק, האינטליגנציה טקטית והדגש החזק על עבודת צוות, הותירה השפעה אדירה של הקשר הספרדי על דור העתיד. סגנון המשחק שהציג על המגרש, הושרשו לדורות הבאים שצמחו מהלה מאסיה ומאקדמיות אחרות שלהוטות לשחזר את הצלחת הקריירה שלו.

 

חואן מאטה:
אף על פי שסיפק עונה מהחלומות בצ’לסי, שכללה 12 שערים ו-20 שערים בכל המסגרות וזכייה בצ’מפיונס, את יורו 2012 בילה חואן מאטה דווקא מהספסל. ההיררכיה הברורה של דל בוסקה בכל הנוגע לחוליית הקישור שלו הותירה את חואן המוכשר לחגוג את הזכייה ביורו כשהוא משחק 4 דקות בלבד בגמר שהספיקו לו לנעוץ את הרביעי ברשת של האיטלקים.
גם לאחר היורו המשיך מאטה לשחר במדי צ’לסי במשך שתי עונות וב-2014 נרכש ע”י מנצ’סטר יונייטד.

מאטה היה לבורג משמעותי ביונייטד וזכה איתה בשלושה תארים במהלך שמונה השנים בהם שיחק במועדון: גביע הליגה, הגביע האנגלי ובליגה האירופית. ב-2022 שיחק במשך עונה אחת בגאלאטסריי ועונה לאחר כן חתם בויסל קובה היפנית, בה ערך הופעת אחת בלבד. בסיום אותה עונה שוחרר מהמועדון וטרם נרכש ע”י קבוצה חדשה. נכון ליוני 2024 מאטה כרגע שחקן חופשי וטרם התברר עתידו האם יבחר להמשיך בכדורגל המקצועני או לפרוש ממשחק פעיל.

צ’אבי אלונסו:
רשימת הקישור האגדית הבלתי נגמרת של ספרד כללה גם את אחד השחקנים עם הכי הרבה קלאס בתולדות הענף.
צ’אבי אלונסו האגדי, המנוע השקט ואחד מעמודי התווך של ריאל מדריד באותם זמנים היה אחד מהשחקנים המבוגרים שזומנו לסגל נבחרת ספרד של יורו 2012 עם שפע של ניסיון ואיכות והיה לאחד ממנהיגי חדר ההלבשה המאוחד של הנבחרת. אחרי 2 זכיותיו ביורו 2008 ומונדיאל 2010, בהם שותף לאורך כל המשחקים, היה ברור כי גם בטורניר ההוא צ’אבי אלונסו הוא הבאנקר של דל בוסקה.
השקט, הסדר והארגון שסיפק אלונסו בקו הקישור האחורי היו חלק מהמרכיבים להצלחה המסחררת של דור הזהב הספרדי ועד היום קשה למצוא שחקנים ברמתו שיספקו את אותה הסחורה. אלונסו כמובן פתח בכל אחד מהמשחקים ואף כבש צמד ברבע הגמר מול צרפת, שהובילה את ספרד לזכייה בטורניר. כפי שזכור לכולנו, מאז 2012 נבחרת ספרד התקשתה לשחזר את יכולותיה ונחלה כישלון עצום במונדיאל 2014, שם לא הצליחה לעבור את שלב הבתים. בעקבות אותו כישלון אלונסו בחר לסיים את דרכו בנבחרת.

את המשך הקריירה שלו מאז אותו יורו בילה אלונסו בריאל מדריד, איתה הספיק לזכות ב”לה דסימה” כשהוא יושב ביציע בגלל צהובים וב-2014, אחרי 6 שנים בבלאנקוס, עבר אלונסו לבאיירן מינכן. אלונסו שיחק בבוואריה במשך שלוש שנים ובכל אחת מעונותיו זכה באליפות גרמניה. במאי 2017 פרש אלונסו ממשחק פעיל ובחר להמשיך את הקריירה כמאמן.

את קריירת האימון שלו התחיל צ’אבי אלונסו ב-2019, כשהוא שב למועדון נעוריו ומונה למאמנה של ריאל סוסיאדד ב’ף אותה העלה לליגה הספרדית השנייה. ב-5 באוקטובר 2022 קיבל אלונסו את הצ’אנס הראשון שלו בליגה של הגדולים, כשהוא החל לאמן את באייר לברקוזן הגרמנית. את עונתו השנייה במועדון, אף אוהד כדורגל לא יישכח לעולם. אלונסו הוביל את קבוצתו לראשונה בתולדותיה לזכייה היסטורית באליפות גרמניה ובזכייה בגביע הגרמני ללא הפסד אחד לאורך כל העונה, מלבד גמר הליגה האירופית, שם איבד את התואר לאטלנטה.

 

סרחיו בוסקטס:
התמנון הוא הצלע השלישית והפחות זוהרת בטריו המפואר צ’אבי-אינייסטה-בוסקטס. בוסקטס הוא זה שעושה את העבודה השחורה והלא מוערכת בתפקיד הקשר האחורי, אנדרייטד מובהק. בוסי בן ה-23 קיבל את מלוא האמון ממאמן הנבחרת ולא החמיץ אף דקה מיורו 2012, כשכמו שאר חבריו, הצטיין לאורך כל הטורניר וזכה בתואר.

בהמשך הקריירה שלו , כשמעמדו כבר מבוסס, המשיך לשחק בברצלונה המפוארת ולגרוף עימה מספר רב של תארים. בוסקטס לאורך כל שנותיו לא הצטיין במספרים, אך היווה עוגן בקו האחורי של ברצלונה ולאורך שנים הוגדר כאחד הקשרים האחוריים הטובים בעולם. יחד עם מסי, סוארס, אינייסטה, צ’אבי ושאר החברים חווה שנים יפות אשר כללו בין היתר את הטרבל ההיסטורי של עונת 14/15 תחת לואיס אנריקה. ככל שחלפו השנים, עוד ועוד אגדות מועדון עזבו את בארסה וכתוצאה מכך מעמדו רק התגבר, כשהשיא היה בעונת 2021 עם עזיבתו של ליאו מסי, מונה בוסקטס לקפטן הקבוצה.

בסיום עונת 22/23, כשהוא בגיל 34 אחרי 15 שנים בקבוצה הבוגרת, הודיע הקשר יעזוב את בארסה. במהלך תקופתו זכה עם המועדון ב-32 תארים. בתום הקריירה האדירה שלו עם בארסה, המשיך בוסקטס את המורשת הקטאלונית באינטר מיאמי יחד עם מסי, סוארז וג’ורדי אלבה עד עצם היום הזה. בפן הבינלאומי, בוסקטס המשיך מאז יורו 2012 לשחק במדי הנבחרת בעוד 5 טורנירים גדולים עד שהחליט לפרוש לאחר מונדיאל 2022.

 

סנטי קאסורלה:
באותם ימים קאסורלה בן ה-27 שיחק במדי מאלגה, שהייתה אז בליגה הספרדית הראשונה, וזומן לסגל נבחרת ספרד כשחקן גיבוי. לאורך כל הטורניר עלה כמחליף בשני משחקים ובסך הכל שיחק 18 דקות במצטבר.

עם סיום היורו, ארסנל שמה את ידה על היהלום הספרדי ורכשה אותו עבור סכום של 20 מיליון יורו. כבר מהרגע הראשון, אוהדי התותחנים התאהבו ברכש הטרי שנחת באמירויות אשר סיפק יכולת אדירה שזיכתה אותו בכינוי “המאסטרו”. במשך 6 שנים שיחק קאסורלה במדי ארסנל אך לקראת סיום דרכו, בסיום שנת 2016, סבל מפציעות קשות שהובילו אותו להיעדרות ממושכות ממגרשי הכדורגל ולניתוחים רבים שעבר.
לאחר שנתיים של היעדרות, חזר סנטי למגרשים, הפעם במדי ויאריאל, קבוצת נעוריו. קאסואלה חזר חד מתמיד ורשם בעונת 19/20 את עונת השיא בקריירה שלו עם 15 שערים בכל המסגרות. בסיום אותה עונה עזב את ויאריאל ועזב לכסף הגדול של קאטר, במועדון א-סד, שם שיחק עד 2023, ולאחר מכן חזר לריאל אוביידו, בו גדל במחלקת הנוער, שם הוא משחק עד היום כשחקן פעיל.

דויד סילבה:
רשימת הקשרים עם הכישרון הבלתי נגמר כללה גם את דיוויד סילבה, שהיה גלגל שיניים חיוני במכונה הספרדית ששלטה ביורו 2012. אחד ממצטייני הטורניר כבש שני שערים, שאחד מהם בגמר מול איטליה, ובישל ארבעה נוספים. הופעותיו לאורך הטורניר הייתה מכריעות בהצלחתה של ספרד, כשיכולת המסירה שלו ואיכויות השמירה שלו על הכדור הובילו בסופו של דבר למרכיב חשוב בזכייה.

אחרי יורו 2012, סילבה המשיך לזרוח ברמת המועדון. הוא עבר למנצ’סטר סיטי בקיץ 2010, שם הפך במהירות לחביב האוהדים. ההופעות שלו בסיטי היו לא פחות ממרהיבות ואף ונבחר לשחקן העונה של סיטי בעונת 2016-17. במהלך עשר שנותיו בסיטי, סילבה זכה בארבע תארים בפרמיירליג, שני גביעי FA וחמישה גביעי ליגה. הוא עזב את מנצ’סטר סיטי כאגדה ב-2020, לאחר שרשם למעלה מ-400 הופעות במועדון ועד היום נחשב בעיני רבים לגדול שחקני המועדון בכל הזמנים.

סילבה חזר לליגה הספרדית והצטרף לריאל סוסיאדד ב-2020. הוא המשיך להציג את הקסם שלו על המגרש, ועזר לריאל סוסיאדד לזכות בגביע המלך ב-2021. עם זאת, הקריירה שלו נקטעה ביולי 2023 עקב פציעה ברצועה הצולבת הקדמית. למרות הפציעה האכזרית שסיימה את הקריירה שלו, המורשת של סילבה בכדורגל הספרדי והאנגלי תיחקק לעד. ללא צל של ספק הוא קנה לעצמו את מקומו כאחד מגדולי הקשרים בדורו. נכון להיום, דויד סילבה רחוק שנות אור מעולם הכדורגל, כשלאחר פרישתו בחר להתעסק בעולם היין. הוא מנהל יקב בבעלותו בשם “BODEGAS TAMERÁN” וזוכה לשבחים רבים בתחום.

 

חסוס נבאס:
אחרון הקשרים ברשימת הקישור הוא חסוס נבאס, שבזמנו כיכב במדי סביליה בליגה הספרדית וקיבל את הזימון הנחשק לנבחרת. במהלך הטורניר כבש שער אחד מול קרואטיה בשלב הבתים אך לא קיבל יותר מידי הזדמנויות לשחק ועלה לרוב כמחליף לדקות מעטות.

שנה אחרי היורו, עזב נבאס את סביליה לאחר עשור ועבר למנצ’סטר סיטי. שם שיחק כ-5 שנים כמגן ימני וזכה עם המועדון באליפות אחר ובשני גביעי ליגה. באוגוסט 2017 חזר נבאס לסביליה בהעברה חופשית ומשחק בה עד היום. נבאס הוא מלך ההופעות בכל הזמנים במועדון האנדלוסי וזכה איתם לאורך ההיסטוריה ב-8 תארים, כשמחצית מהם (כמובן) הם גביעי הליגה האירופית. נבאס הוא אגדת מועדון וללא ספק אחד המגנים הספרדיים היותר מוערכים בליגה הספרדית בשנים האחרונות. נבאס הוא השחקן המבוגר ביותר שערך הופעה בנבחרת ספרד כאשר שיחק בחצי גמר ליגת האומות נגד איטליה בשנה שעברה ביל 37 ו-206 ימים.
עובדה מעניינת על נבאס – הוא סובל מהתקפי חרדה ומחרדת נטישה ובעברו סירב להתאמן עם נבחרת ספרד מחוץ לסביליה ולנסוע עם מועדונו למחנות אימונים בארה”ב.

 

התקפה:

פדרו:
שחקן ההתקפה הצעיר ביותר של נבחרת ספרד באותו טורניר, היה אז רק בן 24 וזומן בהיותו כוכב עולה בברצלונה שתפס את מקומו של תיירי הנרי הגדול באגף ימין. השחקן הצעיר, שכבר היה חלק מסגל הזכייה במונדיאל 2010, המשיך את דרכו כשחקן מפתח בנבחרת החלומות של דל בוסקה. את כל משחקי שלב הבתים פדרו ראה מהספסל אך בשלבי ההכרעה קיבל יותר הזדמנויות ממאמנו ועלה כמחליף ברבע, חצי ובגמר, כשברבע רשם בישול לשער של אלונסו.

פדריטו הצעיר המשיך את דרכו לאחר היורו בברצלונה וזכה איתה בטרבל ההיסטורי בעונת 14/15, עונתו האחרונה במועדון. הוא עזב את ברצלונה לראשונה מאז שנגע בכדור בצעדיו הראשונים כילד ולאחר שרשם 321 הופעות במדי הקבוצה הבוגרת בהם כבש 99 שערים וזכה ב-21 תארים. תחנתו הבאה של פדרו הייתה צ’לסי, עימה זכה באליפות בעונתו השנייה במועדון וזכייה בליגה האירופית ב-2019. בהמשך עבר בפדרו ברומא ולאחר מכן ללאציו, בה הוא משחק עד היום כבר 3 שנים.

 

פרננדו טורס:
אם צריך היה להגדיר את טורניר היורו של פרננדו טורס ב-2012, הוא לא היה מוגדר כמוצלח במיוחד. ‘אל ניניו’ כבש 3 שערים, צמד נגד אירלנד ובגמר נגד איטליה כבש שער ובישל אחד, אך לא הצליח להביא את עצמו לידי ביטוי ברוב המשחקים. את רוב המשחקים הוא פתח מהספסל ולא קיבל את הקרדיט לו הוא היה ראוי לאחר שהגיע כאלוף אירופה עם צ’לסי לאותו יורו. בסופו של דבר זכה טורס בנעל הזהב של הטורניר בסיומו כשהוא חולק אותה עם מספר שחקנים נוספים, כמה אירוני.

לאחר סיום היורו המשיך טורס בצ’לסי לעוד עונה, בה זכה בליגה האירופית ועונה לאחר מכן עזב למילאן שם שיחק במשך שתי עונות. בינואר 2015 שב הילד, הפעם כבוגר, לקבוצת נעוריו שכל כך מזוהה איתו – אתלטיקו מדריד. הקאמבק המרגש ניבא הצלחה נוספת לטורס שהמשיך להביע את חותמו כאחד החלוצים הגדולים בתולדות המועדון. בסיום עונת 2017/18 הודיע טורס כי הוא מסיים את דרכו באתלטיקו, הפעם לתמיד (כשחקן). טורס בילה עוד עונה אחת בסגאן טוסו היפנית ולאחר מכן הודיע על פרישה ממשחק פעיל. בשנת 2021 החל לאמן טורס בקבוצות הנוער של אתלטיקו מדריד ובימים אלו הוא מאמן קבוצת הנוער עד גיל 19 של המועדון.

‘אל ניניו’ לעולם ייזכר כאחד החלוצים הטובים ביותר באומה הספרדית, כשעד היום טרם נמצא לו מחליף ראוי.

אלברו נגרדו:
חלוצה של סביליה היה בן 26 באותה תקופה והרשים מאוד בעונה שקדמה ליורו בה כבש 27 שערים בכל המסגרות במדי קבוצתו, אשר העניקו לו את הזימון לסגל הנבחרת. נגרדו לא שיחק באף אחד ממשחקי שלב הבתים מלבד דקה אחת בלבד נגד קרואטיה כמחליף ופתח בחצי הגמר מול פורטוגל, שם החמיץ בדו קרב הפנדלים את בעיטתו, שלא מנעה מספרד לעלות לגמר ולזכות בתואר.

את המשך הקריירה שלו העביר נגרדו במספר קבוצות: מנ’ סיטי, ולנסיה, מידלסבורו, בשיקטאש, אל נאסר, קאדיס וריאל וויאדוליד, בה משחק עד היום.

פרננדו יורנטה:
יורנטה בילה את כל יורו 2012 על הספסל ולא זכה לקחת חלק פעיל בטורניר. באותה תקופה, שיחק יורנטה בבילבאו ובהמשך הקריירה שלו עבר בין יובנטוס, סביליה, סוונסי סיטי, טוטנהאם, נאפולי, אודינזה ואייבר עד פרישתו ממשחק פעיל בפברואר 2023.
רגע השיא הזכור ביותר בקריירה המפוארת של יורנטה הוא כמובן השער המכריע שכבש במדי טוטנהאם נגד מנצ’סטר סיטי ברבע גמר ליגת האלופות של עונת 18/19, שבדיעבד תאם לעלייתם לגמר באותה עונה.